מכון חרוב - נקודת מפגש - גיליון 23 - יולי 2022

יהונתן פיאמנטה

אדגים זאת בעזרת ארבע דרכי עבודה עיקריות: תיווך

תפקיד צוות המוגנות ודרכי עבודתו העיקריות מה עשוי להיות תפקידו של צוות מוגנות בתוך סערה קיצונית שכזאת? דומני שהתשובה לכך נשענת על הבנה של מושג "הגבול" בתוך ארגונים ומערכות, ומתוך כך – התבוננות על חברי צוות המוגנות כעל "מנהלי הגבולות". לכל מערכת או ארגון אזור המגדיר את גבולותיו ומהווה חיבור בינו ובין ארגונים חיצוניים המשיקים לו. כך אפשר לראות גם את הקהילה כארגון הבא במגע עם גורמי חוץ (קהילות אחרות, רשויות ומערכות אחרות) ואת מובילי הקהילה לסוגיהם כמי שמנהלים את מרחב הגבול ומווסתים את הקשר בין הקהילה לסביבתה. המושג "ניהול גבול" מעיד על משימה שבאופייה היא מתמשכת, נתונה לשינויים ומצריכה גמישות. ואכן, ניהול גבולות נבון ומותאם משמעותו לעיתים הכלה של קונפליקטים, התנגדויות ושאר חומרים רעילים שהמערכת מתמודדת עימם, וכן ויסות של החלקים שיש לפלוט החוצה לעומת אלה שנכון להחזיק בפנים. דוגמה מובהקת לכך אפשר למצוא במשימות הוריות שדורשות מהאב או מהאם מידה רבה של ניהול גבולות שיש בו תערובת מאתגרת של הכלה לצד הקפדה ושל שינוי לצד יציבות. ההתמודדות עם פגיעה מינית בקהילה מציבה בחריפות אתגר של ניהול גבולות. הפוגע, שבמעשיו פרץ את גבולות הנפגע ואת גבולות האסור והמותר, יוצר ערעור נרחב של גבולות בזירות נוספות: הגבולות האישיים של כל חבר בקהילה נתונים בסכנה בעקבות הטראומה המשנית, הגבול שבין אירוע הפגיעה למרחב הקהילתי הציבורי משתנה מרגע חשיפת הסוד, ואפילו הגבולות שבין הקהילה למערכות חיצוניות נדרשים להשתנות בגלל כניסתם המתחייבת של גורמי סיוע חיצוניים שהופכים להיות מעורבים במידה יוצאת דופן בתוך מערכות יחסים עדינות ורגישות בין חברים בקהילה. בכל אתגרי הגבול האלה תעמוד תמיד שאלת הניהול. לעיתים יהיה צורך להכיל את האירוע באמצעות קבלה ונכונות לשינוי ולעיתים ההכלה הנכונה תהיה דווקא בהצבת גבול ברור ובשמירה על המציאות הקיימת. ברוח זו אני מבקש להגדיר את מטרות העומק של צוות מוגנות ואת דרך העבודה שלו. אני סבור שמעבר לכל הגדרת המשימות האופרטיביות, תפקידו המהותי של צוות מוגנות הוא לנהל מרחב של גבולות בעקבות אירוע של פריצת גבולות. כפי שתיארנו, המשימה המורכבת של ניהול גבולות (שלא כשמירה על גבולות) אינה אחידה באופן עבודתה, והיא מצריכה כיול מתמיד ודיוק של העבודה על פי המציאות והצרכים בשטח.

ניהול הגבולות באמצעות תיווך של מידע ושל נסיבות בין אזורים שונים במערכת, למשל – תיווך הצרכים והרצונות של הנפגע ומשפחתו לבעלי תפקידים בקהילה ומחוצה לה ולעיתים גם לסביבתו של הפוגע, תיווך של המציאות בקהילה לציבור הרחב, תיווך של הנושא לילדים ולבני נוער באמצעות סדנאות מותאמות ועוד. התאמה צוות מוגנות נדרש לנהל את מרחב הגבול באמצעות התאמה של ידע תיאורטי והנחיות מקצועיות למציאות הספציפית של הקהילה ולאנשים הזקוקים לכך. נוהלי עבודה או המלצות מקצועיות על דרכי ההתערבות הרצויות נדרשים לעבור התאמה על ידי צוות המוגנות כך שיתאימו לקהילה מבחינת תרבות, דת והשקפה. חיבור לעיתים ניהול הגבולות משמעו סיוע בחיבורים בין חלקים שונים שנדרשים לעבור בשיתוף פעולה אך מתקשים לעשות זאת בגלל נסיבות אישיות, מטענים רגשיים או חילוקי דעות מקצועיים. כך למשל יכול צוות מוגנות לסייע למשפחת הנפגע בהשמעת צורכיהם מול מזכירות היישוב או מול משפחת הפוגע, לחבר בין פניות לעזרה של חברים בקהילה ובין מחלקת הרווחה או גורמי טיפול אחרים, וכן לסייע לאנשי המקצוע במחלקת הרווחה לדייק את ההתערבות הקהילתית כך שתתקבל בציבור בצורה טובה יותר. הפרדה לצד משימת החיבור, חשובה לא פחות משימת ההפרדה – השמירה על נפרדות ועל גבולות. חלק מניהול הגבולות המופקד בידי צוות המוגנות משמעו שמירה על גבולות פרטיותן של הדמויות הקשורות לאירוע הפגיעה, והכלה של הדאגה והחרדה שעלולות להתעורר בקרב חברים בקהילה – בלי לפרוץ את הגבולות האתיים והחוקיים הקשורים לחסיון המידע. היבט חשוב אחר של הפרדה נוגע לשמירה על תפקידו של כל גורם במארג ההתערבות הקהילתית והקפדה שלא לערבב בין התפקידים השונים, כגון תפקידה של ועדת החינוך בהעברת סדנאות, תפקידה של מחלקת הרווחה בהתערבות הסוציאלית והחוקית, תפקיד המטפלים הפרטניים ועוד.

נקודת מפגש I 12