מכון חרוב - נקודת מפגש - גיליון 22 - ינואר 2022

אביטל קאי-צדוק

בחלקו הראשון של המאמר אתמקד בכמה חסמים העומדים לפני נשות המקצוע ואנשי המקצוע, שזיהיתי במהלך השנים. אלו הן 'הרוחות הרעות' המאיימות לכבות את נר האמונה והתקווה שאנו מנסות לאחוז עבור מי שעברו את הרע מכול. החסמים שאתמקד בהם: ההקשר ההיסטורי, ההקשר המספרי, ההקשר הארגוני וההקשר האישי. בחלקו השני של המאמר אדון בידוע לנו מהספרות על עמידותם של ילדים וילדות בהקשרים אלו. חסמים העומדים לפנינו - נשות המקצוע המבקשות לאחוז באפשרות של עמידות – תופעות של אלימות במשפחה ההקשר ההיסטורי .1 והתעללות בילדים קיימות משחר ההיסטוריה. ואולם אם נתבונן על ההיסטוריה האנושית במבט-על, נבין כי המעורבות שלנו בתופעות אלו היא חדשה יחסית. כידוע, עד שלהי ילד נתפס כרכוש הוריו, וככזה לא היה זכאי 19- המאה ה להגנה של מערכות המדינה או למעורבותן. רק מסוף המאה החלו מדינות להעניק לילדים זכויות של הגנה, טיפול, 19- ה אומנם 1960 בישראל, חוק הנוער משנת 3. בריאות וחינוך הכיר בצורך לספק לילדים הגנה כפויה מפני הוריהם, אך לא הביא בחשבון אפשרות של התעללות או של פגיעה בזדון. החוק הראשון שהתייחס במפורש למצבים של התעללות, ניצול ופגיעה מכוונת בילדים בכלל – ועל ידי הוריהם או בני )תיקון 1977- משפחתם בפרט – היה חוק העונשין התשל"ז .)2009 , ) פגיעה בקטינים ובחסרי ישע (פבר 1990- התש"ן לצד החקיקה שנועדה להרחיב את ההגנה על ילדים וילדות, החלו להתפרסם בעולם המדעי מחקרים שבוחנים את ההשלכות הפסיכולוגיות והפיזיולוגיות של פגיעה בילדים וחשיפה לאלימות במשפחה. בחמישים השנים האחרונות התפרסמו אינספור מחקרים המדגימים בבירור כיצד אירועים טראומטיים מסוג זה בילדות מגבירים את הסיכוי לסבול ממגוון רחב של השלכות שליליות בילדות ובבגרות. אם נסכם בקצרה את המשימות שעמדו לפני מי שרצו להגן על ילדים בשישים השנים האחרונות, נראה כי היה צורך בהשגת , להבין כי לא רק שתופעת ההתעללות האחת שתי מטרות: והאלימות במשפחה קיימת, היא נפוצה הרבה יותר ממה , התופעה בעלת פוטנציאל הרסני של והשנייה שנהוג לחשוב. נזקים לילדים הגדלים בצילה. אקטיביסטים ואקטיביסטיות, עמותות, נשות מקצוע ואנשי מקצוע, שורדים ושורדות, מחוקקים ומחוקקות – היה צריך בשילוב ידיים של רבים

ורבות כדי לשכנע את הציבור בחשיבות שתי המטרות האלו. כעת, בהנחה שהצלחנו לחנך את הציבור (וזו שאלה שראויה להיבחן אמפירית) וללמדו על התופעה ועל השלכותיה האפשריות, צריכות להישאל שאלות נוספות. המאבק לשינוי תודעה ציבורית מדבר בסימני קריאה, וזה טיבו. הוא מתקשה להחזיק מורכבות. הוא חד-משמעי ואינו משתמע לשני פנים. היסטורית, זה מאבק שהיה הכרחי. אך כעת, האם נתפנה לשאלות חדשות שמחייבות אותנו להתבוננות מורכבת יותר? למשל, אנו כבר יודעות שלא כל הילדים מושפעים באותו אופן מהתעללות ומאלימות במשפחה; אם כך, מה מסייע לחלקם להגיע לעמידות? בבואנו לממש את זכותם של ילדים להגנה, נשאלת השאלה האם הצלחנו באותה מידה לממש את זכותם להשתתפות? עם התגברות הקולות העוסקים בהגנה על זכויות של הורים לגדל את ילדיהם, האם הצלחנו לאזן זאת כראוי עם זכותם של ילדים להגנה במקרה של הורים אלימים או מתעללים? קצרה היריעה מלהתייחס כאן לסוגיות כבדות המשקל הללו, אולם מה שברור הוא כי המאבק ההיסטורי הוליד חוקים חד-משמעיים, וידוע לכל מי שעוסק בתחום זה כי היישום מורכב בהרבה. – בבואי לעבוד עם נשות מקצוע אני ההקשר המספרי .2 נוהגת להביא לפתחן את התרחיש הזה: נניח שחלילה התגלתה אצל בן משפחה מדרגה ראשונה מחלה מסכנת מהמקרים חולים אינם שורדים מחלה 70%- חיים. ידוע לנו שב זו. בואו נחשוב רגע: מה הייתן עושות? האם הייתן אומרות לעצמכן שהסטטיסטיקה ממש לרעתנו, ולכן חבל על זמנכן, והייתן נפרדות מהאדם היקר לכן? להערכתי, לא הייתן עושות זאת. הייתן הופכות כל אבן, פונות לקבל חוות דעת שנייה ומנסות כל טיפול אפשרי כדי להציל את בן המשפחה היקר, ופועלות בנחישות כדי שהוא ינצח את הסטטיסטיקה ויהיה ששורדים את המחלה. 30% בין אותם לדעתי, אותו תרחיש ממש מונח לפתחנו מדי יום בבואנו לעבוד עם ילדים נפגעי התעללות והזנחה או אלימות במשפחה. המחקרים על שורדי טראומה ומצבי חיים קשים מלמדים Antonovsky, 1987;( כי כרבע עד כשליש מהם יגלו עמידות אולי נשמע לא גבוה, 30% ). השיעור Werner & Smith, 1982 אולם תלוי איך נבחר להסתכל על מספר זה. האם נבחר לומר שהסטטיסטיקה לרעתנו ולכן חבל על זמננו? או, לחלופין, נבחר להילחם יחד עם לקוחותינו כך שהם ינצחו את הסטטיסטיקה, להפוך כל אבן כדי שהם יגיעו לעמידות? דבר נוסף שחשוב לזכור, סטטיסטיקה רלוונטית אך ורק במספרים גדולים. כשעומד מולכן פונה אחד, אין לנו שום דרך לדעת מראש לאיזה

3 , שבו נעזרו התובעים בחוקים להגנה על חיות מפני התעללות כדי 1874- דוגמה מפורסמת להיעדרן של זכויות אלו הוא המקרה של ילדה בשם מרי אלן, ב לשכנע את בית המשפט להוציא את הילדה מחיק אימה החורגת שהתעללה בה, והצליחו.

נקודת מפגש I 70