מכון חרוב - נקודת מפגש - גיליון 27 - אוקטובר 2024

ילדים ואנשי מקצוע במלחמה שנה ל"חרבות ברזל"

2024 תשרי תשפ"ה, אוקטובר | 27 גיליון

כתב עת לקהילה העוסקת בילדים נפגעי התעללות והזנחה



צוות המערכת – יו"ר מערכת ועורכת, מכון חרוב טלי שלומי – עורכת ראשית, מכון חרוב יפה ציונית

– מנהלת היחידה למיניות ומניעת פגיעה בילדים ובני נוער, שירות פסיכולוגי ייעוצי, משרד החינוך איריס (מנדה) בן יעקב , מנהלת תחום בכיר במחלקה לטיפול באלימות במשפחה ותקיפה מינית, השירות הארצי לעבודה MSW – יפעת פולק כהן סוציאלית, משרד הבריאות – ניצב-משנה בדימוס, לשעבר ראש מח' נוער ומשפחה במשטרה והמשנה ליועמ"ש המשטרה מאיר-דב ברקוביץ' (ברקו) – מנהלת המחלקה לשירותים חברתיים, מודיעין עילית מיקי מילר – עו"ס, בעבר עורכת כתב העת נקודת מפגש ומנהלת אגף פיתוח ופרויקטים של מכון חרוב, והיום חברת הוועד נעמי גוטמן המנהל של מכון חרוב – מנהלת קמפוס חרוב לילדים ורכזת תוכניות חוק ומשפט, מכון חרוב עו"ד עפרה בן-מאיר – עו"ס ארצית לפי חוק הנוער, אגף משפחה, ילד ונוער בקהילה, משרד הרווחה והביטחון החברתי שרית צרפתי – פרקליטות המדינה, משרד המשפטים עו"ד תמר פרוש – רכזת תחום מרכזי הגנה והכשרת סטודנטים, מכון חרוב שוש תורג'מן

עיצוב, עריכה והפקה ISTOCK תמונה על גבי העטיפה: ורדה בן-יוסף עריכת לשון: ברכה ווייס ניקוד שירים: סטודיו אלי דייץ' עיצוב גרפי: יבגניה ז'אדן עימוד: דפוס מאור וולך בע"מ הדפסה:

מכון חרוב 9765418 מכון חרוב, קמפוס הר הצופים, ירושלים כתובת המערכת: 077-5150304 פקס ,077-5150300 טל' www.haruv.org.il אתר מכון חרוב: yaffa@haruv.org.il לתגובות:

דבר העורכות

4

מדברים ביחד 6 הורים וילדים: התערבות מניעתית קצרת מועד, ממוקדת חוויה ומבוססת התקשרות לילדים  צעירים שעברו טראומה המונית נעמה קרויזר, עינת שקד ונטע עופר

מדור התערבות מערכתית

14

פעילות משרדי הממשלה לאחר פרוץ המלחמה עו"ד מיכל גולד, קרן בייסרמן, חושן סטרובינסקי, רפ"ק סיון שחר, אינה זלצמן, אתי קיסוס, ד"ר עירית ליאור צדקה, לילך גולדברג קטן, טלי שגב, שרון רוטשילד, יפעת פולק כהן, נועה אלרון בדש, ד"ר זהר לביא-סהר, ד"ר יעל גור קול שיר: בדרך לניחום 27 גיא עינת כשהמדינה מדממת ואבלה 28 ילדים נפגעי התעללות במלחמת חרבות ברזל פרופ' כרמית כץ טיפול נמרץ 34 מרחב חינוכי-טיפולי בטוח לגיל הרך כמענה לטראומה ראשונית בישראל ובעולם ד"ר יערה שילה ויולי חרומצ'נקו ְוְאַףעַַלפ ִּּיכֵֵןהַַחַַיִּּים,וְְאַףעַַלפ ִּּיכֵֵןאַהֲֲבָָה 40 שגיב אלבז מדור הצצה לרגע 44 סיפורים וחוויות אישיות עינת לוי, אירית מילנר, אביטל פייביש, הדס רוחם ילדים בקהילות מפוזרות 52 פרופ' אשר בן-אריה ויולי כתאין מאירי באוקטובר 7 אובדן ושכול אצל ילדים שהתייתמו בעקבות טבח 56 ד"ר רונית שלו התערבויות במרחב של טראומה משותפת 62 ד"ר איילת נועם-רוזנטל בריאיון עם עדי בן יהודה הסיקור התקשורתי של ילדים נפגעי טראומה והתעללות בזמן מלחמה 68

תוכן העניינים

שיחה עם מיכל פעילן ד"ר שירלי בן-שלמה ילדים במצבי חירום הומניטריים ובמצבי הגירה כפויה (עקירה)

72

ד"ר עינב לוי

המפגש בין טראומה אישית לטראומה קולקטיבית

76

מה למדנו ממומחים מניסיון חיים שחוו בילדותם טראומה אישית מורכבת ענת אופיר, מיכל אביעד ואופיר אסולין

80

מפגש מחקרי - מה חדש?

פגיעה מינית בילדים בזמן מלחמה נוי ישראלי, אילאיל לוין ופרופ' כרמית כץ

דבר העורכות

יפה ציונית

טלי שלומי

ד"ר עירית ליאור צדקה, לילך גולדברג קטן, משרד החינוך; טלי שגב, שרון רוטשילד, יפעת פולק כהן, נועה אלרון בדש, רפ"ק – משרד הבריאות; ד"ר זהר לביא-סהר וד"ר יעל גור קול –המשרד לביטחון לאומי. סיון שחר – נותן ביטוי לחווייתן האישית של המדור השני – הצצה לרגע נשות מקצוע, מארגונים שונים, במפגש בין האישי למקצועי באוקטובר. אנשי מקצוע שנקלעו, שלא בטובתם, למצב 7- ב שבו מרחב הטראומה שבו הם מטפלים ביום-יום הפך להיות משותף להם ולמטופליהם. – מרכז ענב"ל – על התמודדותה כמנהלת הכותבות: עינת לוי של מרכז טיפולי שספג אבדות של מטפלת ונפגעים רבים – משרד החינוך – על אירית מילנר במעגלי היכרות שונים; פיקוח וליווי של מערך הכולל מאה יועצות במצב משתנה של חוסר ודאות, אובדן וכאב, עם מציאה והמצאה של פתרונות – משרד הבריאות – על תפקוד אביטל פייביש יצירתיים למצב; באוקטובר ובימים 7- הצוות הסוציאלי במערכת הבריאות ב – איחוד הדס רוחם שלאחריו, במתן מענה רגשי וסיוע ראשוני; הצלה – על עזרה ראשונה נפשית לנפגעי חרדה, לאזרחים ולצוותים רפואיים. מתאר את השבר שחוו הילדים פרופ' כרמית כץ מאמרה של בישראל ואת הסיכון הכפול שילדים נפגעי התעללות נתונים בו לנוכח החשיפה לתכנים קשים בתקשורת ולניצול. פרופ' כץ מציעה התבוננות על מצבם של הילדים דרך מושגים של טראומה מצטברת, סביבה רעילה לילדים וטראומה אקוטית מתמשכת – בד בבד עם שימוש בכוחות שעשויים לסייע בתמיכה ושיקום. אמצעי התקשורת מילאו תפקיד משמעותי בסיקור האירועים שבהם היו מעורבים גם ילדים. מעבר לבעיית חשיפתם של ילדים לתכנים הקשים בעת הטבח, התמודדנו עם מציאות שבה ילדים נחטפו, חזרו מהשבי ונחשפו לתכנים דומים באמצעי התקשורת השונים – לא תמיד באופן התואם את גילם או

הגיליון שלפנינו הוא גיליון מיוחד, והוא יוצא לאור עם ציון שנה 7- למתקפת הטרור החמורה בתולדות המדינה, שהתרחשה ב באוקטובר והביאה למלחמת חרבות ברזל, מלחמה שהשפעותיה הדרמטיות ניכרות על כל מישורי חיי האזרחים בישראל. גיליון כולל היבטים שונים של התמודדות אנשי מקצוע עם ה המצב שנוצר – ההתמודדות בפן האישי ובפן המקצועי וכן ההתמודדות המערכתית. המלחמה עודנה איתנו, אבל התובנות והכלים שנאספו בתקופה זו עשויים לשמש את אנשי המקצוע גם בהמשך – במצבי משבר וחירום וחלקם גם במצבי שגרה. בשל האופי הקיצוני של האירועים, שלחלקם אין אח ורע, נוצר לעיתים קרובות מחסור בכלים מקצועיים מתאימים לעבודה ולעזרה, הן בקרב אנשי מקצוע והן בקרב המערכות המטפלות. רבים מהמודלים, שיטות הטיפול והמתווים השונים נלמדו, נכתבו ושוכתבו תוך כדי עשייה. מי שהיה להם ידע מוקדם והוכשרו בנושאים של טראומה ועבודה בחירום יכלו לעשות בכלים אלה שימוש, אולם רבים מהם (כגון צוותי הוראה ואחרים) נדרשו, ועודם נדרשים, לתת מענים למצבים לא מוכרים ומאתגרים במיוחד. דבר זה מחדד ומחזק בעינינו את ההכרה בחשיבות הצורך בהכשרות לאנשי מקצוע בתחום הדחק והטראומה. מתחדד גם הצורך הדחוף בהיערכות מוקדמת של הרשויות להתמודדות עם מצבים אקוטיים כפי שחווינו במלחמה זו, ולה שוטף של הרשויות השונות ובשילוב ידיים ושיתוף פע לקידום מעטפת הגנה מקצועית לילדים. שני מדורים מיוחדים בגיליון שלפנינו: נכתב בידי נציגות הראשון, העוסק בהתערבות מערכתית, משרדי ממשלה שונים, והן מתארות את פעילות המשרדים שהן מייצגות כדי לספק מענה בעת חירום. אפשר לראות כיצד התובנה בדבר הצורך בהתאמות הדחופות ובהתגמשות חלחלה והוטמעה בקרב המערכות בשלבים שונים של המלחמה. הכותבות: עו"ד מיכל גולד, עו"ד קרן בייסרמן ועו"ד חושן אתי – הוועדה הבין-משרדית ומשרד המשפטים; סטרובינסקי – אינה זלצמן – משרד הרווחה והביטחון החברתי; קיסוס

