מכון חרוב - נקודת מפגש - גיליון 23 - יולי 2022

מהם עקרונות הטיפול בטראומה?

רה-טראומטיזציה מתרחשת כאשר ילדים שחוו טראומה נחשפים למצבים דומים של אלימות, אובדן או חוסר אונים. על אנשי המקצוע מוטלת האחריות להימנע מרה-טראומטיזציה, בוודאי כשהיא מכוונת, אם כי היא עלולה לקרות גם בלי כוונה לפגוע: עזיבת העבודה, יציאה לחופשת לידה או מחלה, למשל, עלולות לעורר זיכרונות טראומטיים של מטופלים. על אנשי מקצוע לבחון את עצמם ולבדוק עם המשפחות שבטיפולם, כדי לזהות תזכורות טראומטיות ולקבל אחריות לחלקם ברה טראומטיזציה. דיבור עם ילדים ומשפחות על אירועים טראומטיים הביטוי "לדבר את הבלתי מדובר" מרמז על הקושי של כולם – ילדים, הורים, אנשי מקצוע – לדבר באופן ישיר על אירועים טראומטיים, בייחוד עם ילדים. הורים נוטים להימנע מדיבור ישיר על טראומה משלל סיבות, שכוללות בין היתר אשמה על מה שקרה, חוסר ידיעה מה לומר לילד, הבנה (מוטעית) שהילד קטן מכדי שהטראומה תשפיע עליו, או שהוא שכח או לא היה ער לטראומה, חשש שזה יציף את הילד, חוסר רצון שחלקו של ההורה בפגיעה בילד ייחשף אם הוא אחראי לטראומה, ועוד. כמו כן, אנשי מקצוע עלולים להימנע מדיבור ישיר כי הם חוששים שמא אין להם הכשרה מתאימה לדבר עם ילדים, שהקשר הטיפולי קצר מדי או שהם יזיקו אם יעוררו אצל הילד רגשות קשים. חשוב שאנשי מקצוע יבינו את הרתיעה שלהם מדיבור ישיר, כי התוצאה של ההימנעות מכל הצדדים עלולה להיות שאיש אינו מדבר עם ילדים על האירועים שקרו להם. במצב כזה הילדים נשארים מושפעים בעיקר מהסברים לא ברורים או מוטעים של הסובבים אותם, או שהם מפתחים תיאוריות משלהם על הסיבה לטראומה, שגם הן בדרך כלל אינן נכונות (כגון אני אשם, אני רע, מגיע לי). חשוב להדגיש כי "לדבר על טראומה" פירושו לאו דווקא לעשות פסיכותרפיה עם ילדים, אלא שדיבור כזה יכול לקרות בכל מקום, לפרקי זמן קצרים ובקשרים קצרי טווח וארוכי טווח כאחד. חשוב לדבר עם ילדים באופן ישיר כאשר משהו טראומטי מתרחש, כאשר ילדים מעלים את הנושא, כאשר הם סימפטומטיים במיוחד, או כאשר נראה כי הם מגיבים לתזכורות טראומטיות. כמו כן, אפשר לדבר על טראומה והשפעותיה בעבודה קבוצתית עם ילדים ועם מתבגרים. הראשון – יש שני סוגי התערבויות בדיבור ישיר על טראומה. בזמן היכרות ואינטייק עם משפחות. אף על לשאול על טראומה פי שאנשי מקצוע חוששים כי שאלות על אירועים טראומטיים בפגישות הראשונות עלולות להבהיל או להרחיק את הילד או את המשפחה, ברור שהמיקוד המוקדם בטראומה מספק מידע

ידע, עקרונות ומיומנויות בעבודה עם ילדים שחוו טראומה הבנת ההשפעה של טראומה על ילדים, על הורים ועל הורות ידע זה כולל הבנה של טראומה ושל טראומה מורכבת בילדות, וכן של השפעותיהן – על הגוף, על המוח, על הקשרים הבין אישיים, על הבריאות הפיזית והנפשית ועל חיי הילדים – adverse childhood( ACE- לתוך הבגרות. ממצאי מחקר ה ) משמעותיים וחשובים בהיבט CDC, 2021( )experiences של השפעת טראומה על בריאותם של מבוגרים שחוו חוויות מזיקות בילדות. ליברמן מוסיפה על כך את ההשפעה המזיקה של טראומה על שלוש המשימות ההתפתחותיות המרכזיות בילדות: למידה וקשרים חברתיים, התקשרות, ויסות רגשי. חרדות התפתחותיות אוניברסליות של גיל הינקות – חרדה מנטישה, מאובדן אהבת האובייקט, מנזק גופני ומרוע פנימי ) – מתעוררות ביתר שאת כשילד Lieberman et al., 2015( חווה אירועים טראומטיים. ילדים נוטים להרגיש שהם משוגעים (בגלל עוררות יתר וקשיי ויסות), טיפשים (בגלל קושי ללמוד ולהתפתח) ורעים (כי ילדים נוטים להאשים את עצמם כשדברים קשים קורים במשפחה). הידע על השפעת טראומה על ההורות משמעותי גם למי שעובד עם ילדים נפגעי טראומה, בעיקר כי ידע זה מסייע לנו להחזיק בעמדה חומלת ומיטיבה יותר כלפי הורים שמתקשים לגדל את ילדיהם. ההורות עלולה להיות מושפעת מטראומה Hughes( בהווה ומטראומה בעבר. המושגים של היוז וביילין &) – "המוח ההורי הטראומטי" ו"טיפול חסום" Baylin, 2012 – מתארים היטב כיצד הורות נפגעת על ידי טראומה בהווה, ) ושל Fraiberg et al., 1975( בזמן שהמושגים של פרייברג ) – "רוחות רפאים בחדר Lieberman et al., 2005( ליברמן הילדים" ו"מלאכים בחדר הילדים" – עוזרים להבין כיצד טראומה מהעבר משפיעה על ההורות. נוסף על כך, העבודה ) על תפקוד הורי רפלקטיבי מוסיפה Slade, 2008( של סלייד הבנה תיאורטית וגם רעיונות פרקטיים בעבודה עם הורים. דגש על בטיחות ומוגנות והימנעות מרה-טראומטיזציה "מוגנות תחילה!" הוא ביטוי המתאר את התנאי הראשון לטיפול בטראומה. על אנשי טיפול לתת את הדעת על מוגנות פיזית ונפשית, ולפסול אלימות מכל סוג בטיפול בטראומה. ואולם ניצבת לפניהם דילמה מתסכלת וקשה: בעולם שבו שיח ציבורי אלים והתנהגות אלימה שכיחים יותר ויותר, ולפעמים אף "משתלמים" כי הם משאירים את האדם פחות פגיע – כיצד מלמדים ילדים ומי שאחראים לרווחתם שהאלימות פסולה?

I נקודת מפגש 19