מכון חרוב - נקודת מפגש - גיליון 23 - יולי 2022

דרך העיניים שלהם: כיצד ילדים תופסים התעללות פיזית ונפשית תובנות עיקריות ממחקר עם ילדים

iStock

1 איילת נועם-רוזנטל

) – מחקר המבקש לאסוף נתונים מילדים children's worlds( וללמוד מהם על רווחתם האישית ועל תפיסותיהם הנוגעות ילדים בכיתות ד' ו-ו', 2,466 לחייהם. במסגרת המחקר השיבו יהודים וערבים, על שאלון שבו התבקשו לציין – מול רשימת התנהגויות הוריות שהוצגה לפניהם – באיזו מידה הם תופסים המחקר ביקש ללמוד התנהגויות אלו כפוגעות בילדים. כלומר, על התפיסות בקרב אוכלוסיית הילדים הכללית, לאו דווקא בנוגע להתעללות פיזית ונפשית של ילדים נפגעי התעללות, בילדים. במאמר זה אעלה שאלות ותהיות שליוו אותי במהלך המחקר על שיתוף ילדים בהמשגת התעללות, וכן תובנות על התעללות פיזית ונפשית כפי שעלו מתשובות הילדים עצמם. למה חשוב לשתף ילדים בהגדרה של התעללות? להגדרה של התעללות בילדים יש השפעה גדולה הן על האופן שבו אנחנו מודדים את התופעה והן על האופן שבו מבססים התערבות ומדיניות. אף שישנן הגדרות המוסכמות על הקהילה המקצועית והמחקרית – המדדים הספציפיים של התופעה, הנשענים על תדירות ועוצמה, נתונים לפרשנות

המאמר שלפניכם עוסק בתובנות שעלו מהתופעה של התעללות פיזית ונפשית בילדים, והמורים שלנו הפעם היו הילדים עצמם. בשנים האחרונות יש לי זכות גדולה לכתוב עבודה לתואר דוקטור בהנחייתו של פרופ' אשר בן-אריה בבית הספר לעבודה סוציאלית ולרווחה חברתית באוניברסיטה העברית בירושלים. במסגרת המחקר אני מבקשת ללמוד על האופן שבו האוכלוסייה הכללית של הילדים מגדירה ותופסת התעללות פיזית ונפשית. מחקר זה הוא חלק מ"עולמות הילדות"

איילת רוזנטל היא עובדת סוציאלית, מרכזת את תחום הגיל הרך במכון חרוב ודוקטורנטית לעבודה סוציאלית באוניברסיטה העברית בירושלים. 1

נקודת מפגש I 14