מכון חרוב - נקודת מפגש - גיליון מס' 3

הזכות לייצוג משפטי על-פי שיטת המשפט בישראל, המדינה היא המנהלת את ההליך הפלילי והיא המתייצבת בבית המשפט לתבוע את העבריין כדי להגן על הערכים החברתיים שנפגעו עקב העבירה שביצע כלפי הנפגע (כגון הגנה על שלמות גופו של האדם האינטרס 4 ועל שלום הציבור וביטחונו). של המדינה אינו חופף בהכרח לאינטרס של הנפגע, ולעִתים הוא אף מנוגד לו, שכן הליך קבלת ההחלטות של המדינה כרוך בשיקולים של הרתעה, בשיקולים כלכליים, בשיקולי יעילות כגון הספק, ובשיקולי מדיניות שונים היוצרים ניגוד עניינים מובנה בין האינטרס של הנפגע לזה של המדינה. מהטעם הזה הפרקליט המייצג את המדינה אינו יכול להעניק לנפגע ייצוג הולם. אמנם החוק מכיר בצורך המהותי של ייצוג נפרד ובלתי תלוי לנפגע העבירה, אך זכות אלמנטרית זו אינה מוקנית לו על-ידי המדינה (שלא כייצוג הניתן לנאשמים ברצח, המוסדר בחוק הסנגוריה הציבורית). כך נוצרת העדפת הרוצח על פני הנפגע, היות שלפי רצון הרוצח תספק לו המדינה ייצוג על חשבון משלם המִסים – ואילו בני משפחת הנרצח יהיו זכאים לייצוג כל עוד יתכבדו לשאת בעצמם בעלות של ייצוג זה.

נפגעי העבירה, שהבינו כי הם מודרים ממערכת המשפט ועניינם אינו זוכה לייצוג הולם, פנו לייצוג פרטי או לסיוע וולונטרי, כגון זה של מרכז נגה, מייסודה של הקריה האקדמית אונו – הארגון הראשון והיחיד אשר חרט על דגלו ייצוג נפגעי עבירות המתה והוא פועל למען משפחות נרצחים רק לפני כשנה בהתנדבות כשבע שנים. וחצי חדלה המדינה מהתעלמותה המוחלטת כלפי חובותיה למשפחות הנרצחים, עת הכריז שר הרווחה על תכנית סיוע מיוחדת לנפגעי עבירות המתה, תכנית שתכלול בין השאר ייצוג משפטי במסגרת הלשכה לסיוע יוזמה זו תַקנ ֶה לנפגעי משפטי. עבירות רצח והריגה בלבד ייצוג למשך שנתיים, בתנאי שהעבירות נעשו לאחר ועל-פי מבחני הכנסה. עם 01.08.09 זאת, תכנית זו היא בבחינת מעט מדי ומאוחר מדי, והיא החלה לפעול למעשה רק בימים אלה. התכנית איננה מחויבת מכוח חוק, והיא תלויה בהקצאה חוזרת של משרד הרווחה. נציין כי לא רק הנפגעים יצאו נשכרים אם עורך דין מטעמם יפעל למיצוי זכויותיהם, אלא גם הפרקליט שיתפנה לעבודתו העיקרית בשירות האינטרס הציבורי.

זכויותיו העיקריות של הנפגע בהליכים הפליליים המתנהלים 5 כנגד הנאשם. מהלך המשפט זכויות הנפגע בהליך הפלילי דלות. הוא אינו צד להליך המתקיים, ואם יוזמן להופיע בבית המשפט יהיה זה כעד, ולפיכך הוא אינו שותף בתהליך קבלת ההחלטות אם להעמיד את החשוד 6 ברצח לדין אם לאו ובגין איזו עבירה. גם זכות הנפגע לעיין בכתב האישום ולקבל העתק שלו חלה רק לאחר שכתב האישום הוגש (ואם נפלו לשיטת הנפגע טעויות בכתב האישום – יתגלה הדבר רק לאחר שהוגש כבר לבית המשפט, וגם אז לא מוקנית לו זכות לעתור לתיקונן). לנפגע זכות לנוכחות בדיונים, גם כאשר אלה מתקיימים בדלתיים סגורות, והוא אף רשאי לצרף מלווה מטעמו. זכות זו אינה חלה כאשר הנאשם הוא קטין והדיונים מתקיימים 7 בבית המשפט לנוער.

1982 – לחוק סדר דין הפלילי [נוסח משולב] התשמ"ב 68-73 יש חריג אחד המאפשר לפרט להגיש, בעבירות קלות, קובלנה פלילית בהתאם לסעיפים 4 (להלן: "חסד"פ"). לנפגעים יש עוד זכויות בהליך הפלילי, כגון הזכות להגנה מפני הפוגע או מי מטעמו, וכך לא יימסרו פרטיו לידיעת הנאשם. כאשר מדובר ברצח במשפחה 5 לחוק). לנפגע עומדות 8 ,7 יקשה לממש זכות זו, שכן מפגש בין הצדדים הוא בלתי נמנע גם אם הנפגע יפעל למנוע מפגש זה בבית המשפט (סעיפים זכויות למידע גם בתום ההליך הפלילי ובמהלך ריצוי עונשו של העבריין ו/או שהותו של הרוצח בבית חולים לחולי נפש וזכויות להבעת עמדה בפני ועדת לחוק). 20 ,19 השחרורים הדנה בקיצור עונשו, וכן לעניין חנינה (סעיפים לחוק. לנפגע יש זכות להגיש ערר על החלטה לסגור את התיק בהתאם להוראת 8-9 זכות למידע ולעיון בכתב אישום בהתאם לסעיפים 6 לחסד"פ. 64 סעיף במקרה זה צריך לפנות אל בית המשפט בבקשה להתיר את נוכחות בני משפחתו של הנרצח בדיונים. הליך זה, המצריך סיוע של עו"ד, גורם לנפגעים 7 עגמת נפש מרובה; פרט לסבך הבירוקרטי, יש מקרים שבית המשפט לא ייעתר לבקשה כלשונה, והוא עשוי להטיל מגבלות (כגון נוכחות של אחדים מבני המשפחה בלבד, איסור על קבלת פרוטוקול ו/או נוכחות בליווי בא כוח בלבד).

נקודת מפגש

6