נקודת מפגש I 4

דבר העורכות

עם הכתבת ד"ר שירלי בן-שלמה את מצבם. בריאיון שערכה מיכל פעילן, היא מספרת על התלבטויות וסוגיות שעלו במהלך עבודתה במלחמה ובראיונות עיתונאיים שקיימה עם ילדים חטופים ועם כאלה שנפגעו בטבח. כותבות על המפגש ענת אופיר, מיכל אביעד ואופיר אסולין בין הטראומה האישית לטראומה הקולקטיבית וחולקות איתנו תובנות שנלמדו ממשתתפים בפרויקט מומחים מניסיון חיים של מכון חרוב. במאמר מובאים מסרים ודגשים המיועדים לאנשי מקצוע שעובדים עם ילדים ועם בוגרים שחוו את הטראומה הכפולה. באוקטובר הוקמה עמותת מדברים 7 מייד לאחר אירועי ביחד – הורים וילדים, כדי לתת מענה טיפולי מניעתי לילדים צעירים שנפגעו בקו הראשון של האירועים. מודל חדש זה גובש בעקבות הטבח, לשם התערבות מניעתית קצרת מועד, ממוקדת חוויה ומבוססת התקשרות, עבור ילדים צעירים נעמה קרויזר, עינת שקד ונטע עופר שעברו טראומה המונית. כותבות על מודל של התערבות המגייסת את כוחות הריפוי הטבעיים הקיימים בנפשו של הילד ובמערכת ההתקשרות, כדי לאפשר לו להמשיך בהתפתחות תקינה ובחיים רגשיים מלאים ובריאים. המודל נותן מענה לשתי סוגיות שנדרשו למענה דחוף וייחודי בעקבות הטבח – רגשות האימה של הילדים בעקבות הסכנה המוחשית שחוו וערעור הביטחון ההתקשרותי שלהם עם סביבתם – תוך כדי שמירה על עקרונות מבוססי מחקר .CPP שהנחו את המטפלות בשיטת כותבת במאמרה על אובדן ושכול אצל ילדים ד"ר רונית שלו באוקטובר, כפי שהם נתפסים על 7 שהתייתמו בעקבות טבח ידי ילדים. היא מציגה מודלים שונים להתמודדות ומציעה כלים לתמיכה בהם. בלב הסערה שעוברת על אנשי מקצוע נמצאים גם אנשי ונשות , מנהל בית הספר העל יסודי "יחד" במודיעין, שגיב אלבז החינוך. מספר על הטלטלה שחוו הוא, צוות המורים ותלמידיו בעקבות המלחמה. על מותם של בוגרי ובוגרות בית הספר ושל בני משפחה של צוות התיכון, ועל ההתמודדות שלו עם הרצון לתת מקום לאבל ולאובדן האישי והקהילתי בד בבד עם החזרת בית הספר לשגרת לימודים ולעשייה חינוכית. מאות אלפי תושבים ועשרות קהילות פונו מבתיהם בשל פרופ' אשר בן-אריה ויולי המלחמה בדרום ובצפון. מאמרם של עוסק בהיבטיה הייחודים של הטראומה הנוכחית כתאין מאיר עבור קהילות מפוזרות ומציע דרכים להתמודדות עימה. מתייחס לילדים שנמצאים במצבי חירום ד"ר עינב לוי מאמרו של הומניטריים ובמצבי הגירה כפויה (עקירה), ובמקרה הישראלי

– ילדים מפונים. הוא סוקר את תמונת המצב בעולם ומתייחס בהקשרים השונים גם למצבם של הילדים בישראל. ) הם child friendly spaces( מרחבים בטוחים לילדים פרקטיקה מקובלת בעולם ההומניטרי מאז סוף שנות התשעים. פרקטיקה זו גורסת שבעת משבר יש להגן על הילדים בקהילה הנפגעת ולייצר עבורם מרחב בטוח שיאפשר לתת להם מענה כותבות על ד"ר יערה שילה ויולי חרומצ'נקו נפרד ומותאם גיל. עקרונות של מודל מרחב חינוכי-טיפולי בטוח לגיל הרך כמענה לטראומה ראשונית – מודל שהופעל לראשונה במולדובה, שאליה נמלטו ילדים מאוקראינה, והופעל מאוחר יותר בישראל בעת מלחמת חרבות ברזל, בהתאמות מקומיות. אנשי מקצוע רבים, שבעצמם נחשפו לאירועי הטבח הקשים, נאלצו להתפנות מביתם בזמן שעליהם לתת מענה למטופלים ד"ר שלהם ולנסות להפיק מכך תובנות מקצועיות. בריאיון עם משתפת עדי בן יהודה בניסיונה האישי איילת נועם-רוזנטל כאשת טיפול מכפר עזה – בהקשר הייחודי של עבודה במרחב של טראומה משותפת. בזמני מלחמה או סכסוך מזוין ילדים הם אחת הקבוצות החשופות ביותר לפגיעה מינית: במדור "מה חדש בעולם בוחנות נוי ישראלי, אילאיל לוין ופרופ' כרמית כץ המחקרי", היבטים מרכזיים של סוגיה זו: אונס ופגיעה מינית בילדים ככלי מלחמה; הסיכון המוגבר לאלימות מינית בתוך הקהילה לאחר סכסוך מזוין וההשלכות של פגיעה מינית בהקשר של סכסוך כזה. אל לנו לשכוח לעולם, שנוכל למצוא משמעות לחיים גם אל מול מצב ללא מוצא, אל מול גורל שאין לשנותו. שכן זו ההזדמנות להגשים במיטבו את הנעלה בערכים, משמע להמיר טרגדיה אישית בניצחון, להפוך קושי עז להישג אנושי. 1 (ויקטור פרנקל) נסיים בתקווה לסיום המלחמה ולהשבת כל החטופים במהרה. בתקווה שהחברה הישראלית – ובתוכה ילדים, משפחות ואנשי מקצוע – תשכיל לגייס את תעצומות הנפש האנושית כדי להתאושש מהמשבר הגדול שחוותה ולמנף את הטרגדיה האישית והחברתית ואת הקשיים – לצמיחה, התפתחות והתקדמות. אנו מקוות שתמצאו בכתוב עניין, תועלת ומשמעות. בתקווה לימים טובים ושקטים, טלי ויפה

1 הוצאת דביר. האדם מחפש משמעות, מבוא ללוגותרפיה .)2022( ויקטור פרנקל

I נקודת מפגש 5

מדברים ביחד הורים וילדים התערבות מניעתית קצרת מועד,

ממוקדת חוויה ומבוססת התקשרות לילדים צעירים שעברו טראומה המונית

iStock

נעמה קרויזר, עינת שקד ונטע עופר

היא פסיכולוגית שיקומית מדריכה, מטפלת ומדריכה נעמה קרויזר . יזמה את AEDP ועוסקת בטיפול והדרכה בגישת CPP- מוסמכת ב הקמתה של עמותת "מדברים ביחד – הורים וילדים" ומנהלת אותה. היא פסיכולוגית קלינית, מטפלת בטראומה בילדים עינת שקד .AEDP ובמבוגרים ועוסקת בטיפול, הדרכה והכשרה בגישת שותפה לייסוד עמותת "מדברים ביחד – הורים וילדים" ולניהולה. היא פסיכולוגית חינוכית, מטפלת ומדריכה מוסמכת נטע עופר ועוסקת בהכשרת AEDP- , מטפלת ומדריכה מוסמכת ב CPP- ב מטפלים בגישה זו. שותפה לייסוד עמותת "מדברים ביחד – הורים וילדים" ולניהולה. עמותת "מדברים ביחד – הורים וילדים" הוקמה מייד לאחר באוקטובר, כדי לתת מענה טיפולי מניעתי לילדים 7 אירועי 2,000- צעירים שנפגעו בקו הראשון של האירועים. יותר מ ילדים מיישובי הנגב המערבי ומהערים שדרות ואופקים קיבלו התערבות טיפולית במרכזי פינוי בכל רחבי הארץ באמצעות מטפלי העמותה. בחודשיים הראשונים ניתנו התערבויות 140 שעות טיפוליות) במסגרת משפחתית, לילדים 6-2( קצרות ביותר במשפחות שלא חוו אובדן במעגל הראשון. 14 מגיל לידה עד גיל ועד היום העניקה העמותה התערבויות בנות 2024 מחודש ינואר . במאמר זה נתאר 8 פגישות לילדים מגיל לידה עד גיל 18-12 באוקטובר ואת ההתערבות 7 את הקמת העמותה בעקבות , ונציג דוגמה קלינית. CPP- שגובשה בה על בסיס מודל ה באוקטובר התמודדו אלפי ילדים צעירים, במשך שעות 7- ב ארוכות, עם רגשות אימה מציפים לנוכח סכנה קרובה ומוחשית. ברגעים של חוויה רגשית אינטנסיבית ילדים צעירים זקוקים לעזרת הוריהם לצורך ויסות והרגעה. ללא עזרה זו עלול להיווצר קושי בעיבוד וארגון של החוויה הרגשית באופן שמאיים על שלמותו הנפשית של הילד. ההורים, שהיו עסוקים בעל כורחם בהישרדות הפיזית, היו פנויים רק חלקית לצרכים הרגשיים של ילדיהם, וכך נותרו ילדים עם רגשות קשים ללא התמיכה ההורית שלה הם רגילים וזקוקים. מעבר לכאב הרגשי שנבע מהפחד ומחוסר האונים, ילדים חשו גם פחד וכאב עקב ערעור האמונה שההורה יכול להגן עליהם. חוויה זו פוגעת ביכולתם של הילדים להתאושש מטראומה, שכן ההתאוששות תלויה Herman, 2023; Lieberman & Van( ביחסי ההתקשרות .)Horn, 2008

