מכון חרוב - נקודת מפגש - גיליון 30 - ינואר 2026

ןושארה וקב תרושקת תויאנילק

כלומר, השילוב של פגיעה פיזית במבנה המוח, המתרחשת בעקבות טראומה, עם פגיעה בתנאים הבסיסים להתפתחות שפה ותקשורת, המאפיינים ילדים נפגעי התעללות והזנחה (חסר בהתקשרות בטוחה ומחסור באינטראקציות מילוליות וחשיפה שפתית ואוריינית) – שילוב כזה עלול להוביל לעיכובים בהתפתחות השפתית ולפערים ניכרים בתפקודי ההבנה וההבעה של שפה וברכישת מיומנויות תקשורת ). השפה היא כלי חיוני לחשיבה, להבנה, להבעה Lum et al., 2015( ולעיבוד של חוויות ושל העולם, והיא מסייעת בעיבוד ואינטגרציה של החוויה הטראומטית. על כן פגיעה בתפקוד השפתי עלולה להיות גורם .)Ciolino et al., 2021( מעכב בתהליך הריפוי והשיקום מהטראומה

נוגע לתפקודים שפתיים ותקשורתיים שהם רגישים במיוחד לפגיעה במצבים של טראומה, ועם זאת הם כלי חשוב בתהליכי ריפוי ושיקום מטראומה: חשיבה, הבנה ועיבוד של חוויית הטראומה, פתרון בעיות, ניבוי ותכנון – כל אלה נעשים באמצעות השפה. נייר העמדה מתייחס גם למצבים ייחודיים אשר עלולים להיות תוצאה של טראומה ומצריכים התערבות של קלינאית תקשורת, כגון פגיעה במובנוּת הדיבור, בעיבוד השמיעה, בהפרעות קול שונות, באילמות טראומטית, בגמגום ובחוסר שטף. מטרה נוספת של נייר העמדה היא להדגיש את הצורך בהכשרה ייעודית לקלינאיות התקשורת בנושא של טראומה, התעללות והזנחה, כדי לתת מענה מדויק ומקצועי במצבים של טראומה (אגודת קלינאי .)2025 , התקשורת בישראל מאמר זה מתבסס על נייר העמדה שפרסמה אגודת קלינאי התקשורת בישראל, וכן על מחקר שנעשה במרפאת חרוב לילדים. המאמר ידון בתפקידה המשמעותי של קלינאית התקשורת בתוך צוות רב־מקצועי המטפל בילדים נפגעי טראומה, התעללות והזנחה, וכן יתייחס לקווים מנחים להתערבות מודעת טראומה בתהליכי התערבות של קלינאיות תקשורת. טראומה היא אירוע הנתפס כסכנה פיזית או נפשית לילד או למי שמטפל בו, והוא מלווה בתחושת חוסר אונים. מצבים של התעללות והזנחה בגיל הרך עלולים להוביל לטראומה התפתחותית אשר מוגדרת כחשיפה ממושכת לטראומה בתוך מערכת יחסים עם דמות מטפלת בגיל הרך. זה שלב קריטי להתפתחות, ועל כן הסיכון לפגיעה בהתפתחות ובמבנה המוח גבוה. במצבים אלו המוח פועל במצב הישרדות: גזע המוח והאמיגדלה נתונים במצב של תפקוד יתר, והם מפעילים את מנגנוני ההישרדות. הפעלה זו נעשית על חשבון מערכות "גבוהות" יותר, כגון הקורטקס הפרה־פרונטלי אשר אחראי בין השאר לעיבוד מידע, שפה, ויסות, למידה ותקשורת. כאשר מצב הישרדותי זה פועל לאורך זמן ממושך בתקופת חלון ההזדמנויות ההתפתחותי, גובר הסיכון לעיכוב התפתחותי ושפתי. נוסף על כך, חוויית הטראומה פוגעת ביכולת ליצור התקשרות בטוחה עם דמויות משמעותיות, בעיקר כאשר הטראומה נובעת ממצבי התעללות והזנחה שבהם הדמויות המשמעותיות פוגעות ולא מיטיבות. לשם התפתחות תקינה של שפה ותקשורת יש צורך בהתקשרות בטוחה לדמויות המטפלות, כדי לרכוש יכולת ויסות. ויסות מאפשר פניוּת ללמידה והתפתחות, וכן השתתפות באינטראקציות תקשורתיות וחשיפה לתשומה שפתית, המהוות בסיס להתפתחות שפתית תקשורתית. השפעות של טראומה, מצבי דחק ומצוקה על שפה ותקשורת אצל ילדים

מרכיבי השפה והתקשורת שנפגעים בעקבות טראומה

ילדים שחוו טראומה התפתחותית, התעללות או הזנחה עשויים להראות קשיים בהבנה של שפה, בזיכרון המילולי, בעיבוד מידע מילולי, בהבנת סיבתיות ורצף ובשימוש בשפה לצורך חשיבה, כגון פתרון בעיות, הסקת מסקנות וניבוי. כמו כן אוצר המילים שלהם עשוי להיות דל וקונקרטי, עלולים להיות קשיים בשליפת מילים ועיכוב בהתפתחות התחביר – שימוש במשפטים פשוטים בלבד, קושי בהבנה ובתיאור של רצף נרטיבי וקושי בארגון של מסר מילולי קוהרנטי וברור. האופן שבו הם יתארו חוויות ורעיונות עשוי להיות מקוטע, חסר ארגון, ולעיתים חסר .)Yehuda, 2015( קשר הגיוני בין מרכיביו נוסף על כך, ילדים אלו עשויים להראות קושי ברכישת מיומנויות פרגמטיות – האופן שבו משתמשים בשפה בהקשרים שונים, למשל שימוש במשלב שפתי מותאם עם אנשים שונים ובמצבים שונים, שמירה על תור בשיחה והתחשבות בידע המאזין, קושי ברכישה ושכלול של ), קושי בהבנת בדיחות, רמיזות, TOM – theory of mind( מיומנות או כוונות של האחר – כל אלו משפיעים על ההתנהלות היומיומית, החברתית והלימודית. כמו כן, מצבים דיסוציאטיביים בעקבות טראומה מורכבת עשויים להיראות דומים ללקויות נוירו־התפתחותיות שונות, ועוד, מה שיוצר קושי בהערכה ובטיפול נכונים ADHD , כגון אוטיזם .)Ciolino et al., 2021; Yehuda, 2015( ומתאימים חשוב לציין כי קלינאי תקשורת עובדים לעיתים קרובות עם אוכלוסייה של בעלי מוגבלויות ולקויות נוירו־התפתחותיות שונות אשר לעיתים מציגים קשיי שפה ותקשורת. אוכלוסייה זו נתונה בסיכון מוגבר להתעללות והזנחה, והיא פגיעה במיוחד לטראומה.

I נקודת מפגש 17