מכון חרוב - נקודת מפגש - גיליון 30 - ינואר 2026

ןושארה וקב תרושקת תויאנילק

התאוששות מיטבית ופיתוח מלא של הפוטנציאל התקשורתי וההתפתחותי שלו.

לתהליכים של למידה. שימוש באמצעי ויסות שונים – נשימות, פעילות גופנית כגון ריצה וקפיצה, אמצעים תחושתיים כגון טרמפולינה, כדור וחפצים בעלי מרקמים שונים – יסייעו לילד להעלות או להוריד את רמת העוררות שלו כדי להגיע לעוררות אופטימלית התומכת בלמידה. יש חשיבות להתייעצות עם מרפאות בעיסוק כדי להכיר את הפרופיל החושי של הילד ולהתאים לו את אמצעי הוויסות הנכונים. 4 . – יש גישות טיפול הגורסות כי גמישות בהובלת הטיפול במצבים שבהם ילדים מגלים קשיים התנהגותיים יש צורך בהצבת גבולות ברורים. בטיפול בילדים נפגעי התעללות והזנחה נראה לעיתים כי דווקא הגישה ההפוכה עשויה לסייע. "זרימה" עם רצונות הילד ומתן אפשרות בחירה מסייעים לילד לחוש שליטה רבה יותר, ביטחון ומסוגלות, מחזקים את הקשר ההדדי עם המטפלת ואת הפניוּת להקשבה ולמידה. 5 . שימוש במודלינג כדי לעודד הבעה של כוונות תקשורתיות מציאות חייהם של ילדים נפגעי התעללות והזנחה הרגילה אותם לעיתים קרובות לפעול באופן אימפולסיבי ופיזי כדי להשיג את מטרותיהם. לעיתים קרובות הם יתקשו בביטוי מילולי של בקשותיהם, רצונותיהם, תחושותיהם ומחשבותיהם. שימוש של המטפלת במודלינג שפתי הוא אסטרטגיה נפוצה ומקובלת להקניה של שימוש במילים (או ג'סטות) לצורך בקשה, שיתוף, מחאה, סירוב ועוד. המודלינג מעודד את הילד לחקות מילים ומשפטים ולהשתמש בהם בעתיד במצבים שונים, ובכך הוא עשוי להפחית את המצוקה שלו בתוך סיטואציה שבה הוא חש תסכול נוכח חוסר היכולת שלו להשיג את מטרתו. המודלינג יהיה מותאם ליכולתו השפתית של הילד, לאוצר המילים שלו וליכולתו התחבירית.

טיפול שפה ותקשורת מסייע בשיפור של מיומנויות שפתיות תקשורתיות החשובות ונדרשות לצורך תהליכים חינוכיים וטיפוליים בדרך לריפוי ושיקום מטראומה, וכן לתהליכי חקירה והעדה. יש חשיבות רבה לכך שאנשי המקצוע השונים העובדים עם ילדים נפגעי טראומה, התעללות והזנחה יכירו את תרומתה של קלינאית התקשורת כחלק מצוות רב־מקצועי, וידעו להפנות אליה לצורך הערכה וטיפול וכן להתייעץ עימה לגבי התאמות שפתיות תקשורתיות בתהליכים טיפוליים וחינוכיים. כמו כן יש חשיבות רבה להכשרה של קלינאיות תקשורת בתחום של טראומה, התעללות והזנחה, ושל טיפול מודע טראומה – כדי שידעו לבנות, באופן היעיל והמותאם ביותר, תהליכי הערכה וטיפול לילדים שנפגעו.

מקורות

קווים מנחים לעבודת .)2025( אגודת קלינאי התקשורת בישראל (נייר עמדה). קלינאי תקשורת במצבי טראומה, דחק ומצוקה Aviad, M., Barnea, O., Dekel Amir, S., Charka, T., & Katz, C. (2025). Trauma-informed care in speech and language pathology sessions for children who experienced maltreat ment. International Journal on Child Maltreatment: Research, Policy and Practice, 1-27. ‏ Ciolino, C., Hyter, Y. D., Suarez, M., & Bedrosian, J. (2021). Narrative and other pragmatic language abilities of children with a history of maltreatment. Perspectives of the ASHA Special Interest Groups, 6 (2), 230-241. ‏ Lum, J. A., Powell, M., Timms, L., & Snow, P. (2015). A meta analysis of cross sectional studies investigating language in maltreated children. Journal of Speech, Language, and Hearing Research, 58 (3), 961-976. ‏ Yehuda, N. A. (2015). Communicating trauma: Clinical presentations and interventions with traumatized children. Routledge. ‏

סיכום

טראומה, התעללות והזנחה פוגעות בהתפתחות השפה והתקשורת של ילדים. השפה היא כלי מרכזי בחשיבה, בהבנה ובהבעה, והיא מאפשרת עיבוד של חוויות טראומטיות ואינטגרציה שלהן. בנייר עמדה שפרסמה אגודת קלינאי התקשורת בישראל, האגודה מדגישה את חשיבות תפקידה של קלינאית התקשורת כחלק מצוות רב־מקצועי בעבודה עם ילדים שחוו טראומה. לפיכך כל צוות המטפל בילדים שחוו טראומה ומצוקה צריך לכלול קלינאית תקשורת. שילוב זה מבטיח טיפול הוליסטי, כזה שמתייחס למכלול צורכי הילד ומאפשר

I נקודת מפגש 19