מכון חרוב - נקודת מפגש - גיליון 27 - אוקטובר 2024

תורזופמ תוליהקב םידלי

4 . שילוב ערכים ואמונות התייחסות לגישות רגישות תרבות: רגישות תרבות בטיפול בטראומה עשוי לשפר את רלוונטיות הטיפול ואת יעילותו. מומלץ לבחון גם שילוב של פרקטיקות רוחניות ודתיות העשויות לשמש מנגנוני התמודדות ומקורות חוסן עבור יחידים וקהילות מסוימות. 5 . שיתוף הילדים בבירור הצרכים התערבויות ממוקדות ילד: שלהם הוא רכיב משמעותי ביותר; פיתוח התערבויות ופעילויות מותאמות לגיל, המאפשרות לילדים לעבד את חוויותיהם, לבטא את רגשותיהם ולפתח אסטרטגיות התמודדות; יצירת מרחבים בטוחים והזדמנויות לילדים לשתף את הנרטיבים שלהם, לבנות את האמון שלהם מחדש ולהחזיר לעצמם תחושת שליטה. 6 . הקמת מערכות יישום, תמיכה וניטור לטווח ארוך: מעקב וניטור ארוכות טווח כדי לזהות ולטפל בהשפעות פוטנציאליות, כגון פוסט-טראומה, אבל מורכב, דיכאון וחרדה; הצעת תמיכה ומשאבים מתמשכים כדי להקל את תהליך ההחלמה ולקדם חוסן לאורך זמן. לטראומה הקולקטיבית שנחוותה בישראל מאפיינים ייחודיים. ילדים מפונים נחשפו ונחשפים לסיכון, ונוצר קושי להבטיח את מוגנותם. באמצעות יישום עקרונות של גישה מיודעת טראומה ורגישה תרבותית, המתייחסת להיבטים ייחודיים אלה, יהיה אפשר לסייע לקהילות מפונות במסע הריפוי שלהן ובהחזרת תחושת הביטחון, החיבור והחוסן.

מקורות

Cicchetti, D., & Rogosch, F. A. (2012). Gene by environment interaction and resilience: Effects of child maltreatment and serotonin, corticotropin releasing hormone, dopamine, and oxytocin genes. Development and Psychopathology, 24 (2), 411–427.

Hirschberger, G. (2018). Collective trauma and the social construction of meaning. Frontiers in Psychology, 9.

Ungar, M., & Theron, L. (2020). Resilience and mental health: How multisystemic processes contribute to positive outcomes. The Lancet Psychiatry, 7 (5), 441-448.

I נקודת מפגש 55