I נקודת מפגש 7

רפוע עטנו דקש תניע ,רזיורק המענ

שתאפשר לנו לעבוד יחד ולתמוך זה בזה, ולמסגרת כלכלית שתאפשר למטפלים ולמטפלות התמדה לאורך זמן. כך המפגשים המרגשים עם המשפחות, לצד זיהוי הצרכים באוקטובר, 7 והאתגרים, הובילו אותנו, שבוע לאחר אירועי להקים את עמותת "מדברים ביחד – הורים וילדים". בחודשיים הראשונים פנינו באופן פרואקטיבי לקהילות ולמשפחות והצענו התערבות מניעתית אקוטית. יחידת ההתערבות הייתה המשפחה בהרכבים שונים, והדגשנו את החשיבות המיוחדת של השתתפות פעוטות ותינוקות. לעיתים קרובות אף הצענו, להורים שהגיעו להתערבות עם ילדים בגיל הגן, לשוב לפגישה נוספת עבור הפעוטות והתינוקות במשפחה. כעבור חודשיים עברנו להתערבות מניעתית שניונית במתכונת דיאדית. צורכי השעה תבעו מאיתנו לתכנן התערבות קצרה מאוד – מואצת, ממוקדת וישירה. תוך כדי עבודה אינטנסיבית בשטח, ובהתייעצות עם פרופ' אליסיה ליברמן ועם פרופ' אסתר כהן, מדריכות ומנטוריות יקרות, בנינו פרוטוקול התערבות המותאם כללו CPP- לתנאים הנוכחיים. ההתאמות שביצענו במודל ה הדגשת אלמנטים מהמודל המקורי, שתרמו להאצה וקיצור של ההתערבות, ולהשמטה של מרכיבים הכרחיים פחות לעת הזאת. )Child-Parent Psychotherapy , (פסיכותרפיה הורה-ילד CPP הוא מודל מבוסס התקשרות לטיפול בטראומה בגיל הרך, שיעילותו הוכחה במחקרים רבים. עקרונות הגישה עומדים היא CPP ." בבסיס תוכנית ההתערבות של "מדברים ביחד התערבות שמתרחשת בתוך מערכת היחסים בין ההורה לילד, והנחת היסוד שלה היא שמערכת ההתקשרות, שמהווה גורם מרכזי בוויסות רגשות הילד, היא גם המערכת המתאימה באופן טבעי לאפשר החלמה וריפוי של ילדים שחוו אירועים טראומטיים, ובכוחה לעשות כן. המטפל בונה עם ההורה קשר בטוח המבוסס על קבלה רדיקלית ועל הכרה בכוחותיו, ותומך ביכולת ההורה להעניק ביטחון לילדו. מתוך כך נבנית ברית טיפולית חזקה בין ההורה למטפל, שמאפשרת להם לעבוד כצוות. עבודה משותפת זו מעצימה את ההורה ואת יכולתו לסייע לילדו בהתמודדות הרגשית עם הטראומה. הוא דיבור ישיר על האירועים הטראומטיים CPP- מרכיב מרכזי ב speaking the( והשפעתם הרגשית על הילד וההורים ). המטפל אינו מחכה להעלאת הטראומה על unspeakable ידי הילד אלא יוזם ומוביל דיבור מפורש על הטראומה מראשית הטיפול. המטפל מסייע להורים לראות את נקודת המבט של הילד בחוויה הטראומטית, ויחד הם בונים הבנה המחברת בין האירוע הטראומטי להתנהגות הילד. CPP על

בהיותנו פסיכולוגיות העוסקות בטיפול בטראומה בילדים על פי Child-Parent Psychotherapy, Lieberman &(CPP- מודל ה ), ומכירות בחשיבותו של מתן מענה ראשוני Van Horn, 2008 באוקטובר – משפחות 7 מהיר, התחלנו לפגוש – כבר למחרת עם ילדים צעירים שנפגעו ישירות ופונו מבתיהם. כמו רבים אחרים באותם ימים קשים, ניצבנו במורא לפני מצב חסר תקדים, בתוך מציאות קיצונית שנמשכה שעות ארוכות, שבה ילדים רבים היו חשופים ישירות לאירועים אכזריים. הסמיכות הגבוהה בזמן לאירועים שהמשיכו להתרחש הוסיפה על ייחודיות המצב. הידע , על טיפול בטראומה CPP הרב והמשמעותי שצברנו כמטפלות בילדים צעירים, היווה עוגן ובסיס בטוח בשעות קשות אלו. לצד זאת, הרגשנו צורך דחוף להתאים את מודל העבודה למציאות הנוכחית באופן המאפשר התערבות קצרה, ממוקדת, רחבת היקף ומניעתית, בד בבד עם שמירה על העקרונות מבוססי המחקר שהנחו אותנו עד כה. בעבודה אינטנסיבית עם הילדים והוריהם, ובשעות לילה ארוכות של חשיבה משותפת לאחר מכן (מי יכול היה לישון בימים הללו?), ריכזנו את הסוגיות העיקריות שעלו במפגש עם המשפחות. שתי סוגיות בלטו לנגד עינינו: האחת הייתה רגשות האימה של הילדים בעקבות הסכנה המוחשית שחוו, רגשות שבאו לידי ביטוי בסערה רגשית והתנהגותית ובתסמיני מצוקה שונים. היכולת לגעת ברגשות אלו בנוכחות ההורים, תוך זמינות והכלה מצידם, הייתה משמעותית מאוד בוויסות והרגעה של הילדים. הסוגיה השנייה שבלטה הייתה ערעור הביטחון ההתקשרותי, חוויה ששמענו עליה מילדים ומהורים כאחד. ילדים חשו מבוהלים ומבולבלים עקב רגשות כעס ועלבון שחוו כלפי ההורה, ולעיתים אף פחד מההורה, בשל האופן שבו הגיב ברגעים הקשים. הופתענו מהמודעות הגבוהה והרגישה של הורים לנושא זה. שוב ושוב פגשנו הורים שהביעו כאב על כך שלא הצליחו להגן על ילדיהם מהאימה שחוו, או שלא היו פנויים לרגשות ילדיהם כפי שהיו רוצים. כשהצענו להורים (בחשש מסוים) לקחת אחריות מפורשת לכאב שנגרם לילד, כדי לשקם בחזרה את האמון של הילד ולהרגיע אותו, הופתענו מהטבעיות שבה הם אימצו את ההצעה. התגובה הרגשית המשמעותית של הילדים יצרה משוב חיובי חזק של קרבה וחום כלפי ההורים. התנסויות אלו גרמו לנו לחוש בכוחה ובחשיבותה של התערבות מהירה ומניעתית. הרגשנו שההורים, לאחר הטלטלה שחוו, באו בלבבות פתוחים ונכונים וברצון עז לעזור לילדיהם, דבר שאִפשר ליצור איתם קשר מהיר, חם ואמיץ, ובאמצעותו – להגיע באופן ישיר וממוקד אל לב הכאב של הטראומה והכאב של השבר שהתרחש בין ההורים לילדים, ולסייע שם. הרגשנו שילדי העוטף זקוקים בדחיפות למטפלים בעלי מומחיות בטיפול מבוסס התקשרות ממוקד טראומה בגיל הרך. כמו כן הרגשנו שאנו, המטפלים והמטפלות, זקוקים להבניה והתאמה של מודל העבודה הקיים לנסיבות הנוכחיות, למסגרת משותפת ומאורגנת

נקודת מפגש I 8

םידליו םירוה דחיב םירבדמ

שמודגש בהתערבות "מדברים ביחד" האלמנט הרביעי הוא חתירה אקטיבית להתערבות ישירה בנושא השבר ההתקשרותי כבר מראשית ההתערבות, ועזרה להורה לקחת אחריות מפורשת על תחושת השבר בדיבור ישיר בין ההורה לילד. במרבית המקרים התערבות זו מתרחשת כבר בפגישה הראשונה או השנייה, והיא משמעותית ביותר בפתיחת השיח ובהגברת הביטחון בין ההורה לילד. חשוב לציין כי האפשרות להתערב בנושא זה מייד בפתיחת ההתערבות ובאופן מפורש נובעת מכך שמרכיב הבושה לרוב אינו דומיננטי בהקשר של טראומה קולקטיבית. עוסק בקשר בין הטראומה לסימפטומים, האלמנט החמישי ומדגיש את הבנת הסימפטום כניסיון ספונטני של נפש הילד למצוא איזון מיטבי בין רווחה נפשית להתמודדות עם הנסיבות החיצוניות והפנימיות. המטפל מסייע להורה, ואז לילד, לראות את "התפקיד הגאוני של הסימפטום", ומתוך כך לסייע במציאת מענה ישיר ויעיל יותר. עבודה זו מתבססת גם על העמדה AEDP כלפי הגנות והעבודה עם הגנות כפי שמתוארת בגישת .)Fosha, 2000( לצד הדגשת אלמנטים אלו, העיסוק בחוויות הילדות הטראומטיות של ההורים ובהשפעתן על ההורות שלהם, שהוא , הושמט לטובת התמקדות בסיטואציה CPP- מרכיב מרכזי ב הטראומטית הנוכחית. השיקול הקליני מאחורי בחירה זו הוא שטראומה שנחווית באופן קולקטיבי אינה מעוררת בושה ודחף להסתרה המאפיינים טראומה פרטית, ולכן אינה מעירה רוחות Ghosts in( רפאים הנושאות העברה בין-דורית של טראומה .)the Nursery, Fraiberg, 1980 ,CPP- כך, מתוך העבודה הקלינית בשטח וההתאמות שביצענו ב יצרנו את פרוטוקול ההתערבות של "מדברים ביחד".

מרכיב חשוב נוסף בגישה הוא תיקון שברים שנוצרו בהתקשרות בעקבות הטראומה. ילדים צעירים עלולים לחוות ולפרש אירועים טראומטיים באופן שיוצר שבר באמון הבסיסי של הילד בכך שההורה שלו מסוגל ושואף תמיד להגן עליו. המטפל עוזר להורים לתקן שבר זה בדיבור מפורש וישיר עם הילד.

לנסיבות הנוכחיות CPP- התאמות במודל ה

בשלב המניעתי האקוטי קיימנו פגישות בהרכב משפחתי (או בהרכבים חלקיים שונים, בהתאם לשיקולים קליניים), וממילא הרחבנו את טווח הגילים כדי לאפשר השתתפות של כל ילדי המשפחה. התאמה זו נבעה משיקולי יעילות, וכן מתוך תפיסה ששמירה על ההרכב המשפחתי שבו התרחשה הטראומה מהווה גורם חוסן בעיבוד הטראומה. גם בשלב המניעתי השניוני, ,8 שבו קיימנו התערבויות דיאדיות, גיל הילדים הורחב עד מכיוון שנוכחנו כי היעילות של עבודה דיאדית הייתה גבוהה גם בגילים האלו. כדי CPP- מתוך ה חמישה אלמנטים בחרנו להדגיש ולהגביר להאיץ את התהליך הטיפולי: הוא העמדה האקטיבית של המטפל, שהיא האלמנט הראשון . באיזון העדין שבין CPP- מכוונת ומובילה אף יותר מבמודל ה ,)following( ) לעקיבה אחר הילד leading( הובלת ההתערבות המטפל ב"מדברים ביחד" הוא אקטיבי ודירקטיבי הרבה יותר. הוא הקדשת זמן רב יותר לדיאלוג מילולי לעומת האלמנט השני הזמן המוקדש למשחק. לצורך כך הוטמעו לתוך המודל עקרונות Dyadic Developmental( וטכניקות מטיפול דיאדי התפתחותי ), ובראשם הדיאלוג Psychotherapy – DDP; Hughes, 2007 .)Affective-Reflective Dialogue( האפקטיבי-רפלקטיבי )animated( טכניקות אלו מאפשרות לייצר שיח משחקי, חי ומעורר רגשית בין הורים לילדים. בהתערבות "מדברים ביחד" נעשה שימוש בדיאלוג המילולי גם עם ילדים צעירים מאוד, באופן המותאם לגילם, באמצעות דיבור סיפורי המלווה בהדגשות, הנגנה ומחוות. המודגש במודל "מדברים ביחד" הוא האלמנט השלישי עבודה אקטיבית של המטפל כדי לעזור להורה להיות במגע ישיר עם החוויה הרגשית של הילד. לשם כך השתמשנו בטכניקות מפסיכותרפיה דינמית חווייתית מואצת Accelerated Experiential Dynamic Psychotherapy( –), שהיא גישה ממוקדת רגש וחוויה AEDP; Fosha, 2000 לטיפול במבוגרים.

