מכון חרוב - נקודת מפגש - גיליון 30 - ינואר 2026

םירבש יוחיאב דוסי ןבאכ יעוצקמ־ןיבה רשקה

במהלך הטיפול בילד נוכחים לא אחת חסכים, טראומות, קונפליקטים וזיכרונות המעובדים דרך כלי טיפול השלכתיים: חומרי יצירה מגוונים כגון חמר, צבעי גואש, בדים וס ְְלַַיים, ומשחקים כגון כלי רופא, כלי אוכל, בית בובות, כלי מלחמה ותחפושות, שבאמצעותם מתפתחים משחקי דמיון. הגישה הפסיכודינמית מדגישה את חשיבות הביטוי האותנטי של עולמו הפנימי של הילד, ובכלל זה החרדות, מנגנוני ההגנה ויחסי הילד עם דמויות משמעותיות. יחסי העברה והעברה נגדית בין הילד למטפלת משמשים גם הם כלי להבנת עולמו הפנימי ולקידום שינוי נפשי. ייתכן שבמהלך המפגש יהיה שקט, והילד לא ידבר כלל, וייתכן שידבר על נושאים אחרים. לעיתים קרובות הכלים ההשלכתיים מאפשרים לשחזר את הטראומה, לבטא כעסים ולהציף תוקפנות חבויה. אף על פי שהחוויות הקשות לעיתים מנותקות או אינן מדוברות באופן ישיר, ייעשה ניסיון להפוך את עולמו הפנימי הסוער, המבולבל והבלתי מילולי למאורגן ומובן יותר. בתוך המשחק המטפלת נותנת תוקף לרגשות כגון פחד, כאב, אובדן ובלבול. לעיתים הטראומות פוגעות במרחב הפוטנציאלי של המשחק ופוגמות ביכולת ההבעה של הילד, מה שמתבטא בקשיים במשחק, בחוסר יצירתיות ובתקיעות רגשית. במקרים אלו הטיפול מתמקד בהחזרת היכולת לשחק, משום שהמשחק מאפשר לילד לעבד חוויות קשות ולבנות .)2022 , מחדש תחושת ביטחון (פרינס־אנגלסמן וקידר־כהן לעיתים קרובות הילדים בטיפול זקוקים לתחושה של כוח ושליטה, להחליט מה יהיו החוקים במשחק ולנהוג ברמאות כדי לנצח. בחדר הטיפול מוּש ֶֶבת להם התחושה שהם יכולים לשלוט במצב ולהפיג את תחושת חוסר הישע. ואולם יש ילדים שסיגלו לעצמם מנגנון הגנה של ריצוי; הם מעדיפים שהמטפלת תנצח במשחק, ואף פועלים לכך, כדי להימנע מחוויה חוזרת של נטישה או כעס. לעיתים הם משדרים כניעה, קהות רגשית או מחיקה של העצמי. סימנים אלו עשויים להתבטא .)2017 ,' בהיעדר אפקט רגשי (סער ואח דרך התנהגות הילד, המטפלת קשובה למסרים המילוליים והבלתי מילוליים ומעניקה תוקף למכאובים, ליכולות, למשאלות ולעולם הפנימי. ניכר כי חוויות עבר באות לידי ביטוי ומשוחזרות בקשר הטיפולי באופן המאפשר עיבוד של אזורים נפשיים ומפגש אחר בין עולמו הפנימי של הילד למציאות החיצונית שלו. הילד מגלה חלקים שונים בנפשו, והמטפל מאפשר מצע מחזיק ומגדל, מילים ומשמעות, כדי להניע תהליך אינטגרטיבי בנפשו של הילד – שישפיע גם על המציאות .)2016 ,' החיצונית (ביבי ואח

הלימודי, הרגשי, החברתי וההתנהגותי. נוסף על כך היא פועלת לחיזוק קשר מיטיב עם משפחתו הביולוגית של הילד ונוכחת בוועדות תכנון טיפול והערכה. כמו כן היא מסייעת ביצירת תיווך רגשי ומילולי של חוויות מורכבות, לעיתים טראומטיות, שעבר הילד. במסגרת גישת ), מנחת האומנה פועלת יחד Child-Parent Psychotherapy) CPP עם הילד והאומ ְְנים לבניית נרטיב משותף לסיפור חייו, מותאם לגילו ומעניק לו משמעות וחיזוק. הנרטיב מספק תחושת רצף, ודאות, תקווה ומקום למגוון רגשות. לעיתים קרובות מנחת האומנה תמליץ על הפניית הילד לטיפול רגשי אחת לשבוע במסגרת קבועה מחוץ לבית האומ ְְנים. לרוב המטרה היא ליצור קשר בטוח לביטוי עולמו הפנימי, קשר שיוכל לספק פשר ומשמעות לתהליכים שהוא עובר. המטפלת הרגשית פוגשת את עולמו הפנימי של הילד בפגישות השבועיות. לנוכח הרקע של הנטישה, האובדן והפגיעה במערכות קשר קודמות, היעד הראשוני בטיפול הוא בניית אמון בקשר הנרקם בינה ובין הילד באומנה. במקרים רבים יצירת קשר משמעותי מחייבת זמן, סבלנות ושמירה על מסגרת טיפולית ברורה ויציבה. הילד מכתיב את קצב הטיפול ואת התכנים שעולים. לעיתים נדרש פרק זמן ממושך עד שהילד מפתח תחושת ביטחון כלפי הדמות המטפלת. רק בשלב זה עשוי הילד לחשוף רגשות של כאב ואימה אשר נמנע מלבטא קודם לכן מחשש לדחייה, להימנעות או לפגיעה מצד המטפלת. בתחילת הטיפול המטפלת מסבירה לילד שהיא יודעת על המעברים שחווה עד למשפחת האומנה ועל הסיבה שהביאה אותו לטיפול. המטפלת מספרת שנפגשה עם ההורים האומ ְְנים ושהיא מכירה את מנחת האומנה. הסברים בתחילת הטיפול עשויים להפיג מתח .)2018 , ואי ודאות אצל הילד לקראת הקשר הטיפולי (בן שלמה לאחר ההסבר של המטפלת, יש ילדים שחושפים את סיפור חייהם מייד, באופן שאינו מותאם לשלב ההתחלתי של הקשר, ויש ילדים שמספרים את סיפורם באופן קונקרטי, מנותק מהרגש. כמו כן יש ילדים המתעלמים מאזכור היותם באומנה ומביעים את מורת רוחם, או קושי רב, בכל פעם שנושא האומנה עולה בטיפול. המטפלת מבחינה בהבעות הפנים, בשפת הגוף, בהתנהגות ובשיח שהילד מפתח בהקשר לכך, ומשקפת לו את זה ברגישות. תפקיד המטפלת הרגשית

I נקודת מפגש 23