מכון חרוב - נקודת מפגש - גיליון מס' 3

מפגש מחקרי

הכשרתםשל רופאי ילדים בסוגיות הקשורותלילדים נפגעי הזנחה והתעללות פרופ' רמי בנבנישתי ומירב ידוב

– ממצאי המחקר דיווח לגורמי רווחה הראו כי רוב רופאי הילדים דיווחו לשירותי הרווחה על מקרה אחד לפחות של פגיעה ויותר מרבע מהרופאים דיווחו על יותר מעשרה מקרים. שיעור המדווחים למשטרה היה נמוך במידה דיווחו פעם אחת 29% ניכרת – רק דיווחו על יותר 4.5% לפחות, ורק מעשרה מקרים למשטרה. עם זאת, ) שחשדו כי 5%( נמצאו רופאים מעטים הילד נפגע ולא דיווחו על כך לרשויות. הערכות על תוצאות חיוביות ושליליות של הדיווח – ממצאי המחקר הקשורים להערכות על תוצאות חיוביות ושליליות של הדיווח הראו כי רוב הרופאים הביעו עמדות חיוביות בקשר לתוצאות הדיווח. מרביתם ראו בדיווח דבר חיוני המביא לידי שיפור ממשי במצב הילד ומביא לידי מניעת פגיעה 5%- בילדים אחרים במשפחה. רק כ חשבו 7%- חשבו שהדיווח מיותר, וכ שהדיווח אינו עוזר לילד כיוון שממילא אי אפשר לעזור במקרים כאלו. חלקו השני של המחקר התמקד, כאמור, בהכשרה של רופאי הילדים ובצרכים את ההכשרה שלהם בתחום זה. אִפיינו שהרופאים קיבלו וביקשנו לזהות צרכים של הכשרה בהמשך. נראה שרוב הרופאים רואים בהכשרה שקיבלו במהלך הלימודים הבסיסיים בלימודי הרפואה באוניברסיטה הכשרה מינימלית. עם זאת, שיעור ניכר מהרופאים קיבלו הכשרה נוספת בשנים שעברו מאז לימודיהם. כשליש מהרופאים דיווחו שקיבלו הכשרה מעמיקה בנושא

כי השתתפו בדיון מקצועי בנושא זה, ורבע מהרופאים ציינו כי השתתפו ביותר מעשרה דיונים במקרים של חשד לפגיעה בשנה האחרונה. מהממצאים עולה כי ישנה קבוצת רופאים, כרבע מהם, שבעבודתם נחשפו למספר רב של מקרי פגיעה, ואחרים ציינו כי מידת חשיפתם למקרי פגיעה הייתה נמוכה בשיעור ניכר. סביר להניח כי מקורה של מידת החשיפה למקרים מסוג זה בניסיון מקצועי הנובע הן מעניין אישי של הרופא בתחום זה והן מעבודה בסביבות עבודה שונות, שמקצתן חושפות את הרופא ליותר מקרים של חשד לפגיעה או התעללות.

איתור ילדים נפגעים, הטיפול בהם והדיווח עליהם לגורמים המתאימים בקהילה (פקידי סעד או משטרה) – אלה תפקידים חשובים ביותר של אנשי המקצוע העובדים במערכת מערכת זו היא מערכת הבריאות. ציבורית אוניברסלית הפוגשת ילדים ברצף התפתחותם מלידה ועד בגרות, המערכת היחידה שיש לה הרשאה חברתית וחוקית לבצע בדיקות גופניות, התפתחותיות ונפשיות, וזה מקור אחריותה לאיתור ילדים נפגעים ולטיפול בהם. לפיכך לרופאים בכלל ולרופאי הילדים בפרט יש תפקיד חשוב ומכריע באיתורם של ילדים נפגעי התעללות והזנחה, בזיהוים ובטיפול בהם. למחקר זה היו שתי מטרות עיקריות: האחת – לבחון עד כמה נחשפו רופאי הילדים במהלך עבודתם למקרים של חשד לפגיעה בילדים, באיזו מידה הם דיווחו על חשד זה ולמי, ומה עמדותיהם המקצועיות כלפי דיווח; השנייה – לבחון איזו הכשרה קיבלו הרופאים בתחום זה ולבדוק מה צורכי ההכשרה שלהם לעתיד. 393 מחקר זה בדק מדגם אקראי בקרב רופאי ילדים. ממצאי המחקר הראו כי זיהוי החשד לפגיעה בילדים אינו תופעה נדירה. למעשה, כשליש מהרופאים דיווחו כי היו מעורבים ביותר מעשרה מקרים מסוג זה בשנה האחרונה, ורק מהרופאים דיווחו כי לא היה להם 6.5% אף מקרה כזה. יתרה מזו: שיעור גבוה ) דיווחו 80%- מאוד של רופאים (יותר מ

נקודת מפגש 41