העקרונות המרכזיים בהתערבות "מדברים ביחד":

1 . החשיבות של התערבות מהירה וסמוכה לאירועים. התקופה שסמוכה לאירועים טראומטיים היא תקופה קריטית לעיבודם. אירוע שיעבור עיבוד מיטבי יוכל לתרום לתחושת החוסן של הילד ושל הקשר הורה-ילד, ואילו אירוע שיעבור עיבוד חלקי עלול להפוך למוקד של פגיעּות ואף לייצר תסמינים פוסט-טראומטיים שיעמדו בדרכו של הילד להתפתחות תקינה. המספר העצום של ילדים שנפגעו במישרין, לצד הרצון להגיע לרבים ככל האפשר מהם בטווח זמן קצר, חייבו בנייה של התערבות ממוקדת וקצרה.

I נקודת מפגש 9

רפוע עטנו דקש תניע ,רזיורק המענ

2 . הטיפול מתמקד בעיבוד הרגשות שהילד חווה באירוע הרגשות המציפים בעוצמתם שהילד חווה ולאחריו. בעקבות האירועים נמצאים בלב הטראומה. כיוון שכך, ההתערבות מתמקדת בעיבוד ובוויסות של רגשות אלו. המטפלת וההורים מזמינים את הילד להיזכר בחוויה הרגשית של האירוע באופן חי, תוך שימוש בטכניקות שיאפשרו לו מגע רגשי עם החוויה (כדוגמת דיבור משחקי וחי, חום וקבלה, התמקדות בגוף ובפרטים משמעותיים). שלא כפי שקרה בעת האירוע הטראומטי, כאן מתאפשר לילד לחוות את הרגש בסביבה תומכת ובטוחה, בד בבד עם קבלת אישור, הבנה והכלה מההורה. סביבה כזאת מאפשרת עיבוד, ויסות ויצירת נרטיב משותף ואינטגרטיבי. 3 . ילדים צעירים יחידת ההתערבות היא הקשר הורה-ילד: זקוקים להוריהם כדי לעבד רגשות עוצמתיים, ולכן כל ההתערבות מתרחשת במרחב המשותף שבין ההורה לילד. ההורים הם אלו שבעזרת המטפלת מקיימים שיח עם הילד, מעניקים לו ביטחון מחודש ואמון בהם ובקשר, ובכך עוזרים לו לעבד את האירועים הטראומטיים ואת הרגשות שהם מעוררים. ההתערבות הטיפולית ממוקדת ביצירת אינטראקציה מיטיבה בין ההורים לילד, עם דגש על תחושת הביטחון והמסוגלות של ההורים ושל הילד ועל הכוח הרב שיש לקשר ביניהם. 4 . ההורים הם יחסי אמון ושותפות בין המטפלת להורים. שותפים מלאים בתהליך. לפיכך תפקידה של המטפלת לדאוג לכך שההורים יחושו שהם והמטפלת מהווים ״צוות״, ושהמטפלת יכולה להוביל אותם בבטחה. המטפלת מחפשת באופן אקטיבי את הכוונות המיטיבות של ההורים ואת היכולות שלהם לעזור לילדיהם, ומבטאת – באופן מפורש, חם ואותנטי – את הערכתה כלפיהם וכלפי המאמץ שלהם להבין את חוויית הילד. בכך בונה המטפלת קשר מעצים עם ההורים, המבוסס על אמון משותף ביכולתם לסייע לילדיהם להגיע לרווחה נפשית. 5 . מיקוד ישיר של ההתערבות בטראומה וברגשות הקשורים לילדים צעירים אין יכולת או רשות פנימית להעלות בה. אירועים ורגשות קשים אלו בעצמם, ללא הזמנה והובלה מפורשת של הוריהם. לכן המטפלת וההורים אחראים למקד את הפגישה באירועים וברגשות הטראומטיים. מעבר לכך, הצורך בהתערבות מהירה מדגיש את הצורך במיקוד ההתערבות. מוקדי ההתערבות שמובילים ויוזמים ההורים והמטפלת מתמקדים בשתי תגובות רגשיות עיקריות: . א הרגשות המציפים והמאיימים שהילד הרגיש באירוע הטראומטי עצמו (כגון פחד, חוסר אונים, אימה, שיתוק, אובדן, זעם, תסכול).

. ב תחושה של שבר או ערעור ביחסים שהילד חווה בסיטואציה הטראומטית, כאשר ההורה לא הצליח להגן עליו מפני הרגשות הקשים, או, במקרים מסוימים, אף תרם, בעל כורחו, לחוויית הפחד וחוסר המוגנות. ההורים, בעזרת המטפלת, מעלים אפשרות זו בפני הילד באופן ישיר, חם ומקבל, ובהמשך אף לוקחים אחריות ומביעים צער על כך. המהווה חלק מהתערבות קצרה שהתקיימה נתאר כאן וינייטה באוקטובר, והיא מדגימה את עקרונות 7 במלון שבוע לאחר הטיפול (שמות ופרטים מזהים שונו לצורך שמירה על הפרטיות): ), באה לפגישה 7 ,4 ,2( דורה, נשואה לאבי ואם לשלוש בנות באוקטובר 7- לבדה. אבי גויס למילואים ולא שהה איתם במלון. ב חדרו מחבלים אל הקיבוץ שבו התגוררה המשפחה, אבי הוקפץ לכיתת הכוננות, ורוב הזמן לא שהה עם האם והבנות בממ"ד. לבית המשפחה עצמו לא חדרו מחבלים. דורה יצאה פעמים אחדות מהממ"ד להביא אוכל ומים, בהתאם לעדכונים בקבוצת הוואטסאפ של הקיבוץ. ההתערבות כללה שיחה מקדימה עם דורה, ולאחריה מפגשים עם דורה וכל ילדה בנפרד. היא סיפרה שהגיבה בבכי בשיחה המקדימה עם דורה, כשבעלה יצא והשאיר אותה לבד עם הבנות, וכי השהות הארוכה בממ"ד הייתה לה קשה מאוד. בכל פעם שיצאה להביא דבר מה היא "מתה מפחד", והעדיפה שהבנות לא יצאו לשירותים אלא יעשו את הצרכים בדלי שהכניסה לממ"ד. היא הרגישה שאין לה עם מי לחלוק את חוסר הוודאות והפחד, ולכן התעסקה רוב הזמן בטלפון, בניסיון להבין מה קורה. עוד סיפרה כי ניסתה לנהוג בקור רוח ו"להחזיק את עצמה", מה שגרם לה, לתחושתה, להיות קשוחה ועניינית עם הילדות. רוב תשומת ליבה כוונה לבת הצעירה ביותר כדי שזו לא תבכה ושתישן כמה שיותר. באוקטובר נגה 7 , סיפרה דורה שמאז 4- בשיחה על נגה בת ה מתנהגת באופן שונה מהרגיל. היא רבה ומתנגדת לכל דבר וגם חזרה להרטיב בלילה. המטפלת הציעה לדורה שנראה כי ההרטבה קשורה לפחד שנגה חוותה, וכי ״הגוף שלה מנסה לעזור לה לשחרר אותו״. דורה הסכימה עם השערה זו. המטפלת אף הצביעה על כך שנגה מבטאת כעס בהתנהגותה, ותהתה יחד עם דורה על מקורו. דורה שיערה שאולי נגה כועסת על כך שבממ"ד אימא התייחסה בעיקר לאחותה הצעירה, וציינה שעוד באוקטובר הפגינה נגה קנאה כלפי אחותה. המטפלת 7 לפני הסבירה שבמקרים רבים בטראומה ילדים מרגישים כעס כלפי ההורים, מכיוון שילדים מצפים מהוריהם לשמור עליהם מפני רגשות קשים, וכשזה לא קורה, הם נבהלים וכועסים. המטפלת הציעה ששתיהן יגלו יחד סקרנות כלפי הכעס שנגה מבטאת, והסבירה לאם את תפקידה בהתערבות.

נקודת מפגש I 10

םידליו םירוה דחיב םירבדמ

כן, אני חושבת שנֹגי מאוד פחדה. אימא: . (דמעות בעיניים) פחדתי ממחבלים (מסתכלת על אימא) נגה: אוי מתוקה! פחדת ממחבלים (לוקחת את נגה אליה) אימא: (ואומרת למטפלת, באנגלית) .I didn’t know she knew this word אימא מתפלאת, נגה, שאת כל כך חכמה ואפילו מכירה מטפלת: את המילה המפחידה מחבלים. (מרימה עיניים אל המטפלת) נגה: ו... אימא, את יודעת, יש לי עוד מחשבה אחת. אני מטפלת: חושבת לעצמי איזה גוף חכם יש לנגה, שהוא יודע ככה להתכרבל כמו כדור ולשים ידיים על האוזניים כשהלב של נגה פוחד. ואיזה פה חכם יש לה, שהיא יודעת לספר לך את כל זה ואז לקבל ממך חיבוק כזה טוב. (מחייכת ואימא מחייכת אליה בחזרה) נגה: ו... אימא, מה את אומרת – את חושבת שחלק מהפחד מטפלת: עדיין נמצא בלב של נגה? יכול להיות, כי היה מאוד מפחיד. אימא: נגה, מה את אומרת? את (פונה אל נגה ואומרת לה) מטפלת: יכולה רגע לדפוק בעדינות תוק-תוק-תוק על הלב שלך ולראות אם עדיין יש שם פחד? אימא תדפוק. נגה: יש פה עוד פחד, אולי? (דופקת על הלב של נגה ושואלת) אימא: יש. (מסמנת כן עם הראש ואומרת) נגה: !4 בטח שיש! כי זה היה המון פחד ללב של ילדה בת מטפלת: אז בואי, אני אתן לך עוד חיבוק, שהפחד יעבור אליי אימא: ואני אגרש אותו. איזה רעיון מצוין יש לאימא שלך, היא יכולה עם חיבוק מטפלת: הקסם שלה לקחת ממך את הפחד! (ממשיכה לשבת על אימא, מחייכת) נגה: ו... אימא, מה את אומרת, יכול להיות שהגוף החכם מטפלת: של נגה מצא עוד שיטה להוציא את הפחד מהלב?

