מכון חרוב - נקודת מפגש - גיליון 29 - יולי 2025

התעללות רגשית בילדים הפגיעה הסמויה מהעין

2025 יולי | תמוז התשפ"ה | 29 גיליון

כתב עת לקהילה העוסקת בילדים נפגעי התעללות והזנחה

צוות המערכת – יו"ר מערכת ועורכת, מכון חרוב טלי שלומי – עורכת ראשית, מכון חרוב יפה ציונית

– מנהלת היחידה למיניות ומניעת פגיעה בילדים ובני נוער, שירות פסיכולוגי ייעוצי, משרד החינוך איריס (מנדה) בן יעקב – פרקליטות מחוז ירושלים ויו"ר ועדת פטור מחוז ירושלים וש"י, משרד המשפטים עו"ד אשרת שוהם – מנהלת המחלקה למניעה ולטיפול באלימות במשפחה ופגיעות מיניות, ד"ר זהר סהר לביא השירות הארצי לעבודה סוציאלית, משרד הבריאות - מרצה בבית הספר לעבודה סוציאלית, המכללה האקדמית ספיר ד"ר חנין מורדי , מנהלת תחום בכיר במחלקה לטיפול באלימות במשפחה ותקיפה מינית, MSW – יפעת פולק כהן השירות הארצי לעבודה סוציאלית, משרד הבריאות – ניצב-משנה בדימוס, לשעבר ראש מח' נוער ומשפחה במשטרה והמשנה ליועמ"ש המשטרה מאיר-דב ברקוביץ' (ברקו) – מנהלת המחלקה לשירותים חברתיים, מודיעין עילית מיקי מילר – עו"ס, בעבר עורכת כתב העת נקודת מפגש ומנהלת אגף פיתוח ופרויקטים של מכון חרוב נעמי גוטמן – מנהלת קמפוס חרוב לילדים ורכזת תוכניות חוק ומשפט, מכון חרוב עו"ד עפרה בן-מאיר – עו"ס ארצית לפי חוק הנוער, אגף משפחה, ילד ונוער בקהילה, משרד הרווחה והביטחון החברתי שרית צרפתי – פרקליטות המדינה, משרד המשפטים עו"ד תמר פרוש – רכזת תחום מרכזי הגנה והכשרת סטודנטים, מכון חרוב שוש תורג'מן

עיצוב, עריכה והפקה ISTOCK תמונה על גבי העטיפה: ורדה בן-יוסף עריכת לשון: אלי דייץ' עיצוב גרפי: דפוס מאור וולך בע"מ הדפסה:

מכון חרוב 9765418 מכון חרוב, קמפוס הר הצופים, ירושלים כתובת המערכת: 077-5150304 פקס ,077-5150300 טל' www.haruv.org.il אתר מכון חרוב: yaffa@haruv.org.il לתגובות:

דבר העורכות

4

– התעללות רגשית בילדים – מאפיינים, השלכות והתערבות כשהפגיעה אינה נראית לעין 6 נוי ישראלי

תחושות אשמה ובושה בעקבות התעללות רגשית בילדות

12

ד"ר סיגל קני-פז

– השלכות עתידיות השפעת התעללות רגשית בגיל הרך על ההתפתחות המוחית 18 פרופ' תרצה יואלס – הקשרים בין טראומה רגשית בילדות, דימוי גוף והפרעות אכילה כשהגוף מדבר את הכאב 24 פרופ' יעל לצר

תוכן העניינים

הורות על הרצף הנרקיסיסטי-פסיכופתי והשלכותיה ילדות בצל:

34

עינב יולביץ' ואיה כנר

/ שיר מאת גיא עינת הצטמצמות

39

– מבט רב-ממדי אלימות רגשית

40

ממדים פילוסופיים, משפטיים וחברתיים עו"ד ד"ר שירי אורון

1 התעללות רגשית בילדים ונוער להטבא"קים

44

ד"ר הדס בלומנדל

יש לי עיניים בגב

50

לראות את הפגיעות השקופות עינב לוק, איריס (מנדה) בן יעקב ואורית ברג

/ שיר מאת גיא עינת תזכורת

53

פגיעה רגשית בקטינים בעידן הדיגיטלי 54 105 האתגרים, ההשלכות ודרכי הפעולה במטה הלאומי להגנה על ילדים ברשת ד"ר נאוה כהן-אביגדור

העברה בין-דורית של התעללות רגשית

60

ד"ר שירלי בן-שלמה

– עדות אישית התעללות רגשית במשפחה

64

א' (שם בדוי)

– זיהוי, השלכות ודרכי התמודדות התעללות רגשית בילדים עם אוטיזם

70

ענבל מילוא דוד

– משחק ויצירה ככלי לטיפול ולתמיכה בילדים שמתמודדים עם התעללות כשהיצירה פוגשת את הכאב 74 ד"ר רונן ברגר

אתגרים בזיהוי, בדיווח ובהתערבות במערכת הגנת הילד התעללות רגשית בילדים: 80 שרית צרפתי

– סקירת מחקרים מאת צוות המחקר של מכון חרוב מדור מה חדש

86

נוי ישראלי ורותם רודיטי

דבר העורכות

יפה ציונית

טלי שלומי

של כתב העת, המיוחד כולו 29- אנו שמחות להציג את הגיליון ה לנושא חשוב שאינו מדובר די – ילדים נפגעי התעללות רגשית. התעללות רגשית היא תופעה שכיחה, שלעיתים קרובות נותרת סמויה מהעין, אך השלכותיה על ילדים וילדות עשויות להיות עמוקות ומתמשכות. מחקרים עדכניים מצביעים על כך שילדים תופסים התעללות רגשית כפוגעת לא פחות מהתעללות פיזית (ראו למשל ). על אף זאת, תחום ההתעללות 1 מחקרה של ד”ר איילת רוזנטל הרגשית זוכה להתייחסות מועטה במחקר, בפרקטיקה ובמדיניות, והוא נדחק לשולי השיח הציבורי והמקצועי. ההתעללות הרגשית נלווית תמיד לכל סוגי ההתעללות האחרים, אך במקרים רבים היא מתקיימת גם כתופעה נפרדת ו”עצמאית”. עם זאת, רוב השיח על פגיעות ומניעתן אינו עוסק בה. נכון להיום, מעטות התוכניות או ההתערבויות המתמקדות במישרין בסוג זה של התעללות. ) חלה התקדמות ניכרת 1991( מאז אשרור אמנת זכויות הילד בישראל במחקר ובטיפול הנוגעים לפגיעות בילדים, בעיקר בתחומים של פגיעה פיזית, מינית, הזנחה וחשיפה לאלימות במשפחה. אך נראה שתחום ההתעללות הרגשית נותר מאחור – הגבולות שלה אינם מוגדרים באופן חד-משמעי, היא קשה לזיהוי, ולעיתים אף אינה מזוהה כתופעה שיש להעניק לה מענה ייחודי. מתוך כלל הילדים 30% , על פי הערכות ארגון הבריאות העולמי חוו התעללות 2 שנפגעים מדי שנה מסוגי התעללות שונים באירופה רגשית – שיעור גבוה יותר מכל סוג פגיעה אחר. בישראל, לעומת כנפגעי התעללות או 2022 מהילדים שדווחו בשנת 8% זאת, רק . פער זה עשוי להעיד על 3 הזנחה דווחו על רקע התעללות רגשית /https://user-1723486.cld.bz/haruv-nekudat-mifgash-23/14 1 https://www.who.int/europe/news/item/13-01-2020-violence- 2 against-children-tackling-hidden-abuse .14.5 עיבוד נתוני שנתון המועצה לשלום הילד, לוח 3

תת־דיווח נרחב, שעשוי לנבוע גם מהיעדר הגדרות ברורות, מקשיים בזיהוי ומהתמקדות מערכתית בפגיעות מסוגים אחרים כפי שצוין לעיל.

וכך לאנשי מקצוע, הפוגשים בעבודתם ילדים שנפגעו מהתעללות רגשית, אין די ידע וכלים לזהות ולשיים אותה. בעבר פורסמו בכתב העת “נקודת מפגש” כמה מאמרים שעסקו בהתעללות רגשית. עם זאת, לראשונה אנו מייחדות גיליון שלם להתבוננות ממוקדת ונפרדת בתופעה – מתוך רצון להעמיק את ההבנה של סוגי הפגיעה הרגשית, של השפעותיהם על ילדים, ושל דרכי ההתמודדות והטיפול בילדים ובמשפחותיהם. בגיליון זה אפשר למצוא מגוון מאמרים העוסקים בהיבטים שונים של תופעת ההתעללות הרגשית: בוחן את אתגרי ההגדרה והזיהוי של התעללות נוי ישראלי מאמרה של רגשית ואת השפעותיה על רווחת הילדים. היא מדגישה את חשיבותן של הגברת המודעות והרחבת הידע באמצעות הכשרות – כדי לשפר את הזיהוי, את המניעה ואת הטיפול בילדים שנפגעו. כותבת על החסמים העיקריים בדרכן של עובדות שרית צרפתי סוציאליות לפי חוק הנוער בתהליכי הזיהוי וההתערבות במקרים של התעללות רגשית בילדים. במאמרה היא בוחנת את השלכותיהם על היכולת להבטיח הגנה אפקטיבית לילדים הנפגעים ממנה. מתייחסת לממדים פילוסופיים, משפטיים עו”ד ד”ר שירי אורון וחברתיים של התופעה. ממאמרה עולה, בין היתר, שהחברה מתקשה להכיר בקורבנות של אלימות רגשית ולקבלם, ושהעיסוק בתופעה מרתיע ומעורר מבוכה וחוסר אונים גם בקרב אנשי מקצוע. הם מתקשים לזהות אותה, והקורבנות מתקשים להתמודד עימה בהיעדר ש ִׁׁיּוּם ברור וסעדים של ממש. מתמקד בהתפתחותם של רגשות בושה ד”ר סיגל קני-פז מאמרה של ואשמה המתלווים להתעללות רגשית, ובאופן שבו רגשות אלו משפיעים על התפתחותם של הנפגעים בילדות ומעצבים את אישיותם בבגרות.

