מכון חרוב - נקודת מפגש - גיליון 23 - יולי 2022

היקף חובת הדיווח של אנשי המקצוע מול החיסיון מטפל-מטופל

1 תמר פרוש

עמותה פלונית נ' מדינת ישראל 467/21 בש"פ ואח' ־ היקף חובת הדיווח של מטפל

"חובת הדיווח קיימת ומקוימת מזה שנים, אך עד עתה לא נדרש בית המשפט לסוגית היחס בין חובת הדיווח לחיסיון ביחסי מטפל-מטופל." (כב' הש' י' עמית) אדם הגיע לטיפול אצל מטפל, עובד סוציאלי במקצועו. הטיפול ניתן במסגרת עמותה המטפלת בנפגעי עבירות מין ובפוגעים בקרב החברה הדתית. במהלך הפגישה הטיפולית סיפר אותו אדם שהוא פוגע מינית בבתו בת השנתיים. העמותה דיווחה על כך לגורמי הרווחה, גורמי הרווחה דיווחו על כך למשטרה, וזו פתחה בחקירה ועצרה את אותו אדם. בחקירתו הוא שמר על זכות השתיקה. במסגרת החקירה רצתה המשטרה לקבל את המסמכים הטיפוליים מהעמותה שבה הועסק המטפל, אולם העמותה סירבה למסור אותם וסירבה לאפשר למטפל להעיד המשטרה טענה 2 במשטרה בטענה שמדובר בהפרת חיסיון. עו"ד תמר פרוש היא ראש תחום בכירה עיכוב הליכים והנחיות 1 פרקליט המדינה. (להלן: 1971- א לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א 50 סעיף 2 "הפקודה"), מכיר בחיסיון החל על מערכת היחסים בין עובד סוציאלי לבין מי שמטופל על ידו. וכך מורה הסעיף: ,1996- "(א) עובד סוציאלי כהגדרתו בחוק העובדים הסוציאליים, תשנ"ו אינו חייב למסור ראיה על דבר הנוגע לאדם שנזקק לשירותו והדבר הגיע אליו תוך עיסוקו כעובד סוציאלי בדרך כלל מתוך אמון שישמרם בסוד, אלא אם כן ויתר האדם על החיסיון או שבית המשפט מצא כי הצורך לגלות את הראיה לשם עשיית צדק עדיף על הענין שיש שלא לגלותה. (ב) הוראות סעיף קטן (א) יחולו גם לאחר שחדל העד להיות עובד סוציאלי. (ג) נטען חסיון לפי סעיף זה, יהיה הדיון בדלתיים סגורות; החליט בית המשפט לשמוע את העדות, רשאי הוא לשמעה בדלתיים סגורות."

iStock

I נקודת מפגש 81