מכון חרוב - נקודת מפגש - גיליון מס' 3

מפגש מחקרי

המציאות לאשורה. האומץ שלו הוא שגייס אותי לענות בתשובות ישירות, לא מתחמקות ולא כאלה שינסו לייפות את המציאות.

“למה?" הצעקה על אובדן האם

אסף החל להביא אל חדר הטיפול קטעי סיפורים מן החוויות המשותפות עם אימא: סיפורי יום-יום שבהם הוא נתן לי את תפקיד האם המבשלת, נחה, עובדת. המשחק נע כל העת בין , Gil “כאילו" לבין הסיפור האמִתי ( ), וכך גם אני חשתי במעברים 2006 בין מי שקיבלה תפקיד “לשחק" את אימא לבין מי שאסף מתייחס אליה כאל אימא. בתקופה זו החל אסף צועק בחדר בקולי קולות – משהו שנשמע לי יותר כמו זעקה של חיה. הסבתא סיפרה כי אסף צועק כך גם בבית וגם במקומות ציבוריים ושאלה כיצד לנהוג. כאן זיהינו אצל הסבתא תחילתה של הבנה המאפשרת לבחון את הסיבה להתנהגויותיהם של הילדים. בשלב ההוא היה לי קשה לומר לסבתא מה פשר הצעקה; יכולתי רק לשתף אותה בתחושתי – שזו צעקת כאב עמוקה על אובדנה של אימא ועל אכזריות העולם. הסבתא הזילה דמעה, התחברה לכאב של אסף ואמרה: “גם לי מתחשק לצעוק לפעמים". זה היה רגע מכונן; הסבתא יכלה להתחבר מתוך הכאב שלה אל הכאב של אסף. הבנה זו היא שתאפשר בין השאר את הריפוי של אסף ועומר .)2008 , Lieberman & Van Horn ( סיפרתי לסבתא שאצלי בחדר אני מלווה את הצעקה במילים: “זה לא פייר!" “למה???" ושאולי היא יכולה לחבק את אסף ברגעים אלו ולומר לו את מה שהיא חשה – שהיא מבינה. בשבועות הבאים המשכתי ללוות את הצעקות של

לא לפחד לדבר על הנורא מכול. הרי הוא כבר קרה, וכעת חשוב מאוד לתמלל אותו וליצור היגיון במה שנראה Lieberman & חסר היגיון בעליל ( ). אסף ואני שיחקנו 2005 , Van Horn ודיברנו את האירוע, בעת שאסף מתקיף אותי, מכניע אותי, ממית אותי, שואל מה מסוגלת סכין לעולל ומה זה אומר שאימא מתה. אסף הפתיע אותי בכל פעם ביכולתו להביא את הדרמה כולה אל תוך החדר, ובעיקר הדהים אותי האומץ שגילה בניסיון להבין את

נרטיב של האירוע הטראומטי, מתוך ניסיון של ילד צעיר להבין מה קרה לאימא ברמה הפיזית – מה קרה לגוף שלה ולאן נעלמה? שאלות בהקשר של מוות עולות גם כך בגילו של אסף, אך במקרה הזה הן מקבלות משמעות Lieberman , Van 2003( ממשית ). בשלב Horn , Compton , & Ippen מסוים אסף ביקש ממני לשכב על הרצפה ולהיות בשקט, לעצום עיניים. למות. בעזרת ההדרכה שליוותה אותי למדתי

נקודת מפגש 28