נקודת מפגש I 4

דבר העורכות

העברה בין-דורית של התעללות מוגדרת כאחד הנושאים המורכבים מציעה ד”ר שירלי בן-שלמה בתחום של הזנחה והתעללות בילדים. הסברים אפשריים לתופעה והתערבות טיפולית מומלצת. מרכיב מרכזי וחשוב בהעשרה ובהרחבה של עולמות הידע המקצועי והמחקרי, ובפיתוחם של כלים ומדיניות מתאימים לטיפול בילדים אלה, הוא שיתופם הישיר של ילדים והשמעת קולם. יש להתייחס אליהם כאל בעלי ניסיון אישי ועמדות שיש להביא בחשבון בעת תכנון שירותים היא מומחית מניסיון חיים, והיא כותבת א’ (שם בדוי) ודרכי טיפול. על ניסיונה האישי כילדה שחוותה התעללות רגשית מאם המשפחה במשפחת האומנה שבה גדלה, על המופעים של הפגיעה, על דרכי ההתמודדות שלה ועל מעגלי התמיכה שסייעו לה בדרך להחלמה. ממחיש, באמצעות הצגת מקרה, כיצד שילוב של משחק ד”ר רונן ברגר ויצירה כציר מרכזי בטיפול מאפשר לילד שעבר התעללות רגשית לבטא את סיפורו, להתחבר לכוחותיו, לפתח את יכולת הוויסות שלו ולהפיג את תחושת בדידותו. שני מחקרים: נוי ישראלי ורותם רודיטי במדור “מה חדש?” סוקרות האחד – על הקשר בין התעללות רגשית בילדות להפרעות אכילה: בחינת מנגנונים פסיכולוגיים מתווכים, והשני – על תפקידם של בתי הספר והקהילות בקידום חוסן בקרב ילדים שחוו התעללות רגשית. אנו מקוות שהגיליון יעורר עניין, יעלה את המודעות לנושא ויעודד שיח מקצועי כדי לתת מענים מתאימים לילדים הנפגעים ולהבטיח שקולם של ילדים אלה יישמע.

המאמר עוסק גם בדרכי התערבות בילדות, כדי למנוע השלכות קשות על מהלך חייהם של הילדים והבוגרים ולמנוע העברה בין-דורית.

עוסק בקשרים המורכבים בין התעללות פרופ’ יעל לצר מאמרה של רגשית בילדות לדימוי גוף שלילי ולהפרעות אכילה. היא מסבירה כיצד מנגנונים פסיכולוגיים – כגון ערך עצמי ירוד, קשיים בוויסות רגשי ואלקסיתימיה – מתווכים את הקשר בין הפגיעה הרגשית ובין התפתחות ההפרעה. התעללות פסיכולוגית בגיל הרך משפיעה על תהליכים מוחיים קריטיים, בייחוד בשלבי התפתחות רגישים, והיא גורמת לנזקים מרחיקי לכת – רגשיים, תפקודיים וחברתיים. הגברת המודעות, השקעה במערכות לאבחון מוקדם והנגשת טיפולים רגישים להתקשרות בגיל הרך עשויות פרופ’ תרצה לשנות את מסלול חייהם של ילדים שנפגעו. מאמרה של בוחן את הקשר בין חוויות של התעללות רגשית בגיל הרך יואלס ובין שינויים נוירוביולוגיים, על סמך מחקרים עדכניים במדעי המוח, בפסיכולוגיה התפתחותית ובפסיכופתולוגיה של ילדים. עוסקות במאמרן בהורות על הרצף הנרקיסיסטי- ואיה כנר עינב יולביץ פסיכופתי ובהשלכותיה על הילד. הורות מסוג זה היא פגיעה התפתחותית סמויה הנעה בין הזנחה רגשית ובין שימוש בילד כהרחבה של העצמי ההורי, והשפעותיה על התפתחות הילד משמעותיות וארוכות טווח. מצביעה על הפגיעה הרגשית בקטינים בעידן ד”ר נאוה כהן-אביגדור להגנה 105 הדיגיטלי – האתגרים, ההשלכות ודרכי הפעולה של מטה על ילדים ברשת. ילדים בישראל שוהים שעות רבות משעות היום במערכת החינוך. עוסק עינב לוק, איריס (מנדה) בן יעקב ואורית ברג מאמרן של בהתמודדות מערכת החינוך עם ההתעללות הרגשית בילדים, ובתפקידה הייחודי באיתור, בזיהוי ובסיוע לילדים ולמשפחות אלה. ילדים עם אוטיזם חשופים במיוחד לפגיעות מסוגים שונים, ובכללן מציגה במאמרה את גורמי ענבל מילוא דוד להתעללות רגשית. הסיכון, את ההשלכות, את הסימנים לזיהוי ואת האפשרויות לטיפול ולמניעת התופעה. מתמקד בגורמי סיכון ייחודיים להתעללות הדס בלומנדל מאמרה של רגשית הנובעים מהסטיגמה החברתית והמשפחתית על ילדים ונוער להטבא”קים ובהשלכותיהם האפשריות, לצד משאבים וגורמים שניתן לפנות אליהם לקבלת סיוע.

קריאה מעשירה ומועילה,

שלכן טלי ויפה

I נקודת מפגש 5

כשהפגיעה אינה נראית לעין התעללות רגשית בילדים – מאפיינים, השלכות והתערבות

ןיעל תיארנ הניא העיגפהשכ

iStock

נוי ישראלי היא בעלת תואר שני בתוכנית נוי ישראלי "גלוקל" לפיתוח בין-לאומי מהאוניברסיטה העברית בירושלים ורכזת תוכניות הכשרה במכון חרוב.

מבוא

התעללות רגשית בילדים היא תופעה קשה לאיתור ולזיהוי, והשפעותיה עלולות להיות הרסניות. למרות חשיבות הנושא, קיים קושי ביצירת הגדרה ברורה ואחידה להתעללות רגשית. שלא כהתעללות פיזית, שבה הפגיעה ניכרת, התעללות רגשית מאופיינת בדפוסי התנהגות משתנים התלויים בהקשר אישי, חברתי ותרבותי. מאמר זה בוחן את ההיבטים השונים של התעללות רגשית בילדים ואת האתגרים בזיהוי ובהגדרה שלה. המאמר דן גם בהשלכות האפשריות של התופעה על רווחתם והתפתחותם של ילדים, ומתייחס לחשיבות של הגברת המודעות ושל הכשרת אנשי מקצוע בנושא זה, כדי לשפר את הזיהוי, המניעה והטיפול בילדים שנפגעו.

מהי התעללות רגשית וכיצד היא באה לידי ביטוי?

) מכירה United Nations, 2011( אמנת האו"ם בדבר זכויות הילד בהתעללות רגשית כסוג של "אלימות פסיכולוגית" או "אלימות נפשית", הכולל פגיעה מילולית והתעללות והזנחה רגשית. האמנה מציבה אותה בשורה אחת עם סוגי אלימות אחרים (כגון אלימות פיזית ואלימות

I נקודת מפגש 7

ילארשי יונ

4 . – מתאפיינת בניתוק רגשי מוחלט ובהתעלמות אי-היענות רגשית מצורכי הילד באינטראקציה, בהבעת חום, חיבה ודאגה והתייחסות לצורכי הילד להיות בטוח ומוגן, עד כדי אי-יכולת לזהות פגיעה בו על ידי אחרים. 5 . – כולל הגבלות לא סבירות על חופש התנועה של הילד בידוד ועל יכולתו ליצור קשרים חברתיים עם בני משפחה, בני גילו או מבוגרים בקהילה, לעיתים – עד כדי כליאה ממשית. 6 . התעלמות מצרכים בריאותיים (פיזיים ונפשיים) וצרכים חינוכיים – דפוס זה מתבטא בכישלון במתן טיפול הולם לבעיות רגשיות, התנהגותיות, בריאותיות או חינוכיות של הילד, בהתעלמות מצרכים אלו או בסירוב לספקם, מה שעלול לפגוע בהתפתחותו התקינה של הילד לאורך זמן. להתעללות רגשית השלכות משמעותיות על ההתפתחות הפסיכולוגית, החברתית והפיזיולוגית של הילד. לרוב החשיפה אליה ממושכת ואינה מוגבלת לאירוע יחיד, מה שגורם להשפעות מצטברות ומתמשכות לאורך החיים. היא מתאפיינת בהיבטים של טראומה מורכבת ו/או התפתחותית, לעיתים קרובות – כבר בשלבי החיים המוקדמים, כאשר מתרחשת התפתחות קריטית של המוח והאישיות. נוסף על כך, מאחר שהפגיעה היא בין-אישית והיא באה מדמויות שתפקידן לספק לילד ביטחון והגנה, נפגעת יכולתו לפתח התקשרות תקינה וכן תחושת הביטחון הבסיסית שלו. מחקרים רבים מראים כי להתעללות רגשית יש השפעה נבדלת, והיא עלולה להוביל לתוצאות חמורות גם כאשר היא מתקיימת בנפרד מסוגי התעללות אחרים, כגון הזנחה או להתעללות הרגשית השלכות נרחבות, ,APSAC לפי התעללות פיזית. המתפרסות על פני תחומי חיים שונים: – התעללות רגשית משפיעה עמוקות על עולמו השפעה רגשית נרחבת הפנימי של הילד, השפעה המתבטאת ברגשות שליליים מתמשכים כגון דיכאון, חרדה ודימוי עצמי נמוך. מחקרי אורך מצביעים על קשר מובהק בין התעללות רגשית בילדות ובין נטייה למחשבות והתנהגויות אובדניות בבגרות ולפגיעה עצמית. חשיפה מוגברת להתעללות מעלה במידה ניכרת את הסיכוי להופעת נטיות אלה. – נוסף על ההשפעות הנפשיות, שינויים במבנה המוח ובתפקודו ייתכנו גם שינויים במבנה המוח ובתפקודו. מחקרים נוירו-ביולוגיים מצאו כי בקרב מבוגרים שדיווחו על חוויות התעללות רגשית בילדות נמצא נפח מופחת של הקורטקס הקדם-מצחי המדיאלי, אזור המעורב בעיבוד רגשי ובוויסות רגשי. כמו כן נמצא כי לאנשים אלו תגובות תחומי השפעה של התעללות רגשית

