מכון חרוב - נקודת מפגש - גיליון 25 - יולי 2023

כתב עת לקהילה העוסקת בילדים נפגעי התעללות והזנחה

2023 תמוז תשפ"ג, יולי | 25 גיליון

כתב עת לקהילה העוסקת בילדים נפגעי התעללות והזנחה

כתב עת לקהילה העוסקת בילדים נפגעי התעללות והזנחה

25 גיליון

צוות המערכת – יו"ר מערכת, מכון חרוב נעמי גוטמן – עורכת ראשית, מכון חרוב יפה ציונית

– היחידה לאלימות במשפחה, משרד הבריאות יפעת פולק-כהן – ניצב-משנה בדימוס, לשעבר ראש מח' נוער ומשפחה במשטרה והמשנה ליועמ"ש המשטרה. מאיר-דב ברקוביץ' (ברקו) – מנהלת קמפוס חרוב לילדים ורכזת תוכניות חוק ומשפט, מכון חרוב עו"ד עפרה בן-מאיר – רכזת תחום מרכזי הגנה והכשרת סטודנטים, מכון חרוב שוש תורג'מן – עו"ס ארצית לפי חוק הנוער, אגף משפחה, ילד ונוער בקהילה, משרד הרווחה והביטחון החברתי שרית צרפתי – פרקליטות המדינה, משרד המשפטים עו"ד תמר פרוש

עיצוב, עריכה והפקה Istock תמונה על גבי העטיפה: ורדה בן-יוסף עריכת לשון: סטודיו אלי דייץ' עיצוב גרפי: יבגניה ז'אדן עימוד: דפוס מאור וולך בע"מ הדפסה:

מכון חרוב 9765418 מכון חרוב, קמפוס הר הצופים, ירושלים כתובת המערכת: 077-5150304 פקס ,077-5150300 טל' www.haruv.org.il אתר מכון חרוב: yaffa@haruv.org.il לתגובות:

דבר העורכות

| 6 |

— מיצירת קשר בטוח עם הורים – להפחתת מצבי סיכון של ילדים איים של התקשרות בטוחה | 8 | ד"ר סיגל קני-פז

— על תגובה לבכי תינוקות – ונזקי טלטול תקופה מטלטלת | 14 | ד"ר חווה גדסי ורבקה כהן

— מחקר משותף על אחאים בהשמות חוץ-ביתיות "הם תמיד יהיו חלק ממך, לטוב ולרע" | 18 | אושר ברנע, משה דולב, אורנה טאוס ופרופ' כרמית כץ רשמים ותובנות מהכשרת מרצים "מומחים מניסיון חיים" — כשידע הופך לכוח | 22 | סמדר פרישמן (לאופר) והילית אשכנזי

תוכן העניינים

תגובה וביקורת — שפיטה ועריכת דין מודעות טראומה | 26 | עו"ד יעל כהן-רימר

— הזנחה רפואית, זיהוי ומניעה – דרך עיניהם של ילדים בחברה הערבית הנזק הנסתר | 28 | מיאדה קרג'וולי

מערכת הגנת הילד בפרספקטיבה משווה – ישראל וארצות הברית | 34 | ד"ר חניתה קושר

— חשיפת פעוטות לאלימות במסגרות חינוכיות – בחינה מנקודת מבט רואים ואינם נראים | 40 | מולטידיסציפלינרית עו"ד ורד וינדמן, עו"ד ליה קוק, פרופ' תרצה יואלס, פרופ' איתי ברגר וד"ר סיגל קני-פז תפיסותיהם של הורים שילדיהם עברו התעללות במסגרות לגיל הרך — אלוהים (לא) מרחם על ילדי הגן | 46 | מיכל אביעד

מפגש טיפולי

טיפול בילדים נפגעי התעללות והזנחה — קלט החירום "בית ארז" | 50 |

בהקשר סביבתי פוליטי מורכב מייס עיסא

טיפול באמצעות אומנויות בילדה שנפגעה מינית | 54 | רחל טל-מעודד

מדורים

— יצירה ויצירתיות כמרחב משחקי וסימבולי בטיפול כשאין מילים | 58 | בילדה שעברה פגיעה מינית נעמה אלפרוביץ

מפגש משפטי

— התיקון לחוק בעניין חיסיון טיפולי, תיקון לפקודת חדר משלך | 62 |

הראיות ותיקון עקיף לחוק זכויות נפגעי עבירה עו"ד אשרת שהם

מפגש מחקרי

מה חדש - לקט מחקרים עדכני מאת צוות המחקר של מכון חרוב | 68 |

אושר ברנע ופרופ' כרמית כץ

הגנה על ילדים ובני נוער בתוך ההקשר של חייהם — Contextual safeguarding | 72 | ד"ר שירלי בן-שלמה

דבר העורכות

יפה ציונית

נעמי גוטמן

כותבת תגובה וביקורת על מאמרה של עו"ד יעל כהן-רימר שבו היא מציעה להשתמש בקריאת 1 י )Ayers, 2020( איירס ) ּכְחַּלֹון לטראומת ילדות, ובקריאת שירה poetry( שירה שנכתבה על ידי שורדי טראומה – כאמצעי חינוכי לעורכי דין ושופטים. מסכמת את מחקר התזה שלה שעוסק מיאדה קרג'וולי בהזנחה רפואית, זיהוי ומניעה – דרך עיניהם של ילדים בחברה הערבית. היא מצאה שלשיתוף ילדים בבירור הסוגיה של הזנחה רפואית חשיבות מכרעת להבנתה של תופעה שלעיתים קרובות היא סמויה מהעין וקשה לאיתור ולמניעה. השלכותיה של תופעת ההתעללות בילדים רבות, והן משתרעות על תחומי חיים רבים של הילד ועתידו. טלטול תינוקות הוא מהפגיעות הקשות האלה, שלעיתים קרובות הן מבקש ד"ר חווה גדסי ורבקה כהן בלתי הפיכות. מאמרן של להאיר לאנשי מקצוע כיצד הסברה ותמיכה בהורים עשויות למנוע פגיעות קשות מסוג זה. בשנים האחרונות עולה שוב ושוב המציאות הכואבת של אלימות כלפי ילדים במסגרות חינוך לגיל הרך. בחרנו לעסוק הפעם בנושא משתי נקודות מבט: , שחקרה בעבודת התזה שלה את תפיסותיהם מיכל אביעד של הורים שילדיהם עברו התעללות במסגרות לגיל הרך, מסכמת את ממצאי מחקרה עם המלצות מעשיות למיגור התופעה. עו"ד ורד וינדמן, עו"ד ליה קוק, פרופ׳ תרצה מאמרם של מסכם נייר עמדה יואלס, פרופ' איתי ברגר וד״ר סיגל קני-פז

אנו שמחות להציג לפניכם את הגיליון הרב-נושאי החדש של . בגיליון זה מגוון מאמרים 25 כתב העת נקודת מפגש, גיליון שנכתבו מנקודת מבטם של אנשי מקצוע מפרופסיות מגוונות, העוסקים בילדים נפגעי התעללות באקדמיה ובשטח. , ששימשה מנהלת שלוחת חרוב בטולסה ד"ר חניתה קושר אוקלהומה בארצות הברית, מצביעה על ההבדלים שהיא מוצאת במערכות הגנת הילד בין ישראל ובין ארצות הברית. באמצעות ההשוואה שערכה, ד"ר קושר מנסה להבהיר היכן נוכל להשתפר ואילו הצלחות כדאי לשמר. חלק בלתי נפרד ממערכות ההגנה על ילדים הוא מערך אושר ברנע ופרופ' כרמית ההשמה החוץ-ביתי. מאמרן של מתמקד במחקר המשותף שנערך יחד עם מל"י – המפעל כץ להכשרת ילדי ישראל, על אחאים במסגרות חוץ-ביתיות. המאמר סוקר את הפרויקט ששם במרכז את חשיבות הקשר האחאי עבור ילדים שהוצאו מבתיהם ושוהים במסגרות אלה. לקט מחקרים שגם בו בהקשר זה מובא במדור מה חדש אפשר לקרוא על מחקרים חדשים שקשורים לקרעים בחייהם של ילדים שהוצאו מביתם, על ההשפעה של חשיפת פגיעה מינית במשפחה על יחסי האחאים, ועל מסרים שמופיעים בתוכניות מניעה הפונות לילדים. כותבת במדור המשפטי על התיקון לחוק עו"ד אשרת שהם בעניין חיסיון טיפולי, תיקון לפקודת הראיות ותיקון עקיף לחוק זכויות נפגעי עבירה. מדובר בבשורה של ממש – הן בשמירה המיוחדת על חומרים טיפוליים בעבירות מין ואלימות חמורה במשפחה והן במתן קול לנפגע העבירה בנושא רגיש זה, ובאפשרות המלאה להשמעתו.

1 Ayres, S. (2020). Trauma-informed advocacy: Learning to empathize with unspeakable horrors. William & Mary Journal of Race, Gender, and Social Justice, 25( 2).

נקודת מפגש I 6

דבר העורכות

שנכתב על השפעת חשיפתם של פעוטות לאלימות במסגרות חינוכיות, בליווי המלצות לפעולה. כותבת על "איים" של התקשרות בטוחה ד"ר סיגל קני-פז – פעולות רגשיות וקונקרטיות שמטרתן לספק מצבים כמו הוריים להורה שחווה קשיים בעקבות אירועים טראומטיים בילדותו, ולספק לו חוויה של נִראּות כדי להפחית מצבי סיכון. עוד מאמרים עוסקים בטיפול בילדים שנפגעו מינית. גם כאן – ילדים בגיל הרך. בשני תיאורי מקרה הכותבות מציגות לפנינו כלים טיפוליים חשוב לטיפול בילדים בגיל הרך שנפגעו מינית – טיפול באמצעות משחק וטיפול באמצעות אומנות: כותבת על מקרה שטיפלה בו באמצעות נעמה אלפרוביץ כותבת על טיפול באמצעות אומנות. רחל טל-מעודד משחק, ו אף על פי שמטפלים מציעים בדרך כלל התבוננות אקולוגית על מצבי סיכון של ילדים ובני נוער, רוב ההתערבויות בפועל כותבת ד"ר שירלי בן-שלמה הן בעלות אופי אינדיבידואלי. במדור המחקרי על גישתה של ד"ר פירמין בנושא הגנה על ילדים ובני נוער בתוך ההקשר של חייהם. בשנתיים האחרונות מקיים מכון חרוב הכשרת מרצים שהם "מומחים מניסיון חיים" – מרצים שנפגעו בילדותם, ודרך סיפורם האישי מאפשרים לנו, אנשי המקצוע, להבין, ולו באופן חלקי, את עולמם ואת חוויותיהם. הם משמיעים את קולם בעיקר כדי סמדר פישמן לשנות את מצבם של ילדים נפגעי התעללות. מתארות רשמים וחוויות מהכשרה (לאופר) והילית אשכנזי זו. מכון חרוב נעזר במרצים אלה בהכשרות שלו – לצד מרצים שהם אנשי מקצוע.

