מכון חרוב - נקודת מפגש - גיליון 23 - יולי 2022

תמר פרוש

בית המשפט העליון קבע בפסק דינו מתכונת דיווח שלטעמו מתיישבת עם החתירה להגשים את התכליות החשובות שביסוד חובת הדיווח מחד גיסא, ועם השמירה על האינטרסים החברתיים בהבטחת הסודיות הטיפולית מאידך גיסא. נקבע כי חובת הדיווח אינה כוללת, כשלעצמה ובאופן אוטומטי, גם חובה למסור מסמכים ותרשומות גולמיים 'דרך המלך' לקבלת מסמכים אלה היא מתוך התיק הטיפולי. באמצעות הגשת בקשה מתאימה למתן צו להמצאת מסמכים, כפי שיפורט בהמשך. על הדיווח שאותו נדרש הגורם הטיפולי למסור להיות 'מהותי'. כלומר, דיווח הנותן לרשויות את מלוא הפרטים הרלוונטיים החשובים לחקירה אפקטיבית, ככל שאלה בידיו של המטפל, ולא דיווח לקוני ופורמלי. במסגרת זו הדיווח יכלול: זיהוי ברור של הגורם הפוגע; זיהוי ברור של הקטין או חסר הישע שנפגעו; תיאור מלא של מהות המעשים והאירועים שבגינם קם יסוד סביר להניח שנעברה עבירה, לרבות נסיבותיהם ותדירותם, וכן פירוט המועד והנסיבות שבהם נמסר המידע לגורם הטיפולי. כמו כן, הדיווח יציין מיהו המקור שבאמצעותו נחשף הגורם הטיפולי למידע ולא יסתפק באזכור כללי לכך שלגורם הטיפולי 'נודע' או 'נמסר' המידע. כדי לשקף את מידת הרצינות הראויה שיש לייחס לחובת הדיווח וכדי להבטיח שהמידע יימסר ויועבר בצורה מסודרת ובהירה לרשויות, ככלל, ראוי שחובת הדיווח של גורם טיפולי . זאת, למעט דיווח כתוב ומפורט תמומש באמצעות מסירת במקרים חריגים שבהם עשויה לקום הצדקה לדיווח ראשוני בעל פה (כגון בנסיבות של דחיפות מיוחדת). הגורם , ולכן היא מוטלת על חובה אישית חובת הדיווח היא הטיפולי הקונקרטי שנחשף עקב עיסוקו למידע שהקים את לפיכך הגורם הטיפולי – ולא אדם אחר – הוא חובת הדיווח. שצריך למסור את הדיווח ולהיות חתום על המסמך הכתוב המועבר לגורמים המוסמכים. במקרים שבהם הגורם הטיפולי פועל במסגרת מוסד או ארגון, אין מניעה שנושאי משרה אחרים בו (כגון מנהל או גורם בכיר אחר) יהיו חתומים אף הם אין להסתפק על מסמך הדיווח המועבר לרשויות. לצד זאת, שאינם הגורם בדיווח שנכתב ונחתם אך בידי נציגי הארגון הטיפולי שעליו מוטלת חובת הדיווח באופן אישי.

כי העמותה והמטפל חייבים לשתף פעולה בחקירה מכוח העמותה טענה כי מילאה אחר חובת הדיווח 3 חובת הדיווח. בכך שהעבירה דיווח לרשויות וכי אין לה חובה נוספת להעביר מסמכים או רישומים שנערכו במסגרת הטיפולית או למסור עדות על כך במשטרה. נסיבות המקרה, שהגיעו לפתחו של בית המשפט העליון, עוררו אפוא את השאלה מהו היקף חובת הדיווח – האם די בעצם הדיווח על חשד לביצוע עבירה בקטין או בחסר ישע, או שיש חובה למסור גרסה מלאה ולהמציא מסמכים? ומהו היחס בין חובת הדיווח ובין החיסיון הנוגע למידע המוחלף בין מטופל למטפל? שאלות אלה התעוררו בקשר לעובדים סוציאליים, אך הן רלוונטיות גם לאנשי מקצוע מתחומי טיפול אחרים הכפופים 4 למסגרת חוקית דומה, כגון פסיכולוגים ורופאים. זו מונה מצבים מצד אחד עומדת חובת הדיווח. כאמור, שבהם מוטלת על איש מקצוע חובת דיווח לרשויות בנסיבות שבהן קיים יסוד סביר לחשוב כי נעברה עבירה בקטין או בחסר ישע. היעדר דיווח משמעו עבירה פלילית. התפיסה שביסוד חובת הדיווח היא שמאפייניה המיוחדים של הפגיעה במי שאין בידם להגן על עצמם – קטינים וחסרי ישע – מצדיקה הטלת חובה לפעול כדי למנוע את הפגיעה בקורבנות. חובת הדיווח נועדה אפוא לוודא כי יינקטו הצעדים המיידיים הדרושים לשם הגנה על הקטין או על חסר הישע. עם זאת, פן אחר של חובה זו נוגע למיצוי הדין עם הפוגעים. לפיו, חובת הדיווח נועדה גם להביא לידיעת רשויות החקירה את החשד לביצוע העבירה ולסייע בידיהן להתחיל בחקירה אפקטיבית של החשדות. תכליתו של החיסיון היא להגן מן הצד השני עומד החיסיון. על המטופל ועל מערכת היחסים שבינו ובין הגורם המטפל – יחסים המושתתים על אמון. החיסיון הוא של המטופל ולטובתו ולא של המטפל. הוא נועד לעודד את המטופל לחשוף מידע אישי ופרטי הנחוץ להצלחת הטיפול, מבלי שיחשוש כי המידע . כלומר, בית חיסיון יחסי ייחשף בידי צד שלישי. מדובר ב המשפט מוסמך להתיר גילוי ראיה החוסה תחת חיסיון זה אם מצא כי הצורך לגלותה לשם עשיית צדק עולה על העניין שיש באי גילויה. החיסיון חל הן על מסירת ראיות בפני בית משפט והן על מסירתן בשלב החקירה.

, קובע: "רופא, אחות, עובד חינוך, עובד סוציאלי, עובד שירותי רווחה, שוטר, פסיכולוג, קרימינולוג או 1977- ד(ב) לחוק העונשין, התשל"ז 368 סעיף 3 עוסק במקצוע פרה-רפואי, וכן מנהל או איש צוות במעון או במוסד שבו נמצא קטין או חסר ישע – שעקב עיסוקם במקצועם או בתפקידם היה להם יסוד סביר לחשוב כי נעברה עבירה בקטין או חסר ישע בידי אחראי עליו – חובה עליהם לדווח על כך בהקדם האפשרי לעובד סוציאלי שמונה לפי חוק או למשטרה; העובר על הוראה זו, דינו – מאסר ששה חודשים". לפקודה. 50- ו 49 הוראות החיסיון הנוגע לרופאים ופסיכולוגיים מוסדרות בסעיפים 4

נקודת מפגש I 82