מכון חרוב - נקודת מפגש - גיליון 23 - יולי 2022

מהם עקרונות הטיפול בטראומה?

התייחסות לשוני תרבותי ,)Lieberman et al., 2015( כפי שמציינים ליברמן ואחרים קשרים אינטימיים מתרחשים מתוך הקשר תרבותי. התרבות מכתיבה במידה רבה את דרכי גידולם של ילדים, ביטויים של קרבה ורגשות, ועל מה מבוגרים מדברים עם ילדיהם. לכן יש צורך להתייחס לכך ולהתעניין באופן פעיל ברקע התרבותי בטיפול בילדים נפגעי טראומה ובהוריהם, בייחוד כאשר המטפלים באים מתרבות שונה. כאשר הורים נוהגים כלפי ילדיהם באופן לא חוקי או לא מקובל במדינה שבה הם חיים היום, אפשר להכיר בבסיס התרבותי של ההתנהגויות, ובה בעת להבהיר את הנורמות והחוקים של המדינה הקולטת. נוסף על כך, לטראומה היסטורית של עמים – שעברו רצח עם, רדיפות, אפליה (כמעט כל מי שחי בארץ) – עלולה להיות השפעה עוצמתית הן על האופן שהם מגדלים ילדים והן על איכות הקשר עם מטפלים. זהו נושא כואב עבור מטופלים ומטפלים כאחד, אבל הדיבור עליו הוא מרכזי לבניית קשר טיפולי כן ופורה. מודעות לתשישות החמלה ודרכים להתמודד עימה טראומה מידבקת. הקרבה לסבל של ילדים ומשפחותיהם והאמפטיה שהיא חלק אינטגרלי של התהליך הטיפולי עלולות להשפיע מאוד על איש הטיפול. על אנשי מקצוע להיות ערים תמיד להשפעה של עבודה זו על עצמם, ללמוד כיצד לנטר את התופעה של תשישות החמלה, ולנהל אותה. סיכום ארגז הכלים שהוצג כאן מתאר ידע והתערבויות שנחוצים בעבודה טיפולית עם ילדים ובני נוער שחוו טראומה ועם משפחותיהם. העקרונות אינם מוגבלים לשימוש של מטפלים בלבד, אלא מתאימים לכל מבוגר שפוגש ילדים – רופאים, מורים, פרקליטים, יועצים, מדריכים בחינוך הבלתי פורמלי ועוד – ויכול להעמיק את עזרתו לילד נפגע טראומה על ידי השימוש בהם. עבור מטפלים, ה"ארגז" מעמיק את הכלים המסורתיים יותר שנלמדים במסגרת האקדמית או במסגרות לימוד אחרות, והוא מציע התערבות אקטיבית וממוקדת יותר עם ילדים שחוו טראומה. השימוש בעקרונות אלה נותן תוקף משמעותי לאירועים הקשים שילדים חווים, ומאפשר לילדים להרגיש מובנים ונתמכים יותר בחייהם המורכבים.

מקורות

CDC – Centers for Disease Control and Prevention (2021). Adverse childhood experiences. https://www.cdc.gov/violenceprevention/aces/ index.html Fraiberg, S., Adelson, E., & Shapiro, V. (1975). Ghosts in the nursery: A psychoanalytic approach to the problems of impaired infant-mother relationships. Journal of the American Academy of Child Psychiatry, 14 (3), 387-421. http://doi.org/ 10.1016/s0002-7138(09)61442-4 Hughes, D. A. & Baylin, J. (2012). Brain based parenting: The neuroscience of caregiving for healthy attachment (pp. 81-101). New York and London: W.W. Norton & Company. Lieberman, A. F., Ghosh Ippen, C., & Van Horn, P. (2015). Don’t hit my mommy! A manual for child-parent psychotherapy with young children exposed to violence and other trauma (2nd ed.). Washington, D.C.: Zero to Three. Lieberman, A. F., Padrön, E., Van Horn, P., & Harris, W. W. (2005). Angels in the nursery: The intergenerational transmission of benevolent parental influences. Infant Mental Health Journal, 26 (6), 504–520. https://doi.org/10.1002/imhj.20071 NCTSN – National Child Traumatic Stress Network (2017). Never give up: A complex trauma film by youth for youth [video]. YouTube. https:// youtu.be/y8XaYdQfV3A Slade, A. (2008). Working with parents in child psychotherapy: Engaging the reflective function. In F. N. Busch (Ed.), Mentalization: Theoretical considerations, research findings, and clinical implications (pp. 207–234). Analytic Press. Spinazzola, J., Habib, M., Blaustein, M., Knoverek, A., Kisiel, C., Stolbach, B., Abramovitz, R., Kagan, R., Lanktree, C., & Maze, J. (2017). What is complex trauma? A resource guide for youth and those who care about them. Los Angeles, CA, and Durham, NC: National Center for Child Traumatic Stress, https://www.nctsn.org/resources/what-complex trauma-resource-guide-youth-and-those-who-care-about-them Tartakovsky, E. (2014) The motivational foundations of different therapeutic orientations as indicated by therapists’ value preferences. Psychotherapy Research: Journal of the Society for Psychotherapy Research, 26 (3), 352-364. https://doi.org/10.1080/10503307.2014.989289

I נקודת מפגש 21