מכון חרוב - נקודת מפגש - גיליון 23 - יולי 2022

נעמה זקס, ענת בשור ודפנה טנר

. ראיינו גם נפגעים ונפגעות מקבוצות ייחודיות, כגון 26 לגיל קהילת הלהטב"ק, ערבים, דתיים לאומיים וחרדים. המחקר נערך בגישה האיכותנית, והראיונות נותחו באמצעות גישת הניתוח התמטית. חשוב לציין כי לכל אורך המחקר נתקלנו בקושי של ממש למצוא מרואיינות ומרואיינים שיסכימו לדבר על חווייתם האישית למען המחקר. אומנם פנו אלינו לא מעט נשים וגברים אשר חשפו ושיתפו כי נפגעו מסקסטורשן, אך עם זאת הם סירבו להתראיין. נקודה זו מעלה שאלות רבות ומלמדת על חוויותיהם של מי שהיו חלק מסקסטורשן, ועל החשש המתמיד מחשיפה שממשיך ללוות את הנפגעים גם לאחר סיום הסחיטה, לעיתים לשנים רבות. נפגעי 36 בסופו של דבר המדגם הכללי שלנו כלל ראיונות עם סקסטורשן הם תיארו מופעים שונים של סקסטורשן, כגון איום להפיץ תמונות או סרטונים מיניים, איום לחשוף מידע עליהן או עליהם, כגון נטייה מינית או הרגלי צריכת פורנו. הם תיארו דרישות לתשלום כספי או לקיום אקטים מיניים בתמורה לאי-חשיפה. האיומים נמשכו בין שעות אחדות לחודשים ארוכים. בקרב הנפגעות והנפגעים היו שלא חשפו כלל את הפגיעות בהם. אחרים חשפו את הפגיעות לפני חבר קרוב, מבוגר משמעותי ואף לפני גורמי אכיפת החוק כגון .105 המשטרה ומוקד הממצאים מצאנו כי הסקסטורשן יוצר אצל הנפגעות והנפגעים ראשית ) מתאר 2013( שינוי חד בנרטיב של חייהם. פרחי במאמרו את התופעה כשבירת רצפים פנימיים הקיימים בנו בעקבות פגיעה בלתי צפויה. תחושה של יכולת לצפות אירועים עתידיים משרה עלינו תחושת ביטחון ושליטה, וכאשר יש אירוע שחורג באופן חד מהאפשרות לצפות את מה שיקרה, הוא יכול לשבור אחד מהרצפים או יותר, מתוך ארבעה רצפים הקיימים בנו: מה שאדם יודע על העולם, מה תפקידו של האדם בעולם, הרשת החברתית שאליה אותו אדם משתייך והאמון של האדם בעצמו. האירוע הטראומטי מנתק ומשבש את תפיסת הרצף, ואת הביטחון הקיים בחוקים הבסיסים שיצר אותו אדם. כך לדוגמה, צעירה שהתכתבה עם מישהי ב"טינדר" (רשת חברתית להיכרות) לא דמיינה לעצמה אפשרות שתמצא את עצמה נסחטת מינית, וכי האדם שחשבה שתקשרה עימו התגלה כדמות מומצאת, דמות פיקטיבית. כאשר נחשפה לאיום המיני ובעקבותיו לתובנה שהוּלכה שולל, הדבר ערער את האמונות הבסיסיות ביותר שלה בעולם ובאופן שבו הוא

תכנים מיניים לאחר שתומרנו לעשות זאת. הם רגישים יותר ) – התחזות לאדם אחר במרחב catfishing( לקאטפישינג הווירטואלי, ולצורות אחרות של מניפולציות במדיה החברתית. לעומת זאת, מבוגרים ממהרים פחות לשתף, ולכן התכנים המיניים הנוגעים להם מושגים לרוב באמצעות פריצה, ללא ידיעתם או הסכמתם. Wolak et( במחקר אחר שעסק בסקסטורשן בקרב קטינים מהנפגעים, אשר היו במערכת יחסים 70% ) נמצא כי al., 2018 פנים אל פנים ובמערכת יחסים מקוונת, סיפקו מרצון ובמודע Acar,( את התכנים המיניים לפוגעים. במחקר זה ובאחרים ) נמצא שהשגת החומר בעל התוכן המיני 2016; Carlton, 2020 נעשתה בדרכים שונות: בתוך קשר, לעיתים על ידי איום או לחץ, ובמקרים מועטים – על ידי פריצה למכשיר אלקטרוני אישי. המענה החוקי לתופעה מערכת המשפט הישראלית מנסה לתת מענה למקרים אלו. למעשה, סחיטה מינית ברשת מהווה אסופה של עבירות שונות, אשר אינה מאוגדת בחקיקה הישראלית לכדי עבירה אחת, כלומר, היא כוללת החזקת תוכן מיני של אחר ללא רשות, .)2016 , סחיטה, איומים והפצת תוכן מיני ללא הסכמה (שהם במשך השנים נערכו שינויים של ממש במערכת המשפט כדי להתמודד עם המורכבות הייחודית של הטיפול בעבירות מין. בד בבד התחוללו שינויים גם בתפיסות החברתיות ובנורמות המקובלות בציבור. ואולם יש לתת את הדעת על כך שלצד השינויים המבורכים שנעשו בחקיקה בשנים האחרונות, הדרגתיות השינוי, יחד עם היעדרו של חוק מעגן יחיד, יצרו גם בלבול וסתירות במצב המשפטי הקיים באופן שעלול להקשות על נפגעי עבירה המנסים להתמודד עם רשויות החוק והמשפט. הקשיים הנובעים מהמאפיינים הייחודיים של עבירת הסקסטורשן באים לידי ביטוי ביתר שאת בקרב מי שנפגעו מהעבירה בהיותם קטינים או צעירים. המתודולוגיה של המחקר הנוכחי כדי לשפוך אור על תופעה מורכבת זו, שהמחקר על אודותיה סדרה של מחקרים שמבקשים לבדוק את 3 דל, בחרנו לערוך חוויותיהם הסובייקטיביות של נפגעות ונפגעי סקסטורשן. , קיימנו ראיונות 2021-2020 במסגרת המחקר, שנערך בשנים עם בוגרות ובוגרים שנפגעו מסקסטורשן כאשר היו מתחת

סטודנטיות וסטודנטים, והיא פעלה, כאמור, במסגרת סמינר מחקר לתואר בוגר בבית הספר לעבודה סוציאלית 15 קבוצת המחקר שלנו מנתה 3 באוניברסיטה העברית בירושלים בהנחיית פרופ' דפנה טנר. כל חברי הסמינר בשנה זו חקרו את תופעת הסקסטורשן, וכל חבר או זוג קיבלו תת-נושא להתמקד בו, למשל סוגיית החשיפה, או לחלופין אוכלוסייה ייחודית להתמקד בה, למשל ערבים, חרדים, דתיים, קהילות להטב"ק.

נקודת מפגש I 32