קריאה נעימה ומועילה!

נעמי ויפה

I נקודת מפגש 7

איים של התקשרות בטוחה מיצירת קשר בטוח עם הורים – להפחתת מצבי סיכון של ילדים

איים של התקשרות בטוחה

iStock

1 סיגל קני-פז

היא עובדת סוציאלית, ד"ר סיגל קני-פז עמיתת הוראה בביה"ס לעבודה סוציאלית באוניברסיטת תל אביב, סגנית ראש מינהל הרווחה ומנהלת המרכז לשלום המשפחה לטיפול CPP בנתניה, מטפלת ומדריכה בשיטת בילדים שחוו טראומה בגיל הרך.

אני לא מאמינה לאף אחד ברווחה ובכלל בעולם. הכול שקר אחד גדול, אני רק מתקרבת למישהו ונפגעת. כל מה שיש לי בחיים נלקח, אז אני מעדיפה שלא יהיה לי כלום. את האמירה הזאת שמעתי מפי אם שפגשתי לפני שנים. בנה, בן שלוש, הוצא ממשמורתה לאחר שנמצא בוכה בעריסתו כשאימו בגילופין. אמירה כואבת זו ודומות לה שמעתי בחדר הטיפולים מהורים למודי סבל וכאב שמקורם, במרבית המקרים, בשיבוש ביחסי ההתקשרות המוקדמים שלהם עם דמויות משמעותיות בילדותם. עתה, משבגרו והפכו להורים בעצמם, הם חשים כישלון בהורות שלהם, והסביבה מתקפת את תחושתם. במאמר זה אעסוק בהורים שבילדותם חוו אירועי חיים טראומטיים רבים ומעט חוויות ילדות מיטיבות של טיפוח והגנה; הורים שחוו חסך במשאבים חברתיים וחשו עצמם "שקופים" בחברה שלא זיהתה את כאבם. היום, כהורים, הם מתקשים להפיק רגעי הנאה משותפים עם ילדיהם, וביטויי הדאגה והאהבה לילדיהם מלווים בחרדה, במתח, בביקורת, בתוקפנות, בציפיות שהילד אינו יכול לממש, בהשלכות של חרדות נטישה ובקושי להכיל את הילד. רוחות הרפאים של הורים אלו רודפות אותם אל תוך חדר התינוקות ומופעלות ), מה שמזמן העברה בין- Fraiberg et al., 1980( מול ילדם דורית של יחסי התקשרות לא בטוחים. כך הילדים עסוקים גם הם כל העת בבניית הגנות – יותר מבבניית קשרים בטוחים ומספקים. הדריכות המתמדת וחוסר הביטחון אינם משאירים מקום לחקירה ולהתפתחות. ילדים אלו מציגים סימפטומים המעידים על הסיכון הגבוה להתפתחותם התקינה. במאמר זה אתייחס לקושי של הורים אלו לממש הורות מיטיבה לילדיהם, על רקע ההיסטוריה והסביבה שבה גדלו, ואציע כיצד בעיניי נכון לגשת אליו. אני מתייחסת בדבריי להורים שמגדלים את ילדיהם וזוכים לטיפול בקהילה, אך גם להורים שילדיהם היו בסיכון גבוה עד כדי כך שהם אינם מסוגלים כלל לטפל בהם, והם פוגשים אותם בתדירות נמוכה.

I נקודת מפגש 9

סיגל קני-פז

ונשנות. כילדים, הורים אלה היו חשופים למצבי סטרס וטראומה מתמשכים, וכפי שמחקרי מוח מראים, אלה הותירו את חותמם על היכולות התפקודיות והרגשיות, על הוויסות ועל היכולת של ההורים לתת אמון במערכות ובגופים .)Van der Kolk, 2015( המבקשים את טובתם אירועי חיים טראומטיים שמלווים את ההורה אל ההורות פוגעים בבניית יחסי התקשרות תקינים עם ילדו. דפוסי התקשרות לא בטוחים של ההורה אינם מאפשרים לו לזהות ), וכפי Gross et al., 2023( את הסכנות האורבות לילדו ), הורה פגוע Lieberman et al., 2019( שציינו ליברמן ואחרות יתקשה להגן על ילדו ולווסת אותו. בעברם חשו הורים אלו לעיתים קרובות לא רצויים – כאשר הדמויות המטפלות היו לא זמינות, פוגעניות ועסוקות בעצמן ובהישרדותן היומיומית. כילדים, לא היה מי שיהיה קשוב ), יחזיק אותם ב"מיינד" Stern, 1995( לצורכיהם הרגשיים ) ויסייע להם לפתח יכולות מנטליזציה Winnicot, 1996( ). לעיתים קרובות פיתחו הורים אלו Fonagy et al., 2018( ), שיש בו כדי להסביר 2016 , דפוס התקשרות לא בטוח (בולבי תגובות של חשדנות וחוסר אמון, הבאים לידי ביטוי בשמירת מרחק, בדחייה ובתוקפנות. המטפל הוא הנחווה כפולש, לא ). חשוב שנוכל להבחין, Fraiberg et al., 1980( רוחות הרפאים מאחורי התנהגויות לא קלות להכלה אלו של ההורה, בפעוט שלא קיבל את המענה ההולם לצרכיו הבסיסים ולביטחונו האישי. הורות דרך עדשת ההתקשרות העדשה החברתית מאפשרת לנו להתבונן בכשלים ההוריים ובמצבי סיכון של ילדים כתוצרים של מבנים חברתיים כלכליים לא שוויוניים. להורה, בהיותו ילד, הייתה חוויה של חיים בשוליים, הדרה, זניחות חברתית ואי שוויון; יש הורים שבשנות התבגרותם המוקדמות איבדו את התקווה. חוויות אלו משחזרות את עצמן שוב בהיותם הורים. כידוע, הורות אינה נטולת הקשר חברתי, כלכלי, שכונתי ותעסוקתי. המשאבים העומדים לרשות ההורה משפיעים במישרין על יכולתו לגדל את ילדיו באופן מיטיב. אין תינוק בלי אימא, אמר ויניקוט, ואין אימא ללא הקשר סביבתי, אומרת ליברמן. דחק, עוני, תנאי דיור ותעסוקה ירודים, יש בהם כדי "להתקיף" את ההורות ולפגוע באיכותה. הורות דרך העדשה החברתית

הורות תחת התקפה

), מצליח 1993( המושג אוכלוסיות מובסות, שטבע רוזנפלד לתאר היטב את אוכלוסיית ההורים שבמוקד דיון זה. לדבריו, אוכלוסיות המצוקה הובסו פעמיים – פעם אחת בשל תנאי חייהם אשר מיקמו אותם בשולי החברה, ופעם שנייה בשל החברה שלא השכילה לסייע להם לצאת מהמצוקה. אני מוצאת כי ההורים שאני מתארת כאן חוו את ילדותם בהדרה ובהזנחה וכעת, משהפכו להורים, הם נדרשים להעניק לילדיהם את מה שמעולם לא קיבלו. בהשאלה מהמושג שטבע רוזנפלד, אני מוצאת כי יש הורים שחוו עצמם במלחמה יומיומית לשרוד את מצוקותיהם, בו בזמן שהם אחראים לילד. בניסיון לשרוד, הם יוצאים לעיתים קרובות בתחושת כישלון ותבוסה. יש בהם כאלה שילדיהם אינם משגשגים במונחים של תפקוד לימודי, חברתי והתנהגותי, ההורים מקבלים כל העת משוב שלילי מהסוכנויות החברתיות, קרי טיפת חלב, הגן, בית הספר והרווחה, שמצביעות על חריגותו של הילד. ההורה נדרש לבוא תדיר לקחת את ילדו מבית הספר כי הילד פגע או הפריע; ילדיו נפלטים מן המסגרות הרגילות ועוברים לאלו ה"מיוחדות". החוויה של שוני והדרה, שההורה מכיר טוב כל כך מעברו, משחזרת את עצמה מול ילדו. ההורה חווה משוב שלילי גם בתוך הקשר שלו עם הילד. בעת תסכול, ההורה משתמש בכלים המוכרים לו מילדותו, ואלו עלולים להיות פוגעניים. גם כשההורה רוצה לעשות תיקון ולפעול אחרת, תגובת הנגד עלולה להיות פוגענית לא פחות. חוויית ההורות הופכת למתסכלת פעמים רבות. תחושת הביטחון והרוך שהילד זקוק להם מתחלפים במאבק. בד בבד ההורה השורד, אשר לעיתים קרובות חי בצמצום ובעוני, מוצא ). אם 2015 , דרכים להיאבק בכוחות החזקים ממנו (קרומר-נבו הוא מצליח לעבוד, הוא עובד בעבודות שהשכר בהן זעום, ולכן הוא מתקשה לספק לילדו את צרכיו הבסיסיים, כגון ציוד לבית הספר, תרופה או חוג. הורים אלה וילדיהם חיים בהיעדר נגישות למשאבים כלכליים וחברתיים ובסביבה דלה ומסכנת. בחינת חוויות החיים של הורים החווים תחושת הישרדות דרך עדשות הטראומה, ההתקשרות והעדשה החברתית, תסייע לנו להעמיק את הבנת התהליכים המחוללים חוויות קשות, כפי שתיארתי לעיל, ומכאן – גם את האפשרות לסייע להורים ולילדים להימנע מהעברה בין-דורית.

