מכון חרוב - נקודת מפגש - גיליון 22 - ינואר 2022

קידום עמידות של ילדים החשופים לאלימות

אולי צד של הסטטיסטיקה הוא יהיה שייך בהמשך, ויותר מזה: המפגש איתכן, נשות המקצוע, הוא שיעביר אותו מהצד של ?30%- לצד של ה 70%- ה שלא זוהו במחקרים כמי שפיתחו 70%- ועוד מילה על ה עמידות: הנתון הגיע ממחקרים על מי שבחלק מהמדדים לא הפגינו הסתגלות חיובית. אולי כי הם מתמודדים עם הפרעה נפשית, אולי כי הם עברו עבירה ויש להם עבר פלילי? למעשה, צריך להיעשות בזהירות ובצניעות 70% גם הפירוש של הנתון רבה, מאחר שידוע לנו שאנשים עשויים להגיע לעמידות גם לאחר שחוו קשיים שונים וגם אם הייתה להם הפרעה נפשית או עבירה פלילית בעברם. זו הגדולה של הרוח האנושית, שהיא מסוגלת להתמודד עם קשיים בלתי נתפסים. אל לנו לשכוח זאת, ולא ניתן למספרים לבלבל אותנו. – מרבית המערכות שבהן עובדות נשות ההקשר הארגוני .3 מקצוע הוקמו כדי לסייע בשעת דחק ומשבר. כלומר, המפגש עם הלקוח או המטופל נעשה בעיקר על קו השבר. זאת ועוד, המגמה של צמצום מדינת הרווחה מגבירה עוד את הסיכוי כי המפגש המקצועי יתרחש בעת משבר חריף, שכן מיעוט המשאבים אינו מאפשר לרובנו לעסוק במניעה, ואנו נכנסים לחיי ילדים וילדות כשהבית, מטאפורית, עולה באש. חִשבו על מרכזי החירום לילדים, מרכזי ההגנה, חוקרות וחוקרי הילדים, עו"סיות לחוק הנוער ולסדרי דין, מקלטים לטיפול בנשים שעברו אלימות במשפחה, ובמידה רבה המחלקות לשירותים חברתיים על שלל השירותים הייעודיים שהן מציעות. ילדים וילדות מגיעים אליהם לעיתים קרובות בזמן משבר. זוהי רוח חזקה מאוד שבקלות עשויה לכבות את הנר. זאת ועוד, השירותים מכוונים יותר ויותר למשבר ולקושי – הטפסים, תהליך האינטייק, ההנחיות לביצוע ועדות – לא תמיד אלו מתייחסים למיפוי הכוחות, החוזקות והגורמים המגינים בקרב הלקוחות שלנו. בתוך חדר חשוך קשה מאוד לראות, ומה שלא מאירים עליו בפנס עלול בקלות 'להתפספס'. – אנו טועים לראות בעצמנו יצורים לוגיים ההקשר האישי .4 ורציונליים, אולם אנחנו מושפעים מאוד מחוויות אישיות, מעמדות שלנו וממגוון הטיות פסיכולוגיות שמעצבות את מחשבותינו. איזו חוויה מתעצבת בקרב נשות מקצוע שפוגשות מדי יום את אזורי הכאב והטראומה סביב מצבי התעללות ואלימות? וחובה להוסיף ולומר – כשמדינת הרווחה הולכת ומצטמצמת, כשעוד ועוד עובדות נאלצות לעבוד עם מספרים גדלים והולכים של פונים, כשהדרכה, גם אם היא קיימת, מצטמצמת לפגישת עבודה וכשהתחלופה של עובדות ועובדים במערכות הציבוריות הופכת לבלתי סבירה, בשל התנאים הלא פשוטים, מה הסיכוי של עובדת להצליח לראות

שטראומה היא לא רק כאב, סימפטומים ופסיכופתולוגיה? עם חסמים אלו ואחרים עלינו להתמודד בבואנו להבין ולקדם את תופעת העמידות של ילדים, ילדות, נערים ונערות במצבי סיכון ומצוקה – התעללות, אלימות במשפחה ועוד. עמידות של ילדים וילדות במצבי סיכון ומצוקה עמידות מוגדרת "תהליך דינמי, הסתגלות חיובית לאחר מצוקה Luthar & Zigler,( " או לאחר איום משמעותי על ההתפתחות ). במהלך השנים ניכר 1991; Masten, 2001; Werner, 1989 שינוי ביחס הספרות האקדמית והמחקרית לעמידות. בתחילה ואולם, למרות 4. סברו בספרותשמדובר בתופעה נדירה וייחודית ההתמקדות של רוב המחקר הפסיכולוגי בפסיכופתולוגיה, ככל שהתגבש ידע מחקרי רב יותר, כך התגלה כי עמידות ). כשאני שואלת Masten, 2001( שכיחה יותר מכפי שחשבו קהלים מקצועיים בהרצאות מה מוביל לעמידות, יאמרו רבים "זה מזל" או "חלק נולדים ככה" או "הייתה לילדים האלו דמות מיטיבה שסייעה להם". האמת היא שאף אחד מהם אינו צודק, מכיוון שכל אחד מההסברים הללו אולי נכון חלקית, אך הוא פשטני מדי. המחקר על עמידות, תחום מחקר חדש יחסית שקיים כחמישים שנה, מלמד אותנו שעמידות היא תוצר של שרשרת ) ברמת הפרט, protective processes( של תהליכים מגינים בחינתם .)Luthar et al., 2000( המשפחה, הקהילה והחברה של תהליכים אלו מייצגת גישה שלפיה עמידות איננה היכולת 'לחמוק בהצלחה' מגורמי לחץ, אלא היא מייצגת את תוצאותיו של תהליך שבמסגרתו הפרט, בסיוע גורמים רבים, התמודד בהצלחה עם הסיכונים שהוא נחשף להם ). ואולם, בשנים האחרונות שמתי לב לכך Anderson, 1997( שהשיח האינדיווידואליסטי אינו פוסח גם על נושא העמידות. בשיחות שונות שמעתי לא אחת כי יש נטייה שגויה לחשוב כי אם ילד נפגע אלימות רק "יתאמץ" או "יאמין בעצמו מספיק", יוכל להגיע לעמידות. זוהי תפיסה שגויה ואף מסוכנת, לדעתי. אגב, האקדמיה בעצמה מקדמת לעיתים תפיסה בעייתית זו, שכן מחקרים רבים על עמידות מתמקדים עדיין במשתנים אישיותיים. הסיבה לכך פשוטה: מתוך כלל המשתנים המשפיעים על עמידות, אלו המשתנים שהם קלים יחסית למדידה, בהשוואה למשתנים משפחתיים, קהילתיים וחברתיים. • לשירותים ומערכות להגנת הילד תרומה מכרעת לעמידות פרופ' מייקל אונגר הוא חוקר קנדי שמתמקד בעמידות של

4 .)Kauffman et al., 1979) "superkids" כינה את הילדים העמידים 1979- למשל, מאמר מ

I נקודת מפגש 71