מכון חרוב - נקודת מפגש - גיליון 27 - אוקטובר 2024

ילדים בקהילות מפוזרות

טראומה קולקטיבית מגדירה את התגובות הפסיכולוגיות לאירוע טראומטי המשפיע על חברה שלמה. היא נוגעת בחוויית אירוע או אסון שמנתץ את המרקם הבסיסי של החברה ומשפיע על תחושת השייכות, על הערכים ועל השקפות העולם של בני אדם. שלא כטראומה אישית, טראומה קולקטיבית משותפת לקבוצה של אנשים, והיא יכולה להיות מועברת על פני דורות ולהשפיע גם על אלו שלא חוו ישירות את האירוע הטראומטי. השפעתה של טראומה קולקטיבית חורגת מעבר לתוצאות המיידיות, והיא מעצבת זיכרון קולקטיבי, זהות תרבותית ונרטיבים חברתיים. לטראומה קולקטיבית יש תפקיד מכריע גם בהבניה חברתית של משמעות. אירועים טראומטיים מאתגרים את הנחות היסוד של אנשים לגבי העולם, ומובילים לחיפוש אחר משמעות והבנה. תהליך זה של יצירת משמעות מתרחש הן ברמה האישית והן ברמה הקולקטיבית, ומשפיע על האופן שבו חברות מפרשות את העבר, את ההווה ואת העתיד שלהן. טראומה קולקטיבית עשויה להוביל לפיתוח נרטיבים משותפים שעוזרים לאנשים להתמודד עם הטראומה ולשמור על תחושת המשכיות. עם זאת, נרטיבים אלה יכולים גם להנציח קונפליקט ולעצב יחסים בין קבוצות, שכן קבוצות שונות עשויות לבנות משמעויות שונות מאותו אירוע טראומטי. הבנת הדינמיקה של טראומה קולקטיבית ושל תפקידה ביצירת משמעות חיונית לטיפול בהשלכות ארוכות הטווח של חוויות טראומטיות ברמה החברתית ולקידום ריפוי .)Hirschberger, 2018( ופיוס באוקטובר, והמלחמה בעקבותיהם, נוגעים בהיבטים 7 אירועי ייחודיים של הטראומה הנוכחית עבור קהילות שפונו. אירוע טראומטי הוא אירוע שבו אדם חווה סכנה או איום מיידי על חייו, או על חיי אחרים, אשר עשויים להציף את האדם בתחושות של פחד קיומי או חוסר אונים. עדות לטבח או להתעללות כפי שנחוו במלחמה הנוכחית עשויה ליצור טראומה קשה יותר מזו של פגיעה פיזית באדם עצמו. הטראומה הנוכחית היא אירוע חסר תקדים שגרם לערעור התא המשפחתי והסמכות ההורית, לעקירה מהבית ופגיעה בתנאי הדיור של התושבים, לחשיפה עקיפה וישירה לטראומה, להתנגשויות בין זהויות, לחשיפה ברשת לתכנים קשים שקשורים למלחמה, ולפגיעה ברצף החיים. היבטים אלה מציפים את הצורך בהתייחסות ספציפית הנוגעת במישרין לייחודיותם. היבט ייחודי נוסף של הטראומה הנוכחית הוא תחושת הבגידה. בשל כישלון המדינה – בהגנה ובשמירה על הפרטים, המשפחות והקהילות – תחושה זו היא רובד נוסף בחוויית הטראומה. היבטים ייחודיים של הטראומה הנוכחית

קהילות מפוזרות

נתונים מאות אלפי תושבים ועשרות קהילות מהדרום ומהצפון פונו 2023 מבתיהם. על פי נתוני פיקוד העורף, בראשית דצמבר מהם תושבי הדרום 62,000- בני אדם היו מפונים: כ 114,000- כ מהם תושבי הצפון. נוסף על אלה, היו תושבים 51,700- ו שהחליטו להתפנות על בסיס החלטה עצמאית, בעיקר מאזור 48,000- כ 2023 הצפון. לפי נתוני משרד החינוך, בסוף דצמבר ילדים 31,314 מבין המפונים היו תלמידים בגיל חינוך, בהם מיישובי הצפון. מרבית המפונים 16,670- מיישובי הדרום ו רשויות מקומיות, בבתי 54- מרכזי קליטה ב 377- השתכנו ב מלון או בדירות שכורות בקהילה. תושבי הדרום החלו לחזור ), אך התחזית לשובם 2024 לביתם בשבועות האחרונים (מאי של תושבי הצפון לביתם משתנה תדיר, ובזמן כתיבת מאמר זה לא ידוע תאריך ברור. כל זאת – בזמן שמלחמת חרבות ברזל נמשכת ואין צפי לסיומה. חוסן חוסן הוא מושג רב-ממדי המשלב בתוכו את יחסי הגומלין בין כוחות הפרט, המשאבים הסביבתיים והיכולת להסתגלות חיובית לאתגרים או לסיכונים משמעותיים. הוא מבוסס על ריבוי משאבים הפזורים על פני כמה מערכות. המערכות השונות מהוות מערכת אקולוגית ביו-פסיכו-סוציאלית (ראו תרשים) המורכבת מסביבה טבעית, סביבה בנויה, סביבה חברתית, מערכות פסיכולוגיות ומערכות ביולוגיות. חוסן אינו תכונה סטטית אלא יכולת שבאה לידי ביטוי במערכות אינטראקציה שונות וביכולת לנווט ולגשת למשאבים שונים – פסיכולוגיים, חברתיים, תרבותיים ופיזיים .)Cicchetti & Rogosch, 2012; Ungar & Theron, 2020( לצד אובדנים רבים שחוו קהילות בזמן האירועים ובמהלך פינוין ופיזורן למגורים זמניים, איבדו התושבים הקשרים משמעותיים בחייהם – חברים, מקום מגורים, סביבה מוכרת, בית ספר, בני משפחה, הרגלים ושגרת חיים. פינוי הקהילות והמעבר למגורים זמניים ייצרו, ועודם מייצרים, אתגרים של ממש ביכולתם של ילדים, של בני משפחותיהם ושל חברי קהילה לגייס את מערכות התמיכה השונות שעשויות לקדם את חוסנם.

I נקודת מפגש 53