מינית), מה שמעיד על המחויבות למניעת הפגיעה ולטיפול בה. לפי APSAC,( האגודה האמריקאית המקצועית למניעת התעללות בילדים , התעללות רגשית מוגדרת כדפוס חוזר או אירוע קיצוני של 1 )2019 התנהגות של דמות מטפלת, המונע מהילד את צרכיו הפסיכולוגיים הבסיסיים (כגון ביטחון, חברות, תמיכה רגשית וחברתית, גירוי קוגניטיבי וכבוד), התנהגות המשדרת לו שהוא חסר ערך, פגום, לא אהוב, לא רצוי, בסכנה, משמש בעיקר למילוי צורכיהם של אחרים, או לא חיוני. התעללות רגשית שונה מהורות לקויה או לא מתפקדת בכך שהיא כוללת דפוס של התנהגויות כרוניות קשות ומזיקות של הדמות המטפלת כלפי הילד, שעלולות להתגבר ולהחריף עם הזמן. לרוב היא אינה מתרחשת לבדה, אלא מלווה בהתנהגויות פוגעניות נוספות, כגון אלימות פיזית או פגיעות מיניות. פגיעה רגשית עשויה לבוא לידי ביטוי הן במעשה כגון תקיפה מילולית מצד דמות מטפלת, והן במחדל כגון חוסר תגובתיות רגשית מצידה. אם מתוך כוונה לפגוע ואם לאו, מעשים אלו עלולים לגרום נזקים משמעותיים להתפתחות APSAC, 2019; Hibbard( הרגשית, הקוגניטיבית והחברתית של הילד .)et al., 2012 1 . – מתבטאת בפעולות מילוליות ולא מילוליות של השפלה דחייה וביזוי. דפוס זה כולל לעג לתכונות פיזיות ופסיכולוגיות של הילד והעדפה שיטתית של ילדים אחרים במשפחה, לדוגמה – בחלוקת משאבים כגון מזון וביגוד. 2 . – כוללת איומים בפגיעה או נטישה וחשיפה למצבים הטלת אימה מסוכנים ומפחידים, לרבות אלימות במשפחה. לעיתים היא מלווה במניעת צרכים בסיסיים כגון שינה ומזון, וכן בהצבת ציפיות נוקשות ולא מציאותיות בליווי איום בפגיעה. 3 . – מתבטאים בעידוד התנהגויות אנטי-חברתיות ניצול והשחתה או הרסניות, כגון פעילות פלילית ושימוש בחומרים ממכרים, והם כוללים גם חשיפה להשפלת אחרים וכפיית כניעה באמצעות שליטה מוגזמת וניהול-יתר של חיי הילד, תוך יצירת בלבול ועיוות המציאות. דפוסים עיקריים המייחדים התעללות רגשית , התעללות רגשית בילדים באה לידי ביטוי בשישה דפוסי APSAC לפי התנהגות עיקריים:

מקור זה הוא המקור העיקרי לכל הכתוב במאמר – אלא אם כן צוין 1 מקור אחר.

נקודת מפגש I 8

ןיעל תיארנ הניא העיגפהשכ

– התעללות רגשית שכיחות גבוהה יותר של בעיות בריאותיות בילדות נמצאה קשורה גם לשורה של בעיות בריאות, החל בעיכובים בהתפתחות פיזית ועד למחלות כרוניות בגיל מבוגר. כך למשל, מחקרים הראו שמבוגרים שחוו התעללות רגשית בילדותם דיווחו על שיעורים גבוהים יותר של הפרעות שינה בבגרותם. מחקר אחר מצא שהתעללות רגשית בילדות היא מנבא משמעותי לתחלואה פסיכוסומטית, לרבות חרדה, דיכאון ועלייה במספר הביקורים הרפואיים בבגרות, מה שמעיד על ההשלכות הרחבות של התופעה על מערכת הבריאות.

אמיגדלה מוגברות במצבי לחץ, מה שעשוי להסביר את סיכוייהם לחוות חרדה ודיכאון.

– התעללות רגשית בילדות קשורה גם להופעת דפוסי התנהגות תחושות והתנהגויות לא מותאמות בנסיבות רגילות, המתבטאות בקושי בוויסות רגשי, חוסר יציבות רגשית, התפרצויות זעם, בעיות שליטה בדחפים ונטייה לדפוסי חשיבה שליליים, כגון חשיבה קטסטרופלית והאשמה עצמית. ממצאים מראים כי ילדים שחוו התעללות רגשית נתונים בסיכון מוגבר לפתח הפרעת אישיות גבולית, התמכרויות והפרעות נפשיות נוספות המאופיינות בקושי בוויסות רגשי. לדוגמה, מחקר שבחן בני נוער עם בעיות התמכרות מצא כי בין כל סוגי ההתעללות, התעללות רגשית והזנחה רגשית היו המנבאות החזקות ביותר לחומרת השימוש בחומרים ממכרים. התעללות מסוג זה קשורה גם לעלייה בתסמינים דיסוציאטיביים, הכוללים ניתוק רגשי, תחושות חוסר ממשות ואף תופעות מבוגרים נמצא כי התעללות 554 פסיכוטיות קלות. במחקר בקרב מילולית של הורים בילדות קשורה במידה רבה לדיסוציאציה, דיכאון וכעס. השפעתה של ההתעללות הרגשית הייתה חזקה יותר משל סוגי התעללות אחרים, והיא החמירה מאוד לצד חשיפה לאלימות במשפחה. – התעללות רגשית משפיעה לא רק קושי בניהול יחסים בריאים על עולמו הפנימי של הילד אלא גם על יכולתו לנהל מערכות יחסים בריאות. ילדים שחוו התעללות רגשית נוטים לחוות קשיים במיומנויות חברתיות, חוסר אמפתיה, התנהגויות תלותיות או נמנעות, ולעיתים אף התנהגות תוקפנית. – ישנן עדויות לכך שהתעללות רגשית עלולה הישגים אקדמיים נמוכים להוביל לירידה בהישגים אקדמיים ולבעיות בשליטה עצמית בכיתה. לדוגמה, מחקר בקרב תלמידים מערב הסעודית הראה כי דיווח על התעללות רגשית מצד הורים היה קשור ישירות להישגים נמוכים בבית הספר. נוסף על כך, מחקרים מראים כי מאחר שהתעללות רגשית פוגעת ביכולת הוויסות הרגשי וההתנהגותי, היא עלולה להקשות על הנפגע התמודדות עם מצבי לחץ ולפגוע במוטיבציה הלימודית. מחקר אורך שנערך במינסוטה מצא כי תינוקות שטופלו על ידי מטפלים חודשים כעס רב יותר, חוסר שיתוף 18 שאינם זמינים רגשית הראו בגיל פעולה ורמות נמוכות יותר של רגשות חיוביים בעת התמודדות עם משימות. בגיל הגן, ילדים אלה הראו פחות התמדה בלמידה, פחות התלהבות כלפי אתגרים חדשים, והפגינו בעיות התנהגות רבות יותר על פי דיווחי מורים ומטפלים.

מדוע התעללות רגשית אינה זוכה להכרה מספקת?

הקושי בהכרה בהתעללות רגשית כתופעה הדורשת התייחסות מיוחדת נעוץ בכך שהיא נתפסת לעיתים קרובות כמעורפלת וקשה לזיהוי, מה שמקשה על הציבור ועל אנשי המקצוע להתייחס אליה באופן חד-משמעי. אחד המכשולים הגדולים ביותר הוא האופי הבלתי נראה של ההתעללות הרגשית – היא אינה מותירה סימנים פיזיים, מה שיוצר עוד קושי בזיהויה ובהוכחתה. אתגר חשוב נוסף הוא ההבחנה בינה ובין הורות לקויה או לא מתפקדת – התנהגויות הוריות שעלולות להזיק לילד אך לא בהכרח מגיעות לכדי התעללות. רבים מההורים גם חוששים שאם התנהגותם תזוהה כהתעללות רגשית, ילדיהם יילקחו מהם, חשש שעלול להוביל להכחשה ולהתנגדות לזיהוי הבעיה. בנוסף אנשים מתקשים לחשוב על הוריהם או על קרובי משפחתם כמתעללים, וקושי זה יוצר התנגדות רגשית להכרה בכך שהתעללות רגשית היא תופעה נפוצה. יתר על כן, בתרבויות מסוימות רווחת גישה שלפיה הורות "קשוחה" מכינה ילדים טוב יותר להתמודדות עם העולם, גישה שעלולה להצדיק או לטשטש התנהגויות פוגעניות.

כיצד ניתן לזהות התעללות רגשית?

ישנן שתי דרכים לזהות התעללות רגשית: על ידי כך שאנחנו עדים לה, או על ידי כך שמבחינים במופעים ובסימפטומים הנלווים לה אצל ילדים. לשתי הדרכים האלה יש חסרונות: לראשונה – לרוב ההתעללות אינה מתרחשת בפומבי, ולשנייה – לעיתים קרובות אין רואים סימפטומים ייחודיים לפגיעה הרגשית.

אחד הגורמים המשפיעים על זיהוי התעללות רגשית הוא טיב הקשר בין הילד לדמות המטפלת. אפשר לבחון אותו בדרכים האלה:

I נקודת מפגש 9

ילארשי יונ

• על האינטראקציות בין הילד להורה לזיהוי 2 תצפית ישירה דינמיקות מזיקות ביניהם.

לכן בחינת המאפיינים האישיים והסביבתיים של הדמות המטפלת חיונית לא רק לזיהוי ההתעללות, אלא גם להבנת הפוטנציאל לשיפור הקשר בינה ובין הילד ולתכנון צעדי התערבות מתאימים.

• שיחות עם הילד ועם הדמות המטפלת.

• עיון במסמכים רלוונטיים (כגון דוחות מבית הספר ומידע רפואי).

כיצד מטפלים בהתעללות רגשית?

• התייעצות עם מומחים המכירים את הילד.

