מכון חרוב - נקודת מפגש - גיליון 22 - ינואר 2022

אביטל קאי-צדוק

5 . – ערכים, אמונות ופרקטיקות התאמה תרבותית תרבותיות; 6 . – חוויות הקשורות בשותפות חוויות של צדק חברתי משמעותית בקהילה ובשוויון חברתי; 7 . – איזון בין הפרט ובין הכלל, תחושה של היות לכידות חלק ממשהו גדול יותר. אני סבורה שרשימה זו יכולה לשמש 'מצפן' של ממש, וניסיוני המקצועי מלמדני כי אפשר לעצב התערבויות לילדים ולנוער ;2008 , המקדמות תהליכים אלו (ראו למשל גולן ואחרות ). 'מצפן' זה אף מאתגר, בעיניי, 2020 , קאי-צדוק ואחרות כמה מהשירותים שלנו, מכיוון שהוא מצביע בבירור על כך שהתערבויות חייבות להיות נרחבות יותר מטיפול פרטני בשיטת טיפול כלשהי. ייתכן שהקריאה בתחילת המאמר לוותה בציפייה לקבלת תשובות ברורות. ייתכן שבמקום לקבל תשובות ברורות, קיבלתן כמה סימני שאלה. כיצד נמשיך לקדם עמידות בקרב ילדות וילדים נפגעי התעללות ואלימות במשפחה? מה הדרך הנכונה לעשות זאת? אני מקווה שכפרטים וכצוותים תמשיכו לדון בשאלות הללו ותנסו אף לייצר תשובות מקומיות, כל אחת בקהילתה-היא. ובעיקר, כיצד נשמור על להבת נר האמונה בחדר מלא ברוחות רעות? אני מאמינה שזה אפשרי. אפשר לא רק לשמור על הלהבה, אלא אף להגדיל אותה ולהכניס עוד נרות ועוד אור לתוך החושך. זה תלוי בכל אחת מאיתנו ובכולנו יחדיו.

ילדים ונוער במצבי סיכון זה כארבעים שנה. יש הרואים בו המומחה המוביל בעולם בתחום. בעוד התערבויות רבות יותר ויותר מציעות דרכים להגברת החוסן אצל ילדים, ובכך מטפחות את השיח האינדיווידואליסטי, אונגר טוען: "השונות המוסברת בדבר מצבם של ילדים מושפעת במידה רבה מגורמים מערכתיים, כגון איכות המערכת המשפחתית, הבית ספרית והקהילתית, יותר ממידת השפעתם של משתנים אישיותיים" ). באופן אבסורדי, מחקרים רבים אף Ungar, 2015, p. 4(5 התעלמו מתרומתם המכרעת של השירותים והמערכות להגנת הילד לעמידותם של ילדים במצבי סיכון. "מחקרים בתחום עמידותם של ילדים שעברו התעללות והזנחה לעיתים רחוקות בחנו את ההשפעה של התערבויות לקידום רווחת הילד על עמידותם של הילדים, ובכך בטעות שייכו את היכולות של הילדים להתמודדות כיכולות אישיותיות, במקום לראות זאת כתוצאה של ההיענות של שירותים חברתיים ושל ממשלות ליצירת התערבויות הנותנות מענה לצורכי הילדים" .)Ungar, 2013( לעמידות Ungar המודל של אונגר קצרה היריעה מלהתייחס כאן לכלל הגורמים והתהליכים המגינים שנמצאו בספרות שהם מקדמים עמידות של ילדים ונוער. ואולם אני בוחרת להביא כאן את אחד המודלים שמציע אונגר, שכן קווי היסוד שהוא ועמיתיו משרטטים מייצרים תמונה מרתקת. בעיניי, עלינו להקדיש מחשבה ולבחון כיצד להגביר את הימצאותם של גורמים אלו בשירותים השונים שבהם אנו פועלות. יש בשירותים שלנו כאלה שכבר מממשים את חלקם, אך להערכתי עוד עבודה רבה לפנינו. Ungar & Liebenberg, 2011;( המודל שמציעים אונגר ועמיתיו ) מבוסס על מחקר כמותי ואיכותני על Ungar et al., 2007 מדינות, והוא כולל שבעה גורמים 11- ילדים בסיכון שנעשה ב שיכולים להסביר הסתגלות חיובית: 1 . – אוכל, חינוך, בית; למשאבים חומריים גישה 2 . במשפחה ובקהילה; למערכות יחסים תומכות גישה 3 . – תחושת משמעות אישית וקהילתית, היכרות עם זהות חוזקות וחולשות, אמונות, ערכים ושאיפות; 4 . – חוויות של דאגה לעצמי חוויות של כוח ושליטה ולאחרים, יכולת להשפיע על הסביבה;

מקורות

). "לראות את האור, להאיר את החושך": 2008( ' גולן, מ', קומם, מ' וקאי-צדוק, א תכנית מנטורינג – נערות למען נערות. בתוך מ' חובב, ח' מהל ומ' גולן (עורכים), 195- ' (עמ מסיכון לסיכוי – התערבויות טיפוליות בנוער עובר חוק ובצעירים במצוקה ). כרמל. 218

התעללות בילדים – ההכרה בתופעה, התפתחות החקיקה ופיתוח .)2009( ' פבר, מ מכון חרוב. דרכי טיפול והגנה.

). לא לומדות עליהן – בלעדיהן: קורס 2020( ' קאי-צדוק, א' וראובן אבן-זהב, ר אקדמי שתפני של סטודנטיות לעבודה סוציאלית עם נערות. בתוך מ' קרומר-נבו, ביקורת בפעולה – פרקטיקות ביקורתיות בשדה ר' סטריאר וע' וייס-גל (עורכים), ). רסלינג. 233-272 ' (עמ החברתי בישראל

Anderson, K. (1997). Uncovering survival abilities in children who have been sexually abused. Families in Society, 78 (6), 592-599.

5 התרגום לעברית של הציטוטים של מייקל אונגר נעשו על ידי המחברת – אק"צ.

נקודת מפגש I 72