הורות דרך עדשת הטראומה

כאמור, מדובר בהורים שבילדותם חוו טראומות מצטברות, ובהן פגיעה בגוף ובנפש, אלימות, השפלה, הזנחה, אובדן, נטישה, עוני, הגירה לא מוצלחת ומעברים והשמות חוזרות

נקודת מפגש I 10

איים של התקשרות בטוחה

יצירת איי התקשרות בטוחה מתחילה מעמדה של המטפל אני, המטפל, מבין את וממסר ברור שהוא מעביר להורה: הסירוב שלך לקשר, משום שהוא בא ממקום של כאב. אני מוכן לצעוד איתך בדרך הכאובה והרגישה הזאת, ולנסות למצוא דרכים משכנעות ויצירתיות לבניית הקשר איתך. עיקרו של המסר הוא ההצהרה שאני, המטפל, לא אוותר עליך. עבור הורים אלה, שכילדים חשו שהוריהם וסביבתם נטשו אותם קונקרטית ורגשית, המפתח לתיקון הוא התעקשות. הסיפור הבא ממחיש את תחושת היעדר הנראּות של סימה, אם לארבעה. סימה הייתה מלווה בטיפול סביב קשיים שהיו לה מול ילדיה. לפגישות האישיות שלה היא פעמים רבות לא הגיעה, מבלי להודיע. לשאלתה של המטפלת היכן הייתה ולאמירה שדאגה לה, ענתה סימה בפליאה: "מה, באמת חיכית לי? למה? יכולת לראות מישהי אחרת בזמן הזה." סימה היא בת למשפחת מהגרים מרובת ילדים. אביה נטש כשהייתה קטנה, ואימה נישאה מחדש לאדם שפגע בסימה מינית. ניסיונותיה הרבים של סימה לברוח מהבית הסתיימו בהחזרתה הביתה על ידי המשטרה. בהמשך נשלחה סימה לפנימייה, ובאחד מסופי השבוע שבהם חזרה לביקורים בבית אימה, כשדפקה בדלת הבית, פתחו לה אנשים זרים שלא הכירה. התברר שאימה עברה דירה עם האב החורג ושאר האחים, אך אף אחד לא טרח לעדכן בכך את סימה. החוויה של חוסר נִראּות, שאין מי שמחכה לסימה, הפגיעה מן האנשים הקרובים אליה ביותר – היא שעיצבה את תפיסת עולמה. מבחינתה, אם היא לא מגיעה לפגישה הטיפולית היא לא מאכזבת אף אחד, מה גם שאין בהכרח מי שמחכה לה מאחורי הדלת ודואג לה. ההתערבויות צריכות להיות עדינות, ויש להשקיע מחשבה בבחירת המילים. הפנייה הלא שיפוטית והאותנטית של המטפלת אל סימה, והאמירה שהיא דאגה לה וחיכתה לה, היא פנייה לא מוכרת לסימה שהייתה מורגלת במצבים שאף אחד אינו דואג לה. אך מילים אינן מספיקות, הוכחת הכוונות הכנות, אצל מי שחוו חסך, דורשת גם מעשים קונקרטיים. המרחב הטיפולי מתחיל באווירה חמה ומתעניינת, בבדיקה אם ההורה זקוק לדבר מה שימלא אותו עצמו – קפה או ישיבה בחצר עם סיגריה. ואולם חשוב להדגיש, ההתעקשות על יצירת איי התקשרות עם ההורה, חשוב שתיעשה לצד עבודה על הקשר בין ההורה לילד. לצערי, לילד אין הזמן הדרוש לחכות עד שההורה יוכל למלא את החסך שלו ולהיות מסוגל להגן עליו; הילד זקוק לביטחון כאן ועכשיו. לכן העבודה הטיפולית על הקשר עם ההורה צריכה להתקיים בד בבד עם זו המלווה את הקשר שלו עם הילד, מתוך בחינה מתמדת של ההתקדמות בשני

) עוסקים בדרך קבלת 2015( הכלכלנים שפיר ומולנייתן ההחלטות בתנאי עוני ומציינים עד כמה אדם החי בעוני נדרש כל העת להחליט ולבחור בעסקאות חליפין. הורים החיים בעוני נתונים כל העת ב"סד" שבו כל החלטה היא התפשרות, וכך גם בנוגע להגנה שבאפשרותם לספק לילדיהם. בתנאי הישרדות אדם לא בוחר אלא פועל, כשהמטרה לנגד עיניו היא הישרדותית. קיימת חפיפה בין עוני לטראומה ובין עוני לאלימות. הסביבה החברתית מזמנת אירועים מעוררי דחק. חשיפה לסוג אחד של טראומה מעלה את הסיכון לחשיפה לטראומה נוספת ), ומחקרים הוכיחו כי קיים Osofsky & Lieberman, 2011( קשר מובהק בין החשיפה לטראומות השונות ובין בעיות ). לכן במקרה זה Felitti et al., 1998( נפשיות ובריאותיות תוכנית התערבות דורשת מענה מערכתי חברתי כולל, Knei-Paz,( המאפשר לייצר שינוי בסביבתה של המשפחה ). בצד זה יש צורך במענה דיאדי 2009; Saar-Heiman, 2017 Lieberman ממוקד טראומה והתקשרות, דוגמת המודל ), לעבודה עם הורים וילדים, שיאפשר et al., 2019) CCP להורה להוות דמות התקשרות בטוחה ומרגיעה עבור ילדו. לשם כך חשוב לראות ביחסים הנרקמים בין המטפל להורה דרך המאפשרת לגעת בפצעי העבר ובקשרים המכאיבים, ובכך להעניק להורה רגעים של קשר אחר, מיטיב, המייצר בהווה. 1 "מלאכים" במסגרת הטיפול עלינו לחפש את הציר לשיקום ולריפוי דפוסי ההתקשרות של ההורים כדי לאפשר אותם בקשר ביניהם ובין ילדיהם. במובן זה אני סבורה שתפקידו של המטפל להיות ה"הורה" שלא היה להורה, "לחשוב" אותו, להתכוונן לצרכיו הקונקרטיים והרגשיים, ולנסות לחפש כל העת את כוונותיו המיטיבות, גם אם אלו מתמצות בעצם ההגעה למפגש במרכז הקשר בפיקוח. מטרתה של ההתכווננות הזאת של הגורם המטפל היא לייצר "איים של התקשרות בטוחה". מדובר בהתערבויות, חלקן קונקרטיות וחלקן רגשיות, שמושקעת בהן חשיבה קלינית, והן מבקשות לייצר חוויה שונה עבור ההורה לבניית קשר של אמון, גם אם שברירי. בחרתי לכנות פעולות אלו יצירת איים של התקשרות בטוחה, שכן הבקשה לשינוי דפוסי ההתקשרות של ההורים מן הקצה אל הקצה, סופה לאכזב את שני הצדדים. יש לגשת ליצירת מרחב של התקשרות בטוחה בין המטפל להורה מתוך ענווה, מתוך תפיסה צנועה של יכולתנו לשנות במהות את נזקי העבר, ועם זאת – לסמן אותה כמטרה טיפולית ראויה. אפשר לראות ב"איים" מקום מפלט מן הים הסוער סביב, של חוויות קשות ומאיימות. איים של התקשרות בטוחה

1 "מלאכים" – קשרים מיטיבים או חוויות התקשרות בסביבתו של הילד, כאלה שמאפשרים לו לחוות את עצמו אהוב, מוגן.

I נקודת מפגש 11

סיגל קני-פז

לך כלום, אני לא רואה שום פצע", היא פנתה אל המטפלת בחוסר אונים ושאלה: "תגידי, מה הוא רוצה ממני?" המטפלת שהבינה את הבקשה של איתי ואת הקושי של אימו להיענות לה, מהמקום של החסר שאיתי חווה מול אימו בתקופת חייו הראשונה, התייחסה לכך שאיתי זקוק לאימא שתרגיע ותנשק כי יש משהו שכואב, גם אם לא רואים אותו. ובד בבד לומר לרות שלא פשוט כשאיתי כך בוכה ולתת לו את מה שהוא זקוק לו. המטפלת יצאה מן החדר והביאה פלסטר, ונתנה אותו לרות כדי שתחבוש לאיתי את הפצע הבלתי נראה. חשוב היה שרות היא שתעשה את החבישה, לתיקון יחסי העבר. המקום שבו המטפלת ראתה את צרכיה של רות בתחילת הקשר הטיפולי, ונתנה לה מענה מיידי וקונקרטי, הוא בין השאר המקום שאִפשר לרות לראות את הצורך של איתי בנחמה, בהרגעה, בפלסטר – גם אם אין פצע. בעיניי, ההתעקשות על הקשר עם ההורים וחוסר הוויתור הם חלק מהתהליך הטיפולי, ולא – כפי שמטפלים רבים ) – רק אמצעי reaching out( מתייחסים לתהליך היישוג Knei-Paz, ;2015 , או מקפצה ל"התחלת טיפול" (קני-פז ). להורים שמרגישים אשמים או לא משמעותיים או 2009 גם וגם, ואינם מכירים ביחסי עזרה כמקום שיכול להיטיב עימם – החוויה שבה המטפל מפציר בהורה להגיע למפגש מאפשרת להעביר להורה את המסר שאנחנו חושבים עליו, שהוא חשוב לנו ולילד. יעידו על כך מטופלים שחוו חוויות טיפול משמעותיות, ובתשובה לשאלה מה סוד ההצלחה הם עונים, כפי שענתה רות: המטפלת שלי לא ויתרה עליי. למרות חוויה זו, לילד יש זמן קריטי להתפתחות, וזה לא תמיד עומד בקצב שההורה זקוק לו לשיקום. כלומר, יצירת איי התקשרות אינה מספיקה בהכרח לעצור את ההעברה הבין-דורית של יחסי התקשרות פוגעניים או מזניחים. במצבים אלו, טובתו של הילד מצריכה לפעול למציאת מרחב מיטיב חלופי. עם זאת, וללא סתירה בין השניים, גם במצבים שהוחלט שההורה Hoffnung-Assoulin & Knei-Paz,( אינו מסוגל לגדל את ילדו ) והילד גדל בפנימייה, באומנה או אפילו נמסר לאימוץ, 2023 הוא נושא עימו את יחסי ההתקשרות עם ההורה, ואלו ישפיעו גם על יכולתו לבנות יחסי התקשרות מיטיבים עם הדמויות המגדלות החדשות. איי התקשרות בטוחה הם פעולות רגשיות לסיכום, וקונקרטיות שמטרתן לספק מצבים כמו-הוריים להורה, ולספק לו חוויה של נִראּות. מטרתן של ההתערבויות לעורר גם זיכרונות מיטיבים, דמויות מיטיבות ואף חוויות לא מילוליות נעימות מעברו של ההורה. המטפל מספק מצבים כמו-הוריים להורה, בתקווה שההורה יוכל לייצר אותם מול ילדו; התיקון ביחסים בין המטפל להורה יכולים לשמש דרך לתיקון היחסים של ההורה וילדו, כדי להפחית את מצבי הסיכון.

