מכון חרוב - נקודת מפגש - גיליון 26 - ינואר 2024

מיקה נטוביץ' מנצור

עולה ככל שיש שימוש רב יותר בשלוש נקודות. רמת החרדה של הפונה מתבטאת בספקות כלפי המסייעת, בתחושה שאשת המקצוע מסתירה ממנה משהו, מנסה לגונן עליה, ועלולה להביא לסיום מוקדם של השיחה.

שליטה ובחירה בשיחה בכל רגע, ניידע אותה מראש על המסגרת ומגבלותיה, נשוחח על הציפיות ההדדיות. 2 . גבולות ברורים ועקביים כל אדם או ארגון ינסח את גבולותיו על פי רציונל מקצועי ויוודא יישום עקבי, ובכלל זה השעות והימים שבהם מתנהלת ההתכתבות, משך השיחה, כללים לגבי תוכנה, אחד הצעדים החשובים ביותר בדרך להפחתת חרדה בצד השני הוא ניסוח ברור, בחירת מילים נכונה וחד משמעית, ופיסוק מדויק. מומלץ להימנע משימוש באימוג'ים בהתכתבות מכיוון שהם אינם חד-משמעיים ונתונים לפרשנות רחבה. אחד המכשולים הגדולים בתקשורת הכתובה של השנים האחרונות הוא השימוש בסימן שלוש נקודות (...) – שימוש שהוא תקני בכתיבה בעברית אף על פי שאינו מופיע בדיבור. בשיחה מדוברת פרונטלית משתמשים לעיתים בהבעות פנים שממשיכות את המשפט שנאמר ומסמנות מעין שלוש נקודות (כגון קריצת עין, הרמת גבות, גלגול עיניים, חריצת לשון ועוד) – כל אלה מהוות רובד נוסף על המילים שנאמרו, כדי להעביר את המסר המבוקש. בכתיבה השימוש בשלוש נקודות נעשה כדי לרמז על מה שלא נאמר, כדי לסמן מקום חסר, כדי להסתיר מילה או מילים שקשה לכתוב (או לקרוא). במרחבי הרשת נעשה בו שימוש רב במסרים מיידיים (כגון צ'אט, וואטסאפ), כדי לרכך את המסר של הכותב. כך לדוגמה, הוספת שלוש נקודות בתוך התכתבות עלולה לשנות את המשמעות של המשפט ולעוות את המסר או את הכוונה, לייצר מקום לדאגה ולחוסר ביטחון. מתי כבר יפסיקו הזיכרונות האלה? לפונה ששואלת: אני לא יודעת את תוחלף ב: אני באמת לא יודעת... התגובה התשובה לזה, אבל אני מרגישה מהשאלה שלך כמה קשה לחיות עם הזיכרונות. נמצא שמשפט שמסתיים בשלוש נקודות נתפס כבעייתי בעבודה מוכוונת טראומה, בשל הרמיזה וההסתרה שהן מייצגות – אלמנטים מוכרים מעולם הפגיעה. אפשר להבין שייתכן כי המסייעת יודעת אבל אני לא יודעת... מהמילים מעדיפה שלא להגיד לפונה את התשובה. לאורך שנות עבודתנו מצאנו כי רמת החרדה של הפונה בתוך השיחה הפעולה שתינקט בזמן מקרה חירום ועוד. 3 . ניסוח ברור שאינו נתון לפרשנויות שונות

"קול הקיץ": אפשר למנוע פגיעה מינית קולמילה" הביאה 1202" הצלחתו של שירות לפיתוחו של שירות חדש ומשלים, "קול הקיץ". בשירות זה מנחי ומנחות החינוך של מרכזי הסיוע מקדמים מניעה של פגיעה מינית, על ידי שיח פתוח בגובה העיניים עם בני ובנות נוער – על מיניות בריאה. היעדר תקשורת פתוחה, לחץ חברתי וחשיפה לפורנוגרפיה מעלים את הסיכון של נערות ונערים לקיים אקטים מיניים ללא הסכמה מלאה, לכפות את עצמם על בנות ובני זוגם, ובעיקר לראות ביחסי מין יעד פומבי לכיבוש. השירות פונה לקהל בני נוער בלבד, ומזמין אותם לשיחה כנה על בעיות ושאלות מעוררות מבוכה שמעסיקות אותם סביב מיניות. באמצעות השיח בצ'אט, שמאפייניו תוארו במאמר, מתבצע זיהוי של תפיסות סיכוניות בקרב נערים, כגון אובייקטיפיקציה של נערות אחרות, תחרות בין קבוצת השווים על כיבושים מיניים, וחשיפה מוגברת לפורנוגרפיה עד כדי רצון לחקות את המשתמע ממנה. זיהוי זה משוקף לנער או לנערה בתוך שיחה פתוחה על בחירה והסכמה, זוגיות ומניעים למיניות, בדיקה של מה שחשוב בתוך קשר זוגי, מענה על שאלות, נרמול ועידוד לתקשורת זוגית סביב מיניות ראשונית. באופן זה מווסתת התנהגות שנשענת על כיבושים מיניים, מוחלפת בהקשבה לפרטנר ולעצמי ומסייעת בצמצום שיעור הפגיעות המיניות

בהתחלה הרגשתי טיפשה שאני משתפת את מה שאני מרגישה למקלדת ולבן אדם שאני לא מכירה, אבל אחרי פעם אחת הבנתי שזה הולך להיות מקום מפלט בשבילי. נערות ונערים, בעיקר אלה שחוו טראומה, מבטאים רגישות רבה לניואנסים בתוך מערכות יחסים. תשומת הלב לכתיבה מודעת טראומה תייצר חוויה מחזירת שליטה ותשדר ביטחון עבור הנערה הזקוקה למקום יציב להניח בו את סיפורה.

נקודת מפגש I 50