אין שיטת התערבות אחת מוסכמת לטיפול בהתעללות או בהזנחה רגשית, שכן מדובר בתופעה מורכבת שיש לה היבטים שונים. לכן, השילוב בין סוגי התערבות שונים נחשב ליעיל יותר משימוש בגישה אחת. שילוב זה עשוי לכלול תמיכה בהתפתחות הילד באמצעות מרכזי יום או מסגרות משפחתיות, הכשרת דמויות מטפלות בגישת הורות חיובית ומתן תמיכה קבוצתית. כמו כן, דמויות מטפלות רבות זקוקות לעזרה בתחומים חומריים, כגון סיוע כלכלי, מציאת דיור מתאים, גישה לשירותי בריאות והתמודדות עם בעיות נפשיות, ולכן הטיפול בהן צריך .)Iwaniec, 2003( להיות הוליסטי ולכלול התייחסות להיבטים אלה – נדרש לפתח יכולות שיפור ההורות של הדמות המטפלת שיאפשרו לה להבין את צורכי ילדיה, למשל באמצעות מידע על שלבי ההתפתחות התקינה. מידע זה יסייע לה לפרש התנהגויות שכיחות מתוך אמפתיה ולא לזהותן כמרדנות. יש להקנות לה כלים להגיב ברגישות ולחזק את אמונתה בכך שהורות עקבית, גם אם אינה מושלמת, יוצרת התקשרות בטוחה. נוסף על כך, יש צורך בהדרכה בהצבת גבולות עקביים היוצרים סביבה יציבה ובטוחה. לבסוף, יש לעודד פתרון קונפליקטים מכבד בין הדמות המטפלת, הילדים ומבוגרים אחרים, מתוך הימנעות מהתנהגויות פוגעניות. – גם תמיכה חברתית היא גורם חיובי בהקשר רשת ביטחון רגשית של הורות מיטיבה. משפחה, חברים וקבוצות תמיכה מספקים לדמות המטפלת רשת ביטחון רגשית. – החל בבעיות כלכליות אסטרטגיות להתמודדות עם לחצי החיים ותעסוקה, דרך מתחים בזוגיות ובמשפחה, ועד לניהול הבית וההורות עצמה. לעיתים יש צורך בטיפול בבעיות נפשיות או בהתמכרויות כדי שהדמות המטפלת תוכל להיות זמינה רגשית עבור הילדים. מה דמויות מטפלות צריכות כדי לסייע להן בטיפול בילדיהן?

יש לזכור כי ילדים שחוו התעללות רגשית עשויים להגן על הדמות הפוגעת, להכחיש את הפגיעה ואף לקבל עליהם אחריות להתנהגויות בעייתיות שלה, מה שמדגיש את הצורך בשילוב מקורות מידע שונים. התבוננות בהתפתחות הילד יכולה גם היא לשמש אינדיקציה להתעללות רגשית. יש לבדוק אם קיימים עיכובים התפתחותיים או חריגות בתפקוד הרגשי, החברתי או הקוגניטיבי של הילד. סימפטומים כגון חרדה, דיכאון או בעיות התנהגות עשויים להצביע על פגיעה רגשית, אך חשוב לזכור כי הם אינם מעידים בהכרח על התעללות רגשית. • יכולת הדמות המטפלת להפגין אמפתיה, להכיר בילד כישות אוטונומית ולספק לו תמיכה רגשית – מרכיב עיקרי בהערכת הסיכון להתעללות רגשית. • משאביה האישיים של הדמות המטפלת, כגון אינטליגנציה, שליטה עצמית, יציבות רגשית ופתיחות לשינוי, אשר משפיעים על תפקודה כהורה. • תמיכה חברתית ומשפחתית, שכן הורים הנהנים ממערכות תמיכה חזקות עשויים להיות עמידים יותר בלחצים המובילים להתנהגות פוגענית. • הקשרים משפחתיים רחבים ומצבי חיים מאתגרים – כגון קשיים כלכליים, בעיות בריאותיות או התמכרויות – אשר עלולים להגביר את הסיכון להתעללות רגשית. חשוב לבדוק גם את המסוגלות ההורית של הדמות המטפלת ואת ההקשר המשפחתי הרחב. לצורך זה יש להתייחס למאפיינים האלה:

מה ילדים צריכים כדי לגדול בסביבה מיטיבה?

– לילדים נפגעי התעללות רגשית יש צורך של מבוגר אחד מיטיב ממש בתחושת ביטחון ובקשר עם מבוגר מיטיב אחד לפחות, שיספק להם תמיכה עקבית ויעזור להם לפתח התקשרות בטוחה. מבוגר זה

למרות זאת, יש להביא בחשבון כי בעת תצפית ישירה, הן הילד והן 2 הדמות המטפלת עשויים לנהוג באופן שאינו משקף את התנהגותם הרגילה.

נקודת מפגש I 10

ןיעל תיארנ הניא העיגפהשכ

– הורה, קרוב משפחה, מורה או מטפל – משמש עוגן רגשי ומסייע לילד לבנות אמון במערכות יחסים ולחוות תחושת שייכות.

מקורות

– ילדים אלו זקוקים לסביבה יציבה, שיש בה מבוגרים סביבה יציבה שיגנו עליהם ויסייעו להם. הידיעה שיש מי שידאג להם מפחיתה חרדה ומאפשרת התפתחות מיטיבה. – הם זקוקים למקום שיוכלו להשמיע בו את קולם להשמיע את קולם ולהשתתף בהחלטות הנוגעות לחייהם, בייחוד בתוכניות טיפול, כדי לחזק את תחושת השליטה והמסוגלות שלהם. – ילדים זקוקים למודלים של תקשורת מודלים של תקשורת בריאה בריאה, שיש בה פתרון קונפליקטים והבעת צרכים באופן מכבד. חשיפה לתקשורת חיובית בסביבה המשפחתית, החינוכית או הטיפולית תסייע להם לשקם את יכולתם ליצור מערכות יחסים בריאות. כדי שיוכלו להתמודד עם אתגרי החיים, חשוב לטפח אצל אותם ילדים את חוסנם האישי באמצעות חיזוק הכוחות, הכישרונות ותחושת המסוגלות העצמית שלהם. יצירת הזדמנויות להצלחה ועידוד קבלת החלטות יכולים לסייע בכך. , התעללות רגשית היא תופעה משמעותית המשפיעה על לסיכום רווחתם של ילדים רבים, עם השלכות ארוכות טווח על התפתחותם הרגשית, החברתית והנפשית. למרות השפעותיה העמוקות, היא לא תמיד מזוהה ואינה זוכה להתייחסות מספקת. על כן יש להרחיב את המודעות אליה, בין היתר באמצעות הכשרת אנשי מקצוע – עובדים סוציאליים, מחנכים ואנשי מערכת הבריאות – כדי לזהות סימנים מוקדמים, להגיב באופן מותאם ולספק תמיכה הולמת לילדים שנפגעו. נוסף על כך, נדרשת פעולה אקטיבית לקידום מדיניות אפקטיבית למניעה ולהגנה על ילדים: חקיקה משמעותית, תוכניות התערבות מותאמות ושירותי תמיכה נגישים. שילוב מאמצים אלו, לצד מעורבות של כל הגורמים הרלוונטיים, עשויים לשפר במידה ניכרת את רווחת הילדים ולמנוע מהם נזקים שיכולים להשפיע עליהם שנים רבות.

APSAC – American Professional Society on the Abuse of Children (2019). Practice guidelines: The investigation and determination of suspected psychological maltreatment of children and adolescents. ASPAC Practice Guidelines: Psychological Maltreatment . APSAC-PM-Monograph-Final-as-of-2019.12.16.pdf Hibbard, R., Barlow, J., MacMillan, H., Committee on Child Abuse and Neglect & American Academy of Child and Adolescent Psychiatry, Child Maltreatment and Violence Committee, Christian, C. W., Crawford Jakubiak, J. E., Flaherty, E. G., Leventhal, J. M., Lukefahr, J. L., & Sege, R. D. (2012). Psychological maltreatment. Pediatrics, 130 (2), 372–378. https://doi.org/10.1542/peds.2012-1552 Iwaniec, D. (2003). Identifying and dealing with emotional abuse and neglect. Child Care in Practice, 9 (1), 49–61. https://doi.org/10.1080/13575270302175 United Nations (2011). General comment No. 13 (2011): The right of the child to freedom from all forms of violence. UN. Committee on the Rights of the Child . United Nations. https://digitallibrary.un.org/record/711722?v=pdf

I נקודת מפגש 11

תחושות אשמה ובושה בעקבות התעללות רגשית בילדות

iStock

סיגל קני-פז היא עובדת סוציאלית, עמיתת ד"ר סיגל קני-פז הוראה בביה"ס לעבודה סוציאלית באוניברסיטת תל אביב, סגנית ראש מינהל הרווחה ומנהלת המרכז לשלום המשפחה בנתניה, מטפלת ומדריכה בשיטת לטיפול בילדים שחוו טראומה בגיל הרך. CPP

התעללות רגשית בילדים היא פגיעה שאינה מותירה בגופם סימנים פיזיים אך טומנת בחובה השלכות עמוקות ומתמשכות על עולמם הפנימי. מאמר זה מתמקד בהתפתחותם של רגשות בושה ואשמה המתלווים להתעללות מסוג זה, ובאופן שבו רגשות אלו משפיעים על התפתחותם של הנפגעים בילדות ומעצבים את אישיותם בבגרות. נתייחס גם לדרכי התערבות בילדות, סמוך לזמן הפגיעה, כדי למנוע את ההשלכות הקשות על מהלך חייהם ולמנוע העברה בין-דורית.

