מכון חרוב - נקודת מפגש - גיליון 24 - ינואר 2023

בני נוער במרכזי הגנה – אתגרים ומענים

ולאחריה, ובפגיעות מיניות הנתון גבוה אף יותר – של פגיעה לא ידעו למי לפנות. 40%- כ היום מרב המשאבים המושקעים בחשיפת עבודתם של מרכזי ההגנה עוברים דרך אנשי מקצוע אשר לרוב באים במגע עם בני נוער בהקשרים פורמליים כדוגמת אנשי חינוך. לפיכך האתגר בהקשר זה כרוך בהרחבת חשיפתה של עבודת המרכזים לבני הנוער עצמם ולהוריהם, וגם בהרחבת השותפויות עם גורמים לא פורמליים הבאים במגע עם בני הנוער, ובהעלאת המודעות בקרב גורמים אלו למגוון המענים הקיימים במרכזי ההגנה. כמו כן, בבחינת חוויות העזרה של בני נוער שבוחרים לשתף גורמים פורמליים בפגיעה שעברו עולים כמה משתנים משמעותיים שהביאו לחוויית היעזרות מיטבית. משתנים אלו כוללים את יכולתם של הגורמים הפורמליים לשמור על פרטיות הנפגע לצד נראוּת הנפגע ומתן הכרה ותוקף לפגיעה עצמה, החזרת השליטה לנפגע בהליכים שהשליטה בהם מוגבלת ומועטה לעיתים, וכן יכולת ליצירת הדדיות, בניגוד לחוויית הפגיעה, שבה לרוב הופעלו על הקורבן כוח וסמכות .)2019 , (פיאמנטה חוויית ההיעזרות עם חשיפת הפגיעה, ומעורבותם של גורמים פורמליים כדוגמת מרכז הגנה, היא חוויה מאתגרת המזמנת לנפגע הזדמנויות לצד סיכונים. הפרקטיקות הנהוגות במרכזי הגנה מבקשות לשמש עבור הנפגעים מרחב פורמלי בטוח, מנוף והזדמנות לצמיחה ולריפוי, על אף החוויה הכאוטית של הפגיעה ומתוכה. פרקטיקות אלו כוללות שיתוף ומתן מידע מהותי, מובן וברור, שיש בו כדי לסייע לנפגע לקבל החלטות מיטביות עבורו ולמצות את זכויותיו, לצד זמינות, אמפתיה ושקיפות, מתן תוקף והכרה בפגיעה וכן החזרת השליטה אליו, בין היתר – באמצעות התאמה אישית של התערבות טיפולית המותאמת לצורכי הנער, ליכולותיו, לרצונותיו ולמערכות התמיכה שהוא חי בהן. בני נוער פעילים שעות רבות במרחבים לא פורמליים, ואחד הבולטים בהם הוא המרחב הווירטואלי. בסקר עדכני של איגוד ) עלה 2022 , האינטרנט בישראל (איגוד האינטרנט הישראלי ) מבלים בין שעתיים לשש שעות ביום 53%( כי רוב בני הנוער במרחבים וירטואליים, ורבע מהם דיווחו על מספר שעות רב יותר (בין שש לשמונה שעות ביום). השימושים של בני הנוער במרחבים הווירטואליים מגוונים, והם כוללים צריכת בידור ומידע, קיום קשרים חברתיים עם בני גילם, גיבוש זהות ועוד. רשתות חברתיות כמרחבי חשיפה

), פסיכולוגית Brown, 2021( כריסטיה ספירס בראון מאוניברסיטת קנטקי, מצביעה על כך ש"השימוש של בני נוער ברשתות החברתיות השונות מתמקד בנושאים חברתיים ובהתמודדות עם אתגרים ודאגות החיים כפי שהם תופסים אותם", ואחד האתגרים הנפוצים אצל בני הנוער הוא התמודדות עם הטרדות ופגיעות מיניות. בראון מציינת שבשנתיים האחרונות "עוד ועוד בני נוער בוחרים לשתף דרך המדיות החברתיות השונות בקשיים ובחוויות הפגיעה שהם עברו, בפרט דרך רשת הטיקטוק". 2.3- # בטיקטוק יש היום יותר מ METOO תחת האשטאג מיליארד צפיות, סרטונים רבים הם של בני נוער, ובהם הם משתפים בפגיעות מיניות שעברו. בחודשים האחרונים בשנה הנוכחית מעלים בני נוער וצעירים סרטונים שבהם הם משתפים במשפט קצר את סיפור הפגיעה המינית שחוו, וברקע יש תמונה או קעקוע של מדוזה מהמיתולוגיה היוונית. #, יש כבר MEDUSATATTOO לסרטונים אלו, עם ההאשטאג מיליון צפיות, ומלבד חשיפת הפגיעה האישית הם 105- יותר מ משקפים את הדרך והמקום שבני נוער היום בוחרים לשתף בפגיעות שעברו. משפטים כגון "הוא בן דוד שלי, אני סומכת עליו" (כך במקור), ", מאפיינים רק 7 "סבא שלי במשך שלוש שנים. כשהייתי בת חלק קטן מסיפורי הפגיעה שבני נוער בוחרים לשתף בהם בטיקטוק. מחקרים עדכניים מצביעים על כך שבני נוער חשים כי שיתוף הפגיעות במרחבים וירטואליים, ובפרט בטיקטוק, מאפשר להם לקבל תמיכה, תוקף והכרה בפגיעה, והם אף מדווחים כי חשיפה זו מסייעת להם להתמודד טוב יותר עם .)Leaper et al., 2013( השלכות הפגיעה בעולם האמיתי מרכזי ההגנה מבקשים לספק הליכי בירור וחקירה באופן מותאם ורגיש, בד בבד עם יצירת סביבה נעימה ובטוחה עבור הנפגע. הליכים אלו דורשים לא אחת שיח מעמיק וישיר על הפגיעה, שונה מעומק השיח שבני הנוער נדרשים לו ברשתות החברתיות, ומהאופן העקיף שהם יכולים להעלות ברשתות אלו את חוויותיהם סביב הפגיעה. אלו עלולים לייצר חוויה מורכבת, ולעיתים אף כזאת הנחווית על ידי בני הנוער כמפקיעה את תחושת השליטה על המידע שמסרו. נוסף על כך, ההכרה והתוקף של הסביבה בפגיעה, שהם צורך חיוני של הנפגעים, באים לעיתים רק בשלב מאוחר יותר, לעומת המיידיות הנחווית בהקשר זה ברשתות החברתיות. דברים אלה מעצימים את תחושת הבדידות של הנפגעים במהלך חשיפת הפגיעה, ומאתגרים את יכולת ההתמודדות של בני הנוער עם השלכותיה של הפגיעה.

I נקודת מפגש 55