מכון חרוב - נקודת מפגש - גיליון 24 - ינואר 2023

תמי בן דוד ורעות לוגסי

מכיוון שהמופנים לשירות המבחן לנוער מגיעים אליו שלא מרצון, וכדי שנוכל לגייס את הנערים ולממש את תוכנית הטיפול המתאימה לנער, הסמכות היא מרכיב מרכזי בתפקידו של קצין המבחן. עליו לנוע באופן מאוזן ומושכל בין סמכות מגבילה לסמכות מכילה בהתאם לצורכי הנער, לגילו, לאופי העבירה שבגינה הופנה ולמוטיבציה שלו לטיפול. ההתייחסות אל הנער כמי שפגע וביצע עבירה, אך גם בא מרקעקשה ולעיתיםאףחווהפגיעה, מייצרתמורכבותבקשר הטיפולי של קצין המבחן עם הנער ודורשת מקצין המבחן לראות אותו כשלם הזקוק לגבולות ברורים ולהחזקה, לצד התנועה על שני הרצפים המתוארים אמפתיה, הכלה וחבירה. היא מלאכת מחשבת בעבודת קצין המבחן לנוער. גיבוש הזהות המקצועית מתפתח באמצעות הכשרות, הדרכות ופיתוח מודעות, והוא דורש התבוננות רפלקטיבית גם אצל עובדים ותיקים ומנוסים. המורכבות שתוארה לעיל באה לידי ביטוי גם בהחלטות שיפוטיות בענייני קטינים, אשר מתייחסות לצורך לאזן בין נסיבותיו האישיות השונות של הקטין, מתוך שימת לב לגילו ולסיכויי שיקומו, מבלי להתעלם מחומרת העבירה עצמה ומשיקולי ההרתעה. ) מציין כי מהנטייה האנטי חברתית משתמעת 1995( ויניקוט תקווה. הנטייה האנטי חברתית היא דרכו של הילד לחפש סביבה שתהיה טובה דייה עבורו תחת זו שאבדה. זוהי אם כן תקווה להתחלה חדשה, שמתבטאת גם דרך התנהגות אנטי חברתית. זו אינה תקווה פשוטה – להחזיר משהו אבוד, אלא תקווה לתקשורת עמוקה עם מישהו שמבין את הייאוש, שיוכל ללוות את הילד אל רגעים טראומטיים כדי להגיע אל מקום הסבל. אלא שהפעם הוא לא לבד – מתלווה אליו דמות בוגרת ומבינה, שמחזיקה הן את החום האימהי ואת הגבול האבהי ואת ההבנה של כאב אובדנם. וכך מאפשרת דמות זו לילד להכיל את הבלתי נסבל, ללא הכרח לפנות לכיוון האנטי .)2013 , חברתי (שראל ונסיים בתקווה

לאחר שהעמקנו בהערכת הצרכים של הנער, זיהינו צורך במענה ייעודי בתחום האלימות. על כן הוא שולב בקבוצה ארוכת טווח ייעודית לנערים שביצעו עבירות אלימות, המונחית בשירות המבחן לנוער על ידי קציני מבחן. הקבוצה מבוססת על הגישה הקוגניטיבית-התנהגותית ומיועדת להקנות למשתתפיה יסודות פסיכו-חינוכיים ומיומנויות מעשיות בזיהוי מקורות הכעס ושליטה בביטוייו. הטיפול הקבוצתי על פי גישה זו מבוסס על התפיסה שמחשבות "מתווכחות" עם מחשבות, כדי שהמשתתפים יחליפו את עיוותי חשיבתם בדפוסים רציונליים ופונקציונליים וירכשו מיומנויות בסיסיות של תקשורת, ויסות רגשי ופתרון בעיות ). במסגרת קבוצה זו נערך גם תהליך של 2020 , (מלכה עיבוד העבירות שביצעו הנערים המטופלים בקבוצה, ונעשה חיבור בין דפוסי ההתנהגות שסיגלו לאורך השנים לאופן שבו התנהלו בעבירות שביצעו. נוסף על כך שולב הנער בטיפול פסיכולוגי לצורך עיבוד הטראומה והאלימות המתמשכת שהיה חשוף לה לאורך שנים. למעלה משנתיים מטופל הנער במסגרת חסות הנוער ועומד בקשר רציף עם קצינת המבחן שמלווה אותו. לצד התהליך הטיפולי החיובי שעבר וההתרשמות שגורמי הסיכון שאפיינו אותו פחתו, עדיין נצפו התפרצויות זעם בלתי נשלטות מעת לעת וקושי להגיע ליציבות תפקודית רציפה גם לאחר טיפול ממושך. לפיכך בהמלצה לבית המשפט לעניין גזר הדין עלה הצורך בגבול חיצוני ממשי לצד צו טיפולי. הרשעה ומאסר על תנאי יהוו הרתעה וגבול חיצוני במטרה לסייע לנער להימנע בביצוע עבירות נוספות, לצד המשך טיפול ארוך טווח. טיפול כזה ייתן מענה הוליסטי שיכלול גם את הרחבת אחריותו של הנער למעשיו, בעיקר בעבירות שביצע, לצד מענה רגשי לכלל הדאגות העולות ממצבו ומנסיבות חייו, כדי לתת לו כלים להשתלבות תקינה ונורמטיבית בחברה. המקרה שהוצג במאמר מתאר את תפקידו של קצין המבחן לנוער בבואו לטפל בנער עובר חוק. תוכנית הטיפול ממוקדת בעבירה שביצע הנער ובהרחבת אחריותו לה, אך גם מתייחסת לנסיבות שהובילו לביצוע העבירה וגם לקשר לנסיבות חייו האישיות, לרקע שהוא בא ממנו ולמאפייני אישיותו. מתוך ההבנה שללא שינוי מנטלי הסיכון לרצידיביזם גבוה, על תוכנית הטיפול לכלול היבטים רפלקטיביים לצד היבטים שיקומיים תפקודיים. התבוננות רפלקטיבית וסיכום

מקורות

). שירות המבחן לנוער בישראל: התפתחויות בחקיקה 2015( ' אלישע, א' וברוור, א נוער בבלגן – ובדרכי התערבות. בתוך א' תימור, ס' בן ברוך וא' אלישע (עורכים), ). ירושלים: 84-38 ' (עמ קטינים עוברי חוק בישראל: דרכי מניעה, אכיפה ושיקום מאגנוס.

נקודת מפגש I 76

Made with FlippingBook flipbook maker