מכון חרוב - נקודת מפגש - גיליון 23 - יולי 2022

כלים שלובים I מפגש טיפולי

לבסוף החליטה מיכל שלא למסור עדות על הפגיעה, אך ביקשה לבוא לשיחה נוספת עם עו"ס המרכז כדי "לעשות סדר" בתחושותיה, להבין את התסמינים שהיא מתמודדת איתם, ולהתייעץ בקשר לטיפול. הדיווח למשטרה של העו"ס לחוק הנוער נסגר בעקבות החלטתה של מיכל שלא למסור עדות לפני חוקרת נוער, ומיכל והוריה הופנו לטיפול במרכז ייעודי לנפגעי טראומה מינית בקהילה. סוף דבר כאשר הזיכרון הוא חלקי, מנותק ולא רציף, וחוויית הפגיעה שמורה כחלקים מקוטעים של חוויה, יש קושי לאסוף ראיות בהליך הפלילי. לעיתים הצורך לומר את מה שלא נאמר ולקבל הכרה בכך באמצעות הגשת תלונה עשוי להסתיים באכזבה, בפגיעה ובתחושת בדידות עמוקה עוד יותר עבור הנפגעת. עם זאת, לעיתים התיקוף וההכרה, התמיכה, הנראוּת וקבלת האחריות ההורית – כל אלה יכולים לספק את המענה שהנפגעת זקוקה לו בשלב גילוי הפגיעה, מענה שקיוותה להשיג דרך ההליך הפלילי. ההתערבות בשעת משבר במרכז ההגנה, מול הנפגעת ומול הוריה, אפשרה להם להבין את הצרכים ולשנות עמדות וגם להגדיר מחדש סדרי עדיפויות ומטרות. ההורים קיבלו ידע משמעותי שלא היה ברשותם וגם תמיכה ואמון ביכולתם לעשות תיקון ולהתייצב כעת לצד בִּתם באופן שונה, מה שאִפשר להם להניח לרגע את העיסוק בעבר ולהתמקד בשינוי ובתקווה. הנפגעת נעזרה בשיח עם זולת מקשיב – שומע העדות. היא קיבלה הסבר פסיכו-חינוכי והכרה ברגשותיה, באמיתות זיכרונותיה, ולאחר תקופה של בדידות ומצוקה התחברה לתקווה לעתיד טוב יותר. מקורות ). תהליכי זיכרון בעקבות טראומה נפשית חמורה בתקופת 2017( ' נווה, א' וזליגמן, צ מפגש לעבודה חינוכית- הילדות: המקרה המיוחד של טראומת גילוי עריות. .168-147 ,)46-45( סוציאלית, כ"ה ). התערבויות טיפוליות עם הורים לא-פוגעים לאחר גילוי סוד 2013( ' עוז, ש ). ירושלים: 37-25 ' (עמ לאחות את הקרעים ההתעללות המינית אצל אחד מילדיהם. אשלים.

לאחר שיחתה של מיכל עם עו"ס המרכז, התקיימה שיחה נפרדת עם ההורים. הם שיתפו את העובדת הסוציאלית בהפתעה הגדולה שהכתה בהם כאשר מיכל חשפה את זיכרון הפגיעה שחזר להכרתה. הם סברו שבשעתו טופל העניין באופן אחראי. מאז ליוו את גדילתה של מיכל וראו אותה מתפתחת ומתפקדת היטב בכל התחומים. הם לא הכירו את הפרעת הזיכרון הפוסט-טראומטית ואת האמנזיה הדיסוציאטיבית. כאשר מיכל החלה להשתנות ולהסתגר בעקבות הזיכרון החוזר, הם חששו מדברים שונים שייתכן שהיא מתמודדת איתם כנערה מתבגרת אך לא העלו על דעתם את הסיבה האמיתית. בשיחה עם עו"ס המרכז קיבלו ההורים מידע על טראומה ועל הפרעות הזיכרון המתרחשות בעקבות אירועים טראומטיים. ההורים נחשפו לראשונה למידע הזה וגילו בו עניין רב. הם היכו על חטא – על שלא שוחחו איתה בילדותה וחשבו שהכול יחלוף, בלי להתייחס לעולמה הרגשי. בשיחה עם עו"ס המרכז עלו גם חששותיהם מפני הליך פלילי ומהשלכותיו על הפוגע ועל המשפחה המורחבת, אך הם הבינו שכדי לתקן היום את טעויות העבר הם חייבים להתייצב לצידה של מיכל ולתמוך בה בכל החלטה שהיא תקבל. במפגש עם העו"ס ההורים לא הואשמו בטעויות העבר אלא התבוננו יחד באפשרות לתקן. ההורים הוכנו לשיחה שבה ישתתפו גם מיכל והעו"ס, ובה יעבירו את המסר – שהם מבינים את הדברים אחרת היום, מקבלים אחריות ומצטערים על העבר, ומוכנים לעמוד לצידה בכל מחיר ולתמוך בה בכל החלטה. לאחר השיחה עם הנערה והשיחה עם ההורים, בנפרד, נכנסו ההורים ומיכל לחדר יחדיו. בנוכחות עו"ס המרכז פנו ההורים, כל אחד בתורו, אל מיכל. הם התנצלו על שלא הבינו מה היה הצורך שלה, כילדה, כאשר חשפה את הפגיעה המינית. הם שיתפו אותה בכך שהיו הורים צעירים ופעלו כפי הבנתם, והוסיפו שהם מבינים כעת שבשעתה נותרה מיכל בודדה כל כך, מפוחדת וחסרת אונים וללא כתובת לפנות אליה. הם חזרו ואמרו שהיא וטובתה – זה הדבר בעל החשיבות הרבה ביותר עבורם, רבה יותר ממחויבותם כלפי הפוגע והמשפחה המורחבת. הם הוסיפו שהם מוכנים להתמודד עם כל השלכה שתהיה להליך פלילי, אם זו תהיה החלטתה. לאחר מפגש זה ביקשה מיכל שהות לחשוב ולשקול שוב את צעדיה, ובני המשפחה חזרו לביתם. חשוב לציין – כדי לא ליצור מצב שיגרום למיכל להשהות את החלטתה בגלל הקושי לעמוד על שלה בנוכחות ההורים, הוצע למיכל לפנות למרכז באופן עצמאי וללא ידיעת ההורים אם תרצה בכל זאת לפתוח בהליך פלילי. משלא פנתה בעצמה, פנתה אליה שוטרת מצוות המרכז באופן יזום כדי לאפשר לה להגיע למרכז ההגנה לבדה לצורך הגשת תלונה.

לשון זכר ונקבה מתחלפים במהלך המאמר והדברים האמורים מכוונים לנפגעים משני המינים. הערה:

I נקודת מפגש 79