מכון חרוב - נקודת מפגש - גיליון 24 - ינואר 2023

ליאת ספיר ועינב נגרי

מגורמי סיוע לא פורמליים. בהמשך נציג אתגר נוסף הכרוך באופן חשיפת הפגיעה על ידי בני נוער וצעירים, המקום שהרשתות החברתיות תופסות בהקשר זה וכן האתגרים שהן מציבות אל מול המענים המסורתיים הקיימים. לבסוף, המאמר יציג אתגר משמעותי, עם הגעת בני הנוער למרכזים והשתתפותם בהליכי חקירה והעדה, הליכים המתקיימים עם הגנות חלקיות בלבד, שלא כהגנות הניתנות בחוק לילדים צעירים יותר. חסמים בקבלת סיוע מיטבי ודפוסי היעזרות של בני נוער הספרות המחקרית, העוסקת בבחינת מקורות העזרה של בני נוער ללא תלות בסוג הבעיה שהם מתמודדים עימה, מעלה חסם הקשור בדפוסי קבלת העזרה המועדפים בקרב בני נוער ובמקורות לקבלתה. מחקרים שונים מצביעים על העדפה של מקורות סיוע לא Gould et al.,( פורמליים, ובתוכם קבוצת השווים והוריהם ). הבסיס להעדפה זו הוא, בין היתר, ההיכרות האישית, 2002 האינטימית והמתמשכת של בני הנוער עם גורמים אלו והתחושות הנלוות לקשרים מסוג זה, כגון תחושות ביטחון ואמון. זאת, בניגוד לתקשורת עם גורמים פורמליים, הנחווית כנעדרת מאפיינים אלו. עוד עולה שהעדפתם של בני נוער לפנייה למקורות עזרה לא פורמליים נעוצה בחשש מפני אובדן הפרטיות והפרת סודיות שנקשרים לפנייה לגורמי סיוע פורמליים, ושבני הנוער מעלים ספק ביכולתם של אנשי .)Gould et al., 2002( מקצוע פורמליים לעזור להם ) על 2016( ' נתונים דומים עלו במחקרם של לב-ויזל ואיזיקוביץ עבירות אלימות ופגיעות מיניות. גם שם הצביעו הממצאים על מהילדים ובני הנוער שהשתתפו בסקר ודיווחו על 70%- כך ש מהם ציינו 50%- פגיעה בחרו לדווח להורה או לחבר, ויותר מ כי לא יסכימו לשתף גורם פורמלי כדוגמת יועץ, מורה או עו"ס. כאן המקום לסייג ולהגיד כי במחקר זה לא נעשתה אבחנה בנוגע לזהות הפוגע, ולא ברור למי בני הנוער מעדיפים לדווח, אם בכלל, במקרים של פגיעה בידי אחד ההורים או אדם אחר מתוך המשפחה הגרעינית. עוד נתון מדאיג שעלה במחקר זה היה שיותר מחמישית כלל לא ידעו למי לפנות במקרה ממשתתפי הסקר ציינו כי

פועלים 2" מרכזי הגנה לילדים ולבני נוער "בית לין בפריסה ארצית מתוקף חוק סיוע לקטינים נפגעי . מרכזי 2008- עבירות מין או אלימות התשס"ח ההגנה הוקמו כמענה ראשוני לילדים ובני נוער נפגעי עבירות אלימות ולמשפחותיהם, והם מרכזים תחת ) את כלל תהליכי one stop shop( קורת גג אחת ההערכה והחקירה הנדרשים עם חשיפת הפגיעה בקטינים נפגעי עבירה. ההתערבויות במרכז כוללות התערבויות טיפוליות טלפוניות ומתן ייעוץ טלפוני, לצד התערבויות פיזיות כדוגמת חקירת נוער/ילדים, שיח טיפולי ראשוני, בדיקה רפואית ועוד.

2021 הנוער בכלל אוכלוסיית הילדים בישראל שעמד בשנת .)2021 , (המועצה לשלום הילד 40% על נוסף על הפגיעה והשלכותיה, בני נוער הפונים למרכזים מתמודדים עם אתגרים רגשיים וקוגניטיביים שנובעים מהשלב ההתפתחותי הייחודי שהם נתונים בו בזמן הפגיעה ואחריה. אתגרים אלו כרוכים באופן חשיפת הפגיעה, בתגובת הסביבה ועוד, ויש להם השלכות על רצף ההתפתחות הנורמטיבית שבני הנוער נתונים בעיצומו – רצף הנקטע לא אחת בשל הטראומה. אתגרים נוספים עומדים לפני בני נוער נפגעי עבירות אלימות בכלל ונפגעי עבירות מין בפרט. אתגרים אלה כוללים את הבלבול והקושי לתפוס ולשיים אירוע כפגיעה מינית, היעדר ההיכרות עם מגוון הגורמים הפורמליים העשויים לסייע בעת התרחשות פגיעה, וכן ההיכרות החלקית או הלקויה של המערכות השונות את הצרכים הספציפיים של בני נוער, היעדר מענה מותאם לאוכלוסייה זו, היעדר תיאום בין המערכות השונות והיעדר רצף טיפולי מיטבי. למרות האתגרים הרבים שהוזכרו, נבקש להתמקד במאמר זה בשלושה אתגרים המייחדים בני נוער נפגעי עבירות מין, שעשויות להיות להם השלכות על אופן ההתערבות במרכזי ההגנה. המאמר יעסוק תחילה באתגר של חשיפת הפגיעה, בעיקר לאור דפוסי העזרה הייחודיים של בני נוער והעדפתם לקבלה

). הם פועלים באחריות אגף מינהל שירותים אישיים 2008 , מרכזי הגנה הוקמו מתוקף חוק סיוע לקטינים נפגעי עבירות מין או אלימות תשס"ח (אפריל 2 וחברתיים, אגף בכיר משפחות ילדים ונוער בקהילה ותחום חוק הנוער במשרד הרווחה והביטחון החברתי, בשותפות עם משרדי ממשלה אחרים ואגפים רלוונטיים: המשרד לביטחון פנים, משרד המשפטים ומשרד הבריאות. הם מופעלים גם על ידי עמותת "אפשר" וממומנים על ידי קרן משפחת שוסטרמן לין וצ'רלס.

נקודת מפגש I 54