מבוא

– אך התעללות רגשית היא הצורה הנפוצה ביותר של פגיעה . השפעות נפשיות ארוכות טווח גם הקשה ביותר לזיהוי – עם התעללות רגשית בילדות כוללת דפוסים חוזרים של פגיעה מילולית או התנהגותית בילד מצד דמות הורית או מטפלת, הכוללים השפלה, דחייה, הפחדה, ניצול, בידוד חברתי, התעלמות רגשית, הזנחה של צרכים בריאותיים, פיזיים, חינוכיים או נפשיים, דרישות בלתי מותאמות .)Brassard & Edwards, 2021( ואף שלילת אוטונומיה

נקודת מפגש I 12

תודליב תישגר תוללעתה תובקעב השובו המשא תושוחת

ילדים נפגעי התעללות רגשית סובלים מאמירות ומעשים שהמסר המועבר בהם מהדמויות שאמורות לתת להם ביטחון והגנה הוא שהם פגומים, לא רצויים, שהאהבה כלפיהם תלויה בהתנהגותם או בריצוי צרכים של דמות ההתקשרות. מסרים אלה – של דחייה, הפחתת ערך או התעלמות מרגשותיהם מצד הדמויות המטפלות בהם – מובילים את הילדים הנפגעים לפתח תפיסה עצמית שלילית המלווה אותם לאורך חייהם ומשליכה באופן נרחב על התפתחותם בילדות ובבגרות ועד כדי פסיכופתולוגיות קשות. התעללות רגשית מופיעה לעיתים קרובות בד בבד עם פגיעות אחרות, בהן הזנחה פיזית ורגשית, פגיעה פיזית, ניצול מיני ואלימות בין-זוגית. כל אחת מפגיעות אלו יכולה Brassard & Edwards, 2021;( להעצים ולהחריף את הפגיעה הרגשית .)Grummitt et al., 2021 ככלל, להתעללות רגשית השפעות מרחיקות לכת: היא פוגעת בבריאות , קשיים PTSD , הפיזית והנפשית, מעלה את הסיכון לדיכאון, חרדה בוויסות רגשי, קושי ביחסים בין-אישיים, הפרעות אישיות, שימוש Korolevskaia &( בחומרים ממכרים, נטייה אובדנית ופגיעוּת חוזרת .)Yampolskaya, 2022 מחקרים מצביעים על זיקה חזקה במיוחד בין התעללות רגשית ובין היווצרות של פסיכופתולוגיה, בכלל זה דיכאון, חרדה ופגיעה עצמית – Brassard et al., 2020; Korolevskaia( גם ביחס להתעללויות אחרות &). אחד ההסברים לכך הוא שההתעללות Yampolskaya, 2022 מתרחשת בזמן שהילד מתפתח, לומד על עצמו דרך התייחסותם של הוריו ובונה את המסוגלות שלו אל מול החרדות הבסיסיות. מכיוון שתוך כדי תהליך זה הוא סופג ביקורת תמידית, השפעתה על עיצוב תפיסתו העצמית ניכרת. אחת ההשפעות המיידיות היא התעוררות תחושות של בושה ואשמה. מחקרים מראים כי רגשות אלו מורכבים להכלה בילדות, פוגעים במערכת הדחק של הילד ומהווים Ackner et al.,( סיכון ממשי להתפתחות של פסיכופתולוגיה בבגרות .)2013; Kuhlman et al., 2018 מאמר זה יתאר, בהסתמך על כמה תיאוריות התפתחות, כיצד תחושות של בושה ואשמה מתפתחות אצל ילדים שהתפתחותם הרגשית תקינה. לאחר מכן ידון המאמר במנגנוני התפתחות לקויה של שתי תחושות אלה אצל ילדים שחווים התעללות רגשית, ואת השלכותיה על הילדים בטווח הקצר וגם בבגרותם. לאחר מכן יוצעו עקרונות להתערבות טיפולית עם ילדים שעברו התעללות רגשית, .CPP בדגש על גישת

אשמה ובושה – בין התפתחות תקינה לפגיעה רגשית

התפתחותן של אשמה ובושה כחלק מהתפתחות תקינה

רגשות אשמה ובושה הם רגשות מוסריים מרכזיים שמתפתחים כבר בשנות החיים הראשונות, והם משקפים את הקשר בין עולמו הפנימי Hamlin & Van de Vondervoort,( של הילד ובין תגובות סביבתו ). כאשר הם נוצרים במסגרת של קשרים מיטיבים הם תורמים 2018 להתפתחות מוסרית ואמפתיה, אך כאשר הם מופיעים על רקע של חוויות שליליות כגון שיפוטיות או דחייה, הם עלולים להוביל את הילדים לשיפוט מוסרי לקוי. מספר תיאורטיקנים עסקו בנושא של התפתחות המוסר דרך התפתחות רגשות של אשמה ובושה עקב הבנת כללים, ההכוונה שהם מקבלים ותוצאת התנהגותם. נתייחס כאן בקצרה לבולטים שבהם. ) הבחין בין מוסר חיצוני (הטרונומי), שבו הילד Piaget, 1932( פיאז'ה שופט את עצמו לפי תגובות הסביבה, ובין מוסר פנימי (אוטונומי), שבו הוא מקבל עליו אחריות למעשיו. בושה נובעת מהמבט השיפוטי של האחר – "אני לא בסדר", ואילו אשמה מתפתחת כאשר הילד מבין שפגע באחר – "עשיתי משהו לא בסדר". ) תיאר את השפעת הסביבה Orenstein & Lewis, 2021( אריקסון על שלבי התפתחותו המוקדמים של הילד, שבהם הוא מפתח כישורים של יוזמה ואוטונומיה. אם הוא נענה באהדה – תחושת המסוגלות שלו מתעצמת, אך אם הוא חווה ענישה, דיכוי יוזמה או ביקורת – מתפתחות בו תחושות של בושה ואשמה שמערערות את ביטחונו העצמי. ) קשר את הופעת האשמה להתפתחות Freud, 1923/1990( פרויד הסופר-אגו, הקול הפנימי המוסרי שהילד מפנים דרך הזדהות עם ההורה. כאשר הסביבה שיפוטית ונוקשה – הסופר-אגו עלול להפוך לכלי ענישה פנימי. ) ראה בסופר-אגו פתולוגי תולדה של כשל בשיקוף Kohut, 1977( קוהוט אמפתי מצד הדמויות ההוריות. כאשר הילד אינו מקבל תגובה רגישה ואמפתית, הוא מפתח סופר-אגו שיפוטי, ביקורתי ואכזרי – לא כהפנמה של מוסר חברתי, אלא כביטוי לאכזבה ולקריסה נרקיסיסטית. ) הדגיש את חשיבותה של אמפתיה הורית. Winnicot, 1965( ויניקוט ילד שאינו זוכה לשיקוף רגשי בונה ותומך מפתח סופר-אגו כוזב, שמבוסס על הסתגלות יתר לציפיות חיצוניות וניזון מתחושת כישלון וחרדה מאובדן אהבה. לעומתם, סביבה הורית "טובה דייה" מאפשרת

I נקודת מפגש 13

זפ-ינק לגיס

בניסיון להתמודד עם התחושות הקשות של האשמה והבושה, במיוחד כאשר הטראומה מערערת את תחושת הערך של האדם, עלולות להתפתח שתי אסטרטגיות פתולוגיות לוויסות תחושת האשמה: הפנמת האשמה, חוויה של רגשות שנאה עצמית דרך פגיעה עצמית או השלכת האשמה על אחרים וביטויי תוקפנות כלפי בני זוג וילדים, בדרך של האשמתם והשפלתם כדי להגן על תחושת הערך העצמי ). מחקרים מצאו כי הורים שחוו התעללות Velotti et al., 2014( רגשית בילדותם נוטים לפתח "קול פנימי פוגעני", אשר עלול להוביל אותם – גם כהורים – לשחזר את דפוסי ההתעללות שהם עצמם ). מכאן, שלעברם של ההורים חשיבות Lieberman et al., 2015( חוו מכרעת בהתפתחות ילדם. טראומה רגשית בילדות עלולה לפגוע ביכולתו של ההורה להגיב באמפתיה, ולעודד דווקא תגובות של ), ותגובות מחמירות Lieberman, 2007( דחייה, האשמה וענישה נוספות שעלולות להשיג את התוצאה ההפוכה בהיבט של התפתחות ). כך מתגלגל לו מעגל Kochanska & Kim, 2012( המוסר של הילד של התעללות רגשית מדור לדור, כזה הפוגע במסלול ההתפתחות Knei-( התקינה של הילד – הן מבחינה רגשית והן מבחינה מוסרית .)Paz & Cohen, 2021 בתהליך הטיפולי עם מבוגרים שעברו התעללות בילדותם, המטפל ייפגש עם טראומות העבר של המטופל, שהובילו לקשיים שלו בהווה, ויוכל לשמש עד שומע לפגיעה. בכך המטפל נותן תוקף לחוויות הקשות ), ויכול להציע הסבר לתחושות שהמטופל 2012 , שהמטופל עבר (זיו נושא עימו – של חוסר ערך, בושה ואשמה, לצד הנחיית המטופל לאפשרות של פיתוח חמלה עצמית כלפי הילד שהיה. ואמנם נמצא כי Mindful Self-Compassion,( גישות טיפוליות מבוססות חמלה עצמית ) מסייעות בהפחתת רגשות של בושה, ביקורת עצמית ודיכאון. MSC למשל, טיפול מבוסס חמלה נמצא יעיל בקרב צעירים עם היסטוריה של התעללות רגשית – בקידום מבט פנימי לא שיפוטי ולא מאשים, בירידה ניכרת בתחושות שליליות כלפי עצמם ובעלייה בתחושת הערך .)Sajjadi et al., 2023( והחמלה העצמית כמובן, כאשר מתגלה פגיעה בגיל צעיר, התערבות מוקדמת יכולה לשנות את מסלול ההתפתחות הפתולוגי של הילד. לילד הצעיר אין דרך לדעת שהוא עובר התעללות רגשית. הוא מבנה את העולם שלו דרך הקשר שלו עם הדמויות המטפלות בו, ומפנים את האמירות הפוגעניות של ההורה בלי לדעת שההורה פוגעני כלפיו. הטראומה המתמשכת יוצרת שיבוש עמוק ביצירת משמעות ומונעת מהילד Tronick &( . את היכולת להבין, לעבד ולשחזר את חוויותיו הרגשיות ) לכן, כדי למנוע מילדים את ההתמודדות עם ההשלכות Hunter, 2024 עקרונות העבודה הטיפולית עם ילדים שעברו התעללות רגשית

לילד לעבד רגשות של תוקפנות, חרטה ורצון לתקן, ומתוך כך נבנה סופר-אגו גמיש ואותנטי.