הצירים. מצבו של הילד הוא זה שצריך להכריע בסופו של דבר בקביעת תוכנית הטיפול. ), ואחר כך האריס Fraiberg et al., 1980( פרייברג ואחרים ), התייחסו ל"מלאכים" כאל Lieberman et al., 2005( וליברמן חוויות מיטיבות מעברו של ההורה, חלקן חלקיות מאוד, כמו זיכרון של ריח תבשיל או חוויות שאינן עם דמות ההתקשרות העיקרית אלא עם דודה או סבתא. חוויות מיטיבות אלו יכולות להתעורר במפגש עם המטפל המיטיב, ולשמש גורם מגן על הקשר עם הילד, לצידן של רוחות הרפאים. בעיניי, איי התקשרות בטוחה הם חוויות מסוג זה שיכולות להיווצר עם המטפל. "מלאכים", אומרת ליברמן, יכולים להיווצר גם בהווה – תוך כדי משחק, אפייה או מענה רגיש לילד, בתיווך המטפל. הדוגמה הבאה ממחישה את האופן שבו המענה הרגיש של המטפלת לאם אִפשר לייצר עימה איים של התקשרות בטוחה, שהאם יכלה להעתיקם אל הקשר עם בנה. רות היא אם יחידנית לאיתי, בן שבע, ילד בעל כשלים התפתחותיים רבים – כנראה על רקע דיכאון קשה שרות לקתה בו לאחר לידתו. רות התקשתה לטפל בו, המעיטה להחזיק אותו בהיותו תינוק ואף חשבה למסור אותו לאימוץ. אביה של רות נפטר כשהייתה בת שש, ואימה לקתה בדיכאון. לא היה מי שישים לב לרות הקטנה. באחת מפגישותיהן הראשונות בכתה רות ללא הפסקה בעת שסיפרה על תחושת הדיכאון הקשה שחוותה ועל האשמה הרבה שחשה ביחס למצבו של בנה. "אני אימא גרועה", אמרה. "אני רוצה לצאת איתו לגן שעשועים ופשוט לא יכולה. אני רואה אימהות אחרות עם הילדים שלהם בקניון – והן מחייכות ושמחות. אני מקנאה בהן". לאחר פגישה משמעותית זו, התקשרה רות כדי לבטל את הפגישה הבאה וגם את זו שאחריה. המטפלת לא ויתרה והמשיכה להתקשר ולהפציר בה שתבוא, כשהיא מבינה שרות נסוגה על רקע הבהלה שלה מן החשיפה של הכאב וחזרה לפעול על פי המודל הפנימי שהכירה מילדותה: "כשאני עצובה אני צריכה להסתדר לבד". שתי פגישות לאחר מכן רות התקשרה אל המטפלת בדרכה למרכז, ואמרה שהיא ממש ברחוב על יד, אבל יש לה פנצ'ר בגלגל והיא לא יודעת מה לעשות. מתוך מחשבה על יצירת איי התקשרות בטוחה עם רות, במשמעות הרגשית והקונקרטית – בהיוועצות עם המדריכה, יצאה המטפלת אל רות, לפגוש אותה במקום שבו היא "תקועה", תרתי משמע. כך נפגשו רות והמטפלת, לא במרכז אלא ברחוב סמוך, התמודדו עם החלפת הגלגל בהצלחה ו"התגלגלו" ביחד אל המרכז. כמה שבועות לאחר מכן, כשרות הגיעה עם איתי בנה בן השבע למפגש הדיאדי, איתי בכה ורטן על כאב באצבע, רות ניסתה לנחמו – אך ללא הועיל. אמרה לו בעדינות: "אבל אין

נקודת מפגש I 12

איים של התקשרות בטוחה

מקורות

Lieberman, A. F., Padron, E., Van Horn, P., & Harris, W. (2005). Angels in the nursery: Intergenerational transmission of beneficial parental influences. Infant Mental Health Journal, 26 (6), 504–520. Osofsky, J. D., & Lieberman, A. F. (2011). A call for integrating a mental health perspective into systems of care for abused and neglected infants and young children. American Psychologist, 66 (2), 120-128. Saar-Heiman, Y., Lavie-Ajayi, M., & Krumer-Nevo, M. (2017). Poverty-aware social work practice: Service users' perspectives. Child & Family Social Work, 22 (2), 1054-1063.

(ל' בסיס בטוח: התקשרות הורה-ילד והתפתחות אנושית בריאה .)2016( ' בולבי, ג .)8-7 נתן, מתרגם). תל אביב: עם עובד (פרקים

הרצאה טיפול בהורות כדרך להפחתת מצבי סיכון אצל ילדים. .)2015( ' קני-פז, ס שניתנה במסגרת הכנס הבינלאומי של מכון חרוב.

). עבודה סוציאלית מודעת-עוני: פרדיגמה חדשה לפרקטיקה 2015( ' קרומר-נבו, מ .321-301 ,)3( חברה ורווחה, לה עם משפחות בעוני.

). שותפות – קווים לפיתוח פרקטיקה עם ולמען אוכלוסיות 1993( ' רוזנפלד, י .236-225 ,)3( חברה ורווחה, יג מובסות.

Stern, D. N. (1995). The motherhood constellation: A unified view of parent-infant psychotherapy . Routledge.

מחסור – למה אנחנו לא מפסיקים לחשוב על מה .)2015( ' שפיר, א' ומולנייתן, ס .)7-6 (א' כץ, מתרגם). מטר הוצאה לאור (פרקים שאין ואיך יוצאים מזה

Van der Kolk, B. (2015). The body keeps the score: Mind, brain and body in the transformation of trauma. Penguin UK.

Felitti, V. J., Anda, R. F., Nordenberg, D., Williamson, D. F., Spitz, A. M., Edwards, V. & Marks, J. S. (1998). Relationship of childhood abuse and household dysfunction to many of the leading causes of death in adults: The adverse childhood experiences (ACE) study. American Journal of Preventive Medicine, 14 (4), 245-258.

Winnicott, D. W. (1996). Therapeutic consultations in child psychiatry. Routledge.

Fonagy, P., Gergely, G., & Jurist, E. L. (Eds.) (2018). Affect regulation, mentalization and the development of the self. Routledge.

Fraiberg, S., Adelson, E., & Shapiro, V. (1980). Ghosts in the nursery: A psychoanalytic approach to the problems of impaired infant-mother relationships. In S. Fraiberg (Ed.), Clinical studies in infant mental health: The first year of life (pp. 164-196). New York: Basic Books. Gross, J. T., Stern, J. A., Brett, B. E., Fitter, M. H., & Cassidy, J. (2023). Mothers’ attachment style predicts response to child distress: The role of maternal emotions and attributions. Journal of Child and Family Studies, 32 (3), 876-891. Hoffnung-Assouline, A., & Knei-Paz, C. (2023). Supervising contact visits: A trauma-informed approach based on principles of child-parent psychotherapy. Clinical Social Work Journal, 1-14. Knei-Paz, C. (2009). The central role of the therapeutic bond in a social agency setting: Clients' and social workers' perceptions. Journal of Social Work, 9 (2), 178-198. Lieberman, A. F., Dimmler, M. H., & Ghosh Ippen, C. M. (2019). Child-parent psychotherapy: A trauma-informed treatment for young children and their caregivers. Handbook of Infant Mental Health, 485-499.

I נקודת מפגש 13

תקופה מטלטלת על תגובה לבכי תינוקות ועל נזקי הטלטול

iStock

חוה גדסי ורבקה כהן

טלטול תינוקות רקע

) הוא תופעה shaken baby syndrome( טלטול תינוקות שכיחה, של הורה או מטפל המטלטל את התינוק בתנועה חזקה וחזרתית, קדימה ואחורה. תנועה זו נובעת לרוב מתסכול שחווה המטפל בתינוק, ומטרתה להפסיק בכי מתמשך של התינוק. טלטול תינוקות הוא הגורם השכיח ביותר לפגיעת ראש מכוונת בילדים. תנועה חזקה זו מסוכנת ביותר לתינוקות בחודשים הראשונים לחייהם, מכיוון שראשו של התינוק גדול ביחס לגופו, ושרירי הצוואר שלו חלשים. על כן תנועה זו מביאה לחבטה חוזרת של המוח בקופסת הגולגולת וגורמת לקריעה של כלי דם קטנים במוח. הנזק לרקמת המוח ולשלוחות תאי העצבים הוא נזק בלתי הפיך. פעולה זו יכולה להוביל לפגיעה של ממש גם אם מדובר בטלטול קצר של חמש שניות.

היא רופאת ילדים, מנהלת רפואית ד"ר חוה גדסי בעמותת "גושן" לקידום בריאות ורווחת הילד בקהילה. היא אחות ורכזת תחום מקצועות גב' רבקה כהן הבריאות במכון חרוב.

נקודת מפגש I 14

תקופה מטלטלת

כמה מהפגיעות הנגרמות ייחודיות לסוג התנהגות זה: • הפגיעות המוחיות הנגרמות עקב פעולת הטלטול רבות – פגיעה בכלי הדם ודימומים במוח, הגורמים לפגיעה באספקת דם וחמצן לאזורים שונים במוח ולפגיעה מוחית איסכמית. דימום ולחץ על תאי המוח, פגיעה בתאי המוח ובשלוחות העצביות, עם שחרור של חומרים טוקסיים הגורמים פגיעה נוספת. • ייתכנו גם דימומים ברשתית העין, שברים בגולגולת – במקרה של הטחת ראש התינוק כנגד משטח, שברים בצלעות הנובעים מלחץ בהחזקה ושברי תלישה בעצמות הגפיים ובעצמות הבריח. • נזקים בעקבות טלטול כוללים עיכובים בהתפתחות, בעיות התנהגות, לקויות למידה, מוגבלות שכלית התפתחותית, מוגבלות פיזית, עיוורון, חירשות, ובמקרים קיצוניים – אף מוות. הנזקים עשויים להופיע בטווח הקצר או בטווח הארוך, גם שנים לאחר התרחשות הפגיעה. טלטול הוא הסיבה השכיחה ביותר למוות ולמוגבלויות בלתי הפיכות בתינוקות שעברו התעללות. בארצות הברית מקרים 1,400- ל 600 האומדנים של שכיחות התופעה נעים בין למאה אלף באוכלוסיית התינוקות), 5.4 בשנה (שיעור של אולם יש נטייה להעריך שמדובר בתת-אומדן, בשל הקושי בתיעוד הפגיעות ובמעקב אחר הילדים שנפגעו. גילם של רוב התינוקות הנפגעים פחות משנה, והשכיחות הגבוהה ביותר של התופעה קיימת בממוצע בקרב בני שלושה עד שמונה חודשים. הפוגעים, שלא בהכרח התכוונו לפגוע בילד אלא בעיקר להפסיק את בכיו, עשויים להיות כל אחד מהגורמים המטפלים בילד – הורים ובני זוגם, שמרטפית או מטפלת ועוד, אולם ראוי לציין כי שכיחות הגברים הפוגעים גבוהה בהרבה מזו של נשים. גורמי הסיכון כוללים ציפיות לא מציאותיות מהתינוק, הורות צעירה או יחידנית, מצבי לחץ, חשיפה לאלימות במשפחה, שימוש באלכוהול ובסמים, דיכאון ועוד. שכיחות וגורמי סיכון

