מכון חרוב - נקודת מפגש - גיליון 25 - יולי 2023

שפיטה ועריכת דין מודעות טראומה

היא שנדמה כאילו מטרתה המרכזית של הכותבת הראשונה היא לזעזע את הקוראים מתוך הנחה (במפורש, כפי שהיא מציינת בתחילת המאמר) שמעולם לא קראו על טראומה, ובוודאי לא באופן השירי שהמשוררת שהיא מצטטת מעבירה את דבריה. לשירה יש כוח מצמרר, מטלטל, והכותבת "משתמשת" בכוח הזה כדי להדגים את כוונתה: כפי שאתם, קוראי המאמר, מזדעזעים, כך יזדעזעו עורכי הדין הטריים. יותר מזה: הם "יזדהו" עם קורבן הטראומה וכך יוכלו "להיכנס למצבו .)Ayres, 2020, p. 252( " הרגשי אלא שטראומה, ובפרט טראומה מורכבת, חוזרת ומרובדת, כזאת שחווים ילדים שעוברים התעללות – ובוודאי התעללות מינית – אינה כה קלה להזדהות. לא די לקרוא שירה ולהזדעזע. יש סכנה בכך שעורכי דין ושופטים יחשבו שהם יכולים להזדהות עם קורבן טראומה משום שקראו שיר, מטלטל ככל שיהיה. סכנה זו גדולה כמעט כמו להתעלם מהטראומה כליל. המחשבה שעורך דין יכול – או צריך – להיכנס לנעלי קורבן הטראומה מקטינה את היקף הטראומה שבנפש הקורבן ואת עוצמתה. עורך הדין והשופט אינם יכולים, ואינם צריכים, להזדהות עם הקורבן. עליהם להבין את המרחק הרב ביניהם ובין הקורבן, להבין בהחלט – כפי שמציינת הכותבת בחלק מדבריה – את ההשלכות המעשיות של הטראומה על הליך המשפט ה"רגיל". עליהם להבין שלא מדובר במשפט רגיל. עורכי דין – ובמקרים כאשר מדובר על הסיוע המשפטי או 2 רבים מי שמממן אותם, – צריכים להבין את החשיבות של 3 על משרד הפועל פרו-בונו מפגשים מרובים יותר להבנת הסיפור המלא של הלקוח; עליהם להבין את הקושי באיסוף מסמכים; את ההשלכות של הטראומה הראשונית על מערכות היחסים האחרות – עם המשפחה, עם עורך הדין, עם סוכנויות של המדינה; עליהם להכיר בכך שבמקרים רבים טראומה מהסוג שהכותבת עוסקת בו אינה אירוע מבודד אלא היא "טבולה" בנסיבות אחרות שהן הרקע לטראומה. נסיבות אלה, כגון הזנחה, עוני, אלימות, מובילות ל"תחלואה כפולה" גם ברמה המשפטית: תיקים מרובים שעורך הדין צריך להכיר, ולא רק התיק הספציפי שהוא מטפל בו. היא השיפוטיות והאינדיבידואליות הבעיה השנייה בדברי הכותבת שהיא נוקטת. היה רצוי לתת הגדרה רחבה יותר של טראומה, מורכבת יותר, אולי אמפתית יותר לקורבנות המורכבים של טראומה. למשל, בארצות הברית רק עשרה אחוזים מהמקרים המטופלים במערכת הגנת הילד הם של נפגעי התעללות האחוזים 90 מהסוג שהכותבת מציפה. ואולם גם 4 מינית האחרים חווים טראומה. העוני עצמו הוא טראומה. הניתוק הכפוי מהורים בגיל צעיר הוא טראומה נוספת. המעבר התכוף

