מכון חרוב - נקודת מפגש - גיליון 23 - יולי 2022

שירי שוסהיים

מיכל נענתה להצעה זו והביעה רצון לשוחח עם עובדת סוציאלית ללא נוכחות הוריה. בשיחה זו סיפרה מיכל את סיפור הפגיעה שאליה התלוותה חוויה של נטישת ההורים. היא סיפרה על השכחה שנמשכה שנים ועל ההיזכרות הפתאומית בעקבות הטריגר, וכן על הביטויים הפוסט טראומטיים שהופיעו בעקבות ההיזכרות ושאיתם היא מתמודדת מאז. מיכל קיבלה הסבר פסיכו-חינוכי על טראומה ותהליכי זיכרון. המידע שניתן לה לימד אותה שהקשיים שהיא מתמודדת איתם הם תגובות נורמליות ומוכרות למצבי קיצון כגון פגיעה מינית על ידי אדם קרוב. בשיחה ניתן לה הסבר ותיקוף לחוויה שלא הכירה ולא הבינה. מיכל קיבלה הסבר גם על ההליך הפלילי – באיזה אופן פועלים הדברים, מה יידרש ממנה, ועם מה ייתכן שיהיה עליה להתמודד לאחר מסירת העדות בפני שוטרת המרכז. מיכל גילתה אמביוולנטיות כלפי ההליך הפלילי. היא חששה ממורכבות ההליך ומהשלכותיו על המשפחה – היא שיערה שעלולות להתקבל תגובות של נידוי וגינוי במשפחה המורחבת בעקבות תלונה במשטרה; עם זאת, היא ביטאה רצון לפתוח בהליך פלילי. היא חשה כעס רב כלפי הוריה, שלהבנתה התעלמו מהפגיעה המינית בשעתה, ושיתפה בשאיפתה ובתקוותה שהתלונה במשטרה תהיה הדרך שלה להתעקש ולומר את מה שהושתק ולא נאמר שנים רבות כל כך. שמיעת העדות אורית נווה וצביה זליגמן מתארות במאמרן את תפקידו המכריע של שומע העדות או הזולת המקשיב. מכיוון שחוויה טראומטית של היתקלות ברוע האנושי מערערת את האמון באדם ובעולם, קשה לנסח את החוויה במילים ולספרה באופן קוהרנטי. ואולם כאשר נעשה שימוש במילים מפורשות, החוויה העמומה הופכת לממשית ומציאותית. המפגש עם שומע העדות, יש בכוחו לחבר לתקווה, לסייע ביצירת רצף נרטיבי ולהשיב על כנם את סדרי העולם התקינים. הן מוסיפות שעל הזולת המקשיב להיות בעמדה שנותנת אמון בסיפורו של הנפגע, עמדה שאינה שיפוטית, וכך להכיר בקושי לספר ולהכיר בצרכיו של הנפגע וברגשותיו. תפקידו של שומע העדות להקשיב בפתיחות ולשאול שאלות ישירות על התמודדותו של הנפגע. עם זאת, חשוב לספק לו מידע והסבר פסיכו-חינוכי על הטראומה ועל התופעות הפוסט טראומטיות המתוארות על ידו. בהקשבה לסיפורו של הנפגע, ראוי שתיאמר אמירה ברורה על כך שהאחריות והאשמה הן של הפוגע. וכן חשוב להשיב את אמונו של הנפגע ביכולתו להיעזר באחרים וביכולתו לחולל שינוי בחייו.

הורי הנפגעת ), במאמרה על התערבויות טיפוליות מול 2013 , שרי עוז (עוז הורים שילדיהם נפגעו מינית, מסבירה על המשבר שהורי הנפגעים נקלעים אליו. אומנם הילדה נפגעת העבירה היא הקורבן הישיר של המתעלל, אבל היא אינה הקורבן היחיד. גם עבור בני המשפחה, רגע חשיפת הסוד הופך להיות רגע טראומטי. הילדה שנפגעה זקוקה לנחמה ולתמיכה, אך במקרים רבים הוריה מתקשים לספק לה אותן מכיוון שהם עצמם מתמודדים עם טלטלה בעקבות הגילוי של הפגיעה. זאת ועוד, יש לזכור שבשל הבושה וההסתרה המאפיינות פגיעה מינית בתוך המשפחה ההורים יתקשו לפנות לעזרה ולא יקבלו סיוע מהסביבה. ההורים ייוותרו בבדידותם וייאלצו להתמודד עם גורמי חוק כגון המשטרה והרווחה ללא ליווי ותמיכה מבחוץ. למעשה, גם ההורים חווים התנפצות וקריסה של אמונותיהם בעולם ובאדם. עד שנחשף הסוד הם האמינו שמשפחתם היא משפחה טובה ונורמטיבית, אך לאחר הגילוי הם חווים אובדן אמון בסובב ובעצמם לנוכח העובדה שלא ידעו, לא זיהו ולא הבינו שמתרחשת פגיעה בבֵיתם. האיזון המשפחתי מתערער, והביטחון שלהם ביכולתם לספק לילדיהם הורות מיטיבה, שומרת ומגינה נסדק. יש הורים שנוטים לחשוב שאם לא ידברו עם הילדה על האירוע הטראומטי ואם ינהגו כאילו דבר לא קרה, הילדה תשכח את הטראומה. אחת הדרכים שלהם לשרוד לאחר הסערה הגדולה של גילוי הפגיעה היא לשמר את האשליה שהמשפחה לא השתנתה ושהכול ממשיך כבשגרה. גם להורים יש צרכים בעת גילוי הסוד. ההורים זקוקים למידע על טראומה בגיל הילדות ועל השלכותיה, וכן למידע על טיפול בטראומה, על ההליך הפלילי ועל האפשרויות השונות הקיימות בו. גם ההורים זקוקים לתיקוף ולהכרה בכך שעולמם חרב עליהם עם גילוי הטראומה. הם חרדים מתגובת המשפחה המורחבת על הגשת תלונה במשטרה. הם חרדים לשלום ילדתם, ולעיתים קרובות הם מוצפים ברגשות אשם על כך שלא ידעו על הפגיעה ועל אופן פעולתם לפני גילוי הפגיעה ואחריו. מכיוון שמתערערת תפיסתם את עצמם כהורים מיטיבים, יש צורך להשיב להם את הביטחון בהורות מיטיבה ומגינה. עם זאת, במפגש עם אנשי המקצוע ההורים עלולים לחוות ביקורת ושיפוטיות – הן על כך שלא ראו את הפגיעה והן על אופן התנהלותם לאחר גילוי הפגיעה. מפגש כזה עלול ליצור אצל ההורים תגובה מתגוננת שתוביל לקושי לעבוד בשיתוף פעולה לטובת הילדה והמשפחה. תפקידו של איש המקצוע הוא לתמוך בהורים, להדריך, להנחות ולתת מידע. בהמשך התהליך יהיה אפשר להבין יחד איתם את התנהגותם ותגובתם בשעת מעשה, ולהפיק לקחים לעתיד.

נקודת מפגש I 78