מכון חרוב - נקודת מפגש - גיליון 23 - יולי 2022

להיות עֵד

בָּלָדָה לָעֵד / גבריאל קאליש

שֶׁזֶּה שִׂיא בַּקָּשָׁתִי עֹמֶק רְצוֹנִי בְּלִי תְּחוּשַׁת הַצְלָחָה בְּלִי פְּלַסְטֵר שֶׁכֻּּלֹּו אַשְׁלָיָה. תִּהְיֶה אִתִּי. כָּאן. כָּכָה. וּבַקָּשָׁה אַחֲרוֹנָה לִי שֶׁלֹּא תִּגָּמֵר ָשֶׁהַלֶּהָבָה שֶׁבּוֹעֶרֶת בִּי לֹֹא תִּגְמֹר אֶת הַשַּׁעֲוָה שֶׁלְּך שֶׁהַהַקְשָבָה לֹא תַּהֲפֹך לַאֲדִישׁוּת ָשֶׁהָעֵדוּת וְהַנְּשִׁימָה לֹא יִשְׁאֲבוּ אֶת לַחְלוּחִית נִשְׁמָתְך שֶׁתֵּדַע לַעֲשׂוֹת הַפְסָקָה לְמַלֵּא אֶת הַקֵּבָה הַחֲלוּלָה יֵשׁ שָׁם בַּחוּץ עוֹד הַרְבֵּה קָרְבָּנוֹת מְלֵאוֹת אַשְׁמָה ָוְהֵן זְקוּקוֹת מְאֹד לִשְפִיּוּתְך וְלִשְפִיּוּת אִשְׁתְּךָ.

לֹא פָּשׁוּט. לִהְיוֹת. תַּרְפֶּה. תִּהְיֶה.

תַּפְסִיק לָרוּץ לְתוֹצָאָה תִּנְשֹׁם אִתִּי פֹּה בַּכְּאֵב תִּהְיֶה אִתִּי בְּתוֹך הַבּוֹר תִּשָּׁאֵב אִתִּי וְתִּשָּׁאֵר תָּמִים, תָּכִיל אֶת הַהֲפָכִים הָאֵלֶּה בְּמַבָּט מְאֻזָּן

יָשָׁר לְתוֹךְ הָעֵינַיִם. תִּהְיֶה טָמִיר וּמוּאָר לֹא מִגָּבוֹהַּ, אֲנִי כָּאן

מִתַּחַת לַשֻּׁלְחָן. זֹאת בָּלָדָה לָעֵד לַהוּא שֶׁמּוּכָן לִשְׁתֹּק לְמַרְגִּישֵׁי הָאַדְווֹת הָעֲדִינוֹת

לִמְבִינֵי אוֹר הַשִּׁתּוּף לַהוֹוִים בְּלִי לַעֲשׂוֹת וְלֹא מִתּוֹך חֻלְשָׁה אֶלָּא מִתּוֹךְ הֲבָנָה

I נקודת מפגש 71