מניעה

האחריות למניעת טלטול תינוקות מוטלת על כולנו – אנשי מקצוע, קובעי מדיניות, הורים ובני משפחה. אפשר לקדם את מניעת התופעה בהעלאת המודעות לסכנה שיש בה ובהבנתה, בהכרת גורמי הסיכון ובמציאת דרכים לתמוך בהורים ובמטפלים המתמודדים עם טיפול בתינוקות ועם בכי שלהם. חברים, שכנים, בני משפחה או עמיתים לעבודה – כולנו נוכל להיות ערניים להורים צעירים/חדשים העשויים להזדקק לעזרה. נוכל להציע תמיכה וסיוע מתוך הבעת אמפתיה לקושי בהתמודדות עם בכי של תינוק. כאנשי מקצוע חובה עלינו להכיר את גורמי הסיכון, ולפעול לצמצומם מתוך חיזוק גורמים מגינים, וכן לפעול לחינוך ולהעלאת מודעות, בעיקר בקרב קבוצות סיכון. מדוע תינוק בוכה? בכי הוא צורת התקשורת העיקרית של התינוק עם סביבתו. באמצעותו הוא משדר לסביבה את תחושותיו ואת צרכיו: רעב, עייפות, חוסר נוחות בשל גירוי כלשהו, כאב ועוד. כל התינוקות בוכים, אולם תינוקות נבדלים זה מזה בתדירות הבכי ובמשך התקפי הבכי, וכן בסיבות המובילות להופעת 30-20 הבכי. תינוקות נינוחים ורגועים עשויים לבכות במשך דקות ביום, ואילו תינוקות אחרים עשויים לבכות פרקי זמן ממושכים ורצופים, ולעיתים אף חמש עד שבע שעות ביום. תינוקות הבוכים יותר משלוש שעות ביום, במשך יותר משלושה ימים בשבוע, מוגדרים כתינוקות הסובלים מ"קוליק". ואולם, למרות השם המטעה, אין הוכחה לכך שסיבת הבכי היא כאבים עוויתיים שמקורם במערכת העיכול של התינוק. המאפיינים המשותפים לבכי מתמשך זה עשויים לכלול פרצי בכי ממושכים, ללא סיבה ברורה לעין וללא יכולת להרגיע, לעיתים האדמה של הפנים, הרמה של הברכיים כלפי הבטן, אגרופים קפוצים והבעת פנים המשדרת מצוקה. התופעה שכיחה בעיקר בקרב תינוקות בני שבועיים עד ארבעה חודשים, ולרוב היא חולפת מעצמה. מההורים מדווחים כי תינוקם בוכה יותר מהרגיל, 20%- כ והתחושות הנלוות לבכי ממושך זה עשויות לכלול חרדה, איך נתמודד עם בכי של תינוקות?

I נקודת מפגש 15

חוה גדסי ורבקה כהן

– הקשיבו וגלו אמפתיה, אל תמהרו להציע Empathy פתרונות, "היו שם", ללא שיפוטיות, ותנו מקום לקושי. – דברו עם ההורים "בגובה העיניים". אל Language תשתמשו במילים מורכבות ומדעיות, השתמשו במילים שלהם כדי לשקף את מה שהבנתם, והזמינו אותם לתקן אם הבנתם אותם לא נכון. – שדרו נאמנות, דברו בכנות, והציעו תמיכה Loyalty ומחויבות לסייע. – כבדו את פרטיותה של המשפחה, בקשו Permission רשות לשאול שאלות רגישות ולהציע הצעות להמשך בהסכמה, מתוך הבנה משותפת. – על בסיס העדפות המשפחה ועל פי הצורך, בנו Plan יחד תוכנית מדורגת שיש בה שלבים להתמודדות עם הקושי הספציפי, בהתאם לקושי, למוטיבציה ולמשאביה של המשפחה. תוכנית כזאת עשויה לכלול יישום של שינויים קטנים בבית, כגון שגרות משפחתיות, רכישת עזרה בתשלום מבני משפחה או מחברים, וכן פנייה לגורמי תמיכה וסיוע בתוך מערכות הבריאות או הרווחה, כל זאת עם הצעה להמשך ליווי ומעקב. – הציעו שותפות בעבודה עם המשפחה, Partnership בד בבד עם זיהוי חסמים ואתגרים, והצעה משותפת של פתרונות אפשריים המתאימים למציאות החיים הפרטית של כל משפחה. מציאת דרכים להרגעת התינוק הוויסות הרגשי של התינוק תלוי בראש ובראשונה בוויסות הרגשי של ההורה עצמו. על כן חשוב מאוד, בדרך נעימה, אמפתית ולא שיפוטית, לסייע להורים ולמטפלים למצוא את הדרכים לוויסות רגשי שלהם לאורך כל התקופה המאתגרת – במציאת זמנים להפוגה מהטיפול בתינוק, בשיתוף בחוויות, בדאגה לבריאותם הפיזית באכילה ושינה, וכן בזמנים של התקפי בכי. בזמנים כאלו אפשר להדריך את ההורים לשים לב קודם כול לתחושותיהם, ולנסות להגיע למצב של רגיעה יחסית – על ידי תרגול נשימה עמוקה, חשיבה חיובית, ומציאת פתרונות להקלה כגון אלה: נשיאת התינוק במנשא, נענוע עדין של העגלה, קפיצות קלות עם התינוק על כדור פיזיותרפיה, השמעת קולות והמהומים מונוטוניים חוזרים בתדר נמוך, יציאה לטיול בחוץ או נסיעה ברכב, עיטוף של התינוק בבד רך ונעים, ועוד.

דאגה ומתח, תחושת חוסר אונים ותסכול רב. תחושות אלו עשויות להוביל הורים לאיבוד שליטה העלול להוביל לטלטול ולפגיעה בתינוק. מן התינוקות עלולה להימצא סיבה רפואית 10%-5% בקרב לבכי: זיהומים שונים (דלקת אוזניים, דלקת בדרכי השתן), אלרגיה או רגישות למזון (רגישות לחלבון בחלב פרה, חוסר סבילות ללקטוז), פצעים כואבים בפה, רגישות עורית עם דרמטיטיס אטופית, ועוד. מהתינוקות לא תימצא סיבה רפואית 95%-90%- ב ואולם ברורה להתקפי הבכי הממושכים, והרוב המוחלט של התינוקות הבכיינים בריאים לחלוטין והתפתחותם תקינה. תיאוריות שונות ניסו להסביר את תופעת הבכי, ובהן תיאוריות הקושרות חוסר בשלות של מערכת העיכול עם שינויים בהרכב חיידקי המעי, בהורמונים שונים, בתנועתיות של מערכת העיכול ועוד. התמודדות של תינוק עם בכי תלויה גם ביכולת הוויסות הרגשי שלו וביכולתו להגיב לגירויים חיצוניים ופנימיים. יכולת זו היא יכולת התפתחותית, והיא נרכשת בקצב שונה בקרב תינוקות שונים. מניעה – תמיכה ועזרה כאנשי מקצוע לא תמיד נוכל לסייע להורים להפסיק את הבכי של תינוקם, ובהיעדר סיבה רפואית לבכי, תופעה זו תחלוף מעצמה בתוך כמה שבועות או חודשים. עם זאת, תפקידנו כאנשי מקצוע לברר במידת האפשר את המקור לתחושת התסכול ואובדן השליטה של ההורה. האם אכן זה הבכי הבלתי פוסק? ציפיות מוגזמות? רגשות כעס וקנאה כלפי התינוק? ועוד. ואולם נמקד את עיקר עבודתנו במתן תמיכה וליווי במשך תקופה מאתגרת זו, מתוך הבעת אמפתיה להורים – כדי לסייע להם לעבור את התקופה הזאת בשלום. תמיכה זו כוללת בירור של גורמי הסיכון – אצל הילד ובמשפחה, ובכלל זה בירור רפואי לשלילת סיבות שכיחות שניתנות לפתרון באמצעות מענה רפואי לבכי המתמשך, הסבר והרגעה להורים להפגת חששות וחרדות, ומתן מידע אמין מתוך נרמול של מצבי בכי בקרב תינוקות והבנה של בכי . HELP מודל כדרך לתקשורת. דוגמה למודל תמיכה כזה הוא מקורו בתחום בריאות הנפש אך הוא מתאים גם במצבים של התמודדות עם בכי תינוקות: – העניקו תקווה, כמרכיב חיוני להתמודדות. הדגישו Hope חוזקות של התינוק ושל המשפחה התומכת, והציגו אפשרויות שונות לקבלת עזרה ושיפור המצב. עם זאת, היו מציאותיים והציעו צעדים קטנים לשינוי ולהקלה.

נקודת מפגש I 16

תקופה מטלטלת

חשוב ביותר להנחות את ההורים ואת המטפלים ולומר להם, שאם הם חשים מצוקה ומתקרבים לתחושת חוסר אונים ותסכול גבוה עד כדי אובדן שליטה, תחושה שחווים הורים רבים המתמודדים עם מצב מאתגר של בכי מתמשך, יש להניח את התינוק במקום בטוח – עריסה או לול, ואף לצאת מהבית לכמה דקות, להתקשר לבן משפחה, חבר או גורם סיוע אחר, שיבואו לשהות עם הילד בזמן שההורה ייקח "פסק זמן".

התינוק בוכה ולא מפסיק?

טיפים שיסייעו להורים להתמודד: ראשית, קחו נשימה עמוקה ו"צעד אחד אחורה". לא תוכלו להרגיע את תינוקכם הבוכה כשאתם חשים שאתם בלחץ ומתוסכלים מהבכי המתמשך. • שימו את ילדכם במקום בטוח – בעריסה או במיטה. קחו כמה רגעים כדי להירגע, לכו לחדר אחר ובדקו את ילדכם אחת לכמה דקות. • הכינו לעצמכם משהו חם או קר לשתות ולכו לשבת לבד כמה דקות. • זכרו, גם אם תינוקכם ממשיך לבכות, לא תוכלו להרגיע אותו לפני שאתם מרגיעים את עצמכם. • אם אתם מרגישים על סף אובדן שליטה, התקשרו למישהו קרוב – אימא, חבר או חברה טובה או שכנה, שיבואו לשהות לצידכם כמה דקות. • בקשו עזרה ממישהו שאתם סומכים עליו – שידאג לתינוקכם בזמן שאתם לוקחים פסק זמן. למי אפשר לפנות? יש אפשרויות רבות לקבלת מענה – הן לבכי באופן כללי והן לסיוע בזמני מצוקה משמעותיים. אפשר להפנות את ההורים לאחד מגורמי המקצוע האלה: (תחנות הבריאות לאם לילד אחות טיפת חלב ולמשפחה) רופא הילדים בקופת החולים 6968* קו ייעוץ להורים לילדים בגיל הרך של ויצו 1-222-6968 או של משרד הרווחה 118 מוקד מצוקה

חשיבות ההדרכה ונרמול הסיטואציה המקרה של אלעד (שם בדוי)