), אבי תיאוריית ההתקשרות, הצביע על Bowlby, 1980( ג'ון בולבי קשר הדוק בין התקשרות בטוחה ובין היכולת של הילד לפתח מוסר פנימי. ילד שמרגיש אהוב ובטוח מסוגל לפתח אמפתיה ודאגה לאחר. כשהקשר עם ההורה פוגעני, הילד מפתח אשמה פתולוגית ומוסר נוקשה המבוסס על פחד. של שני העשורים האחרונים, הבוחנים את מחקרים אמפיריים התפתחות המוסר של ילדים, מצביעים על הקשר בין הנכונות של הילד לקבל את ההכוונה ההורית למה אסור ומה מותר ולערכי מוסר ובין ההתקשרות הבטוחה של הילד להוריו. בהתקשרות בטוחה הילד מפנים את הערכים דרך חיקוי, הכוונה עדינה ואמפתית, הכוונה שמעודדת את הילד לרפלקציה עצמית ואמפתיה ומעודדת אותו לחשוב מה האחר מרגיש ומה הוא עצמו היה מרגיש בסיטואציה .)Kochanska et al., 2004( דומה כאמור, מכיוון שילדים תלויים בהוריהם לפיתוח תחושת ערך עצמי וביטחון בעולם, האופן שבו דמויות ההתקשרות מגיבות אליהם מעצב את הבנתם של הילדים את עצמם ואת מערכות היחסים שלהם עם אחרים. כאשר היחס של ההורים שלילי ופוגעני – לדוגמה, אהבה מותנית, האשמות או הטלת אחריות על הילד למצבם הרגשי של ההורים – מנגנון ההישרדות של הילד גורם לו לפרש את ההתנהגות הפוגענית לא כבעיה של ההורה אלא כעדות לכך שהוא עצמו אינו ראוי ). כך נוצרות תחושות של בושה ואשמה Karakartal, 2021( לאהבה שאינן קשורות למעשים ממשיים אלא נובעות מהפנמה של הביקורת ההורית. הילד מפנים את המסרים הללו וחווה את עצמו כ"פגום" או "רע". זהותו של הילד מתעצבת סביב תחושת כישלון, חוסר ערך ואשמה מתמשכת. לפיכך ילדים שגדלים בסביבה כזאת עלולים לפתח מוסר מעוות – מוסר המבוסס על ציות מתוך פחד ולא על הבנה פנימית של ערכים. במקרים חמורים, הילד עשוי לפתח מצפון מזויף המבוסס Mojallal et al.,( על הישרדות ולא על עקרונות מוסריים אותנטיים ). כאשר תחושות האשמה והבושה הופכות לקול פנימי מתמיד 2021 שמבקר ומעניש, הן עלולות ללוות את הילד גם בבגרותו. התחושות הללו עשויות להתבטא בצורך מוגזם לרצות אחרים, חוסר אמון בזולת, קושי ביחסים בין-אישיים, נטייה להענשה עצמית ואף להתנהגויות .)Korolevskaia & Yampolskaya, 2022( אובדניות או עברייניות התפתחות תחושות אשמה ובושה בעקבות התעללות רגשית והשלכותיה

נקודת מפגש I 14

תודליב תישגר תוללעתה תובקעב השובו המשא תושוחת

הקשות של ההתעללות הרגשית בהיבט של תחושות אשמה ובושה, ולמנוע את ההעברה הבין-דורית, יש הכרח לבנות תוכנית התערבות שתפסיק את הפגיעה ותיתן מענה טיפולי וליווי לילד ולהורה. אם ההורה אינו מסוגל להיות חלק מהתהליך הטיפולי, יש לדאוג להרחקתו של הילד מהדמות הפוגעת כדי להגן עליו ולהפחית את הסכנה של .)Brassard et al., 2020( ההשלכות של ההתעללות בו , היא מודל התערבות לטיפול בילדים CPP , פסיכותרפיה הורה-ילד שעברו טראומה והתעללות מסוגים שונים, גם במסגרת היחסים הקרובים. המודל מדגיש את חשיבותו של תיקון הקשר עם דמות ההתקשרות ליצירת ביטחון רגשי, כדי לאפשר את עיבוד הטראומה דרך .)Lieberman et al., 2019( משחק ושיח ועם נוכחות הורית מיטיבה

11 דוגמה טיפולית – רוני בת

הופנתה לטיפול בליווי חוק נוער בעקבות דיווחים מבית הספר על רוני הזנחה רגשית ותפקודית. המורים דיווחו על היעדרויות מרובות, הופעה מוזנחת, חוסר בציוד לימודי והישגים נמוכים. בשיחה עם היועצת, רוני סיפרה שאין לה מיטה משלה, שהיא נדרשת לקלח ולהשכיב את שלושת אחיה הקטנים בכל ערב, וכשהיא מתנגדת או עייפה, אימה מכנה אותה "עצלנית", "אנוכית" ו"מיותרת.” אימה שוהה מחוץ לבית שעות רבות ומצפה, כשהיא חוזרת, שהבית יהיה נקי ומסודר. נוסף על כך, רוני סיפרה שאביה עזב את הבית כמה שנים קודם לכן, מדי פעם הוא מגיח ומבטיח שייקח את רוני איתו, אך בסופו של דבר הוא נעלם שוב. אימה הטיחה ברוני שגם הוא לא רוצה אותה, ואם היה אוהב אותה באמת היה מקיים את הבטחתו. רוני תיארה את תחושותיה ואמרה ליועצת: “אני באמת לא תמיד עוזרת לאימא". היא אמרה במבוכה: "לפעמים אני מעדיפה להיות בטלפון, ואין לי כוח לאחים שלי". היא סיפרה שהייתה רוצה לעבור לאביה, אבל גם היא חושבת, כמו אימה, שהוא לא אוהב אותה אלא את משפחתו החדשה. הזנחה רגשית ותפקודית, הפנמה של רוני מתארת מציאות של מזדהה עם העמדה ותחושת ערך עצמי נמוכה. נראה שהיא אשמה . ההורית הפוגעת – תחילה יש לבחון את האפשרות התערבות טיפולית עם האם להתערבות טיפולית דיאדית של רוני יחד עם האם, כדי להפסיק את הפגיעה ברוני ולהחזיר את יכולתה של האם להוות דמות התקשרות בטוחה עבור רוני. לשם כך יש לעזור לאם להכיר בפגיעה שלה ברוני ולקבל עליה אחריות. יש לעבד עם האם את ההיסטוריה האישית שלה ולסייע לה לראות את האופנים שבהם היא משחזרת את דפוסי ההתעללות שהיא חוותה. יש לסייע לה לפתח את היכולת להבנה של השלכות ההיסטוריה הטראומטית שלה ולרפלקציה על השפעת ). ייתכן כי נדרש תהליך ממושך, Stob et al., 2020( התנהגותה על רוני ו'זמן הילד' של רוני דוחק בצורך להדגיש לפני האם שהיא אינה אמורה להטיל על רוני מטלות שהן חלק מאחריותה ההורית, ושעליה להכיר בכך ולהפסיק את הפגיעה הרגשית ברוני. בצד אלו, יש לתת מקום לקשיים של האם בהתמודדות עם כמה ילדים ועם העומס הכרוך יה. בטיפול בהם, ולחשוב יחד איתה על דרכים להקל על נקודות מרכזיות בהתערבות הטיפולית עם רוני CPP- על פי מודל ה

נציג להלן התערבות טיפולית שיכולה לספק מענה הולם להתעללות .CPP רגשית, המבוססת על עקרונות המודל

טיפול מבוסס התקשרות Child-Parent Psychotherapy (CPP(

) , שפותח על ידי פרופ' ליברמן CPP( המודל של טיפול הורה-ילד ), מבוסס על חיזוק הקשר Lieberman et al., 2019( ופרופ' ון הורן הדיאדי בין ההורה לילדו לאחר טראומה. מטרת הטיפול היא לעבד את המשמעות הרגשית של חוויות טראומטיות משותפות, לשחזר תחושת ביטחון וליצור נרטיב משותף חדש. בתוך כך, בושה ואשמה נבחנות לא רק כתוצרים של טראומה אלא גם כחלק מדינמיקה בין דורית שמתרחשת דרך העברה לא מודעת של רגשות, פרשנויות ודפוסים הוריים. Formulation( משולש ההמשגה במוקד הגישה עומדת העבודה על ) המקשר בין סימפטומים רגשיים של הילד, פרשנויות של Triangle ההורה והאירועים הטראומטיים שחוו יחד. המשחק משמש ערוץ תקשורת מרכזי בטיפול, דרכו אפשר לעבד תחושות פנימיות מורכבות ולעצב מחדש את החוויה הרגשית של ההורה ושל הילד כאחד. בטיפול זה יש מקום לתת פשר ומשמעות לפגיעה שהילד חווה, לתת מילים Lieberman et al.,(. לפגיעה בדגש על הכוונות המיטיבות של ההורה ) השימוש במודל יכול לאפשר לסמן מה היה לא תקין בהתנהגותו 2019 הפוגענית של ההורה, לסייע לילד להתמודד עם תחושות האשמה .)2024 , ולתמוך בהתפתחותו המוסרית (קני-פז וגינוסר

