מכון חרוב - נקודת מפגש - גיליון 30 - ינואר 2026

ןמסלגנא־סנירפ תירמש

ומעוררת חרדה. הסתגלותם להוצאה מהבית תלויה, במידה רבה, בחוויות העבר, במעברים שחוו ובהיסטוריית ההתקשרות שלהם .)Sankaran & Church, 2016( לעיתים קרובות, עוד בטרם הגיעו למשפחת האומנה, ילדים אלה חווים מעברים נוספים, כגון שהייה אצל קרובי משפחה או הוצאה למרכזי חירום. מעברים אלו משפיעים על היעדר היציבות ועל חוסר הביטחון שהם חשים, שכן הדמויות המטפלות מתחלפות וגם הכללים משתנים. התוצאה היא שילדים צעירים נאלצים לפתח הגנות שיסייעו .)2016 ,' להם להתמודד עם השינויים התכופים (ביבי ואח תיאוריית ההתקשרות של בולבי גורסת שהביטחון, או היעדרו, בקשר המוקדם בין הילד ובין ההורה ישתקף במערכות היחסים של הילד ), ועל כן הקשר בין הילד ובין משפחתו Bowlby, 1969( במשך חייו הביולוגית משפיע על התקשרותו למשפחה האומנת. ככל שהילד צבר חוויות מוקדמות שליליות רבות יותר, ופיתח מודל פנימי של דמות התקשרות מזניחה או מתעללת, כך הוא עלול לראות בעצמו בלתי ראוי להגנה, ויתקשה לפתח התקשרות בטוחה עם ההורים האומ ְְנים. ילדים רבים חוו מעברים רבים בין דמויות נוטשות ופוגעות, והם חוששים .)2016 ,' מיצירת קשר ומכישלון נוסף בהתקשרות (ביבי ואח דמות הורית חלופית שיוצרת קשר עקבי ורציף עשויה לשקם נזק שנגרם מהתקשרות לא בטוחה בילדות. תהליך השינוי של מודל ההתקשרות הוא תהליך איטי, ועל ההורים האומ ְְנים לנהוג כלפי הילד בסבלנות, בהבנה ובקבלה. על פי הכמיהה לשיקום ההתקשרות הפגועה של הילד באומנה, העובדת הסוציאלית מנחת האומנה מעניקה הכוונה להורים – כדי לסייע להם ליצור קשר בטוח עם הילד. פגיעה בהתקשרות העובדת הסוציאלית מנחת האומנה מקיימת ביקורים בבית האומ ְְנים אחת לחודש או אחת לשבועיים. תדירות הביקורים נקבעת בהתאם לפרופיל ההשמה – אומנה רגילה או אומנה טיפולית. במהלך הביקורים היא נפגשת ביחידות עם האומ ְְנים ועם הילדים באומנה, והיא קשובה לצרכים הקונקרטיים והרגשיים העולים במפגשים. העו"ס מבצעת התערבויות טיפוליות במסגרת הנחיית האומנה, מסייעת בתיווך אתגריו הרגשיים והתקשורתיים של הילד לדמויות השונות המעורבות בטיפולו ומקדמת, עם הילד ועם הורי האומנה, תוכנית טיפולית מותאמת – בד בבד עם מעקב אחר מצבו תפקיד העובדת הסוציאלית מנחת האומנה

ובעונה אחת את המציאות החיצונית של הילד (בית הספר, קשר עם ההורים הביולוגיים) ואת עולמו הפנימי (רגשות חרדה, אשמה, בושה). החזקת המתח הזה היא תנאי לאיחוי השברים ולבניית אמון מתמשך.

רקע תיאורטי: אומנה, רצף והתקשרות הטיפול בילד באומנה

האומנה מספקת לילד שהוריו אינם מסוגלים לטפל בו חוויה משפחתית וקשר רגשי עם דמויות התקשרות מיטיבות. ילדים מגיעים למשפחות אומנה לאחר שחוו תפקוד הורי לקוי, התעללות והזנחה, או מוות של הדמויות המטפלות. האומנה נועדה לספק לילד הגנה, בית חם ותנאים .)2019 ,' מיטיבים להתפתחות פיזית ורגשית (פרינס־אנגלסמן ואח עובדת סוציאלית – מנחת האומנה – מנחה את הורי האומנה (להלן האוֹמ ְְנים). בתפקידיה יש רבדים שונים: הדרכה, פיקוח על הטיפול בילד באומנה, תמיכה באוֹמ ְְנים; ליווי אינטנסיבי בתחילת הקליטה של הילד ובעת משבר או פרידה; בניית תוכנית טיפול לילד הכוללת מענים כגון שיעורי עזר, חונכות וטיפול פסיכולוגי. נוסף על כך, מנחת האומנה מקיימת קשר ישיר עם הילד באומנה, והיא מעורה בקשר שלו עם הוריו הביולוגיים. המנחה אחראית לקיים קשר רציף עם מעגלי החיים שלו, כגון גורמים חינוכיים ועו"ס המשפחה האחראית על שיקום הוריו. התפיסה הרווחת באומנה מעודדת קשר ופגישות עם ההורים הביולוגיים, כדי לשמר ולחזק את יחסי הילד עם הוריו .)2016 , ועם משפחתו (חוק אומנה לילדים כאמור, ילד באומנה מאופיין בסימפטומים של טראומה התפתחותית, שכן הקשר עם הוריו שובש, והילד חווה אי־ודאות ואימה שהופיעה במפתיע וללא שליטה. בעקבות הפגיעה או הנטישה הילד חווה אשמה, זעם, בושה, חוסר אונים ובלבול. פגיעה עמוקה מאלצת אותו להפעיל מנגנוני הגנה רבי עוצמה שמקשים עליו לגבש הרגשה בסיסית ויציבה של ביטחון באחרים וליצור קשרים רגשיים וחברתיים. ילד באומנה אף נתון בסיכון לפתח הפרעה פוסט־טראומטית בעקבות הפגיעה הראשונית שחווה מדמויות ההתקשרות. עם המעבר למשפחה אומנת הוא חווה פר ֵֵדה טראומטית נוספת, מאחר שהוא מורחק מהוריו, מאחיו, ממשפחתו המורחבת וממעגל חבריו. הוא נאלץ לעזוב את ביתו ואת סביבתו המוכרת. הילד מרגיש אובדן, א ֵֵבל ואי־ודאות בנוגע לעתידו. ילדים רבים רואים במעבר למשפחת אומנה חוויה מטלטלת טראומה וקטיעת רצף

נקודת מפגש I 22