אלעד, תינוק בן חודשיים, הגיע לטיפת חלב לביקור שגרתי. הוריו סיפרו שהוא בוכה שעות רבות וללא הפסקה. בבדיקה אלעד נראה שקט במיוחד, על גופו נראו המטומות בעור באזור הצלעות ובשתי הזרועות. ההורים אמרו שלא ראו קודם לכן את הסימנים, ולדבריהם הם רואים אותם לראשונה. שני הנתונים האלה עוררו חשד אצל האחות והיא פנתה להתייעץ עם מנהלת טיפת חלב. יחד הוחלט להפנות את המשפחה לרופא מטפל ולשמור על רצף טיפולי, ליצור קשר עם הרופא, לשתף אותו בחשד שהתעורר ולוודא שההורים אכן יגיעו אליו. הרופא התרשם שאכן יש בסיס לחשד והחליט להפנות את התינוק לחדר מיון לבירור מקיף, מתוך שמירה על רצף טיפולי, כלומר – עדכון הרופא במיון. ממצאי הבדיקות העידו על דימום קל במוח וברשתית, והוחלט לדווח לעו"ס לחוק. אלעד אושפז. לאחר האשפוז חזרו אלעד והוריו לביקורים שוטפים בטיפת החלב, והאם סיפרה שהאב הודה בשלב כלשהו שאכן במהלך הבכי הממושך נעשו תנועות חדות שכנראה גרמו לפגיעה. היא תיארה את תחושת האב כקשה במיוחד. היא סיפרה גם על תחושות חוסר האונים והתסכול שליוו אותם בשל חוסר היכולת להתמודד עם הבכי הממושך, היעדר ידע וגורמי תמיכה, וחוסר הבנה שהפעולה שנעשתה עלולה לפגוע באלעד. בוועדת הפטור נבנתה תוכנית הדרכה להורים. הם הופנו לטיפול ולהדרכת הורים, ובמסגרתה הם הודו כי חשו רגשות אשמה קשים, תחושת חוסר מסוגלות הורית להתמודד עם בכי של תינוקות, והיעדר ידע על גורמים אפשריים לבכי ועל דרכים מקובלות להרגעה. כמו כן התברר כי להורים חסרה תמיכה משפחתית, ונבנתה תוכנית מתאימה לסיוע.

I נקודת מפגש 17

"הם תמיד יהיו חלק ממך, לטוב ולרע" 1 מחקר משותף על אחאים במסגרות חוץ-ביתיות

iStock

אושר ברנע, משה דולב, אורנה טאוס וכרמית כץ

היום שבו ילדים מּוצָאים מביתם, יום שבו המשפחה "מתפרקת לך" או "מתרסקת לך", בלשונם של ילדים, הוא יום שנחרט עמוק בנפשם – ויוסיף ללוותם בהמשך חייהם. ילדים בישראל מוצאים מביתם, בין בתהליך סדור ובין בתהליך חירום, עקב סיכון ממשי לשלמות גופם או נפשם, ולרוב על רקע מצבים קשים של התעללות או הזנחה. למרות ההכרח בתהליך זה, הוא מלווה בקושי עמוק ובשבר שכמעט אינו ניתן לאיחוי. כאשר ילד או ילדה מוצאים מביתם, נמצאים לידם – או איתם – אחים ואחיות. ברוב המקרים מּוצֵאת מהבית קבוצת אחאים ולא ילד או ילדה יחידים. האחאים יכולים להוות עוגן זה עבור זה, אך הם גם "סוחבים" איתם יחסים מורכבים וטראומות משותפות ונפרדות. במסגרת החוץ-ביתית האחאים מושמים לעיתים יחד ולעיתים בנפרד. לעיתים כמה מהאחאים נשארים בבית ההורים. לעיתים קרובות אפשר לראות הפרדה בין אחאים במעלה הדרך, עם התקדמות שנותיהם במערכות הרווחה.

היא רכזת צוות מחקר במכון חרוב אושר ברנע ודוקטורנטית בביה"ס לעבודה סוציאלית באוניברסיטה העברית בירושלים. הוא מנכ"ל מל"י, המפעל להכשרת ילדי ישראל. משה דולב היא העו"סית הראשית של מל"י, המפעל אורנה טאוס להכשרת ילדי ישראל. היא מנהלת תחום המחקר במכון חרוב פרופ' כרמית כץ וחברת סגל בבית הספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטת תל אביב.

1 מחקר פעולה משתף של מכון חרוב ומל"י, המפעל להכשרת ילדי ישראל, על השמה וליווי של אחאים במסגרות חוץ-ביתיות.

נקודת מפגש I 18

"הם תמיד יהיו חלק ממך, לטוב ולרע"

או בחוויותיהם הרטרוספקטיביות כבוגרים, הראו כי באקלים של הזנחה והתעללות נוטה הקשר האחאי להתעצב בשני כיוונים הפוכים: מצד אחד, אחאים נוטים להתארגן בברית של הגנה מול מצבי פגיעה וכאוס מצד ההורים, ומצד שני, יש זליגה של ההתנהגות הפוגענית מהמערכת ההורית אל קשרי ). המחקרים המעטים Katz, Cohen, et al., 2022( האחאים שעסקו במערכת האחאית של ילדים שהוצאו מביתם ניסו לעיתים קרובות להוכיח את האפקט המיטיב של שהות משותפת של אחאים על ילדים במסגרות חוץ-ביתיות. בצד זאת, מהמחקרים עולה כי יש קשיים רבים בהשמה משותפת של אחאים. בעיקר עולה הפער הקיים בין מדיניות גלובלית, המעודדת השמה משותפת של אחאים, ובין המצב בשטח, שבו שיעור האחאים אשר נמצאים יחד לאורך זמן הוא לכל .)Barnea et al., 2023( היותר מתון המתודה שבחרנו למסע המשותף בנושא אחאות היא "מחקר ) – מתודה participatory action research( " פעולה משתף הכוללת שילוב בין האקדמיה לאנשי מקצוע, הכי קרוב לשטח. מחקר כזה מאפשר היזון חוזר ונשנה בין ידע חי, יומיומי וקרוב לחוויה בשדה ובין עולמות הידע האקדמיים הכוללים תיאוריה, ביקורת ומחקר אמפירי. בליבת מחקר הפעולה המשתף עמדו פגישות בזום של צוות ההיגוי של המחקר, שכללו שיח ולמידה משותפת. לתחילת המחקר קדם שולחן עגול, בשיתוף עם עמותת אור שלום ופנימיית אהבה, ובו קיימנו דיון-גישוש בנושא. נוסף על כך פותחו כלי מחקר בשיתוף עם חברי צוות ההיגוי – סקר בוגרים וקבוצות מיקוד של צוותים בכפרים. בתוך היומיום העמוס והלא צפוי, שמאפיין את עבודת הצוותים במל"י, עצרנו יחד להתבוננות בנושא האחאים בכפרי הילדים. תודתנו נתונה לחברי צוות ההיגוי אשר פינו מזמנם ונרתמו למשימה חשובה זו. מחקר פעולה משתף מהשטח אל האקדמיה ובחזרה

במאמר זה נסקור את המסע המשותף והמרתק שבו צעדנו יחד, צוות מתוך מכון חרוב וצוות מתוך מל"י, המפעל להכשרת עד חורף 2021 ילדי ישראל, כשנה וחצי – מחודש אוגוסט , סביב נושא האחאים בכפרי הילדים ובמשפחתונים 2022/23 של מל"י. מובילי הפרויקט היו כותבי המאמר. ראשיתו של המסע בהבנה של הנהלת מל"י – שנושא האחאות דורש למידה והעמקה מקצועית, בוודאי בהתחשב מהילדים שבחסות הארגון הם אחאים. 50%- בכך שיותר מ לכך הצטרפו מחקריהן של פרופ' כץ ועמיתות על המערכת האחאית במצב של טראומה מבית, התעללות, אלימות ). לאחר איסופו Katz, Cohen et al., 2022 , והזנחה (לדוגמה של צוות מגוון, שכלל דמויות מפתח מתוך כפרי הילדים של מל"י – מנהלי כפרים, מנהלי שירות טיפולי, רכזי חינוך, עו"סיות ומנהלניות, המחזיקים בידיהם עשרות רבות של שנות ניסיון, בצד מסירות ופתיחות מחשבה, בשיתוף צוות מחקר ממכון חרוב ומאוניברסיטת תל אביב, יצאנו לתהליך של מחקר פעולה משתף – למידה, העמקה, מחקר והסקת מסקנות בנוגע לאחאות בהשמה חוץ-ביתית. קשרי אחאים הם לרוב הקשרים המשפחתיים הממושכים ביותר בחיי אדם, ויש להם חשיבות רבה עבור מבוגרים בהיבטים של התפתחות, רווחה נפשית וחוסן. מחקרים מראים כי הם גורם משמעותי, בעיקר במצבי משבר במשפחה ). אחאות היא Buist et al., 2013; Kramer et al., 2018( חוויה בסיסית ונפוצה, כמעט אימננטית לחוויה הילדית, והדבר בוודאי נכון בישראל ברוכת הילדים, שבה המספר (הלשכה המרכזית 2.43 הממוצע של ילדים במשפחה הוא ). למרות זאת, קשרי אחאים לא זכו 2023 , לסטטיסטיקה להתייחסות נאותה במחקר ובהגות הפסיכולוגית. החוקרות ) משתעשעות במחשבה White & Hughes, 2017( ווייט והיוז שאילו היו חוצנים מגיעים אל כדור הארץ, ומבקשים ללמוד על המשפחה האנושית דרך ספרי הפסיכולוגיה, הם היו מגיעים לידי מסקנה שבני אדם מגדלים את ילדיהם בתאים נפרדים, כלומר –ההתמקדות היא בציר האנכי שבין ההורים לילדיהם, כמעט ללא התייחסות לציר המאוזן – הקשר היומיומי והמיידי בין אחאים. הלקונה המחקרית מורגשת עוד יותר בנוגע ליחסי אחאים בצל טראומה – במצבי התעללות, הזנחה וכן לאחר הוצאה מהבית. המחקר המועט שנעשה בנושא זה מגלה כי לסביבה פוגענית Katz,( מבית עשויה להיות השפעה מזהמת על הקשר האחאי ). בצד זאת, מחקרים Tener, et al., 2022; Witte et al., 2020 איכותניים שהעמיקו בנרטיבים של ילדים שנחקרו במשטרה, אחאים בצל טראומה והוצאה מהבית רקע

