מכון חרוב - נקודת מפגש - גיליון 26 - ינואר 2024

עקרונות אלה, כפי שיושמו בישראל בפרק ב' לחוק הגנת החובה לאסוף מידע בהסכמה מדעת הפרטיות, כוללים את או מכוח חוק, להשתמש במידע רק למטרה שלשמה נאסף, לאבטח את המידע מפני שימוש לרעה ולאפשר לנושא חשוב להדגיש כי מטרת המידע לעיין במידע ולתקן אותו. עקרונות הפרטיות היא לאפשר שימוש בטכנולוגיית מידע תוך צמצום הסיכונים הנובעים ממנה, ולא למנוע שימוש בה. עקרונות אלה מתווים דרישות, תהליכיות בעיקרן, ממי שמפתחים טכנולוגיות מידע ומשתמשים בהן, והמטרה המרכזית שלהם היא מניעת התוצאה המזיקה – פגיעה אסורה בפרטיות. מרכיב מרכזי בדיני הפרטיות הוא תפיסה ), שעניינה נקיטת אמצעים accountability( " של "אחריותיות ליישום החובות האמורות בדרך של איתור הסיכונים לפגיעה בפרטיות, ויישום אמצעים ארגוניים, טכנולוגיים ותהליכיים, שמטרתם צמצום הסיכון. מדינות רבות בעולם חוקקו חוקים שמטרתם להגן על פרטיות חקיקה 2018 מידע. באיחוד האירופי נכנסה לתוקף בשנת מקיפה מאוד, שלצד קביעה של עקרונות וכללי התנהגות מפורטים בתחום זה, כוללת גם קנסות בהיקף ניכר על .)General Data Protection Regulation( הפרות של החוק חקיקה זו הביאה לעלייה של ממש בתשומת הלב להוראות דיני הפרטיות הנוגעים לאיסוף ועיבוד מידע אישי. החקיקה האירופית הוסיפה לעקרונות שתוארו לעיל עוד עקרונות, כגון זכותו של אדם לבקש להימחק ממאגר מידע, וכן הסדרה מפורטת יותר של אופן קבלת ההסכמה מנושא מידע. נוסף על כך, החקיקה האירופית החדשה מדגישה מאוד את אופן איתור הסיכונים לפרטיות וצמצומם באמצעות גישה של "עיצוב לפרטיות", שעניינה שילוב היבטים אלה מהשלב הראשון של עיצוב מערכת מידע. החקיקה הישראלית שואפת להלימה עם הנדרש בחקיקה ולכן בדיון שלהלן נעשה גם שימוש משמעותי 4 האירופית, בפרשנויות ובכללי הפעולה שפותחו בהתאם לדין האירופי, המפורט בהרבה מהחוק הישראלי. באופן ספציפי, ניישם את תפיסת "עיצוב לפרטיות", ועקרונות פעולה שגובשו לפי הדין האירופי באנגליה, לשיתוף מידע להגנה על ילדים. לצורך הדיון בדיני הפרטיות יש חשיבות רבה גם בהתאמה של הכללים להקשר שיופעלו בו.

היום כלי מרכזי בקבלת החלטות מורכבות בארגונים ציבוריים ופרטיים. על אף הצורך והתועלת במערכת כזאת בישראל, והזמן הרב שחלף מאז דוח וינטר, מערכת כזאת טרם הוקמה. אחד החסמים בדרך להקמתה של מערכת כזאת הוא החשש מפני פגיעה בפרטיותם של ילדים, של הוריהם, ושל אנשים אחרים המושפעים מאיסוף ועיבוד המידע. מטרתו של מאמר זה לבחון את החשש מפגיעה בפרטיות בחינה בהתאם לעקרונות מקובלים של דיני פרטיות במידע. זו מאפשרת לחשוף את האתגרים בקידום המלצות דוח וינטר, את האופן שטכנולוגיה יכולה לסייע, ואת ההסדרים המשפטיים הנדרשים לכך. בכל הקשור להיבטי פרטיות, יוצעו עקרונות פעולה על פי תפיסות הגנת פרטיות מתקדמות. תפיסות אלה מאפשרות מקסום התועלות של שימוש בטכנולוגיית מידע, בד בבד עם צמצום הסיכונים לזכויות יסוד של הילדים, של הוריהם ושל אנשים אחרים המושפעים מאיסוף ועיבוד המידע. לדיני פרטיות במידע מקום מרכזי בהתמודדות עם האתגר של רתימה של הטכנולוגיה להגנה על ילדים בסיכון מכמה סיבות. האחת – הקמה של מערכת האוספת ומשתפת מידע אישי רב ורגיש, על ילדים והוריהם, מייצרת חשש לפגיעה בפרטיות. הסיבה השנייה – תחום הפרטיות במידע עוסק, זה כמה עשורים, בצמצום ומניעה של סיכונים לפרט עקב שימוש בטכנולוגיה, והצטברו בו ידע ותובנות המאפשרים לבנות מסגרת מאוזנת לפעילות זו. לפיכך נסקור בקצרה את דיני הפרטיות במידע כרקע ליישום בנושא זה. הזכות לפרטיות מוגנת כזכות יסוד לפי חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, כך שפגיעה בה, ובכלל זה בחקיקה, מחייבת עמידה בפסקת ההגבלה של חוק היסוד, ובמרכזה עקרון המידתיות. ההסדר המרכזי להגנה על הפרטיות הוא בחוק הגנת . פרק ב' לחוק קובע הסדר משפטי 1981- הפרטיות, התשמ"א שמטרתו צמצום הסיכונים עקב שימוש לרעה בטכנולוגיה הכוללת איסוף ועיבוד מידע אישי. הסדר זה נועד לאפשר שימוש בטכנולוגיית מידע, תוך מניעת פגיעה בפרטיות עקב כך. תחום משפטי זה נוצר עם התפתחות טכנולוגיות "מאגרי המידע", החל משנות השישים של המאה העשרים, כדי לענות על החשש מפני היכולת של המדינה ושל ארגונים לאסוף מידע רב, לעבד אותו, ולעשות בו שימושים המאפשרים מעקב פולשני אחרי הפרט. על דיני פרטיות

4 , בעקבות פעילות אינטנסיבית של הרשות למשפט טכנולוגיה ומידע במשרד המשפטים ובמשרד החוץ, הוכרה ישראל כתואמת את הדין 2011 בשנת האירופי. לאחרונה נבחנת ההתאמה של הדין האירופי, ובמסגרת זו אף הותקנו תקנות ייעודיות להגנה על אזרחים אירופים כדי לשמר את ההכרה .2023- האירופית. ראו תקנות הגנת הפרטיות (הוראות לעניין מידע שהועבר לישראל מהאזור הכלכלי האירופי), תשפ"ג

I נקודת מפגש 41