מכון חרוב - נקודת מפגש - גיליון 22 - ינואר 2022

טובות השתיים מן האחת

מקורות

סוף דבר לאור המלצת העו"סיות לחוק הנוער, גלי הועברה בהחלטה . האם פגשה אותה במרכז 2021 שיפוטית לבית אביה בינואר קשר מדי שבוע, ולאחרונה הוחלט על קיום מפגשים ללא פיקוח בין האם לבתה. המשפחה ממשיכה לקבל ליווי טיפולי רחב מהגורמים השונים, ואלה מדווחים על מגמה חיובית בהתפתחות הטיפול. לסיכום היכולת להתבונן על המערכת המשפחתית ועל טובת הילד בראייה רב-תחומית מאפשרת לממש את רוח החוק מתוך התייחסות לגישות השונות, לאפשרויות הקיימות ולמומחיות של העו"סים לחוק. – התמיכה והביטחון המקצועי תמיכה וביטחון מקצועי ורגשי והרגשי שהעניקו העובדות זו לזו במקרה זה אפשרו ניהול בטוח של ההתערבות ושימוש מושכל בשתי מתודות במינונים משתנים, מתוך קבלת אחריות הדדית ושיח מתמיד. – התמודדות טובה יותר מול המערכת החוקית והמשפטית יתרון נוסף של העבודה המשותפת של שתי העו"סיות לחוק מתבטא בהתמודדות המורכבת והמתמשכת מול מערכה משפטית הכוללת ריבוי עורכי דין ודיונים. הכנה משותפת לדיונים, נוכחות בדיונים ועמידה איתנה כצוות מאוחד מסייעת מול עורכי הדין והצדדים, אשר לעיתים קרובות מנסים להחליש, לנגח ולהכשיל את הצד השני. – העבודה המשותפת מהווה מודלינג של שותפות מקצועית מודלינג לשותפות ולמניעת פיצולים. היא עשויה להקרין במישרין על התקשורת בין ההורים ושותפי התפקיד השונים ולהוכיח כי אפשר לייצר תהליכי עבודה מקדמים ויעילים בעבור מטרות משותפות. – העבודה המשותפת של חוק הנוער וסדרי דין איגום משאבים היא בבחינת איגום משאבים. השותפות מייעלת את ההליכים, משום שכל שותפי התפקיד יושבים יחדיו בוועדות, במפגשים עם המשפחה ועם שותפי תפקידים פנים מחלקתיים וחוץ מחלקתיים לצורך גיבוש המלצות על דרכי התערבות. "טובים השנַים מן האחד אשר יש להם שכר טוב בעמלם. כי אם יפֹּלו האחד יקים את חברו..." (קהלת ד, ט)

). טובת ילדים לאחר גירושין – תמורות חברתיות ומשפטיות. 2018( ' גוטליב, ד .2018 , אפריל פסיכואקטואליה.

פורום קהלת ). תלונות שווא בגין עברות מין ואלימות במשפחה. 2016( ' מזא"ה, י .2016 , , מרץ 5 ' נייר מדיניות מס למדיניות ריבונות לאומית. חירות הפרט.

Grattagliano, I., Corbi, G., Catanesi, R., Ferrara, N., Lisi, A., & Campobasso, C. P. (2014). False accusations of sexual abuse as a mean of revenge in couple disputes. La Clinica terapeutica, 165 (2), 119-124. doi: 10.7471/CT.2014.1694

I נקודת מפגש 63