איפה היינו ומה עשינו? תחנות במסע

ראשיתו של המחקר בפגישות צוות ההיגוי של מחקר הפעולה, שכללו שיתוף בעמדות, במחשבות ובתפיסות בנוגע לקשר האחאי בהשמה חוץ-ביתית בכלל, ובכפרי הילדים של מל"י בפרט. שלב זה אִפשר פריסת מניפה ראשונית של הכיוונים ושל הדילמות העומדות לפתחנו בנושא זה. לאחר מכן עברנו לביצוע תהליכי מחקר: הפעלנו חמש קבוצות מיקוד בכפרים, שבהן שיתפו אנשי מקצוע את חבריהם בתפיסות ובדילמות הקשורות בקשר האחאי במשפחתוני מל"י. כמו כן ערכנו

I נקודת מפגש 19

אושר ברנע, משה דולב, אורנה טאוס וכרמית כץ

סקר אשר הופץ בווטסאפ בקרב בוגרי כפרי הילדים של מל"י. בוגרים, ומסקנותיו קוראות לאנשי מקצוע 86 בסקר השתתפו להשקיע בקשר האחאי באופן פרטני ומערכתי. בד בבד קיימנו למידה משותפת בצוות ההיגוי של המחקר, ובמסגרתה הִזמנו מומחיות לדון בנושאים רלוונטיים. פרופ' דפנה טנר הרחיבה על הקשר האחאי בהקשר של פגיעות מיניות, וד"ר סיגל קני-פז שיתפה בכיוונים של עבודה טיפולית מודעת טראומה והתקשרות עם אחאים. גב' דורית בלשן, גב' דליה סיני, ד"ר הדס דורון וד"ר ורד גולן הציגו תובנות ממחקר משותף של מחוז חיפה והצפון במשרד הרווחה על קבלת החלטות הנוגעות להשמה חוץ-ביתית של אחאים. הלמידה , כפי שיפורט לאסופה מסכמת והדיונים המשותפים גם קובצו בהמשך. לאחר תהליך הלמידה המשותפת הבשילו התנאים למעבר לשלב מעשי יותר של קביעת מדיניות ויצירת תוכניות עבודה. הופעלו תהליכי הטמעה תוך-ארגוניים שכללו יום עיון בזום והכשרת קיץ לכלל עובדי מל"י. ייתכן כי תהליך ההטמעה החשוב ביותר התבטא בהשפעתם של תהליכי-פנים, שהתרחשו בתוך צוות ההיגוי, החוצה, הלאה – מחברי הצוות אל הצוותים במסגרות מל"י השונות. כפי שהגדירה זאת אחת מחברות צוות ההיגוי, בתהליך זה יצרנו יחד "שפה אחאית" – רשת של מילים ומושגים שבאמצעותה אפשר לדבר על אחאות, נושא שאינו זוכה לתשומת לב מספקת, וכך לתת לו מקום ולחדד את ההתייחסות אליו ואת הטיפול בו במל"י כארגון. בהמשך ללמידה זו הביא המחקר לשינוי של ממש במדיניות ובתפיסה של נושא האחאים במל"י. נקבעה מדיניות שלפיה אחאים יגדלו יחד באותו משפחתון, אלא אם כן יש סיבות משמעותיות לכך שזה אינו הדבר הנכון או שאינו שהקשר האחאי הוא נכס שיעמוד מתאפשר. ההבנה היא לרשות האחאים לאורך כל החיים, וחובתם של אנשי המקצוע לאפשר את קיומו בהמשך החיים, משום שהשנים הנהלת הארגון במסגרת החוץ-ביתית הן רק תחנה בדרך. קבעה כי שניים מערכי היסוד שמל"י חרטה על דגלה, ערך המשפחתיות וערך המקצועיות, יובילו את הליווי והטיפול בנושא האחאים. אחת ממטרות הפרויקט הייתה העלאת הנושא על פני השטח גם בקרב הקהילה המקצועית בארץ. ברוח זו קיימנו יום עיון ארצי על השמה וליווי של אחאים במסגרות 22.2.23- ב חוץ-ביתיות. ביום עיון זה ניתנו הרצאות להטמעת מסקנות הפרויקט. הרצאתה של פרופ' כרמית כץ עסקה בתת המערכת האחאית באקלים של הזנחה והתעללות – הֶקשר הכרחי להבנת הדינמיקה האחאית בהשמה חוץ-ביתית. לאחר מכן שיתפנו את באי יום העיון בממצאים מתוך סקר הבוגרים, והצגנו שני מודלים לעבודה חדשנית עם אחאים במל"י. הרצאתן של ד"ר הדס דורון והגב' דורית בלשן עסקה במודל לקבלת החלטות בהשמת אחאים, שפותח במחוז

חיפה והצפון של משרד הרווחה בשותפות עם מכללת תל חי, וד"ר סיגל קני-פז תיארה את המודל לעבודה מודעת טראומה והתקשרות עם אחאים. גולת הכותרת של היום הייתה עדותם של ספיר גרדוש ושל כפיר הכהן, בוגרי כפר הילדים בעפולה עילית, ששיתפו בחוויות ובתובנות שלהם כאחאים, יחד ולחוד, ולא השאירו לב אחד בקהל במקומו.

שבת אחים גם יחד: השמה וליווי של אחאים במסגרות חוץ-ביתיות אסופה מסכמת

התוצר העיקרי של הפרויקט עבור הקהילה המקצועית בארץ האסופה המסכמת אשר יצאה לאור בהוצאת מכון הוא (ראו קישור). לאסופה חרוב, והיא זמינה במהדורה דיגיטלית זו שלושה שערים: בשער הראשון מאמרים המהווים גוף ידע רלוונטי למי שעוסקים בהשמת אחאים, מאמרים המשקפים את תהליך הלמידה המשותפת; השער השני הוא הצצה אל תהליך יצירתו של הידע במסגרת מחקר הפעולה המשתף, והוא כולל בתוכו את ממצאיהם של שני מחקרים שנערכו במסגרת זו ואת עיקריה של מדיניות מל"י בנוגע להשמת אחאים; השער השלישי מעניק לקורא טעימות מתוך פעילויות בתוך מל"י, אשר במוקד שלהן עומד הקשר האחאי, ומטרתו לשמש מקור השראה לקורא בשאלות יישומיות של קליטה, טיפול ועבודה ארגונית עם אחאים. תודתנו נתונה לכותבות אשר השתתפו באסופה זו, ובייחוד לפרופ' רות זפרן, לפרופ' דפנה טנר, לד"ר סיגל קני-פז ולד"ר מיכל בת-אור ושותפיה מאוניברסיטת חיפה. מתוך הפרויקט רחב היריעה, שארך זמן רב, נציג כאן שלוש מסקנות עיקריות. . יש לראות באחאות משאב חוסן פוטנציאלי עבור ילדים 1 המסע המשותף אל הקשר האחאי במסגרות שהוצאו מביתם. חוץ-ביתיות גרם לנו להבין כי יש לראות בקשר האחאי משאב שילדים באים איתו מ"החיים שלפני", וככל הנראה הוא ימשיך בצמתים שאנשי מקצוע מקבלים איתם אל "החיים שאחרי". בהם החלטות על הוצאה מהבית והשמה חוץ-ביתית – שופטים, פרקליטים, עו"סים לחוק הנוער ואחרים, וכן צוותי המסגרות בעצמם – חשוב לוודא שהם מַפנים תשומת לב ראויה למשאב האחאות, משקיעים בו ומסייעים לו להפוך למקור חוסן אפקטיבי, חרף העבודה הרבה הנדרשת לעיתים להטבת הקשר. מסקנות עיקריות

נקודת מפגש I 20

"הם תמיד יהיו חלק ממך, לטוב ולרע"

. יש לעמול על יצירת מרחבים משותפים עבור אחאים 2 בתחילת הדרך עסקנו רבות בצומת שהוצאו מביתם. קבלת ההחלטות על השמת אחאים, משותפת או נפרדת, ובקריטריונים ובתנאים הראויים להחלטות השונות. עם התקדמותו של מחקר הפעולה המשתף עברנו מחשיבה דיכוטומית על "במשותף או בנפרד" אל עבר תפיסה מורכבת יותר, המבקשת ליצור מרחבים משותפים עבור אחאים – גם אם הם יחד וגם אם הם בנפרד, וגם אם הם יחד באופן חלקי (לדוגמה, אם רק כמה מהאחאים הושמו יחד, או אם אחאים נמצאים באותו כפר ילדים במשפחתונים שונים). נראה לנו כי זו התבוננות נכונה בשאלה מורכבת זו, בוודאי כאשר מביאים בחשבון את מורכבותן של המשפחות ואת מורכבות הקשרים האחאיים של ילדים שהוצאו מביתם, ואת הדינמיות של החיים אנו רואים במסגרות חוץ-ביתיות הכוללים שינויים רבים. ביצירתם של מרחבים משותפים לאחאות חובה של אנשי המקצוע – חלק ממחויבותם לטובת הילדים ולרווחתם. המסע המשותף אל . יש להתבונן על האחאים כקבוצה. 3 הקשר האחאי במסגרות חוץ-ביתיות גרם לנו לזהות את הנטייה הטבועה באנשי מקצוע ואקדמיה לראות בילד אינדיבידואל, פרט יחיד שהוא מושא לתהליכי קבלת החלטות. בהעמקה בקשיים המלווים השמה משותפת של אחאים לאורך זמן נוכחנו בחולשתן של מערכות ובחולשתם של אנשי מקצוע בראייתו של ילד כחלק מקבוצה וכפרט הנטוע בתוך סביבתו והקשרי חייו. ראינו זאת בחולשתן של מערכות בשמירה על פרטי הקשרים של אחאים וקרובי משפחה של ), וראינו זאת בקושי של מסגרות Barnea et al., 2023( ילדים לתכלל תמונה משפחתית עבור חברי המשפחה השונים השוהים בתוכה. מחקר הפעולה המשותף לימד אותנו כי "אף ילד איננו אי", וכי להתייחסות אליו כאל חלק מקבוצה אנו רואים, בצד הצורך להתייחס לילד יש חשיבות מכרעת. כיחיד, שיש להתייחס באופן מעמיק ומכבד למגוון ה ַּק ְׁשָרִים וְהֶק ְׁשֵרִי החיים שהוא נטוע בהם. נשתף בציטוט אחד מתוך סקר הבוגרים שערכנו, לסיכום, המשקף את חשיבותו של הקשר האחאי עבור ילדים שהוצאו מביתם. ציטוט זה עשוי לשמש קריאת כיוון לאנשי מקצוע בדבר הצורך להשקיע בקשר האחאי וביצירת מרחבים משותפים ומיטיבים לקיומו: בעיניי חשוב מאוד לעודד את הקרבה בין האחים... הם אלו שבתת-קבוצה איתך – אי אפשר להתגרש מהם, אי אפשר להינטש על ידם, הם כוח בלתי נדלה. הם תמיד יהיו חלק ממך, לטוב ולרע. הם יודעים מאיזו מציאות הגעת, הם אנשי הסוד שלך, הם אנשי החוויות המשותפות שלך והם מבינים אותך הכי טוב.

