מכון חרוב - נקודת מפגש - גיליון 22 - ינואר 2022

"ככה זה כשיש שניים" I מפגש טיפולי

בשל קוצר היריעה, אך הם משמעותיים ביותר, למשל מגדר, תרבות, מערכת ערכים וכדומה. טיפול זה אינו מהווה תחליף לטיפולים הפרטניים של הנער, או הפרטניים והמשותפים של ההורים; ריבוי טיפולים זה דורש משאבים רבים אשר גיוסם במסגרות שאינן ציבוריות מורכב, וגם אז אין הוא בהכרח מתאים לכל משפחה. העבודה בקו דורשת תקשורת מיטבית בין המטפלות, עם עדיפות לליווי הדרכתי בקו לשם מקסום הפוטנציאל הטיפולי. ). תל-אביב: 2003( במחשבה שנייה ). התקפות על חיבורים, בתוך: 1967( ביון, ר"ו תולעת ספרים. (תרגום: ב' המרמן; עריכה טיפול קבוצתי: תאוריה ומעשה .)2006( ' יאלום, א' ולשץ', מ מדעית: ג' שפלר). ירושלים: כנרת והוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס, האוניברסיטה העברית. ). המסקנות המשתמעות מן התיאוריה של אריקסון על התפתחות 1957( מוס, ר"א (תרגום: ת' שפירא; עריכה: ש' גלנדר) (עמ' תיאוריות על גיל ההתבגרות זהות, בתוך: ). בני ברק: ספריית פועלים. 67-66 .39-32 ,)2( שיחות, ט"ו ). תפיסת הגבול במשנתו של ויניקוט. 2001( ' פטרן, מ ). מודל הכוח המניע לטיפול במצבי ניכור ונתקים בקשר: שלושה 2021( ' קלימי, ד אוחזר מתוך פסיכולוגיה עברית. סוגים של "מנועים" ודגשים לתכנון ההתערבות. https://www.hebpsy.net/articles.asp?id=4171 Bronfenbrenner, U. (1979). The ecology of human development. Cambridge, MA: Harvard University Press. Eigen, M. (2018). Toxic nourishment. Routledge. Galinsky, M. J., & Schopler, J. H. (1981). Structuring co-leadership in social work training. Social Work with Groups, 3 (4), 51-63. ‏ Gardner, R. A. (2002). Parental alienation syndrome vs. parental alienation: Which diagnosis should evaluators use in child-custody disputes? American Journal of Family Therapy, 30 (2), 93-115. Joseph, B. (2013). Here and now: My perspective. The International Journal of Psychoanalysis, 94 (1), 1–5. https://doi.org/10.1111/j.1745- 8315.2012.00558.x Salisch, V. (2001). Children’s emotional development challenges in their relationships to parents, peers, and friends. International Journal of Behavioral Development, 25 (4), 310-319. Steinberg, L. (2001). We know some things: Parent-adolescent relationships in retrospect and prospect. Journal of Research on Adolescence, 11 (1), 1-19. Toeman, Z. (1946). Clinical psychodrama: Auxiliary ego double and mirror techniques. Sociometry, 9 (2/3), 178-183. ‏ Winnicott, D. W. (1969). The use of an object. International Journal of Psychoanalysis, 50 , 711-716. ‏ Zentner, M., & Renaud, O. (2007). Origins of adolescents' ideal self: An intergenerational perspective. Journal of Personality and Social Psychology, 92 (3), 557. מקורות

זאת", וגם "לא רוצה קשר עם אימא, אבל מתגעגעת אליה". מלבד הרובד הגלוי של העבודה בחדר, קיים כמובן, כבכל טיפול באוריינטציה דינמית, גם הרובד הסמוי המושתת על יחסי ההעברה וההשלכה בחדר הטיפולים. בשל השילוב בין הטיפול הדיאדי לעבודה בקו, מדובר בהזדמנות משמעותית להַבְנוֹת עבודה דרך אפיק זה; והמטפלות יכולות בו בזמן להתבונן על היחסים בין ההורה לנער, לחוות את ההשלכות שלהם זה על זה, על כל אחת מהן, וגם שלהן זו על זו, כחלק מתהליך מקביל. כיוון שהמטפלות הן גם המטפלות הפרטניות של הנער ושל הוריו, הן נתפסות בעיניהם כהמשכיות של עצמם ושל האחר, מה שמרחיב אף יותר את כר ההשלכות. היכולת של המטפלות – לא רק להבחין בתהליכי העברה והזדהויות השלכתיות ולפרשם במהלך הפגישה, אלא להמשיך להתבונן ולעבוד עליהם ובדינמיקה ביניהן בהמשך – מוסיפה העמקה לתהליך העבודה של המשפחה. נביא לדוגמה מקרה שבו בטיפול הפרטני של הנער נכחו בעיקר החלקים הקומפטנטיים שלו, חלקים של יכולת, חוזק ושליטה; במהלך הטיפול הדיאדי עם האב ולאחריו חשה המטפלת חוסר נוחות וביטחון מול המטפלת השנייה, המטפלת בהורים. זו התמקמה באופן לא מודע במקום ידעני, כזה שאינו נותן מקום לאחר. בבחינה משותפת של שתיהן לאחר הפגישה, היה אפשר לראות את ההזדהות ההשלכתית שאפשרה חיבור לצד בנפשו של אותו נער שהיה עד עתה מוסתר היטב ובדינמיקה שלו עם אביו. אמנם חוויית האימפוטנציה שלו למול אביו הייתה ידועה למטפלות, אך בשלב ההוא היכולת – לא רק לדעת אלא לחוש את עומק המצוקה והכאב מחד גיסא ואת עוצמת ההקטנה מאידך גיסא – אִפשרה פתח משמעותי בטיפול הדיאדי ובטיפול הפרטני כאחד. במאמר זה הוצג מודל לטיפול דיאדי בקו במתבגרים לסיכום, במשפחות במצבי קונפליקט קיצוניים. הובאו כאן הרציונל שהוביל לבחירה בדרך זו, בניית המסגרת הטיפולית, הסטינג והתהליך הטיפולי. תרומתו המשמעותית של מודל זה נובעת משילוב של עבודה דיאדית עם עבודה בקו המתבצעת על ידי המטפלות העובדות באופן פרטני עם המשפחה, שילוב היוצר מרחב התבוננות ועבודה דינמית הן מבחינת התכנים העולים בו והן מבחינת יחסי ההעברה. לדרך התערבות זו יתרונות נוספים, כדוגמת שימור תחושות הביטחון והאמון שהושגו בטיפול הפרטני, הנכחת צורכי הנער בסביבה תומכת ומוכרת, יצירת מרחב אינטגרטיבי ודיאלקטי, בניית נרטיב משותף, עבודה על תקשורת בונה ומודלינג לקשר. ראוי לציין כי קיימים עוד משתנים שיש להביאם בחשבון בבחינת התאמת הטיפול ובמהלכו. עליהם לא נכתב כאן

I נקודת מפגש 97