מכון חרוב - נקודת מפגש - גיליון מס' 3

מפגש מחקרי

אין הכשרה כלשהי או 13%- זה, ורק ל שהיא מינימלית. למרות ההכשרה שיש לרבים מהרופאים, רובם זיהו צורך בהכשרה נוספת בתחומים רבים. מקצת הצרכים הבולטים היו מיומנויות הקשורות להתמודדות עם הורים ולשיחה עם ילדים. נראה כי כדי לחזק מיומנויות אלו יש צורך ליצור אפשרויות לתרגול ולסימולציה ויש צורך במשוב. עלה גם צורך בהכשרה המשלבת אנשי מקצוע אחרים העוסקים בתחום של הפגיעה בילדים, כגון אנשי משפט וחוקרי ילדים, כדי ליצור שיתופי פעולה שיסייעו בעבודה המורכבת הכרוכה בטיפול בילדים נפגעים. אנשי המקצוע נתקלים לא אחת בקשיים בשיתוף פעולה עם גורמי מקצוע שונים ובקבלת מידע מהם. משום כך יש לראות במפגשי ההדרכה המשותפים הזדמנות להיכרות הדדית של גופי המקצוע השונים וללמידה משותפת. מן הראוי למצוא מסגרות הדרכה שישלבו אנשי מקצוע מכמה תחומים שילמדו יחד – זה מזה וזה על זה. עקב השונות הרבה בניסיון המקצועי של רופאים ובסביבות עבודה, יש צורך לבנות תכניות הדרכה שונות. מצאנו שיש שיעור ניכר של רופאים שלהם התנסויות רבות בזיהוי ילדים, בחשד ובדיווח עליהם, לעומת קבוצה אחרת שניסיונה והכשרתה מועטים. מצאנו מתאם מובהק בין סך צורכי ההכשרה ובין הניסיון של הרופאים בנושא הפגיעה בילדים, כלומר לרופאים שהיו בעלי פחות ניסיון היו יותר צורכי הכשרה, והרופאים שלהם הייתה פחות הכשרה מוקדמת בתחום זה ציינו יותר צורכי הכשרה (אם כי גם המנוסים העלו צרכים להכשרה). שונות זו בקרב הרופאים חשובה, משום שהיא מלמדת שיש לזהות יעדים שונים להתערבות ולהדרכה, על-פי הקבוצה שרופא הילדים משתייך אליה. כפי שעולה

הלא-רפואיות, כאלה העשויות להשפיע על מידת האפקטיביות שלהם בדיבוב ילדים ובעבודה עם הורים הנסערים מהחשד שמא פגעו בילדם. סיכום מתגובות רופאי הילדים בסוגיות של זיהוי ודיווח מתקבלת תמונה מעודדת. נראה שרופאי הילדים ערים לצורך בדיווח; הם מדווחים גם אם עלול להיות לדיווח זה “מחיר", ורובם מביעים עמדות חיוביות כלפי תוצאות הדיווח. בעניין ההכשרה, נראה כי יש צרכים רבים ושונים בלמידה ובהתפתחות בתחום זה. עומק ההתנסויות השונות של הרופאים הפועלים בשטח מחייב פתרונות הדרכה דיפרנציאליים, בהם כאלה שידגישו את האופי הבין-תחומי של עבודה במקרים של פגיעה בילדים וכאלה שידגישו את המיומנויות הבין- אישיות הלא-רפואיות של רופאים אלו.

גם מהחלקים האחרים בשאלון, יש קשר עקבי בין עומק הניסיון שיש לרופא לבין עמדותיו וצרכיו. המחקר הנוכחי אינו מאפשר לזהות את המאפיינים הבולטים של רופאים או של קריירות מקצועיות החושפות את רופאי הילדים בשיעור דיפרנציאלי למקרים של פגיעה. לפיכך מן הראוי להמשיך ולבחון סוגיה זו, כדי לפלח את קבוצת רופאי הילדים בדרכים שיאפשרו לעצב עבור כל קבוצה התערבויות הדרכה מתאימות. כבר בשלב זה ברור שחשוב לזהות רופאי ילדים שלהם הכשרה מעטה מאוד בתחום זה, ושייתכן שעקב אופיו של מקום עבודתם הם אינם נחשפים למקרים של פגיעה בילדים (או שבמקומות אלו אין מודעות לתופעה זו ולכן הם אינם מזהים אותה), ולקדם את ההכשרה הבסיסית שלהם. חשוב גם לאתר אנשי מקצוע בעלי רקע עמוק יותר בתחום זה ולבחון את האפשרות לקדם כמה ממיומנויותיהם

נקודת מפגש 42