מכון חרוב - נקודת מפגש - גיליון מס' 3

השבעה התברר שהדוד לא מתאים לתפקיד. בתוך השבעה עשינו הערכת מצב והחלטנו להוציא את הילדים מהבית." מה גורם לכך שמתקבלת החלטה להוצאת הילדים מהבית? “זה קורה במקרים קיצוניים מאוד, כאשר ההערכה היא שהילד חייב לקבל הגנה וטיפול בהתמודדות עם האירוע וכאשר הוא נקלע לקונפליקטים בין המשפחות. הנטייה היא להשאיר את “אם ילד זקוק לטיפול או לסידור חוץ- ביתי, מערכת הרווחה מממנת זאת." האם אתם מלווים את המשפחה גם בהמשך? “בהתחלה אנחנו נמצאים ברמת אינטנסיביות גבוהה מאוד, ממש ‘התעקשות' שאנחנו כאן, ובהמשך רמת האינטנסיביות יורדת בהתאם למקרה. יש מקרים שאנו מעורבים עד שהילדים , ויש מקרים שיש 18 מגיעים לגיל התנגדות גדולה, בעיקר מצד הילדים, ואנחנו נצא מהתמונה מהר יותר. המניע המרכזי הוא טובת הילד." אילן שריף, מפקח ארצי לנושא אובדן ושכול מטעם השירות לרווחת הפרט והמשפחה, מקדם מיזם חדש – מרכז סיוע למשפחות נפגעי עבירה. בנובמבר , בעקבות המלצות ועדה בין- 2009 משרדית, החליטה הממשלה להושיט לנפגעי עבירה סיוע מעשי ולא רק במתן מידע. הקבוצה הראשונה שנבחרה היא קבוצת משפחות של נרצחים. אילן “הממשלה הלכה צעד אחד מספר: קדימה והחליטה להקים מרכז סיוע למשפחות נפגעי עבירות המתה על רקע פלילי. הכוונה היא לטפל בבני משפחות שהם אזרחים חפים מפשע המתמודדים עם מצבים משפחתיים מורכבים ועם הילד בחיק משפחתו." האם ניתן סיוע כלכלי?

אובדן קשה. ישנן בעיות אישיות, לימודיות, משפחתיות, תעסוקתיות – כמעט בכל רובדי החיים." בימים אלו ממש המרכזים אמורים להתחיל את פעילותם. בחודשים האחרונים הוקם מערך בשלושה מרכזים: באר שבע, תל אביב וחיפה. בשנה הבאה עתידים לקום מרכזים גם בירושלים ובנצרת. “מרכזי הסיוע יקבלו את שמות הנרצחים מהמשטרה ויעשו כל מאמץ להגיע אל הנפגעים", ממשיך “הסיוע שיינתן הוא בשני כיוונים: אילן. ייעוצי-טיפולי ומשפטי. נעשית בדיקה מהם צורכי המשפחה ויש הפניה לגורם טיפולי או ייעוצי מתאים. במקביל ישנו שיתוף פעולה הדוק עם משרד המשפטים, כדי שהנפגעים יקבלו בראש כל מרכז עומד סיוע משפטי. עו"ס שמנהל אותו, עורך אבחנה לגבי המשפחה ומחליט מהו סל הסיוע הנדרש." כשילד נרצח יש שבר גדול במערכת הבית-ספרית. פעמים רבות הצוותים החינוכיים והילדים חשים אשמה גדולה מאוד, החרדה מציפה והילדים מסתובבים עם שאלות קשות. כשאחד מהוריו של ילד נרצח, המערכת החינוכית נדרשת לספק לו סביבה חמה, תומכת ויציבה. “כשקורה מקרה, ישנם שיתופי פעולה ברמת הרשות ועובדים בצורה מהודקת מאוד", מתארת הילה סגל. “ברמה המידית זו התגייסות משותפת. ברוב המקרים מגיעים מיד למקום פסיכולוג חינוכי ומנהל בית ספר. מארגנים מעגלי תמיכה כדי לעטוף את הילד, שלא יהיה לבד, שבכל יום יהיה אִתו חבר." משרד החינוך – “לעטוף את הילד"

מה עושה המערכת כאשר הילד חוזר לבית הספר? “כשהילד חוזר לבית הספר, העבודה נעשית בכמה מעגלים – עם הילד עצמו, בכיתה שלו, בשכבת הגיל ובכל בית הספר. לילד עצמו יש תמיכה יומיומית של היועצת – מצד אחד דורשים מהילד לעמוד במטלות החינוכיות, כדי לאפשר לו לתפקד, ומצד שני מבינים את המצב ומנסים להקל. במקרה שילד עובר מקום מגורים, נערכת חפיפה בין המערכות וממליצים לשמור על קשר חברתי כדי להפוך את המעבר לפחות טראומטי. הכול נעשה יד ביד עם הילד, בהתאם למה שהוא זקוק לו, והליווי נמשך לאורך זמן. ישנן הנחיות לפעילות בכיתות, לשיח על האירוע, לשיקולי הדעת מה ואיך לעשות. נוסף על כך נעשית עבודה עם הצוותים החינוכיים כדי שהם יוכלו לתפקד." כשמתרחש רצח, פעמים רבות ההסתכלות היא בדיעבד, לצערנו. “לא תמיד אפשר לצפות את הרצח מראש, ולאחר שקרה תפקידנו הוא בעיקר למידה ותחקיר", אומרת זהר לביא. “כלומר, לנסות ללמוד מה קרה בדיוק שהוביל לרצח, ומי, אם בכלל, היה מעורב או מכיר את המקרה מתוך מערכת הבריאות. זוהי למידה מתוך מקרה." המוסד לביטוח לאומי – “בראש סדר העדיפויות" זהבה זלמן, עובדת ותיקה במוסד, אמונה על התיקים בתחום אלימות במשפחה ומטפלת בהם במסירות וברגישות: “ברגע שאני מקבלת תיק כזה, זה הדבר הראשון שאני עושה, משרד הבריאות – “למידה מתוך מקרה"

נקודת מפגש 19