מקורות

משפחות בישראל – נתונים .)2023( הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה https://www.cbs.gov.il/he/mediarelease/ . 2023 לרגל יום המשפחה DocLib/2023/058/11_23_058b.pdf Barnea, O., Cohen, N., Hindi, I., & Katz, C. (2023). Noticing the unutilized resource of siblinghood: Key conclusions from a scoping review about siblings in out-of-home placements. Child Abuse and Neglect, 141 . https://doi.org/10.1016/j.chiabu.2023.106192 Buist, K. L., Deković, M., & Prinzie, P. (2013). Sibling relationship quality and psychopathology of children and adolescents: A meta-analysis. Clinical Psychology Review, 33 (1), 97–106. https://doi.org/10.1016/j. cpr.2012.10.007 Katz, C., Cohen, N., Tener, D., & Nadan, Y. (2022). Sibling dynamics in the context of parental child maltreatment: A theoretical model grounded in data. Journal of Family Theory & Review, 14 (4), 660–673. https://doi. org/10.1111/jftr.12486 Katz, C., Tener, D., & Cohen, N. (2022). Siblings in the context of child abuse: Where should we go from here? Child maltreatment: Contemporary issues in research and policy, 14, 545–557. https://doi. org/10.1007/978-3-030-82479-2_27/COVER Kramer, L., Conger, K. J., Rogers, C. R., & Ravindran, N. (2018). Siblings. In APA handbook of contemporary family psychology: Foundations, methods, and contemporary issues across the lifespan (Vol. 1) (pp. 521–538). American Psychological Association. https://doi. org/10.1037/0000099-029 White, N., & Hughes, C. (2017). Why siblings matter: The role of brother and sister relationships in development and well-being. Routledge. https://doi.org/10.4324/9781315630489 Witte, S., Fegert, J. M., & Walper, S. (2020). Sibling relationship pattern in the context of abuse and neglect : Results from a sample of adult siblings. Child Abuse & Neglect, 106. https://doi.org/10.1016/j. chiabu.2020.104528

I נקודת מפגש 21

כשידע הופך לכוח רשמים ותובנות מהכשרת מרצים "מומחים מניסיון חיים"

- הכשרת "מומחים מניסיון חיים" 1 תמונת סיום מחזור

סמדר פישמן (לאופר) והילית אשכנזי היא עובדת סוציאלית ומתמחה סמדר פישמן (לאופר) בעריכת דין. בוגרת הכשרה מעשית במכון חרוב ומלווה את הפיילוט של הכשרת "מומחים מניסיון חיים". היא בוגרת ההכשרה "מומחים מניסיון הילית אשכנזי חיים" ומרצה על סיפור חייה, מחברת הספר "עיוורת צבעים".

לפני כשנה נולדה במכון חרוב תוכנית הכשרה חדשה, "מומחים מניסיון חיים" – הכשרה למרצים שחוו פגיעות בילדותם. עם , היה ברור שמדובר בחידוש 2022 סיום המחזור הראשון, ביוני ואולי אף בבשורה. הבנו שהתוכנית היא כלי חשוב להשמעת קולם של נפגעים ונפגעות במסגרת הכשרת אנשי מקצוע למניעת התעללות בילדים והזנחתם, לזיהוי ולטיפול. לשתינו הייתה הזכות להשתתף בהכשרה זו, כל אחת מהזווית שלה: הילית – כמשתתפת, וסמדר – כסטודנטית לעבודה סוציאלית, השותפה לפיתוח ולליווי ההכשרה עם ענת אופיר, מנהלת תחום המניעה במכון חרוב. במאמר נתאר את ההכשרה ואת התהליכים שהובילו אליה, את האתגרים ואת מה שנלמד ממנה, כדי לשמר את הידע והכוחות שקיבלו המשתתפים והמשתתפות ולפתח עוד את הכלי של "מומחים מניסיון חיים".

נקודת מפגש I 22

כשידע הופך לכוח

היום אנו מבינות שהידע של אנשים שחוו על בשרם את הפגיעה הוא הכרחי עבור הכשרת אנשי מקצוע וקובעי מדיניות. סיפורם של הנפגעים והנפגעות עשוי להביא אל קדמת הבמה מומחיות חשובה, שבדרך כלל נעדרת מהשיח הציבורי והמקצועי. מומחיות שתסייע במניעת פגיעות נוספות, בשינוי מדיניות וחקיקה, בהעלאת מודעות לתופעה ובהשגת ריפוי אצל נפגעים. רעיון וחזון היו, ובתהליך מואץ של כמה חודשים (חששנו לתת לקורונה להכות בעוד גל ולהאט לנו את התוכניות...) התחלנו בבניית התוכנית. היה ברור לנו שגם בשלב זה נבקש למזג את הידע המקצועי עם זה של נפגעים ונפגעות המנוסות בסיפור החיים שלהן. בשלוחת מכון חרוב בארצות הברית התקיימה בעבר הכשרה דומה, וממנה למדנו על הערך של למידה קבוצתית ועל הצורך לייחד זמן מספק לעיבוד התכנים לשם יצירת תהליך למידה משמעותי; מהכשרת המרצים ה"שוטפת" במכון חרוב למדנו על דגשים וכלים מעשיים לעמידה מול קהל ולהעברת תוכן; לאחר מכן התייעצנו עם "מומחים מניסיון חיים", שיש להם כבר ניסיון בהרצאות על סיפור חייהם ועל הפגיעות שחוו בילדותם, ושמענו מהם אילו כלים היו שמחים לקבל בתחילת דרכם כמרצים. למדנו מהם רבות על המשאבים הדרושים לאדם כדי להתמודד עם חשיפת סיפורו לקהלים שונים. לבסוף נפגשנו עם נשות מקצוע מומחיות לנושא של טראומה בילדות, והן סייעו לנו בבניית התכנים המקצועיים. תמיד רציתי להעביר את הסיפור שלי הלאה, וגם הרציתי בעבר. הצלחתי להעביר את המסרים שאני רוצה, אבל הרגשתי שאני מוסרת את עצמי ולא מעצמי. הייתי מסיימת הרצאות מותשת, לאחר ש"שמתי את הלב שלי על השולחן". לא ידעתי איך לשמור על עצמי. אפילו חשבתי שזו הציפייה ממני. הקהל הרי אוהב לשמוע את מה ש"צהוב", ואני רציתי להצליח. חשבתי שזה המחיר שאני צריכה לשלם, וזה גרם לי להפחית פעילות כמעט לאפס. רציתי לתת לאחרים, אבל כבר לא נשאר לי מאיפה. במצב הזה הגעתי להכשרה במכון חרוב. מצד אחד חוששת ומצד שני מתרגשת ומוכנה לעשות שינוי. הם היו מוכנים בשבילי עם "ּבּופֶה" של סנדוויצ'ים, פירות וירקות, ועמדת קפה ותה, כדי להפוך את היום הארוך והמלחיץ למשהו מזמין הרבה יותר. כבר אהבתי. נשנשתי, נרגעתי ותפסתי לי מקום. הרושם שקיבלתי מייד היה של מקצועיות, רגישות והכלה. נראה שהכול מתקתק, שכל אחד יודע את תפקידו על הבחירה להשתתף (הילית)

הזווית של הילית

לפני שבועיים התקשרה אליי אישה ממספר לא מזוהה. עניתי "הלו" יבש ועצבני, מצפה שהיא תנסה למכור לי הסרת שיער בלייזר או מינוי למפעל הפיס. היא פתחה ואמרה ששמה מיכל, ושהיא רוצה להציע לי להרצות על הפרעות אכילה. "ממי קיבלת את המספר?" שאלתי. "מענת ממכון חרוב", ענתה. בו ברגע עלה על שפתיי חיוך והתחלתי לדבר בהתרגשות, אפילו הייתי אקסטרה נחמדה על הבוקר, במיוחד בשבילה. היא הרגישה את השינוי בקולי והגיבה מייד: "כמה כיף לקבל כזאת קבלת פנים אחרי שאמרתי שאני ממכון חרוב". באותה שיחה לא הספקתי להסביר לה למה: הגעתי להכשרה "מומחים מניסיון חיים" דרך חברה. היא סיפרה שעומדת להיפתח תוכנית לגברים ולנשים שחוו פגיעות בתקופת הילדות ורוצים לספר על זה. מייד שאלתי כמה זה עולה. "ללא תשלום", היא ענתה לי. לא הבנתי למה שיעשו את זה בשבילנו. אומנם אני מוכרת בביטוח הלאומי ומקבלת קצבת נכות בשל פוסט טראומה מורכבת, אבל לא כי יש לי מסר וכוח אלא מכיוון שאני "פגומה". מיועדת לאלו שצברו את הכשרת "מומחים מניסיון חיים" מומחיותם מסיפור החיים שלהם ומהפגיעות שחוו בילדותם, כדי שיוכלו להרצות ולשתף בסיפור הפגיעה שלהם – מה הוביל אליה, מי ראה אותם ואת כאבם ומי לא, לְמה היו זקוקים מאנשי המקצוע ומה מאפיין את השבר ואת הצמיחה שחוו בעקבות הטראומה. מכון חרוב נעזר מתחילת דרכו בנפגעים ובנפגעות שסיפרו את סיפורם במסגרת הכשרות וימי עיון. ואולם ההרגשה הייתה שלא תמיד מספיק לספר את הסיפור האישי כדי להצליח להעביר את המסרים בדרך המדויקת ביותר, להפריד בין עיקר לטפל ולשמור על המרצים ועל הקהל מפני ההצפה שהעיסוק בטראומה עלול לייצר. מכאן החל להתגלגל הרעיון לבניית ההכשרה. מטרתנו הייתה לספק למשתתפות ולמשתתפים כלים של "סטורי-טלינג" כדי לבנות סיפור מותאם לקהלים שונים ולסייע בחידוד המסרים מתוך הסיפור האישי, להציע שיטות לשמירה על המסּפֵר ועל הקהל, להקנות כלים לעמידה מול קהל, ועוד. המטרה הראשונית הייתה מעשית למדי – הרחבת מעגל המרצות והמרצים של מכון חרוב ושיפור מיומנויותיהם. לצד זאת, ביקשנו להשתתף בתנועה גדולה יותר להבאת נפגעות ונפגעים לקדמת הבמה, להשמעת קולם, ללמידה בגוף ראשון של אנשי מקצוע וקובעי מדיניות ממי שנפגעו בילדותם, ולהרחבת התפיסה שלפיה כולנו נצא נשכרים משילוב של ידע מקצועי וידע מניסיון חיים. הזווית של סמדר

I נקודת מפגש 23

Made with FlippingBook Annual report maker