מכון חרוב - נקודת מפגש - גיליון 24 - ינואר 2023

ליאת ספיר ועינב נגרי

אפשרות לייצוגו של הקטין והעדה במקומו על ידי חוקר ילדים בהליך המשפטי. לחלופין, מתאפשר מתן הגנות אחרות בהליך זה – דוגמת העדה שלא בנוכחות הנאשם ועוד. הגנות אלו מקורן בהבנת המחוקק את מצבם הקוגניטיבי, הנפשי והרגשי של ילדים צעירים, ואת האופן שפגיעה בכלל, ופגיעה מינית בפרט, עשויה להשפיע לרעה על התפתחותם. אף שגם בני נוער נתונים בעיצומו של תהליך התפתחותי נוירולוגי, פיזי ונפשי, וניסיון חייהם מועט, הם אינם זוכים להגנות דומות בחוק – מה שעלול להעצים את חוויית הפגיעה ולהגביר את הטראומטיזציה המשנית. עם זאת, מתוך הבנה שהעדה בעקבות פגיעה היא סיטואציה נשיאת בית 2017 מורכבת עבור קטינים, פרסמה בשנת המשפט העליון נוהל המסדיר את העדת הקטינים, לרבות בני נוער, ואת התנאים להעדתם. תנאים אלו נוגעים גם לזמני העדה, למקום ייעודי ומותאם שבו יוכלו להמתין לעדותם, למתן פסק דין סמוך ככל האפשר לסיום המשפט ועוד. נוהל זה נוצר מתוך ההבנה שהיבטים אלו משמעותיים להליך ויש בהם כדי להשליך על חוויית הנפגע את ההליך המשפטי, וגם על שיקומו. יישומו בפועל של נוהל זה היום, יש בו כדי להרחיב את ההגנות שבני נוער זוכים להן בהליך הפלילי. לכל אלה יש להוסיף את התיקון בחוק הסיוע המשפטי, מהשנתיים האחרונות, המרחיב את הסיוע הניתן לנפגעי עבירות מין, ובפרט לבני נוער, כאשר מוגש כתב אישום בסעיפי אינוס, מעשה סדום ובעבירות מין שנעשו בידי אחראי. הרחבה זו, הבאה לידי יישום, מסייעת במיצוי זכויות הנפגע ובמתן ליווי לאורך ההליך הפלילי ובהליכים שונים הקשורים להליך זה. אף שעדות הנפגע במסגרת ההליכים המתקיימים במרכז מטופלת באופן רגיש ומותאם, היא שוברת באחת את השתיקה המאפיינת את הפגיעה המינית. העיתוי שלה והאופן שבו היא מתקיימת לא תמיד מותאמים לצרכיו הפסיכולוגיים 14 של הנפגע. לפיכך ההגנות הניתנות לילדים מתחת לגיל עשויות למתן השלכות שליליות אצל ילדים, אולם היעדרן אצל בני נוער מאתגר את ההיבטים הפסיכולוגיים ועלול להוות מכשול בהשתתפותם הפעילה בהליכים אלו. מרכזי ההגנה נועדו לתת מענה מותאם ואיכותי לקטינים ובפרט לבני נוער, ולהתאים את המענים הראשוניים סביב חשיפת הפגיעה, לרבות הליכי החקירה, לצרכיה הייחודיים של אוכלוסייה זו. על אף השינויים והרחבת המענים וההגנות בתהליכי ההעדה ולאורך כל ההליך 14 לנפגעים מעל גיל הפלילי כפי שתוארו לעיל, נראה כי הם עדיין חסרים חשיבה מעמיקה על התאמתם לצורכיהם הייחודיים של בני הנוער בשלב ההתפתחותי הייחודי שלהם.

אם כן האתגר המשמעותי הוא יכולתם של המבוגרים, ובפרט של המערכות העוסקות בפגיעות מיניות – מרכזי ההגנה למשל, להעמיק את ההיכרות עם מרחבי החשיפה של בני נוער, וגם עם הרווחים הפסיכולוגיים באופן חשיפה זה; להשתתף במרחבים אלו השתתפות פעילה כדי לאתר בני נוער נפגעים, להציע להם ליווי וסיוע, להעניק להם הזדמנות להשמיע את קולם, להרחיב עבורם את מעגלי התמיכה וגם ליצור יחד עימם חוויית היעזרות מיטיבה ותרפויטית, עניינים שהם מהותיים בדרך לספק מענה מיטבי ומהיר לנפגעים, במקום מתכלל אחד. בחינת דפוסי החשיפה ברשתות החברתיות מראה שהם מזמנים התייחסות לחלופה בשיח שבני נוער וצעירים מבקשים לייצר – שיח שאינו מתמקד רק בהיבטים של אשמה וחפות, אלא כזה המבקש לקבל גם הכרה בעוול שנעשה ובהשפעותיו. נציין כי לצד ההליכים הפליליים, ההליכים שמתקיימים במרכז ההגנה מאפשרים לקיים הליכי בירור והתערבות נוספים, בין היתר – במסגרת הגשת בקשה לוועדת פטור מחובת הדיווח. באירועים מסוימים ההליכים במרכז ההגנה מאפשרים הכרה מעין זו שבני נוער מבקשים, והם פותחים אפשרות למציאת נתיבים נוספים ועתידיים לאיחוי הפציעה – הפיזית והנפשית – אשר נוצרה במהלך הפגיעה. העובדה שרוב הפגיעות המיניות מתרחשות בתוך מערכות יחסים מוכרות לנפגע, בידי אנשים הקרובים לו, מצביעה על הצורך ועל התועלת בתהליכים אלו לשם שיקום הנפגעים ומשפחותיהם, לצד הליכי החקירה המסורתיים. ההליכים שנוקטות מערכות אכיפת החוק (עו"ס לפי חוק הנוער או המשטרה), כאשר יש חשד לפגיעה בקטינים, מתבססים על כמה שלבים ומבוצעים בידי גופים שונים. למשל, ההליך הפלילי בנוי מחקירה ואיסוף ראיות, בדיקה רפואית ומתן עדות בהליך המשפטי. לחלופין, התערבות עו"ס לחוק הנוער תכלול איסוף מידע ושיח עם הקטין על הפגיעה, הגשה לוועדת פטור בעת הצורך והתערבויות טיפוליות מול הקטין ומשפחתו. ברוב המקרים בני הנוער מתבקשים להשתתף באורח פעיל בהליכים אלו כנגד מי שפגע בהם, ובמקרים רבים מדובר באדם קרוב לנפגע. זוכים להגנה יתרה 14 ילדים נפגעי עבירות אלימות עד גיל בהליכים משפטיים אלו מתוקף חוק לתיקון דיני הראיות ). ההגנה כוללת חקירה על ידי 1955- (הגנת ילדים תשט"ו חוקר ילדים וליווי בהליכי חקירה נוספים, כגון עימות, וכן היעדר הגנות בהליך עצמו

נקודת מפגש I 56