בין בתי אומנה, מוסדות ומסגרות – ומה שקורה בהם במקרים רבים – אף הוא טראומטי. יתרה מזו, לא רק הילדים חווים טראומה. הכותבת נוקטת לשון מאשימה וחסרת אמפתיה כלפי האם הכושלת בהגנה על ילדתה מפני התעללות, אולם המחקר מראה כי המציאות מורכבת בהרבה. בתיקים של התעללות, ובוודאי בתיקי הזנחה, מדובר לעיתים קרובות בהורים שהם עצמם עברו התעללות בילדותם. אלו הורים שנאבקים בהתמכרויות, במחלות נפש, ולעיתים קרובות באלימות. כאשר בייאושם אינם מצליחים "להרים את עצמם בשערות ראשם" ואינם מקבלים את (היא נדרשת בטרם הוצאת הילדים מביתם העזרה הנדרשת גם להורים אחרים – והרי אף הורה אינו לבדו – אלא שהם לרוב יכולים לממן אותה לעצמם), הם חווים את הטראומה שבשלילת הורותם ובניתוק מילדיהם. גם לטראומה הזאת כדאי מאוד שיהיו מודעים עורכי דין ושופטים המבקשים מהורים אלה להיות בבית המשפט, בהירים וסדורים, להתלבש כראוי, להציג מסמכים ואסמכתאות לכל טענותיהם, לא לכעוס ולא להתרגש. גם הילדים וגם ההורים המבקשים להעיד בבית המשפט נתקלים לעיתים קרובות בהערות הנוגעות ל"אי בהירות" בעדותם, לסתירות ולחוסרים שהם מציבים לפני השופט. יש בהחלט מקום לכל הנמצאים באולם בית המשפט להיות ערים יותר לחוויה הטראומטית שעברה המשפחה ועבר כל אחד מהפרטים בה, ולא לערום עליה עוד טראומה של הדיון עצמו. ספרות ושירה עשויות בהחלט להיות כלים מועילים, הן לסיכום, בחשיפה לחומרים שמהם עשויים חיי הלקוחות וה"שחקנים" האחרים באולם בית המשפט והן ככלים מועילים לטיפול בטראומה משנית. אך יש חשיבות עצומה להבנה שקורבנות טראומה הם לקוחות מסוג אחר, ויש להתייחס אליהם באופן מיוחד, שונה מבכל תיק אחר המגיע לשולחנם של עורכי דין. בצמצום היחס השונה הזה לקריאת כמה שירים, ובתקווה שבכך יבינו עורכי הדין והשופטים את שהם אמורים להבין, יש לא רק נאיביות אלא גם סכנה. יש להוסיף לחינוך המשפטי תכנים טיפוליים, ובעיקר לחייב את עורכי הדין והשופטים העוסקים בתחומים שאליהם מגיעים מדי יום קורבנות טראומה – כגון מערכת הגנת הילד – לעבור הכשרות של מודעות לטראומה ולנסיבות הסובבות אותה, ובכלל זה לטראומה המתמשכת של חיים בעוני. ההכשרה לעריכת דין מודעת-טראומה אינה יכולה להסתכם בקריאת שירה, והיא צריכה להימנע ממחשבה שאפשר להזדהות עם קורבן הטראומה. רק כך יהיה אפשר לתת לקורבנות מקום של ממש להשמיע את קולם באולם בית המשפט, לא באמצעות שליח, ולהשפיע בעצמם על חייהם.

2 למימון עבודתם של עורכי הדין, שלרוב משתכרים לפי שעה, חשיבות גדולה. לפיכך חשוב לתת את הדעת על דרך שונה לתקצוב "עריכת דין מודעת טראומה", במסגרת הבנת משמעות הייצוג של לקוחות כאלה. 3 על מערכת משפטית מודעת טראומה להבין שייצוג בתיקים כאלו דורש שעות עבודה רבות, הן משום המורכבות של הלקוח והן משום שבדרך כלל יש עוד תיקים בעניינו. 4 U.S. Department of Health & Human Services, Administration for Children and Families, Administration on Children, Youth and Families, Children’s Bureau (2023). Child Maltreatment 2021. Available from https://www.acf.hhs.gov/cb/data-research/child-maltreatment.

I נקודת מפגש 27