מכון חרוב - נקודת מפגש - גיליון 26 - ינואר 2024

עמית אשכנזי

2 . תיאור כללי של פעילות עיבוד המידע בהתאם למדריך של הרשות להגנת הפרטיות, בשלב זה יש לפרט את ההיבטים השונים הכוללים "פרטים על אופי עיבוד המידע, היקף עיבוד המידע, הֶקשר עיבוד המידע, ומטרות העיבוד". שלב זה מאפשר לייצר שפה משותפת אחידה בתהליכי איסוף, עיבוד ושימוש במידע בין כלל השחקנים הרלוונטיים. בכך יש מצע עובדתי ומקצועי מוסכם בהיבטים אלה. בהקשר זה העבודה שנעשתה כדי לייצר את שאלון האיתותים היא תשתית חשובה גם למחשוב הפעילות. שאלון זה משקף את העמדה המקצועית לגבי אינדיקציות לילדים בסיכון, ובכך הוא מכוון את עיצוב תהליכי איסוף ועיבוד המידע. 3 . התייעצות עם בעלי עניין התייעצות עם בעלי עניין מאפשרת לבחון היבטים עובדתיים מקצועיים וערכיים נוספים שיש להתחשב בהם בעת התייחסות להשפעות הפרויקט ולסיכונים לפרטיות. לנוכח ריבוי השחקנים וריבוי הגורמים המעורבים בהגנה על ילדים, יש לכך חשיבות רבה כדי לוודא כי המערכת מתוכננת באופן נאות להשיג את יעדיה, וכי נשמעו העמדות של כל הנוגעים בדבר. 4 . הערכת החוקיות והמידתיות שלב זה בוחן את הממצאים העובדתיים ואת הצרכים המקצועיים במסגרת המשפטית החלה, ובעיקר את הצורך בהסדרה מפורשת בחקיקה וכן עמידה בדרישת המידתיות, כלומר – שאם יש פגיעה בפרטיות, היא אינה עולה על הנדרש לצורך השגת התכלית הראויה (הגנה על ילדים בסיכון). 5 . זיהוי והערכת סיכונים לפגיעה בפרטיות שלב זה בוחן את התוצאות השליליות לפרטיות עקב הפרה של הוראות החוק, כגון שימוש לא מורשה במידע. בהתאם למדריך של הרשות להגנת הפרטיות יש לסווג את התוצאות השליליות על פי רמת חומרתן.

הקטין ויש חובה חוקית, מוסרית, חברתית או מקצועית לפעול, אפשר לבחון פעולה גם ללא יידוע או הסכמה. יש חשיבות רבה לקיומו של שיח מקצועי ואתי על אודות המאפיינים של נסיבות אלה. שאלון האיתותים שפותח מאז דוח ועדת וינטר הוא צעד משמעותי בנושא זה. 5 . בעת שיתוף מידתיות ועיצוב לפרטיות ואבטחת מידע: מידע יש לוודא כי המידע מדויק, נדרש למטרה שלשמה הוא משותף, באופן שהוא משותף רק עם אותם אנשים שצריכים לקבל אותו, ובמערכת מאובטחת המאפשרת להגן על השימוש בו בהתאם לעקרונות אלה. כלי עבודה מרכזי בתחום זה הוא "תסקיר השפעה על פרטיות" המאפשר איתור הסיכונים ושילוב אמצעים לצמצומם, ובכלל זה יישומים טכנולוגיים, כגון שימוש באנונימיזציה. בהיבט זה שוב עולה החשיבות של גיבוש תפיסה מקצועית לגבי המידע הנדרש לגיבוש דעה מקצועית ואופן שיתופו. עמדה מקצועית מנומקת מסייעת להצדיק את הצורך באיסוף ועיבוד המידע הנדרש ואת השימושים הנדרשים מבחינה מקצועית, ולבחון מולו את הסיכונים שעלולים להתעורר. העקרונות שתוארו לעיל מציבים בסיס כללי לעמידה בעקרונות הפרטיות. הדרך המתקדמת והמומלצת לשימוש בטכנולוגיות מידע, בהקשרים שבהם עולה סיכון לפרטיות, הוא עריכת תסקיר השפעה על הפרטיות. התסקיר מאפשר ללבן את עיצוב המערכת ברמה מפורטת יותר, ולהציג עמידה בעקרונות הפרטיות. על רקע זה נציע דגשים לעריכת תסקיר כזה, המשלבים בין ההנחיות של הרשות להגנת הפרטיות ובין 11 המאפיינים המקצועיים, האתיים והמשפטיים של תחום זה. 1 . קבלת החלטה על ביצוע תסקיר השפעה על פרטיות בהנחה שאחד החסמים לקידום מערכת ממוחשבת לשיתוף מידע, על אף התועלות הרבות שבה, הוא החשש מפגיעה בפרטיות, נראה כי תסקיר השפעה על פרטיות הוא כלי תומך החלטה רציונלי, המאפשר בחינה מסודרת של הדברים. בהיותו כלי קבלת החלטות המהווה המלצה של רשויות הפרטיות בעולם, הוא מאפשר גם להקנות לגיטימציה למסקנות הנוגעות למאפייני המערכת. תועלת נוספת נובעת מהצורך במחויבות של גורם מרכזי לקיים תסקיר, בתיאום בין כלל השחקנים שאמורים להיות שותפים במערכת כמקורות מידע, מקבלי מידע או שניהם. המסקנה היא שנדרש שחקן מרכזי, כגון משרד הרווחה, שיוביל תסקיר השפעה על הפרטיות.

1 1 משרד המשפטים, הרשות להגנת הפרטיות, תסקיר השפעה על פרטיות, מדריך עזר מתודולוגי, https://www.gov.il/BlobFolder/rfp/dpia_guide_draft/he/privacy_survay_new.pdf

נקודת מפגש I 44