I נקודת מפגש 15

זפ-ינק לגיס

– רוני הפנימה את המסר של הכרה בפגיעה ומתן מילים לתיאורה אימה שהיא "עצלנית", "לא בסדר", ושאהבת אימה כלפיה תלויה בהתנהגותה המרצה. בטיפול חשוב לאתגר את המסרים הללו בעדינות. אפשר לומר: "נראה שאת מרגישה שאת לא טובה מספיק, כי את לא מצליחה לעזור תמיד. אבל האמת היא, שאין שום דבר לא בסדר איתך. את עושה הרבה מאוד כדי לעזור לאימא שלך. להרגיש עייפה, או לרצות שקט, או לשחק בטלפון – זה לא הופך אותך לאנוכית. הרבה פעמים מעדיפות לשחק בטלפון ולא לטפל באחים שלהן." 11 ילדות בנות כדי להפחית את האשמה שרוני חשה, ולהסיר ממנה את האחריות כאילו היא אשמה בפגיעה בה, הטיפול צריך לשקף לרוני שילדות צריכות מבוגר שיטפל בהן וידאג להן, ושאף אחד לא צריך לקרוא להן בשמות מעליבים או לאיים לא לקבל אותן בחזרה הביתה משום שלא צייתו להורה. אם עו"ס חוק הנוער והצוות הטיפולי מתרשמים כי אפשר להשאיר את רוני בחזקת אימה, וכי האם נכונה לטיפול, חשוב לסמן לרוני את התקווה ואת הכוונות המיטיבות של אימה ולומר: "אימא באה לכאן (מרכז טיפולי) כי היא רוצה להתנהג אחרת. צריכות, ולמצוא דרך להתמודד 11 היא רוצה ללמוד מה ילדות בנות עם הקושי שלה לגדל את כולכם לבד, בלי לפגוע בך. זה התפקיד של אימא, לטפל באחים שלך ובך, ואנחנו נעזור לאימא להתמודד טוב יותר". ההסבר צריך להיות אותנטי ומחובר למציאות. התעללות רגשית בילדות יוצרת דפוסים עמוקים של פגיעה בתפיסת העצמי. היא פוגעת בהתפתחות עד כדי היווצרות של זהות עצמית פגומה, המלווה בתחושות עזות של בושה ואשמה. מאחר שהילד אינו מודע לכך שנפגע, ואף מאשים את עצמו באובדן אהבת ההורה כלפיו, יש חשיבות רבה לתוכנית התערבות טיפולית שתפסיק את הפגיעה. , שמטרתו לסייע להורה CPP- המודל המוצע להתערבות הוא מודל ה להתנהל עם הילד בדרך שאינה פוגענית, ובד בבד להעביר מסר ברור – לילד ולהורה – שהפגיעה בילד אסורה ושהילד אינו אשם. התערבות בגיל צעיר תוכל להחזיר את הילד למסלול התפתחות תקינה ולמנוע פסיכופתולוגיה בבגרות והעברה בין-דורית של פגיעה רגשית. סיכום

מקורות

.74-55 ,5 , מפתח ). טראומה עיקשת. 2012( ' זיו, א

). אסור ומותר: תפקידו של המטפל בליווי התפתחות 2024( ' קני-פז, ס' וגינוסר, נ מוסרית תקינה של ילדים נפגעי אלימות בין-זוגית ורצח במשפחתם. בתוך ר' עולמם של נפגעי עבירה – בין תיאוריה פלד-לסקוב, א' שהם ומ' חובב (עורכים), ). רסלינג. 353-315 ' (עמ לפרקטיקה Ackner, S., Skeate, A., Patterson, P., & Neal, A. (2013). Emotional abuse and psychosis: A recent review of the literature. Journal of Aggression, Maltreatment & Trauma, 22 (9), 1032–1049. https://doi.org/10.1080/1092 6771.2013.837132

Bowlby, J. (1980). Attachment and loss: Vol. 3. Loss: Sadness and depression . New York: Basic Books.

Brassard, M. R., & Edwards, G. A. (2021). Emotional maltreatment and psychological abuse of children . Springer.

Brassard, M. R., Hart, S. N., & Glaser, D. (2020). Psychological maltreatment: An international challenge to children's safety and well-being. Child Abuse & Neglect, 110 , 104611. https://doi.org/10.1016/j. chiabu.2020.104611

Freud, S. (1990). The ego and the id (Original work published 1923). New York: W. W. Norton & Company.

Grummitt, L. R., Kreski, N. T., Kim, S. G., Platt, J., Keyes, K. M., & McLaughlin, K. A. (2021). Association of childhood adversity with morbidity and mortality in US adults: A systematic review. JAMA Pediatrics, 175 (12), 1269–1278. https://doi.org/10.1001/ jamapediatrics.2021.2320 Hamlin, J. K., & Van de Vondervoort, J. W. (2018). Infants’ and young children’s preferences for prosocial over antisocial others. Human Development, 61 (4–5), 214–231. https://psycnet.apa.org/ doi/10.1159/000492800 Karakartal, D. (2021). The relationship of adult guilt with childhood experiences. The Online Journal of New Horizons in Education, 11 (4), 277–288. https://tojqih.net/journals/tojned/volumes/tojned volume11-i04.pdf#page=130 Knei-Paz, C., & Cohen, E. (2021). Moral development in young children exposed to domestic violence: The case for the proactive role of the therapist. Journal of Infant, Child, and Adolescent Psychotherapy, 20 (4), 425–438. https://psycnet.apa.org/doi/10.1080/15289168.2021.2003683 Kochanska, G., Aksan, N., Knaack, A., & Rhines, H. M. (2004). Maternal parenting and children’s conscience: Early security as moderator. Child Development, 75 (4), 1229–1242. https://doi.org/10.1111/j.1467 8624.2004.00735.x

נקודת מפגש I 16

תודליב תישגר תוללעתה תובקעב השובו המשא תושוחת

Tronick, E., & Hunter, R. G. (2024). Rethinking early childhood as a developmental process of making meaning. In R. N. Emde & M. Leuzinger-Bohleber (Eds.), AIMH handbook of infant and early childhood mental health, Volume 1: Perspectives (pp. 247–262). Oxford University Press. Velotti, P., Elison, J., & Garofalo, C. (2014). Shame and aggression: Different trajectories and implications. Aggression and Violent Behavior, 19 (4), 454-461.

Kochanska, G., & Kim, S. (2012). Toward a new understanding of legacy of early attachments for future antisocial trajectories: Evidence from two longitudinal studies. Development and Psychopathology, 24 (3), 783–806. https://doi.org/10.1017/S0954579412000375

Kohut, H. (1977). The restoration of the self . New York: International Universities Press.

Korolevskaia, A., & Yampolskaya, S. (2022). The consequences of childhood emotional abuse: A systematic review and content analysis. Families in Society, 104 (2), 167–178. https://doi. org/10.1177/10443894221124565 Kuhlman, K. R., Geiss, E. G., Vargas, I., & Lopez-Duran, N. (2018). HPA axis activation as a key moderator of childhood trauma exposure and adolescent mental health. Journal of Abnormal Child Psychology, 46 , 149–157. https://doi.org/10.1007/s10802-017-0290-7 Lieberman, A. F. (2007). Ghosts and angels: Intergenerational patterns in the transmission and treatment of the traumatic sequelae of domestic violence. Infant Mental Health Journal, 28 (4), 422–439. https://doi.org/10.1002/imhj.20145 Lieberman, A. F., Ghosh Ippen, C., & Van Horn, P. (2015). Don’t hit my mommy! A manual for Child-Parent Psychotherapy with young children exposed to violence and other trauma . Zero to Three Press. Mojallal, M., Simons, R. M., & Simons, J. S. (2021). Childhood maltreatment and adulthood proneness to shame and guilt: The mediating role of maladaptive schemas. Motivation and Emotion, 45 , 197–210. https://psycnet.apa.org/doi/10.1007/s11031-021-09866-6 Orenstein, G. A., & Lewis, L. (2021). Erikson’s stages of psychosocial development. StatPearls . https://www.ncbi.nlm.nih.gov/ books/NBK556096/ Sajjadi, M., Noferesti, A., & Abbasi, M. (2023). Mindful self-compassion intervention among young adults with a history of childhood maltreatment. Current Psychology, 42 , 26227–26237. https://doi. org/10.1007/s12144-022-03761-0 Stob, V., Slade, A., Adnopoz, J., & Woolston, J. (2020). The family cycle: Breaking the intergenerational transmission of trauma through mentalizing. Journal of Infant, Child, and Adolescent Psychotherapy, 19 (3), 255–270. https://psycnet.apa.org/doi/10.1080/1528916 8.2020.1786762 Lieberman, A. F., Ghosh Ippen, C., & Dimmler, M. H. (2019). Child-Parent Psychotherapy (CPP) manual . UCSF Child Trauma Research Program. Piaget, J. (1932). The moral judgment of the child . London: Routledge & Kegan Paul.

Winnicott, D. W. (1965). The maturational processes and the facilitating environment . London: Hogarth Press.

I נקודת מפגש 17

השפעת התעללות רגשית בגיל הרך על ההתפתחות המוחית השלכות עתידיות

iStock

תיחומה תוחתפתהה לע ךרה ליגב תישגר תוללעתה תעפשה

תרצה יואלס היא מרצה בכירה בבית פרופ' תרצה יואלס הספר למדעי הפסיכולוגיה, ראש התוכנית הבינתחומית לתואר שני ושלישי בהתפתחות הילד באוניברסיטת חיפה.

הרך, שבו היכולת הקוגניטיבית והרגשית של הילד עדיין בתהליכי גיבוש, להתנהגויות אלו יש השפעה מכרעת על עיצוב ארכיטקטורת ), ובתוך כך למערכות יחסים בגיל Shonkoff & Garner, 2012( המוח הרך יש חשיבות מכרעת. – שלוש השנים תפקידן של מערכות יחסים בהתפתחות המוקדמת הראשונות מניחות את אבני היסוד להתפתחות רגשית-חברתית. בשנים אלה התשתית לאישיותו של הילד, הבסיס לתפיסתו העצמית והמודל הראשוני לאופן יצירת קשרים בין־אישיים נבנים ומתעצבים. אחד המרכיבים החשובים בהתפתחות הרגשית הוא תהליך ההתקשרות ). ההתקשרות היא יצירת קשר ראשוני ספציפי עם Bowlby, 1982( אדם אחד או יותר המכונן עם התינוק מערכת יחסים. התקשרות זו נובעת מן הצורך של הפעוט בקשר רגשי, באהבה, בהגנה ובביטחון. במערכת יחסים מיטיבה בין התינוק ובין מי שמטפל בו תתפתח חוויה של ביטחון (בסיס בטוח), ובהמשך תתפתח אצל הילד אוטונומיה, המתבטאת בהפרדה רגשית הדרגתית מצד דמות ההתקשרות, בגיבוש תפיסת "האני" בנפרד מדמות ההתקשרות ובתפקוד עצמאי. מערכת יחסים מיטיבה כוללת את היכולת לקרוא את כל קשת האיתותים של התינוק או הפעוט, לפרש אותם נכון ולהיענות להם באופן מותאם. מערכת יחסים זו אף בונה את התשתיות לתהליכי הח ִִברוּת של הילד – הילד לומד את הכללים, את אמות המידה ואת הערכים של החברה שהוא חי בה. אנו יודעים כיום שמערכת יחסים מיטיבה משפיעה על התפתחות המוח ומאפשרת לילד להתפתח כאדם בעל יכולות להשתלב בחברה ולנהל בהתפתחות חסך ניכר בקשר זה עלול לפגוע את חייו באופן עצמאי. מוחם של הילדים, ביכולת המובילית שלהם, ביכולות הלמידה שלהם, ביכולת לקרוא ולהבין סיטואציות וביכולת לווסת את עצמם ולהשפיע .)Ireton et al., 2024( על עתידם מחקרים על היסטוריה של טראומה בילדות מתמקדים בעיקר בהיסטוריה של התעללות פיזית, מינית, רגשית או הזנחה בילדות ומדגימים כיצד התנסויות טראומתיות בילדות משפיעות על ההתפתחות המיידית וארוכת הטווח של תסמיני מצוקה. תסמינים אלה כוללים דיכאון, חרדה, הפרעות בזהות, רגישות בין־אישית, התנהגויות של הרס עצמי, שימוש בחומרים ממכרים, הפרעות אכילה ושינויים .)Croft et al., 2019( פיזיולוגיים מגוונים מצבי לחץ נוספים נוצרים בעקבות התעללות רגשית ועשויים לעורר חוויית טראומה בקרב ילדים: איום רגשי מתמשך אשר גורם לחרדה קיצונית, לתחושת חוסר אונים ולאובדן שליטה; מצבים של איום בלתי צפוי עם אלמנטים של אימה, הפוגעים קשות בתחושות הביטחון וההגנה שהיו ברורות עד כה. מצבים אלה מביאים להצפה סנסורית

