מכון חרוב - נקודת מפגש - גיליון 26 - ינואר 2024

עמית אשכנזי

נובע מכך שנקודת המוצא החברתית אתגר מרכזי שני והמשפטית היא שלילדים יש אפוטרופוס, לרוב האפוטרופוס הטבעי, שבאופן כללי יש זהות אינטרסים בינו ובין הילד והוא מבקש להגן עליו. מול נקודת מוצא זו, המציאות המצערת של ילדים בסיכון היא שלעיתים קרובות הגורם המס ֵַּכֵן הוא דווקא אותו אפוטרופוס טבעי. עקב כך השדות המקצועיים, האתיים והמשפטיים נדרשים להגדיר סיפים להתערבות ראויה במערכת יחסים זו, ואת סל האמצעים שנכון ליישם בשים לב לאינטרסים השונים המעורבים. בעיקר עולה חשש מפני סטיגמטיזציה של הורים או התערבות לא ראויה במערכת היחסים שלהם עם ילדיהם. ללא סיפים אחידים, ובהתאמה להם – אינדיקציות עובדתיות מוסכמות, יש קושי ביצירת שפה אחידה בין גורמי המקצוע. קשור בכך שהגורמים הבאים במגע עם הילד אתגר שלישי משתייכים לגופים בירוקרטיים שונים, הפועלים בהתאם למערכות משפטיות וארגוניות שונות, ועל פי כללים אתיים כדי להגן על הילד נדרשים ארגונים אלה 8 ומשפטיים שונים. לסנכרן את פעילותם בשיתוף, כך שהילד במרכז, והדבר מחייב תיאום בין-ארגוני ובין-מקצועי נרחב. המשמעות היא גיבוש הסכמה בין שחקנים אלה כדי שלמרות השוני ביניהם והגיוון הם יפעלו לפי תפיסה מקצועית ואתית משותפת. מבחינה מעשית, בהקשר שלפנינו, נראה כי כדי להתגבר על החסמים נדרשת הסכמה מקצועית ואתית לתהליך איסוף ושיתוף המידע, אף שאפשרות אחרת היא קביעת הנחיה מחייבת כוללת, של גורם אחד, כגון בחקיקה.

הגנה על ילדים בסיכון – אתגרים מקצועיים, אתיים ומשפטיים

מאחר שהקמתה של מערכת מידע אינה תכלית בפני עצמה, שכן היא נועדה לשרת את ההגנה על ילדים בסיכון, יש לבחון את הסביבה שבה נדרשת לפעול טכנולוגיית המידע. רק לאחר בחינה זו, ובהתאם לתוצאותיה, אפשר לעצב את המסגרת המשפטית הנדרשת, ובפרט את היבטי הפרטיות. בחינה זו תיעשה על סמך התיאור בדוח ועדת וינטר, שכפי בחינה זו חושפת 5 הנראה רוב מסקנותיו עודן רלוונטיות. את הסביבה המקצועית, האתית והמשפטית החלה בתחום האתגרים המקצועיים, האתיים והערכיים את ריבוי 6 זה, הכרוכים באיסוף ובשיתוף מידע לאיתור ילדים בסיכון, ואת עוד בטרם קשרי הגומלין ביניהם, המצריכים ליבון ובירור, בחינה זו מאפשרת תשולב טכנולוגיית מידע בתחום זה. לקדם את הדיון בשלושה היבטים חשובים: היא מצביעה על חסמים מסוגים שונים להקמה והפעלה של מאגר מידע על ילדים בסיכון, היא מאפשרת להראות כיצד טכנולוגיית מידע יכולה לסייע בהתמודדות עם אתגרים אלה, והיא מהווה מצע להנחיית עיצוב מסגרת השימוש בטכנולוגיית מידע ויישום דיני הפרטיות. נעבור לתאר אתגרים אלה. נובע מריבוי אתגר ראשון בתחום ההגנה על ילדים בסיכון גורמי המקצוע שעשויים להיות מעורבים בקשר עם ילדים או משפחותיהם, והכללים המקצועיים, האתיים והמשפטיים השונים החלים עליהם. מנקודת מבט אופרטיבית, הגנה על ילד קונקרטי מחייבת לרכז מידע עובדתי ומקצועי במקום אחד, כדי לאפשר קבלת החלטה מיטבית בעניינו. בהתאמה המאפשר הפעלה מנגנון קבלת החלטה לכך מתחייב גם מתואמת של גורמי המקצוע השונים, כדי למקסם את הכלים והיכולות המקצועיות השונות. ואולם מאחר שהגורמים המעורבים מגוונים, והם פועלים בהתאם למסגרות מקצועיות, אתיות ומשפטיות שונות, נדרש לפתח וליישם דרכי שיתוף 7 פעולה מקצועיות, אתיות ומשפטיות כדי לאפשר זאת.

טכנולוגיית מידע ותקשורת – הזדמנויות וסיכונים – ומשפט וטכנולוגיה

שימוש ביכולות טכנולוגיות, המאפשרות איסוף ושיתוף מידע בידי אנשי מקצוע המופקדים על שלומם של ילדים, יכול לאפשר קפיצת מדרגה איכותית בכלים תומכי החלטה בקצרה, 9 העומדים לרשותם ובעמידתם במשימתם המורכבת.

5 ), האם למדנו את הלקח והאם נוכל להציל את הילדים הבאים, העברת מידע בין הרשויות והשינויים מאז 2018( כרמית פולק-כהן ודניאלה זלוטניק .14 , נקודת מפגש דוח ועדת וינטר. 6 במונח סביבה מקצועית הכוונה לכללי הפעולה המנחים את אנשי המקצוע הפועלים בתחום כדי לבצע את תפקידם, כגון טיפול רפואי, נפשי, חקירה פלילית וכדומה. במונח סביבה אתית הכוונה היא לאופן שבו הקהילה המקצועית רואה את חובותיה הערכיות ביחס לפעילותה. הסביבה הנורמטיבית היא הסביבה המשפטית המחייבת, המקיימת קשרי גומלין עם הסביבה המקצועית ועם הסביבה האתית, אולם אינה חופפת אותם במלואה. עקב כך נדרש "מנגנון גישור" בין תפיסות מקצועיות ואתיות של ההתנהגות הראויה בסיטואציה עובדתית מסוימת ובין האופן שבו המשפט, באמצעות משפטנים, מפרש סיטואציה זו. 7 https://www.molsa.gov.il/about/officepolicy/documents/%D7%93%D7%95%D7%97%20 . להרחבה ראו דוח ועדת וינטר %D7%90%D7%99%D7%AA%D7%95%D7%A8%20%D7%95%D7%94%D7%92%D7%A0%D7%94%20 %D7%95%D7%A2%D7%93%D7%AA%20%D7%95%D7%99%D7%A0%D7%98%D7%A8.doc 8 בין היתר, משרד הרווחה, הרשות המקומית, המשטרה, מערכת החינוך, מערכת הבריאות, וכן מטפלים פרטיים וספקי שירותים חברתיים מסוגים שונים. 9 .16 , נקודת מפגש ,)2019( וראו קריאתו של פרופ' רמי בנבנישתי

נקודת מפגש I 42