הפגישה הדיאדית עם נגה ודורה

נגה, מתוקה, את יודעת שאימא סיפרה לי שבשבת מטפלת: הייתם סגורים בחדר שלך ושל מור המווווווון המווון שעות! (מטפלת שמה ואימא סיפרה שהיו המון המון בומים חזקים ואימא ואני חשבנו שבטח זה היה ממש ידיים על האוזניים), לא נעים, נכון אימא? כן נֹגי, אני חושבת שזה היה ממש לא נעים! אימא: (מסתכלת על אימא) נגה: מה את אומרת אימא, אולי תשאלי את נגה איך זה מטפלת: הרגיש בגוף שלה כשהיו בומים וזה היה לא נעים? (שמה ידיים על האוזניים ומורידה את הראש) נגה: וואו אימא, תראי איזו חכמה נגה, היא ממש זוכרת מטפלת: איך זה הרגיש בגוף שלה. כן, היא ממש זוכרת. נֹגי ילדה מאוד חכמה. אימא: תראי לנו שוב, נגה. מטפלת: (שוב מתקפלת, והפעם בעוצמה רבה יותר) נגה: ממש ממש ניסית להתכווץ ולסתום את האוזניים. אימא, מטפלת: מה את אומרת – אולי נגה הרגישה איזו הרגשה גם בלב שלה? אני חושבת שכן. אימא: אולי נשאל את נגה מה הלב שלה הרגיש? מטפלת: מה הלב שלך הרגיש, נֹגי? אימא: הלב שלי הרגיש רעש ובומים (מסתכלת על אימא ואומרת) נגה: וואו, הרעש והבומים הגיעו עד הלב שלך ונכנסו פנימה מטפלת: (עושה עם הידיים אגרוף, דופקת עם היד באוויר ואומרת) נגה:

בום בום בום, כמו תוף. אוי נֹגי, מתוקה. אימא:

אז אולי ההרגשה הזאת הייתה פחד? מה את אומרת, מטפלת: אימא, יכול להיות שאת אומרת 'אוי נֹגי' כי את חושבת שנגה הרגישה פחד בלב שלה?

I נקודת מפגש 11

רפוע עטנו דקש תניע ,רזיורק המענ

ואם יש משהו שנגה כועסת עליו בגלל שבת, אז זה מטפלת: בסדר שהיא תגיד? ואם זה משהו שממש הכעיס אותה, זה בסדר שהיא מתעקשת? כן, אולי את כועסת, נֹגי, שכל הזמן החזקתי את אימא: יעל על הידיים? (עם דמעות בעיניים) לא! אני כועסת שהרבצת לחיילים! נגה: (מביטה לעבר המטפלת במבט מופתע) אימא: וואו, אימא, נגה ממש גיבורה! היא מספרת לך כמה מטפלת: היא כועסת שהרבצת לחיילים. מה את אומרת, אימא, למה נגה מתכוונת? למה את מתכוונת, נֹגי? (מסתכלת על המטפלת במבוכה) אימא: שהרבצת להם וצעקת ש'עכשיו באתם?' נגה: (מספרת אה! עכשיו אני מבינה למה נגה מתכוונת. אימא: שכשהחיילים הגיעו לבסוף, אחרי שעות של ציפייה, היא התפרקה וצעקה עליהם בבכי 'עכשיו הגעתם?! עכשיו הגעתם?!') ו... נגה, את כל כך כל כך נבהלת! מטפלת: כן, כי אימא הרביצה להם. נגה: אני לא הרבצתי, נגה. אימא: את כן! נגה: אני באמת נופפתי בידיים וצעקתי, זה בגלל שהיה לי כבר אימא: כל כך קשה לחכות להם המון זמן, בכלל לא חשבתי ששמת

אולי, אני לא יודעת. אימא: אני (לוחשת "בכאילו" ואומרת בטון סודי והרפתקני) מטפלת: חושבת שיש לגוף של נגה עוד שיטה. אני חושבת שבלילה הגוף שלה מוציא את הפחד מהלב שלה עם הפיפי. מה את אומרת, אימא? (מסתכלת על אימא בציפייה) נגה: אני חושבת שזה נכון נֹגי, כי לפני יום שבת את בכלל לא אימא: עשית פיפי במיטה בלילה ועכשיו את עושה. ו... אימא, את כועסת על נגה שהיא עושה פיפי בלילה מטפלת: כדי להוציא את הפחד מהלב? לא, אני לא כועסת, רק דאגתי – מה קרה לנגה? אימא: ועכשיו את מבינה, ולא דואגת ולא כועסת? מטפלת: עכשיו אני מבינה ולא דואגת ולא כועסת. אימא: מה את אומרת, נגה, תסתכלי על אימא – היא באמת מטפלת: לא כועסת ולא דואגת? (מסתכלת על אימא. מנידה בראשה לשלילה נגה: ומסתכלת על המטפלת) וואו, איזה יופי! מטפלת: .… ו... תגידי, אימא, יכול להיות שיש משהו מטפלת: שנגה כועסת עליו? שאת לא קונה לי את הארטיק שאני רוצה! נגה: וזה בסדר שנגה כועסת? מטפלת: , אבל את לא יכולה (פונה לנגה) זה בסדר אימא: כל כך להתעקש. אימא, זה באמת קשה כשנגה מתעקשת, אבל אולי מטפלת: יש לנגה סיבה טובה? אולי יש עוד משהו שנגה כועסת עליו? אולי משהו שקשור ליום שבת? כי את אמרת לי שמאז שבת נגה מתעקשת הרבה. יכול להיות. אימא:

לב, אני מצטערת שהבהלתי אותך ככה. את הרבצת להם, ואסור להרביץ. נגה:

אני באמת עשיתי משהו שאסור, וזה באמת הבהיל אותך. אימא: אימא, את רוצה להגיד לנגה שאת מצטערת על זה מטפלת: שהרבצת לחיילים ושהבהלת אותה? כן, אני באמת מצטערת כל כך שהבהלתי אותך במקום אימא:

להרגיע אותך. אני באמת מצטערת. ממש. נגה, את שומעת מה אימא אמרה? מטפלת: כן. נגה:

נקודת מפגש I 12

םידליו םירוה דחיב םירבדמ

״מדברים ביחד״ היא התערבות שנבנתה כדי לתת מענה לסיום, מניעתי ממוקד ומהיר לילדים צעירים ולהוריהם בעקבות אירועי באוקטובר. ההתערבות מגייסת את כוחות הריפוי הטבעיים 7 הקיימים בנפשו של הילד וביחסים בין ההורה לילד, כדי לאפשר לילד להמשיך בהתפתחות תקינה ובחיים רגשיים מלאים ובריאים. אנו מציעות לבחון את האפשרות ליישם את המודל גם במקרים אחרים של טראומה קולקטיבית, שבהם מספר רב של ילדים צעירים זקוקים להתערבות מהירה ומניעתית (כדוגמת מלחמות, אסונות טבע, התעללות בגנים, תאונות דרכים רבות נפגעים וכדומה). התערבויות במסגרת הפרויקט ממשיכות להתבצע בשיתוף עם מרכזי החוסן בדרום הארץ גם בעת כתיבת המאמר. בחודשים האחרונים התחלנו להכשיר מטפלי ילדים במרכזי טיפול בדרום הארץ במודל ההתערבות של "מדברים ביחד". פרטים נוספים – באתר האינטרנט של העמותה בכתובת www.medabrimyahad.org.il

(דמעות בעיניים, מקרבת באמת סליחה, נֹגי אימא: את נגה לחיבוק) (נענית לחיבוק ובוכה בידיים של אימא) נגה: אימא, איזו נֹגי חכמה ומצוינת יש לך! ו... נגה, איזה מטפלת: כיף לך, איזו אימא יש לך! בדוגמה לעיל, המטפלת הובילה שיח ישיר וממוקד אל רגשות הילדה, בתיאום ושיתוף עם האם. באמצעות משחקיות, התמקדות בחוויה הגופנית, עידוד ואישור, התאפשר לילדה לחקור ביחד עם אימה את החוויות הרגשיות המבלבלות שהרגישה באירוע הטראומטי. השיתוף בבהלה ובכעס שהילדה חוותה מול אִימה והאופן החיובי שבו הגיבה האם (בעזרת המטפלת) הפכו את רגשות הילדה – ממוקד של שבר וריחוק למקור של תחושת קרבה, ביטחון ומסוגלות. התערבות "מדברים ביחד" זכתה לתגובות חיוביות מאוד בשטח מצד ההורים והקהילות. ניכר כי גם להתערבות האקוטית, פגישות 6-2( שכללה פגישה עם ההורים ופגישת הורים-ילדים בסך הכול), הייתה השפעה משמעותית: בריאיון מעקב טלפוני משפחות, דיווחו הורים רבים כי ההתערבות 550- עם יותר מ עזרה להם לראות את האירועים מנקודת המבט של הילדים, גם הקטנים ביותר, ואפשרה להם לראשונה לשוחח עימם על האירועים, מה שתרם לתחושת קרבה. מרבית ההורים דיווחו כי המשיכו בשיח זה גם לאחר ההתערבות. חשוב לציין כי מהילדים שפגשנו בהתערבות האקוטית היו ילדים עד 17% גיל שנתיים. תגובות ההורים מעידות כי ההתערבות גם בגילים האלו הייתה משמעותית ביותר. ההתערבות השניונית, המתקיימת במתכונת של פגישות עם פגישות בסך הכול), 18-12( הורים ופגישות הורה-ילד לסירוגין מלווה במחקר בהובלת ד"ר טלי פרנקל מבית הספר ברוך איבצ'ר לפסיכולוגיה באוניברסיטת רייכמן. מתוך הממצאים הראשוניים שנותחו עולה כי בסיום ההתערבות ההורים מדווחים על שביעות רצון גבוהה מההתערבות ועל הפחתה ניכרת בסימפטומים פוסט-טראומטיים של הילדים. כמו כן ההורים חשו כי הם מבינים טוב יותר את הילדים ואת התנהגותם, ואף דיווחו כי ילדיהם פונים אליהם יותר לעזרה ולשיח בנושאים שקשורים למלחמה. מעבר לבחינת יעילותה של ההתערבות, המחקר מבקש לזהות את מנגנוני השינוי שבבסיס ההתערבות. הנתונים עדיין בתהליך עיבוד ויתפרסמו בהמשך. סיכום ומחשבות לעתיד

מקורות

Fosha, D. (2000). The transforming power of affect: A model of accelerated change. New York: Basic Books.

Fraiberg, S. (1980). Clinical studies in infant mental health. New York: Basic Books.

Herman, J. L. (2023). Truth and repair: How trauma survivors envision justice. London: Basic Books.

Hughes, D. A. (2007). Attachment focused family therapy New York. W. W. Norton & Company.

Lieberman, A. E. & Van Horn, P. (2008). Psychotherapy with Infants and young children:Repairing the effects of stress and trauma on early attachment. New York. The Guilford Press.

