מכון חרוב - נקודת מפגש - גיליון 27 - אוקטובר 2024

iStock

שירלי בן-שלמה בריאיון עם מיכל פעילן

היא מרצה בכירה וחוקרת ד"ר שירלי בן-שלמה בביה"ס לעבודה סוציאלית בבר-אילן וראש המגמה הטיפולית לתואר שני. היא כתבת הרווחה של חברת מיכל פעילן .12 החדשות וקשת

רצף האירועים שהמדינה התמודדה עימם בשנים האחרונות – החל ממגפת הקורונה, דרך קריסת שירותי הרווחה ושירותי בריאות הנפש ועד מלחמת חרבות ברזל – הפכו את תחום הרווחה והסיקור שלו למרכזי בסדר היום הציבורי. אחת מהכתבות הבולטות שקובעות את סדר היום הציבורי בתחום זה היא מיכל פעילן, כתבת הרווחה בחברת החדשות ובקשת .2019 . היא מסקרת את התחום מאז שנת 12 השנה האחרונה הייתה ועודנה מאתגרת במיוחד בעבודתה העיתונאית של מיכל, שנדרשה לסקר את כאבן של משפחות שאיבדו את יקיריהן, אלה שמצפות בכיליון עיניים לשובם של יקיריהן וגם של אלה שחזרו מהשבי ובהם ילדים צעירים. אני מדברת עם מיכל בניסיון להבין כיצד היא מתמודדת, כעיתונאית, עם חשיפת ילדים שעברו טראומה, בתקשורת: כבר בראשית הריאיון מיכל אומרת: באוקטובר דברים השתנו. לפני כן, כשהייתי מראיינת ילדים, 7- מ אלה היו ילדים שהתמודדו עם אלימות פיזית או מינית, אולי מקרים של חרם, אבל אף פעם זה לא נעשה בפנים גלויות. באוקטובר זו פעם ראשונה, בוודאי כשמדובר במסה 7 מאז כזאת, שילדים יושבים ומדברים בפנים גלויות – על מוות, אובדן, אלימות והתעללות. היא מספרת שסיגלה לעצמה כללים מחמירים במיוחד בקשר למפגש עם הילדים שעברו טראומה: אני יכולה להעיד על עצמי, אומרת מיכל, שאני מאוד נזהרת בשאלות, לא נוגעת ישירות בטראומה ונותנת לילדים להוביל את הסיפור. בכל הראיונות יש הורה, לפעמים ליד הילד לפעמים מאחורי המסך, אני אף פעם לא אשב לבד עם ילד. היא מוסיפה ואומרת שהראיונות אינם נערכים בשידור חי, ולכן אפשר להחליט על השמטת קטעים מסוימים. אני תמיד אומרת

I נקודת מפגש 69