מכון חרוב - נקודת מפגש - גיליון 26 - ינואר 2024

מיקה נטוביץ' מנצור

מקבלים הכשרה ייעודית בתחום הטראומה המינית, פגיעה , כלי סיוע והקשבה ברשת complex- ו PTSD , מינית בילדות וכתיבה מודעת טראומה. שיחות הסיוע הכתובות עוברות בקרה ומישוב, והן הבסיס לפיתוח הידע במערך. מתוך תמלילי השיחות בשנים הראשונות של פעילות השירות פותחה המתודה של כתיבה מודעת טראומה עבור נפגעות ונפגעי תקיפה מינית.

פגיעה מינית בילדּות ובנערּות היא תופעה מורכבת וסבוכה, ויש לכך כמה סיבות. סיבה אחת היא התמשכותה של הפגיעה, לעיתים, והקרבה לתוקף. עוד סיבה היא שהנפגעים, אם הם ילדים צעירים, לא תמיד מבינים שנפגעו. נוסף על כך הקושי לפנות למבוגר ולשתף אותו, אם משום שאין מבוגר שהם סומכים עליו ואם משום שהפוגע איים עליהם שלא לגלות את דבר הפגיעה. כל אלה מייצרים חשיפה מוגברת לניצול חוזר ולפגיעות נוספות ומתמשכות. כדי לתת מענה לשכבת גיל זו סמוך לזמן הפגיעה, הקמנו ברשת שני שירותים המתבססים על כתיבה מודעת טראומה (כלי שפותח במרכז סיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית, השרון). במרכז מאמר זה יתוארו מאפייניה הייחודיים של כתיבה מודעת טראומה שבאים לידי ביטוי בשני סוגי השירותים: קולמילה", המעניק סיוע אנונימי ברשת לנפגעי ונפגעות 1202" תקיפה מינית, ו"קול הקיץ", המעניק ייעוץ וסיוע אנונימי לבני ובנות נוער בנושאים של זוגיות ומיניות בטוחה. שני השירותים מכווני נוער, ומטרתם לזהות ולאתר ילדים נפגעים כדי להפסיק את הפגיעה הנוכחית ולמנוע קורבנות חוזרת (רה ויקטימיזציה) בעתיד. מחקרים מצאו כי מתבגרים מעדיפים את הפנייה לסיוע ברשת ). מטבע הדברים, הקהל 2014 , על פני אמצעים אחרים (ארהרד קולמילה" הוא בני ובנות נוער, צעירות 1202" העיקרי של וצעירים, אשר המדיום המועדף עליהם לתקשורת (כמעט בכל נושא) הוא זה הדיגיטלי, הבטוח והזמין. נמצא שהכתיבה ברשת מעודדת פתיחות וחשיפה אישית, ויש לה ערך תרפויטי ; גילת, 2013 , ישיר בשיתוף ובשחרור לחץ רגשי (בוניאל-נסים ). כמו כן היא מאפשרת אנונימיות, שליטה וביטחון, ובכך 2013 תורמת לצמצום חסמים המונעים פנייה לסיוע פנים אל פנים, כגון חשש מחשיפה והיכרות, סטיגמות, סטריאוטיפים ועוד מכלל הפונים לשירותי 78% .)2013 , ; גילת 2014 , (ארהרד דיווחו על פגיעות 2023 הסיוע ברשת של "קולמילה" בשנת מהפונים הכירו את התוקף. 94%- , ו 18 מינית מתחת לגיל הצוות המעניק מענה לפניות מורכב ממתנדבות ומתנדבים, ואלה מגויסים ומוכשרים במיוחד לתפקיד בידי צוות "קולמילה" במרכז הסיוע. המתנדבות והמתנדבים, בני גילים שונים, באים מתחומי עיסוק שונים, שאינם בהכרח מקצועות טיפוליים, ומרקעים מגוונים. אנו שואפות לכך שמתנדבות ומתנדבי קולמילה" ישקפו את המגוון הקיים באוכלוסייה, מתוך 1202" מחשבה שהגיוון הזה מקביל למגוון הפניות לשירות. קורסי ההכשרה והחניכה נמשכים כתשעה חודשים; במהלכם הם אין מצב שאני אומרת את המילים האלה בקול

איך לכתוב הקשבה?

לא פעם זה קשה אבל לרוב מילה טובה מיד עושה לי טוב רק מילה טובה או שתיים לא יותר מזה (יעקב גלעד)

כדי להבין את הייחוד של המענה הכתוב צריך להבין תחילה את ההיעדר, את ה"אין", לעומת מפגשים פנים אל פנים או מפגשים טלפוניים: בפגישה עם פונה או מטופלת, או בשיחה טלפונית איתה, אנחנו עושות שימוש מודע ולא מודע בסממנים הוויזואליים והשמיעתיים המגיעים אלינו. מגדר, גיל, לבוש, מנח הגוף ותנועותיו, המצטרפים לבכי, לצחוק, לרעד או לגמגום, מספרים לנו על מי שמולנו, על מצב רוחה, על הדחיפות בפנייתה, על נוכחות הטראומה ועוד. את כל אלה סֹוכֵם מוחנו בד בבד עם מהלכים לא מודעים של שיקוף, הדהוד והכלה, כדי להרגיע ולהתאים את המענה שלנו לנוכחות שניצבת מולנו. בדרך הטיפול ה"רגילה" מטפלת קשובה משתמשת במבעים של שפת גוף ותקשורת לא מילולית לאורך השיחה הטיפולית כדי להביע אמפתיה ולשדר ביטחון, התעניינות ואמון. אבל כיצד אפשר להביע הקשבה, רגישות ואמפתיה מבלי להישיר מבט לפונה, להנהן מולה, או להשתמש בצלילים (שאינם מילים) ובנשימותינו כדי להבטיח את הקשבתנו? את כלי הסיוע והטיפול שברשותנו, כגון שיקוף, נרמול, מתן תוקף, הכרה ואמפתיה, נצטרך להמיר לטקסט ויזואלי, מתוך שימוש במילים יומיומיות, בגובה העיניים ובפיסוק מדויק, בקצב הקלדה ובהמון הבעה רגשית בכתיבה.

נקודת מפגש I 48