I נקודת מפגש 13

פעילות משרדי הממשלה לאחר פרוץ המלחמה מדור התערבות מערכתית -

באוקטובר ומלחמת "חרבות ברזל" הציבו את מדינת ישראל 7 אירועי מול אתגרים חסרי תקדים, אתגרים שדרשו ממשרדי הממשלה להתגייס ולפעול במהירות ובגמישות כדי לתת מענה לצרכים המיידיים שעלו. בתוך כך עלה צורך חיוני במענה ייחודי לאוכלוסיית הילדים והנוער אשר נפגעה פגיעה חמורה ורחבת היקף. במדור שלפניכם מציגים משרדי הממשלה את פעילותם עם פרוץ המלחמה ובמהלך השנה האחרונה.

מדור התערבות מערכתית

התיאום הממשלתי בעניינם של ילדים ונוער מיכל גולד, קרן בייסרמן וחושן סטרובינסקי עומדת בראש יחידת התיאום הממשלתית לזכויות ילדים ונוער, בחטיבה החברתית במשרד המשפטים. עו"ד מיכל גולד היא סטודנטית ביחידה, ושתיהן סייעו בגיבוש הדו"ח הממשלתי ובכתיבת מאמר זה. וחושן סטרובינסקי היא מתמחה ביחידת התיאום קרן בייסרמן

חברים ממשרדי ממשלה, שלטון 200- בשולחן השתתפו כ מקומי, ארגוני מגזר שלישי ונציגי נוער, בהובלה משותפת של המתאמת הממשלתית לזכויות ילדים ונוער בחטיבה החברתית במשרד המשפטים – מטעם הממשלה, ושל מנכ"לית המועצה לשלום הילד – מטעם החברה האזרחית ומנהלת היחידה לשותפויות רב-מגזריות באגף ממשל וחברה במשרד ראש הממשלה. חלק מהסוגיות שעלו בדיוני השולחן טופלו באופן מיידי, וחלקן הועברו לטיפול בצוותי משימה ייעודיים. סוגיות מורכבות, שדרשו תיאום ממשלתי או רב-מגזרי רחב יותר, הובאו לפני מנכ"ל משרד ראש הממשלה ומנכ"ל משרד המשפטים, וחלקן אף הובאו לדיון בוועדת המנכ"לים הקבועה לזכויות ילדים ונוער. ועדת המנכ"לים הקבועה לזכויות ילדים ונוער פועלת בראשות מנכ"ל משרד המשפטים, וחברים בה מנכ"לי משרד החינוך, משרד הרווחה והביטחון החברתי, משרד הבריאות, המשרד לביטחון לאומי, משרד העלייה והקליטה ומשרד האוצר. החלטת מטילה על ועדת המנכ"לים לפעול לתיאום 1652 הממשלה מדיניות ופעילות ממשלתית בעניינם של ילדים ונוער. מאז פרוץ המלחמה התכנסה ועדת המנכ"לים פעמיים לדון לפני הוועדה הוצגה סקירה של העשייה 1 בסוגיות בוערות בצילה. הממשלתית, לצד זיהוי סוגיות בין-משרדיות שדורשות טיפול ממשלתי ייעודי. בעקבות זאת הורתה הוועדה על הקמת צוות ממשלתי בנושא מוגנות וביטחון של ילדים ונוער במתקני הקליטה, וצוות ממשלתי נוסף לתיאום הטיפול בילדים שנותרו ללא הוריהם. צוותים אלו אפשרו מתן מענה בין-משרדי מקיף ומתואם לאתגרים המורכבים שעלו במהלך המלחמה. הוועדה דנה גם בהמלצות הדו"ח הממשלתי שגובש בנושא ויוצג להלן. ועדת המנכ"לים הקבועה לזכויות ילדים ונוער

השפעותיה הקשות של מלחמת חרבות ברזל על חייהם של הילדים והנוער הצריכו, ועודן מצריכות, מענים רבים ממגוון אנשי מקצוע – ממשרדי הממשלה, הרשויות המקומיות וארגוני החברה האזרחית – שהתייצבו למן היום הראשון כדי לספק מענה מהיר לצרכים שעלו. לשם התמודדות עם מציאות מורכבת זו נדרשה עבודה ממשלתית רחבה ומתואמת. יחידת התיאום הממשלתית לזכויות ילדים ונוער שבחטיבה החברתית במשרד ,19.6.22 מיום 1652 המשפטים הוקמה מכוח החלטת הממשלה ומטרתה – לפעול לתיאום וליצירת שיתופי פעולה בין משרדי הממשלה השונים ובין הממשלה לגורמים מחוצה לה. עוד אמונה היחידה על ריכוז עבודתה של ועדת המנכ"לים הקבועה לילדים ונוער, שהוקמה אף היא מתוקף אותה החלטה. משרדי ממשלה שונים עוסקים בטיפול בילדים ונוער, ויש חשיבות רבה לתיאום פעילות הממשלה ולסנכרון בין השירותים השלטוניים הניתנים להם. הדבר נכון בעת שגרה, והוא מתחדד ביתר שאת בתקופת המלחמה, שבה נדרש ליתן מענה מיטבי ויעיל למגוון צרכים בהיקף נרחב, ולפתח במהירות מענים ייחודיים. במאמר זה נסקור בקצרה את המנגנונים והכלים שסייעו לתיאום הממשלתי בעניינם של ילדים ונוער במלחמה.

שולחן רב-מגזרי בנושא "ילדים ונוער במלחמה"

עם פרוץ המלחמה ונוכח הצרכים הייחודיים של ילדים ונוער הוקם, במסגרת השולחנות העגולים הרב-מגזריים במשרד , שולחן ייעודי בנושא "ילדים ונוער במלחמה" ראש הממשלה, אשר נועד לאפשר הסתכלות רחבה על צורכיהם של ילדים ונוער במצב החירום לשם זיהוי צרכים ותיאום ולגיבוש דרכי פעולה בעניינם.

1 . כאן פירוט על אודות תוצרי השולחן אפשר למצוא

I נקודת מפגש 15

מדור התערבות מערכתית

, הופיעו 2024 בכינוסה האחרון של ועדת המנכ"לים, בחודש יולי לפניה נציגי מועצת התלמידים הארצית, אשר הביאו לפני 2 המנכ"לים את קולם של הילדים ובני הנוער בעת המלחמה.

פלטפורמה דיגיטלית למיפוי שירותים לנוער במתקני הקליטה

במהלך המלחמה פונו עשרות אלפי ילדים ובני נוער מבתיהם למתקני קליטה שונים ברחבי הארץ. הפינוי המיידי והצרכים הרבים בעקבותיו דרשו ממשרדי הממשלה מענה מהיר, מתואם ומותאם למציאות החדשה והדינמית שנוצרה. כדי לסייע למשרדי הממשלה בזיהוי הצרכים, בתיאום בין המענים השונים, בהתאמתם לצרכים ובזיהוי פערים, עלה צורך בכלי דיגיטלי אשר יספק תמונת מצב מעודכנת ומתעדכנת ככל האפשר של כלל המענים והשירותים הניתנים לנוער השוהה במתקני הקליטה. לשם כך הקימה יחידת התיאום הממשלתית, בשיתוף מערך הדיגיטל הלאומי, פלטפורמה דיגיטלית – לוח מחוונים (דשבורד) של מענים לנוער במתקני הקליטה. הלוח מספק למשרדי הממשלה תמונת מצב מתעדכנת, המבוססת על נתונים הנאספים משאלון מיפוי דיגיטלי שהופץ לחברי השולחן הרב-מגזרי ועל נתוני מערכת "יחד" של מערך הדיגיטל הלאומי. הלוח כולל נתונים על ילדים ובני נוער מפונים השוהים במתקני הקליטה, בחלוקה לפי רשויות קולטות, רשויות מפנות, בתי מלון, וכן לפי חלוקה גילית. לצד אלה כולל הלוח רשימה של נותני השירותים, חלוקה לפי סוגי המענים השונים (לדוגמה, טיפול רגשי פרטני, סדנאות והדרכות, מרחבי איתור ועוד), חלוקה לפי קהלי היעד של השירות, מיקום השירותים ברמה האזורית וברמת המלון. המידע ניתן הן באופן כללי והן באופן נקודתי על כל שירות ושירות. לוח המחוונים משותף לכלל משרדי הממשלה והוא מאפשר , ולהתוות מדיניות משותפת לגבש תמונת מצב בין-משרדית מתואמת בכל הנוגע למענים ולשירותים הניתנים לנוער, הן ברמה הממשלתית הרוחבית והן ברמה הפרטנית של כל אחד מהמשרדים, ובכך ליצור פריסת מענים מותאמת צרכים.

דו"ח ממשלתי בנושא "ילדים ונוער במלחמה"

לבקשת מנכ"ל משרד המשפטים, יו"ר ועדת המנכ"לים, גיבשה יחידת התיאום הממשלתית לזכויות ילדים ונוער דו"ח ממשלתי ראשון מסוגו, המציג תמונת מצב של ילדים ונוער במלחמה, סוקר את עיקרי העשייה במשרדי הממשלה ובצוותים השונים הפועלים בנושא לצורך תיאום הפעילות הממשלתית, ומצביע 3 על סוגיות עיקריות הדורשות טיפול בין-משרדי. תהליך גיבוש הדו"ח נעשה בשותפות עם כלל משרדי הממשלה, לרבות אלו שאינם חברים בוועדת המנכ"לים, והוא דרש איסוף נתונים מקיף ותיאום בין משרדי הממשלה השונים לצורך גיבוש תמונת מצב משותפת. כדי לשרטט את תמונת מצבם של הילדים והנוער התייחס הדו"ח לאוכלוסיות שזוהו כפגיעות במיוחד לצד התייחסות לכלל הילדים והנוער בישראל. ,30.7.2024 הדו"ח הוגש לוועדת המנכ"לים לקראת כינוסה ביום ילדים ובני נוער נרצחו; 53 מאז פרוץ המלחמה כי 4 וממנו עולה ילדים ובני 870 ; ילדים ובני נוער נותרו ללא שני הורים 23 ילדים ובני נוער שכלו את 1,014 ; נוער התייתמו מהורה אחד באוקטובר, 7- ילדים ובני נוער נחטפו לעזה ב 36 ; אחיהם שבו בעסקאות שחרור ושני ילדים עדיין חטופים 34 מתוכם ילדים ובני נוער נחטף אחד 91- בעזה, כפיר ואריאל ביבס; ל 10 ילדים עד גיל 275 ; מהם נחטפו שני ההורים 7- ההורים ול 19,900- נפצעו. כ 20 עד גיל 10 ילדים וצעירים מגיל 376- ו בעקבות ילדים ובני נוער הוכרו בביטוח הלאומי כנפגעי איבה המלחמה, כלומר, נכחו בקרות האירוע ונותרו עם נזק נפשי או , ילדים ובני נוער קיבלו הכרה כנכי פעולות איבה 1,873 פיזי. כלומר, נכחו בעת האירוע ונותרה להם נכות נפשית או פיזית הוריהם נכות ומעלה. 20%- משמעותית שהוכרה בשיעור כ ילדים ובני נוער גויסו לשירות מילואים בצו 300,000- של כ במהלך המלחמה. 8 לצד סקירת הנתונים והעשייה הממשלתית, הדו"ח כולל המלצות שונות שנדונו, כאמור, בוועדת המנכ"לים, חלקן – לטווח המיידי וחלקן – במבט צופה פני עתיד של היערכות לחירום עתידי חלילה, ככל שתידרש.

