מכון חרוב - נקודת מפגש - גיליון 26 - ינואר 2024

כתיבה מודעת טראומה

ניתן להסביר את הדינמיקה כאן כאחת שמשחזרת חוויית קשר עבר שבו המטופלת לא הייתה מובנת, או ככזאת שבה התעוררה כלפי המטופלת תגובת כעס. מערכות היחסים מעורערות מעצם קיומן עבור נפגעות טראומה מורכבת בילדות. עם זאת, הסיוע הטקסטואלי במרחב מודע טראומה חייב להביא בחשבון את הכשלים העתידיים, את הבורות המוכרים, ובשל כך לשאת באחריות ובמחויבות יתר לשיחה. השמטת הנקודות בסוף משפט מסייעת להעברת מסר מרוכך וקשוב יותר, ומייצרת קשר נעים ומאוורר – לעומת חד משמעי, מוחלט, ולעיתים תוקפני. טראומה מינית בילדות היא טראומה שיש בה ריבוי פגיעות בתוך ריבוי של מערכות יחסים. במערכת היחסים בין הילדה הקורבן לתוקף כרוכים זה בזה פגיעה, הרס, בלבול וכאב, עם ביטחון, אהבה והגנה. לצד מערכת היחסים המרכזית ניצבות מערכות יחסים משמעותיות אחרות – עם בני משפחה וגורמי חינוך וטיפול אחרים הבאים במגע עם הילדה. מערכת יחסים עם ההורה האחר, הלא מתעלל, היא מערכת יחסים שיש בה התעלמות, אי-הגנה ואכזבה, בשל העיוורון, חדלות היכולת להגן או היעדר השמירה על הילדה הנפגעת. גם מול דמויות החינוך והטיפול בחייה של הילדה עולות תחושות מורכבות: הגננת שלא ראתה, היועצת שלא שמרה, המורה שלא הציל. לעיתים קרובות התעללות מינית בילדות תגרום למורכבות רבה ביצירת קשרים בחייה הבוגרים של הילדה הנפגעת, ועל חלק מהקשרים, מיטיבים ככל שיהיו, יוטל צל הבגידה. 1202" התכתבות, גם חד-פעמית ואנונימית כמו בשירות קולמילה", היא מערכת יחסים. מתוך כך אנחנו חייבות להתייחס לתקשורת הכתובה עם נפגעות ונפגעי טראומה מינית בהקשר הייחודי הזה. ההתכתבות התמיכתית עם נפגעי ונפגעות טראומה מינית שונה מהתכתבויות אחרות משום שהיא חייבת לבטא את האחריות השיקומית והתרפויטית המוטלת על הגורם המטפל בתוך הקשר. בבואנו ליישם קשר של כתיבה עם נפגעות ונפגעי טראומה מינית יש להתייחס לשלושה עקרונות בסיסיים: 1 . החזרת שליטה ובחירה בכל רגע אחד מעקרונות הבסיס בעבודה מול נפגעות ונפגעי תקיפה מינית מקבל כאן משנה תוקף. נאפשר למטופלת כתיבה מודעת טראומה

נקודות תמיד נראות לי כועס

כותבת לי נערה בפנייתה אפשר לדבר פה על הכול? , כן, אני פה בשבילך הראשונה לצ'אט האנונימי של "קולמילה". אני משיבה ומסמנת לה שהיא יכולה לשתף אותי בדברים הקשים שמעסיקים אותה. חלון הצ'אט מראה לי חיווי הקלדה של הפונה ואני ממתינה. אבל כמה אמתין? דקה? שתיים? הרי אילו הייתה מדברת איתי בטלפון שתי דקות או שלוש לא הייתי שומרת על שקט מוחלט. באמצעות מחוות קוליות של הנהון ונשימה הייתי מאותתת לה שאני מקשיבה, שאני עדיין איתה, שלא נעלמתי לעיסוק כלשהו או למחשבה אחרת. יכול להישלח אני כאן איתך, רואה שאת מקלידה משפט כגון אני צוחקת עכשיו בזמן ההמתנה לאחר כמה רגעי הקלדה; אני רואה שאת – כשפונה הצחיקה אותי בסגנון הציני שלה; לא כותבת. רוצה לספר לי קצת על המחשבות שעולות לך – זו התייחסות מול שתיקה של הפונה. שתיקות הן עכשיו? מסר חשוב בתוך שיחת סיוע. הן יכולות לרמז על קושי, על חשיבה, על היסוס, על ניסיון לחדד מסר ועוד. בשיחות צ'אט שתיקות הן הפוגות לא ברורות שהופכות לתעלומה גדולה, את או את כאן? ולכן הן מצריכות התייחסות מיוחדת. המילים עלולות להיקרא בצד השני כשיפוטיות או כדוחקות איתי? למענה. בהיעדר טון דיבור לא נבדוק באמצעות מילים כאלה . אני כאן את הקשב של הפונה. מול שתיקה נעדיף לכתוב יש משהו מוחלט בנקודה. נקודה היא סימן ברור. סוף פסוק. בכתיבה של גיליון זה, מרבים הכותבות והכותבים להשתמש בנקודה, כפי שעושה מחברת מאמר זה. נקודה היא סימן פיסוק מוסכם ועיקרי בבואנו לחדד את המסר שלנו. ואולם, במעבר לטקסט של מסרים מיידיים השימוש בנקודה ובנקודות מצריך חשיבה מחודשת, מכיוון שמדובר בטקסט שממיר דיבור, והקורא אותו מייחס לו צלילים וטון דיבור, רגשות וכוונות. אני מרגישה שכולם מרימים ידיים ממני, כמו אימא שלי נ': מאכזב. מסייעת: ממש התאכזבתי ממנה, את לא מבינה כמה בכיתי אחרי, נ': הרגשתי שזה כמו לדבר לקיר, מבינה? מבינה לגמרי. מסייעת: את כועסת עליי? נ': לא כועסת בכלל, אני פה בשבילך. מסייעת: נקודות תמיד נראות לי כועס נ:

I נקודת מפגש 49