מכון חרוב - נקודת מפגש - גיליון 30 - ינואר 2026

ןמסלגנא־סנירפ תירמש

הקשר בין מנחת האומנה למטפלת הרגשית – פוטנציאל ואתגרים

לנוכח הדברים האלה, מומלץ לדון בסוגיה במסגרת ההדרכה המקצועית, כדי למצוא איזון בין היתרונות ובין החסרונות שבכניסת מידע חיצוני, ולשמר את האמון והאפקטיביות של המרחב הטיפולי. למעשה, באמצעות המרחב ההדרכתי, המטפל יוכל לשמור על איזון בין התועלת בחשיפתו למידע חיצוני, שיאפשר לו, למנחת האומנה ולהורים לקיים חשיבה אינטגרטיבית רחבה, ובין התועלת שבשמירת המרחב הטיפולי כמרחב בטוח עבור הילד, אשר מכבד את האינדיבידואליות שלו, את שליטתו האקטיבית בחרדותיו ואת משאלותיו.

עבודה טיפולית מערכתית עם ילדים השוהים באומנה מחייבת תיאום הדוק ומתמשך בין הגורמים הסוציאליים ובין הגורמים הטיפוליים, ליצירת רצף טיפולי ולחיזוק תחושת היציבות והביטחון של הילד, .)2016 , ; מאנע ונווה 2018 , כמקובל במודלים של טיפול מערכתי (ארן במאמר זה מושם דגש על הקשר בין העובדת הסוציאלית מנחת האומנה ובין המטפלת הרגשית, מתוך הבנה ששותפות ביניהן היא תנאי מרכזי לקידום תהליך טיפולי רגיש ומותאם לצורכי הילד.

דילמות אתיות ותפיסות שונות

פערי מידע וה ֶֶקש ֵֵר

אתגר נוסף נוגע למחויבות המטפלת לשמור על כללי האתיקה בכלל, ועל סודיות המטופל בפרט. בהתאם לכך המטפלת משתפת את מנחת האומנה בתמות מרכזיות העולות מהטיפול, אך אינה חושפת תכנים גולמיים. עמדה זו עלולה להתפרש אצל מנחת האומנה כהתנשאות או כפיצול, ולפגוע בתחושת האמון ביניהן. עם זאת, מנחת האומנה מחויבת לפעול בהתאם למדיניות משרד הרווחה ולהגן על שלומו של הילד, ולעיתים – בעקבות דיווח המטפלת – אף לדווח על אירועים חריגים לעו"ס לחוק נוער. במצבים אלו בולטת חשיבות השיח המשותף מראשיתו, כדי שלא תיווצר סיטואציה שבה התוכן שחשפה המטפלת הופץ ללא כוונתה ומבלי שהייתה מיודעת ושותפה לתהליך החשיבה של מנחת האומנה על מכלול היבטיו. כך עלולה להישמט היכולת שלה לתת לכך מקום במרחב הטיפולי, כדי שלא ייפגע. להלן דוגמה ממחישה. דוגמה – התנהגות מינית לא מתאימה ושאלת הדיווח הדילמה שתוארה לעיל באה לידי ביטוי במקרה שבו ילד הביא לחדר הטיפול משחק בעל אופי מיני מובהק, מלווה בקולות ובמגעים מרומזים. המטפלת העריכה כי ייתכן שמדובר בשחזור טראומטי של חוויה מוקדמת ולא בפגיעה עכשווית. היא חששה כי חשיפת הפרטים הגולמיים תגרום לקטיעה של התהליך הטיפולי ותפגע ביכולת הילד להביא את עולמו הפנימי באופן ספונטני ובטוח. לפיכך היא בחרה לשתף את מנחת האומנה בתמה הכללית: בלבול בגבולות הגוף ועיסוק במיניות, מבלי לחשוף את הפרטים המפורשים. מנחת האומנה פירשה את המידע כסימן אפשרי לפגיעה נמשכת ופעלה לדווח לעובדת סוציאלית לחוק נוער, על פי מחויבותה החוקית. בעקבות זאת חשה המטפלת כי המידע ששיתפה שינה את ייעודו – מחומר טיפולי מוגן הוא הפך להליך חקירתי־מערכתי, וחששה לפגיעה בקשר הטיפולי עם הילד. בכך ניכר כי שתי הדמויות, מנחת האומנה והמטפלת הרגשית, פועלות מתוך ערכים מקצועיים שונים ומכוח נהלים ייחודיים. לעיתים גישות תיאורטיות אלו מתנגשות: מנחת האומנה מייצגת גישה סוציאלית־

עם זאת, לצד היתרונות הברורים, מתעוררים בקשר הזה גם אתגרים. כאשר התיאום בין מנחת האומנה ובין המטפלת רופף, לא עקבי או מנותק, עולה הסיכון לכך שהטיפול בילד יהיה מנותק מההקשר הרחב של חייו. מצב זה עלול להוביל לכך שהמטפלת הרגשית לא תהיה מעודכנת בשינויים מהותיים בחיי הילד, כגון קשיים התנהגותיים במסגרת החינוכית או מעקב פסיכיאטרי שהוביל לנטילת טיפול תרופתי. מנגד, מנחת האומנה עלולה שלא להיות מיודעת על סימנים מדאיגים בטיפול שעלולים להעיד על מצוקה בחייו או בסביבתו של הילד. פערים אלו עלולים להוביל לחוויה של פיצול (הן לילד והן לכל הגורמים המטפלים בו), פיצול בין הדמויות המטפלות, בין הידוע והלא ידוע, ובין טוב ורע, ובכך לשחזר דפוסי הישרדות של הסתרה או קושי במתן אמון. דוגמה – רגרסיה בלתי מוסברת ילדה בת תשע באומנה החלה לבטא רגרסיה בהתנהגותה במהלך הפגישות הטיפוליות. המטפלת ניסתה להבין את התנהגותה מתוך התבוננות בקשר בינה ובין הילדה ובהתחשב בעבר הטראומטי שלה. לאחר כמה פגישות, ובעקבות שיחה מקרית עם מנחת האומנה, עלה כי הקשר בין הילדה לאביה חוּדש, והיא החלה לבקר אותו אחת לשבועיים במרכז קשר. בדיעבד התברר כי ייתכן שעולמה הרגשי והתנהגותה של הילדה הושפעו מחידוש הביקורים עם האב. בשל כך יש חשיבות רבה לעדכון הדדי, הן ביחס למציאות החיצונית של הילד והן ביחס לביטויים הרגשיים העולים בחדר הטיפול. עם זאת, נדרשת בחינה זהירה של מטרות העדכונים: האם הילד היה רוצה שמידע מסוים ייכנס למרחב הטיפולי? ייתכן שלעיתים עדיף לשמור על החדר הטיפולי נקי ממידע חיצוני, ולאפשר לילד להכניס אליו רק את מה שהוא בוחר. סוגיה זו מציפה גם דילמה אתית: המטפלת עלולה למצוא עצמה במרחב של פיקוח והערכה במקום מרחב של טיפול, מצב .)2016 , שעלול לפגוע ביכולתה להתמסר לקשר הטיפולי (מאנע ונווה

נקודת מפגש I 24