אוגדן זכויות ומענים בין-משרדי

במסגרת עבודת הצוות הממשלתי לטיפול בילדים שנותרו ללא הורים במלחמה נערכה עבודה מעמיקה למיפוי זכויותיהם, כפי שעלו מכלל הגופים ומשרדי הממשלה האחראים על מתן זכויות אלה. על בסיס עבודה זו נערך "אוגדן זכויות ומענים" המכיל את כל המידע הנדרש עבור המשפחות. מלאכת גיבוש אוגדן הזכויות לימדה כי זכויות רבות ניתנות על ידי גופי ממשלה שונים,

2 . כאן פירוט על אודות ועדת המנכ"לים אפשר למצוא 3 . כאן את הדו"ח הממשלתי אפשר למצוא 4 בקשר לכל נתון המופיע בדו"ח מפורט מקור המידע ומועד מסירתו.

נקודת מפגש I 16

מדור התערבות מערכתית

ריבוי הצרכים והאתגרים שעלו במהלך המלחמה בנוגע לסיכום, לילדים ונוער הדגישו ביתר שאת את הצורך בתיאום ממשלתי בעניינם. המנגנונים והכלים שנסקרו לעיל סייעו לקדם מדיניות ופעילות מתואמת יותר למען הילדים והנוער, ורבים מהם נכון לשמר גם בעת שגרה. יחידת התיאום הממשלתית ממשיכה לפעול לתיאום הממשלתי בהקשרי המלחמה וגם בהקשרים אחרים, לצד ריכוז עבודתה של ועדת המנכ"לים הקבועה, המאפשרת לזהות סוגיות הדורשות טיפול בין-משרדי ולקדם את המענה הממשלתי המתאים.

וכי נדרשים תיאום והיכרות הדדית של המשרדים עצמם עם מכלול הזכויות והמענים לשם מתן מענה מקיף ושלם. ייחוד אוגדן הזכויות והמענים לילדים ונוער הצריך חידוד של הזכויות ובחינה של תחולת הזכויות והמענים לפי גיל, כדי לדייק בהגדרת הזכויות והמענים שהילדים ובני הנוער זכאים להם. יצוין כי אוגדן זכויות ומענים נפרד גובש עבור משפחות החטופים בעבודה משותפת שהובילה מנהלת החטופים.

משרד המשפטים מיכל גולד, קרן בייסרמן וחושן סטרובינסקי עומדת בראש יחידת התיאום הממשלתית לזכויות ילדים ונוער, בחטיבה החברתית במשרד המשפטים. עו"ד מיכל גולד היא סטודנטית ביחידה, ושתיהן סייעו בגיבוש הדו"ח הממשלתי ובכתיבת מאמר זה. וחושן סטרובינסקי היא מתמחה ביחידת התיאום קרן בייסרמן

לטיפול בכלל התיקים הנוגעים להם במחוז. גובש מתווה ייעודי, מותאם לקטין שהתייתם מהורה אחד או משני הוריו, לפעולות ברכושו הטעונות אישור של בית המשפט. מטרת המתווה – לאפשר מתן מענה אישי, רגיש ומותאם לנסיבות של כל תיק ותיק, לרבות בפנייה מוקדמת לאפוטרופוס הכללי לפני הגשת הבקשה לבית המשפט. בחודש אוגוסט אושר חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות , שקידם שר המשפטים, 2024– ), התשפ"ד 21 ' (תיקון מס בעקבות ממצאי האפוטרופוס הכללי שלפיהם רבים מהחללים והנרצחים במלחמת חרבות ברזל לא הותירו אחריהם צוואה, וההורה שנותר נדרש לאישור פעולות ברכוש בבית המשפט. התיקון מקל את הנטל הבירוקרטי כך שבקשות של אפוטרופוסים, של מיופי כוח ושל הורים לקטינים יאושרו בידי האפוטרופוס הכללי, ללא צורך בפנייה לבית המשפט. נוסף על כך, מערך ייצוג קטינים "עו"ד משלי", בסיוע המשפטי במשרד המשפטים, מייצג קטינים שהתייתמו מהוריהם בהתאם להחלטות של ערכאות משפטיות שקבעו כי יש מקום לייצוג עצמאי של קטינים. זאת, בין היתר, בהליכי נזקקות בבית המשפט לנוער, בהליכים בבית המשפט לענייני משפחה

משרד המשפטים, כחלק מכלל משרדי הממשלה העוסקים בילדים ונוער, פעל כדי לענות על הצרכים הרבים שהתעוררו במהלך המלחמה – בין היתר, באמצעות תיאום בין-משרדי, בהתאמת מנגנונים קיימים למצב החירום, בקידום תיקוני חקיקה והחלטות ממשלה ובפיתוח פתרונות חדשים ויצירתיים. נציג כאן בקצרה את עיקרי פעילות משרד המשפטים, על יחידותיו השונות, כפי שהוצגו בדו"ח הממשלתי בנושא "ילדים ונוער במלחמה", שגיבשה יחידת התיאום לזכויות ילדים ונוער בחטיבה החברתית במשרד המשפטים. נוסף על המפורט להלן, יחידת התיאום פעלה לתיאום ממשלתי, בין היתר – באמצעות ריכוז ועדת המנכ"לים הקבועה לזכויות ילדים ונוער בראשות מנכ"ל משרד המשפטים, והדברים מפורטים בפרק ייעודי לכך.

ילדים שהתייתמו במלחמה

האפוטרופוס הכללי במשרד המשפטים גיבש מתווה טיפול ייעודי ואישי לאפוטרופוסים שמונו לילדים ונוער שהתייתמו משני הורים במהלך המלחמה. בכל מחוז הוקצתה מפקחת ייעודית

I נקודת מפגש 17

מדור התערבות מערכתית

התיקון מרחיב את סמכותם של חוקרי הילדים לחקור ילדים גם 15- ל 14- בנסיבות של מעשה טרור, וכן מרחיב את טווח הגילים מ ,2023 באוקטובר 9- באוקטובר ל 7 ביחס לעבירות שבוצעו בין וביחס לעבירות שבוצעו בחטופים או שהקטינים החטופים היו עדים להן במהלך השבי. ההרחבה מחייבת את הקצין הממונה על חקירת העבירה להתייעץ עם חוקר ילדים טרם הפניית הילד לחקירת ילדים. המטרה היא לצמצם ככל האפשר את חקירות באוקטובר, והדבר נעשה כאשר יש 7 הילדים שמתנהלות סביב צורך ממשי בחקירת הילדים או אם היו העדים היחידים לעניין. – בתחילת המלחמה ונוכח המצב המיוחד נגישות למשפט בעורף הודיע שר המשפטים על מצב חירום בבתי המשפט, הדיונים בבתי המשפט השונים צומצמו כך שרק הליכים דחופים המשיכו להידון בהתאם לתקנות בתי המשפט ולשכות ההוצאה , ובהם 1991- לפועל (סדרי דין במצב חירום מיוחד), התשנ"א סעדים דחופים בענייני אימוץ, תובענה בעניין החזרתו של קטין חטוף, בקשות לסעד דחוף במזונות או הבטחת קשר עם קטין, בקשות דחופות מכוח חוק הנוער (טיפול והשגחה) לאישור צו חירום או נקיטת אמצעים זמניים, הליכים פליליים בעניינם של נאשמים קטינים עצורים ועוד. בהתאם להמלצות ייעוץ וחקיקה (משפט ציבורי חוקתי) והנהלת בתי המשפט, נוספו על אלה גם דיוני קדם-משפט בהליכים בבית המשפחה והליכים בבית המשפט לנוער, למעט דיוני ראיות בהליכים פליליים, כדי למנוע פגיעה בקטינים ובהוריהם. כדי לזהות את צורכי השעה עבור ילדים ונוער עם מוגבלות ולתת מענים הלכה למעשה, הוקם שולחן בין-מגזרי לילדים ולנוער עם מוגבלות במערכת החינוך במהלך מלחמת חרבות ברזל. השולחן פעל בהובלה משותפת של נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות במשרד המשפטים והאגף לחינוך מיוחד במשרד החינוך, ובשותפות גורמי הרווחה והבריאות, נציגי פיקוד העורף, נציגות השלטון המקומי, נציגי החברה האזרחית וכן הורים לילדים ונוער עם מוגבלות במערכת החינוך. בשולחן עלה כי המלחמה הובילה לקשיים ייחודיים לאוכלוסייה זו, שכן המרחבים המוגנים הקיימים ברחבי הארץ לא היו בהכרח נגישים לאנשים עם מוגבלות, מה שהביא לכך שמשפחות התפנו באופן עצמאי. כמו כן פונו מי שמוכרים לרווחה כמשפחות עם מוגבלות ללא עורף משפחתי יציב וללא מיגון בבית, גם מרשויות שאינן חלק מהחלטות הממשלה, למתקני קליטה שהקצתה המדינה. נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות

, "הענקת סיוע משפטי לבני 2777 ועוד. בהחלטת ממשלה משפחותיהם של נפגעי עבירות המתה כתוצאה מפעולות , נקבע כי לבני 23.06.2017 איבה ולמשפחות שכולות", מיום משפחותיהם של נפגעי עבירות המתה עקב פעולת איבה ולמשפחות שכולות יש זכאות לסיוע משפטי. במסגרת זו מוענק ייצוג משפטי לקרובי משפחה המגדלים את היתומים, כגון סבים ודודים, במגוון הליכים משפטיים הנובעים מאירוע האיבה וקשורים בקטינים היתומים.

ילדים במשפחות חטופים או שבים

הסיוע המשפטי במשרד המשפטים מעניק ייעוץ, ליווי וייצוג משפטי למשפחות שיקיריהן חטופים או נעדרים, מכוח , "סיוע למשפחות החטופים והנעדרים", 982 החלטת ממשלה . הסיוע המשפטי מעניק ליווי בכל ההליכים 22.10.2023 מיום המשפטיים, לרבות בנושאי מעמד אישי, מימוש קצבאות, טיפול בנושאים כספיים, דיור, עבודה, אפוטרופסות, צווי ירושה, צוואה, סיוע מול הרשויות המקומיות לצורך קבלת הטבות והנחות ועוד. , או 14 ילדים ונוער זכאים אף הם (במישרין – לאחר גיל באמצעות ההורה או האפוטרופוס) לסיוע משפטי בכל סוגיה או צורך משפטי הנוגעים לאירוע החטיפה או למלחמה, לרבות מימוש זכויות בריאות, חינוך, רווחה, קצבאות ושירותי סיוע, קשר עם בני משפחה ועוד. תיקי 300- מתחילת המלחמה נפתחו בסיוע המשפטי יותר מ ייצוג משפטי למשפחות החטופים והנעדרים.