התעללות רגשית בילדות המוקדמת היא צורת פגיעה בלתי נראית אך הרסנית. היא נושאת השלכות חמורות על התפתחות המוח, על יכולות רגשיות, על ויסות עצמי ועל בריאות נפשית עתידית. בגיל הרך המוח נתון בתהליך אינטנסיבי של ארגון מבני ופונקציונלי, והוא חשוף ביותר להשפעות סביבתיות שליליות. מאמר זה בוחן את הקשר בין חוויות של התעללות רגשית בגיל הרך ובין שינויים נוירוביולוגיים מתועדים – על סמך מחקרים עדכניים במדעי המוח, בפסיכולוגיה התפתחותית ובפסיכופתולוגיה של ילדים. ) או התעללות psychological maltreatment( התעללות פסיכולוגית ) היא אחת הצורות השכיחות והפחות emotional abuse( רגשית ). בהשוואה Brassard et al., 2019( מדווחות של התעללות בילדים לסוגי התעללות אחרים היא מורכבת וקשה יותר למדידה ולזיהוי. ככלל, זוהי התנהגות אכזרית שיטתית מצד ההורה או המבוגר האחראי, הפוגעת בערכו העצמי של הילד ובזהותו באמצעות דחייה, הפחדה באיומים, השפלה, בידוד, דרישות לא מותאמות או מניעת תגובה רגשית, ביקורת ולעג פוגעני, ניצול רגשי, מניעת גרייה מהותית (התייחסות רגשית, אהבה ודאגה) וחוסר עקביות קיצוני בהורות. בגיל מבוא

I נקודת מפגש 19

סלאוי הצרת

מיטיבים עם דמויות מטפלות, שהם תנאי יסוד להתפתחות מוחית תקינה ומיטבית.

שהילד אינו יכול להכיל או לעבד, ויש להם השפעה דרמטית על ההתפתחות המוחית.

מוחו – בשלוש השנים הראשונות לחייו התפתחות המוח בגיל הרך מבכל תקופה אחרת. של הילד מתפתח במידה ובמהירות גדולות יותר בשנים אלה עובר המוח האנושי תהליכי ארגון ועיצוב חסרי תקדים בהיקפם ובעוצמתם, ואלה משפיעים במישרין על יכולות קוגניטיביות, .)Shonkoff & Garner, 2012( רגשיות, מוטוריות וחברתיות בלידה מוחו של התינוק כולל את מרבית תאי העצב (נוירונים) שילוו אותו לאורך חייו, אך הקשרים הסינפטיים בין תאים אלו עדיין מועטים יחסית. עם זאת, כבר מן הימים הראשונים שלאחר הלידה מתחיל – יצירה מסיבית של סינפסות, ומעריכים סינפטוגנזה תהליך מואץ של כי עד גיל שלוש מתהווים למעלה ממיליון קשרים עצביים חדשים בכל שנייה. תהליך זה מושפע עמוקות מגירויים סביבתיים, מחוויות רגשיות ומקשרים עם דמויות מטפלות. בד בבד עם הסינפטוגנזה מתרחש – בידוד של שלוחות תאי העצב באמצעות מיאליניזציה תהליך של מיאלין, המסייע להולכה עצבית מהירה ומדויקת יותר. תהליך זה תורם להתפתחות יכולות מורכבות יותר, כדוגמת שפה, תיאום מוטורי, ויסות רגשי ותפיסה חברתית. לקראת סוף השנה השנייה ותחילת השנה השלישית לחיים מתחיל ), שלב שבו קשרים עצביים synaptic pruning( דילול סינפטי שלב של בלתי נחוצים או שאינם בשימוש סדיר מתפרקים, בעוד קשרים פעילים מתחזקים ומתייצבים. שלב זה מאפשר יעילות עצבית גבוהה יותר ומבסס את דפוסי הפעולה המוחיים העתידיים. אזורי מוח שונים מתפתחים בקצב שונה: מערכות סנסוריות ומוטוריות מגיעות לבשלות מוקדמת יחסית, ואילו מבנים כגון הקורטקס הפרה פרונטלי – האחראי לתפקודים ניהוליים גבוהים – ממשיכים להתפתח לאורך כל תקופת הילדות ואף לתוך גיל ההתבגרות. עם זאת, התשתית הנוירולוגית לתפקודים אלו מתחילה להיווצר כבר בגיל הרך, ורגישותה להשפעות סביבתיות בשנים הראשונות מכרעת. המוח המתפתח מושפע לא רק מהתנסויות חיוביות אלא גם ממצבי עקה. מחקרים מצביעים על כך שסטרס כרוני או טראומה בשנות החיים הראשונות עלולים להשפיע לרעה על מבנים מוחיים מרכזיים, כגון ההיפוקמפוס, האמיגדלה והקורטקס הפרה-פרונטלי, ולשבש את Lupien et( ההתפתחות התקינה של מערכות ויסות רגשי וקוגניטיבי .)al., 2009; McLaughlin et al., 2014; Teicher & Samson, 2016

החוויות המוקדמות – הדברים שהילד רואה, שומע, מריח, טועם ונוגע בהם – מגרות את מוחו ויוצרות מיליוני קשרים חדשים. התנסויות ויוצרות את היסודות ללמידה, מבנה המוח מוקדמות משפיעות על ) של המוח מתייחס plasticity( פלסטיות להתנהגות ולבריאות. המונח ליכולת של המוח ללמוד מהתנסויות ולהשתנות בעקבותיהן. בזכות הגמישות של מערכת העצבים במוח, המכונה בשפה המדעית גמישות המוח או נירו־פלסטיות, מערכת העצבים במוח מסתגלת לשינויים הללו והלמידה מתרחשת. השנים הראשונות מזמנות את הסיכוי הרב ביותר לשינויים הגדולים ביותר במבנה המוח. שינויים אלה מושפעים בין השאר ממערכות יחסים של הילד ומההתנסויות שלו. בזכות הפלסטיות של המוח, נוירונים חדשים נוצרים במוח בכל פעם שאנו לומדים דברים חדשים. תהליך היווצרות הנוירונים זכה לשם , ובתרגום חופשי – בריאה של תאים חדשים נירו־ג'נסיס המדעי במוח. אבל נירו־ג'נסיס אינו התהליך המשמעותי היחיד המתרחש brain( " במוח בעת הלמידה. תהליך מרתק נוסף נקרא "חיווט מחדש ), ובו נוצרים חיבורים חדשים בין הנוירונים במוח. החיבורים rewire הללו נוצרים בסינפסות, שהן הצמתים המחברים בין הנוירונים. הלמידה המתמדת משנה ומפתחת בהתמדה את החיווטים במוח, והיא אחראית לגידול ביכולות הקוגניטיביות שלנו ולהתפתחותן. חשוב להבין כי יכולת זו נמצאת בשיאה בשנים הראשונות, והיא הולכת ודועכת עם הזמן. הזנחה, התעללות, התעללות רגשית, לחץ רעיל וטראומה קשה בגיל הרך פוגעים ביכולת החיווט של המוח וביכולת המוח להשתנות עם השנים. – מחקרים רבים מצביעים על השפעה אמיגדלה והיפוקמפוס משמעותית של התעללות רגשית על האמיגדלה וההיפוקמפוס – שני אזורי מוח מרכזיים בעיבוד רגשי וזיכרון. המחקרים גילו כי אצל מבוגרים שחוו התעללות רגשית בילדות נרשמו נפחים קטנים יותר של האמיגדלה וההיפוקמפוס בהשוואה לקבוצת הביקורת. ההיפוקמפוס רגיש במיוחד לקורטיזול. חשיפה מתמשכת לרמות גבוהות של הורמון הסטרס יכולה לגרום לאטרופיה של תאי עצב בהיפוקמפוס. הנזק להיפוקמפוס משפיע על יכולות הזיכרון הדקלרטיבי, על עיבוד מידע רגשי ועל הבחנה בין זיכרונות בטוחים ). יכולות אלה קריטיות להתפתחות Tomoda et al., 2024( למסוכנים נורמלית ולתפקוד חברתי תקין. מחקרים אחרים מראים כי ילדים שחוו התעללות רגשית בילדותם נוטים יותר לדיכאון ולחרדה בגיל מנגנונים נוירוביולוגיים של פגיעה

בהתאם לכך, יש חשיבות רבה ליצירת סביבות התפתחות בטוחות, מגיבות ועשירות בגירויים בשנים הראשונות לחיים, בדגש על קשרים

נקודת מפגש I 20