מכון חרוב - נקודת מפגש - גיליון מס' 3

הסדר טיעון אחת הזכויות המשמעותיות ביותר שיש לנפגע, בכל הקשור למשפט המתנהל כנגד הנאשם ברצח, היא הזכות להביע עמדה בעניין פרטיו של הסדר טיעון המתגבש בפני הפרקליט המנהל את – ואף 8 התיק בטרם יקבל החלטתו להשיג על החלטתו בפני פרקליט הזכות בכיר ממנו במעין זכות ערר. חשובה ביותר בשל השכיחות הגבוהה של הסדרי טיעון במערכת המשפט הישראלית. אף שאי אפשר להציג נתונים מכלל 80%- מדויקים, ההערכות הן שכ התיקים הפליליים מסתיימים בהסדר עם זאת, עמדת הנפגע איננה טיעון. מחייבת את הפרקליטות לפעול לפיה, ולעִתים היא תיוותר בעלת משקל ערכי ומוסרי בלבד. כך למשל, פגיעה בזכות הנפגע, כגון אי-יידועו בדבר הסדר טיעון אלא לאחר שנחתם, אינה מהווה הפרה המצדיקה ביטול ההליך. העובדה שמדובר בפגיעה מהותית בזכויות הנפגע אין בה כדי לפגום בחוקיות ההליכים או לגרום לביטולם, ולכל היותר יראו בה עבירה משמעתית בהתאם לסעיף לחוק. אמנם הפסיקה קבעה כי על 21 בית המשפט לברר אם הוראות החוק בעניין זה אכן קוימו, אך עדיין יש קושי רב במימוש זכות זו כדבעי. למעשה, הסדר טיעון משמעותו כבילת ידי בית המשפט ל"מלאכת שפיטה" שנעשית בידי הפרקליטות

הזדמנות ממשית, יקשה עליו להביע עמדה מושכלת – מהטעם הפשוט שאין לו הידע המשפטי הנדרש כדי לחלוק על דעתו המקצועית של הפרקליט המטפל בתיק. יתרה מזו: גם כאשר הנפגע מיוצג על-ידי עורך דין הבקיא בדין, הוא או שלוחו מנועים מלעיין בחומר לפיכך הם ניזונים בעיקר 11 החקירה. ממוצא פיו של הפרקליט, והוא, מטבע הדברים, צד בעל אינטרס המעוניין בקיומו של ההסדר. במצב דברים זה, שלנפגע זכויות דלות בהליך הפלילי, נמנעת ממנו האפשרות להביע עמדה מנומקת ומבוססת, ואין ביכולתו לוודא כי אכן מוצה הדין עם הנאשמים. תסקיר נפגע, הצהרת נפגע ו/או עדות במסגרת טיעונים לעונש. במרבית המקרים הנפגע לא יישמע ואף לא ייראה בבית המשפט, אלא במסגרת הטיעונים לעונש. הואיל וברוב המקרים משפחות ההרוגים אינן עדות בבית המשפט, שלב הטיעונים לעונש הוא השלב המרכזי שבני המשפחה פרקליט המבקש 12 יוכלו להשתתף בו. כי בית המשפט יתחשב בנזק שנגרם לנפגע עקב הרצח יכול להזמין את הנפגע להעיד, להגיש הצהרה כתובה מפיו של הנפגע ולבקש כי בית המשפט ימנה קצין מבחן שיערוך תסקיר של 13 מצבו של הנפגע והנזקים שנגרמו לו. ואולם, היות שהדבר נתון לשיקול דעתו של הפרקליט, פעמים רבות אפשרויות

ובידי הנאשם וסנגוריו, נוכח ההלכה שבית המשפט אינו נוטה להתערב כך 9 אלא במקרים חריגים מאוד. במקרים רבים מוחלפת עבירת הרצח בעבירת הריגה, וגם עובדות כתב האישום המתארות את ביצוע הרצח יתוקנו בצורה מלאכותית כדי להתאימן להסדר הטיעון באופן שיצדיק ענישה מקלה. לעבירת הרצח קבוע עונש של מאסר עולם חובה, ואין בית המשפט רשאי לסטות ממנו אלא בנסיבות מיוחדות, אולם לאחר ההסדר מוגבל שיקול הדעת של בית המשפט בעבירת שנה. כך 20 ההריגה למאסר מרבי עד אירע במקרהו של הנאשם לליק לוי, שבמקור יוחסה לו עבירת התעללות בבִתו התינוקת ורציחתה. בסוף ההליך נחתם בין הפרקליטות לנאשם הסדר טיעון שבמסגרתו הומרה עבירת הרצח בעבירת הריגה, והעונש אשר הוטל שנות מאסר 20 עליו בגין קטילתה היה בלבד – לעומת מאסר עולם חובה אילו על מורת רוחו 10 הורשע בעבירת רצח. של בית המשפט מהמלאכותיות שיוצר הסדר הטיעון אפשר ללמוד מדבריו: “המאשימה הקלה עם הנאשם במסגרת ההסכם להסדר הטיעון באותה עת שהמירה את עבירת הרצח שייחסה לו בעבירת הריגה... אין מקום... להקלה נוספת בעונש מעבר להקלה המופלגת בה זכה בהסכם". פעמים רבות, גם כאשר ניתנת לנפגע

8

לחוק. 17 סעיף

, קובעת כי על בית המשפט לכבד את 577 ,)1( פלוני נ' מדינת ישראל, נז 1958/98 , הלכה שנקבעה על-ידי בית המשפט העליון בהרכב מורחב בע"פ 9 ההסדר אלא במקרים שבהם נפל פגם או פסול משמעותי בשיקולי התביעה, ההופך את ההחלטה לבלתי מאוזנת באופן קיצוני, וגם אם נתקבלה החלטה לסטות ממנו, הענישה שעליה יחליט בית המשפט לא תהיה בפער גדול מהענישה שהוסכמה על-ידי הצדדים. .)2007( 828 ,)1(2007 תק-מח מדינת ישראל נ' לליק לוי, 1011/05 ) תפ"ח (ת"א 10 .)2009( 256 )16( 09 , פדאור פלסטין מעאלי נ' פרקליטות מחוז מרכז 4792/09 בג"ץ 11 לחשיבותם של תסקירי נפגע: פוגץ', ד', "'מהפכת הקורבנות' – היום שאחרי, לקראת מודל המכיר בשיקולי ענישה פרטיים?" שנתון הקריה האקדמית 12 .229 ' תשס"ד-תשס"ה, כרך ד

נקודת מפגש

7