מכון חרוב - נקודת מפגש - גיליון 26 - ינואר 2024

חוה דורון

פוסטים מעלי חשד למצוקה ברמת סיכון וחירום: 1 . בחלק מפוסטי סכנת אינם מבטאים רק רגשות שליליים! חיים מצאנו גם תיאורי מציאות מלאת חיים, שנראה שנכתבו באופטימיות ובמילים חיוביות. 2 . לתחומים אחרים מגלים נטייה להרחבת המצוקה ולהסתכלות שלילית על החיים. 3 . (מוכח מחקרית וגם כוללים שימוש רב במילה "אני" נצפה אצלנו) ונראים כמייצגים אדם בעל מודעות עצמית גבוהה יותר. 4 . – הפורום שהפוסט נכתב בו אינו אינם תלויי מיקום מהווה אינדיקציה חד-משמעית לרמת סכנה וחירום. לצורך העניין, פוסט בקהילת "פריקות", המבטאת מצוקות, אינו מצביע בהכרח על היותו מצוקתי. ניקוי הטיה זו עזר לנו בדיוק הטכנולוגי. בישראל מתקיים מענה-רשת של עמותות כגון סה"ר, ער"ן ועל"ם, המפעילות מתנדבים. המתנדבים עונים למצוקות נפשיות ברמת סיכון וחירום כשהם מונחים על ידי אנשי טיפול בעשייה נהדרת זו נבלמים העונים או מתקשים מקצועיים. .2 ; . מצגי שווא 1 : לתת מענה בגלל שני קשיים אינהרנטיים . תיעדוף חסר 1 . – איתור פוסטים המבטאים מצוקה נעשה מצגי שווא . הבעיה היא שדרך זו של מילים היום באמצעות בנק איתור גורמת להחמצת פוסטים משמעותיים וגם מבזבזת זמן יקר של המתנדבים. כך לדוגמה מקבלים המתנדבים משפטים כגון "אני מקיאה מהממשלה הזאת בא לי למות ממש דיכאון" (לא דורש התערבות) ולא מקבלים פוסטים כגון "הקיר לבן כמו הימים שלי והלילות אין סיבה להמשיך... מחר אני כבר לא יהיה פה". 2 . – הפוסטים מגיעים בסדר כרונולוגי ונקראים תיעדוף חסר ללא תיעדוף לפוסטים של חירום וסיכון. מכיוון שאיתור שחלקם 8 מילים מעלה יומית לוג של אלפי פוסטים הארי הוא סרק, המתנדבים המסורים אינם מגיעים בזמן (לעיתים כלל לא) אל פוסטים המביעים מצוקה ברמת סיכון וחירום. המענה ברשת – אפשרויות ואתגרים

כשמדובר בישראל ובאתרי תוכן, מנהלי ומנהלות קהילות ישלחו לעמותות בדרך כלל פוסטים המביעים מצוקה, אולם גם להם אין דרך טכנולוגית לתעדף פוסטים לפי רמת החומרה. וכך הפוסט מחכה לזמן משמרת של מנהל הקהילה ולערנותו האישית. מאפשרת לכל עמותה ואתר לקבל MoodKnight טכנולוגיית מצוקות (לוח מחוונים של המצוקות) עם חיווי Dashboard לתיעדוף מצוקה מסוגי חירום וסיכון על פני מצוקה קלה. אך בהיעדר מימון מיוחד לנושא, הפעלת הטכנולוגיה מאתגרת עמותות. הטכנולוגיה פותחה במימון ממשלתי עבור יעדים ממשלתיים, ובעברית, ועם זאת היא מתקשה למצוא ישימות ביצועית. ואלה החסמים בדרך לאימוץ תהליך טכנולוגי לאיתור מצוקות ברשת: 1 . – מהלך ממשלתי מחייב התייחסות משפטית פרטיות להסדרת נקודה זו. העמותות הפועלות היום מתבססות על פרקטיקה של עו"ס שטח, המגלה את זהותו ומזמין המשך שיח פורמלי. אנו קוראים להסדרה של נושא זה כדי לאפשר לטכנולוגיות ולעמותות לפרוץ דרך בתחום המענה ברשת. 2 . – שירותי הרווחה, החינוך קשרי מרחב גיאוגרפי ודיגיטלי והבריאות פועלים בחלוקה גיאוגרפית, לפי רשויות, ואילו ברשת החברתית הדיגיטלית נקלטות מצוקות מרחבי הארץ ללא שיוך ברור. לכן ההתייחסות ההוליסטית חסרה (לעיתים הכותב או הכותבת אנונימיים, חסרי מידע, אין למי להפנות כי לא ידוע מאיזה אזור הפונה וכדומה). 3 . – ההזדמנות הכרוכה חשש לתביעות בשל איתור חסר בהרחבת אחריות לתחום חדש עלולה לזמן תביעות בשל אי הגעה אל פוסטים שהביעו מצוקה ולא קיבלו מענה. אנחנו קוראים ליצור גבולות מענה ותיאום ציפיות (גם נגישות לאנשים במצוקה!). 100% היום אין 4 . – גם היום קשה לעמוד חשש להכבדה על כוח האדם בעומס הפונים אל הרווחה. זרם נוסף של קריאות לעזרה עלול להכביד. אנחנו אומרים: תנו לבוגרי תואר ראשון השימוש בטכנולוגיה – אתגרים לאומיים

8 לוג בהקשר זה הוא קובץ (בדרך כלל אקסל) שמכיל שורות טקסטים המוגשים לבדיקת המתנדבים.

נקודת מפגש I 22