תיקוני חקיקה בעניינם של ילדים ונוער

– הוראת 19 ' חוק לתיקון דיני הראיות (הגנת ילדים) (תיקון מס – החוק קודם על ידי 2023- שעה – חרבות ברזל), התשפ"ד שר המשפטים באמצעות מחלקת ייעוץ וחקיקה (משפט פלילי) במשרד המשפטים. התיקון נועד לצמצם את הנזק המשני שעלול להיגרם לילד שנפגע במלחמה מחקירתו כנפגע – בין בהימנעות מחקירה והשגת הראיות בדרך אחרת, כשהדבר 1 אפשרי, ובין באמצעות העברת סמכות החקירה לחוקרי הילדים. העברת הסמכות לחוקרי הילדים אף מאפשרת לעיתים קרובות להימנע מהבאת הילד לעדות בבית המשפט.

1 חוקרי ילדים הם עובדים סוציאליים במשרד הרווחה והביטחון החברתי, שקיבלו הכשרה לביצוע חקירות המותאמות לילד ולצרכיו במצבים כאלה.

נקודת מפגש I 18

מדור התערבות מערכתית

נוסף על כך, הנציבות יצרה מודל עבודה משותף למשרדי הבריאות והחינוך למתן אביזרי שיקום, ניידות והנגשה טכנולוגית עבור מפונים שהותירו אביזרים אלו בביתם. משרד המשפטים ממשיך כל העת לבחון את הצרכים השונים העולים מהמצב המיוחד ולהתאים את המענים הנדרשים לטובת הילדים והנוער.

המשרד לביטחון לאומי סיון שחר

היא ראש חוליית חסרי ישע וקטינים, מדור נפגעי עבירה, מחלקת נוער ומשפחה, חטיבת החקירות, האגף לחקירות ולמודיעין. רפ"ק סיון שחר

קובצי מדיה, תועדו זירות ויישובים שבהם התרחשו הפשעים, נאספו ורוכזו מוצגים מהזירות וממאות רכבים ועוד פעולות רבות. אחת הסוגיות הראשונות שחוקרי המשטרה נתקלו בהן נגעה לגביית הודעותיהם של קטינים שהיו קורבנות או עדים למעשי עד לאותו רגע החוק לתיקון דיני הראיות (הגנת ילדים) הזוועה. קבע כי בסמכותם של חוקרי ילדים לחקור ילדים 1955- תשט"ו בעבירות מין ואלימות חמורה, בהחרגת 14 נפגעי עבירה עד גיל אירועים הקשורים למעשי טרור או פגיעות איבה. משמעות הדבר הייתה שבהיעדר סמכות מתאימה, הוטל על חוקרי המשטרה . מאחר שאופי 14 לגבות הודעות אלה גם מקטינים מתחת לגיל האירועים קשה ביותר, עלו כמה אתגרים עיקריים, ובהם החשש מפגיעה שניונית ומהעמקת הטראומה בעקבות מסירת ההודעה לחוקרי משטרה שאינם מיומנים דיים בגביית הודעות מנפגעים צעירים על רקע אירועים מסוג זה. לשם מניעת הפגיעה הנוספת, עלו שני עניינים עיקריים: האחד – צורך להפעיל שיקול דעת ולקבוע את מידת החיוניות של הצורך לגבות הודעות מקטינים. בסוגיה זו הוחלט, ככלל, שעדיף שלא לגבות הודעות קטינים אלא במקרים חיוניים בלבד, מתוך התייעצות על מצבו הנפשי של כל קטין עם אנשי המקצוע המלווים אותו; העניין האחר – צורך לבצע תיקון חקיקה שיקבע כי חוקרי השירות לחקירות ילדים, המיומנים בחקירת עבירות אלימות חמורה ומין, יהיו הגורם שיוסמך לחקור גם במקרים על רקע מעשי טרור ופגיעות איבה. כמו כן נקבע כי יש להעלות את גיל הילדים שייחקרו על ידי חוקרי השירות לחקירות ילדים, כך שקטינים רבים ככל

בימים שבשגרה עוסקת משטרת ישראל בין היתר בהגנה על קטינים, ובהם ילדים, בהיותם נפגעי עבירה. מֶחלקֵי משפחה ביחידות המשטרה השונות מטפלים מדי יום בעבירות מין ואלימות במשפחה ומחוצה לה, בשיתוף פעולה עם גורמי רווחה וחקירות ילדים, משרד החינוך, משרד הבריאות וגורמים נוספים. מלחמת חרבות ברזל הציבה לפני המשטרה אתגרים משמעותיים וכבדי משקל – הן מהפן המבצעי, הכולל השתתפות בהגנה על היישובים, והן מהפן החקירתי, הכולל את נושא זיהוי החללים ואת חקירת האירועים במישור הפלילי. בסוגיית החקירה הפלילית עדיין מתקיימים דיונים מדיניים – אם וכיצד יתנהל ההליך הפלילי, אבל הצורך לגבות את כלל העדויות והראיות האפשריות עלה כאתגר בעל חשיבות עליונה, הן לצורך ניהול ההליך הפלילי והן כחלק משימור הזיכרון והנצחת האמת לשנים הבאות. חקירת אירועי חרבות ברזל היא חקירה מורכבת וחריגה, ולה מאפיינים ייחודיים שטרם נודעו כמותם בישראל. ניהול החקירה , יחידה ארצית שתחומי עיסוקה בימים 433 הוטל על יחידת להב שבשגרה רחוקים מחקירת אירועים מסוג זה. משאבי היחידה – מבחינת היקף כוח אדם, האמצעים העומדים לרשותה וההבנה שמדובר באירוע ארצי לאומי ולא מקומי – תרמו להחלטה זו. יותר מאלף שוטרים משתתפים בחקירה, ועד כה נגבו אלפי הודעות – מניצולים, מעדים, משוטרים, מחיילי צה"ל ומכוחות הצלה. כמו כן נאסף תיעוד פורנזי בהיקף עצום של מאות אלפי

I נקודת מפגש 19

מדור התערבות מערכתית

בפועל, נגבו עד היום הודעות מעטות מקטינים, רובם מעל גיל . הליך הזימון לעדות התקיים מתוך חשיבה מעמיקה על 15 הצורך הממשי, כך שבמקרים שבהם, למשל, היו בגיר וקטין יחד באירועים, הסתפקו בגביית הודעה מהבגיר בלבד. נוסף על כך נערכה בדיקה, באמצעות קציני הקישור או המשפחות, אם המצב הנפשי של הילד מאפשר קיום ההליך, והיכן שהובן שלא, לא הייתה התעקשות. מעבר לכך, בצעד חריג, הייתה נוכחות של פסיכולוג בעת גביית ההודעות, כדי להגן ולעקוב אחר המצב הנפשי ולאפשר שמירה ככל האפשר על שלומו הנפשי של האדם שממנו נגבית ההודעה. העובדה, שמתוך מספר מעורבים כה גדול באירוע בסדר לסיכום, הגודל הזה נגבו רק מספר קטן של הודעות מקטינים וילדים, מעידה על כך שכלל התכליות שהמשטרה ביקשה לממש אכן מומשו בהצלחה. הקו המנחה שלאורו פעלה המשטרה שורטט מתוך רגישות וחשיבה מעמיקה, המביאות בחשבון את שיקולי שימור הזיכרון ואת ההליך הפלילי – מול שמירה על שלומם ונפשם של מי שסבלו רבות מהאירועים ועל איזון ביניהם.

האפשר מאלה שייחקרו יוכלו לעשות זאת מול חוקרי הילדים האמונים על הנושא בימים שבשגרה. עם הצפת הצורך בתיקון החקיקה נערכו דיונים והתייעצויות עם גורמי הרווחה ומשרד המשפטים, ובתוך זמן קצר גובש נוסח לתיקון החקיקה. בתהליך מזורז, שהתאפשר בזכות שיתוף פורסם 5.12.23- פעולה ראוי לציון בין כלל הגופים המעורבים, ב ברשומות ונכנס לתוקף מיידי תיקון החוק הקובע שלחוקרי בעבירות גם על רקע 15 הילדים סמכות לחקור ילדים עד גיל מעשי טרור ופגיעות איבה. נותרו בסמכות המשטרה, 18-15 מאחר שחקירות קטינים בני מצאנו צורך לקיים הדרכה ממוקדת עבור חוקרי המשטרה. המועצה לשלום הילד, בראשות עו"ד ורד וינדמן, נרתמה יום הדרכה ממוקד 433 נערך ביחידת להב 19.12.23- למשימה, וב שפירט את האתגר שחוקרי המשטרה נדרשים לעמוד בו וכלל כלים מעשיים לגבייה מיטבית של הודעות.

משרד החינוך כשהילדים שותקים

אינה זלצמן

היא סמנכ"לית בכירה ומנהלת המִנהל הפדגוגי במשרד החינוך. אינה זלצמן

לשמור על ביטחונם. השתיקה רעמה. ניכר שגם במקום החדש הם עדיין אינם מרגישים בטוחים. הם חשים חסרי כול. הבגדים, החפצים האישיים או הצעצוע האהוב נותרו מאחור. לעיתים, באופן כואב ומייסר, יש בהם שהשאירו שם גם את היקר מכול, את אימא או את אבא, אח או אחות, חבר או חברה. כעבור זמן, לאחר ההלם הראשוני, מנעד התגובות של הילדים גדל והתעצם, וכל ילד התמודד עם הכאב בדרך אחרת – היו שכעסו, היו שצעקו, היו שסירבו לדבר, היו שלא רצו לצאת מהחדרים, והיו שחיפשו אנשים שיקשיבו וישמעו את מה שעבר

באוקטובר ולאחריו מלחמת חרבות ברזל יצרו בישראל 7 אסון עשרות אלפי עקורים בארצם. משפחות מהצפון ומהדרום התפנו מביתם ועזבו את קהילתם בלא כל הכנה מוקדמת. רבים מהם טרם שבו אליהם. קהילות רבות פוצלו בין עשרות רשויות ובין בתי מלון רבים בכל חלקי הארץ. צוותי החינוך שעבדו בשגרה באזורים אלה פונו אף הם ונקרעו מילדי הגן והכיתה שחינכו. . מציאות חדשה ולא מוכרת במערכת החינוך בישראל נוצרה בתוך סבך המציאות החדשה פגשה מערכת החינוך את "הילדים השותקים" שחוו את התופת. נר ָאה כי הם שומרים בדבקות על ההנחיה שנתנו להם אימא ואבא בממ"ד, להיות בשקט, כדי

נקודת מפגש I 20