מכון חרוב - נקודת מפגש - גיליון 30 - ינואר 2026

ןמסלגנא־סנירפ תירמש

לעיבוד רגשי ומקצועי, מחזק תחושת שייכות ומפחית את תחושת הבדידות בעבודה. מחקרים מצביעים על כך שתמיכת עמיתים היא גורם מגן מפני שחיקה ומתח בעבודה עם ילדים במצבי סיכון (דביר ). כאשר שוררת הכרה הדדית בהשפעות הטראומה, 2012 , ובן דוד נוצר מרחב טיפולי יציב יותר – הן עבור הילד והן עבור אנשי המקצוע.

ומי "קורבן". תחושות של ייאוש, אשמה, ולעיתים אף עוינות מרומזת, חדרו גם לקשר בין מנחת האומנה למטפלת. השדה הרגשי שנוצר שיקף כמעט במישרין את עולמו הפנימי של הילד; עולם שבו הקשרים נוטים להתפרק, התסכול מציף, ואין מי שמכיל או מווסת את החוויה. דווקא בשלב הזה, כשהמתח גבר והרגשות הפכו מוחשיים ומעוררי תגובה, הצליחו מנחת האומנה והמטפלת לעצור, לשהות ברגע ולפנות להתבוננות משותפת. במקום לשחזר את הפיצול, הן בחרו לעבד אותו יחד: ההבנה ששתיהן נשאבו מבלי משים לתוך השדה הרגשי של הילד אפשרה להן לשנות כיוון. השיח הפך ממחפש "מי אשם" למחפש משמעות, ומהדהד תהליך טיפולי בפני עצמו. שיתוף פעולה זה, הנשען על מודעות לתהליכים מקבילים ועל יכולת לשאת את המתח מבלי להתפרק בתוכו, משמש מפתח ליצירת מרחב טיפולי יציב עבור הילד; מרחב שמכיל את השחזורים הטראומטיים אך אינו נכנע להם, ומציע תקווה לאינטגרציה, המשכיות וריפוי. מומלץ חיזוק שיתוף הפעולה בין מנחת האומנה למטפלת הרגשית: לקבוע פגישה חודשית קבועה בין השתיים, גם כאשר לא מתרחשים אירועים חריגים. מומלץ/רצוי שהנהלת שירות האומנה הבניית חלוקת התפקידים: תפרסם פרוטוקול מובנה שיגדיר בבירור את תחומי האחריות של מנחת האומנה ושל המטפלת הרגשית, וכן את המבנה והתדירות של הקשר ביניהן ושל שיתוף הפעולה, מתוך מתן מרחב להתאמה של כל מקרה לגופו. קיום מפגשי הדרכה ודיונים קיום מפגשי הדרכה ודיונים קליניים: קליניים נדרש הן למנחת האומנה והן למטפלת הרגשית, ומומלץ לקיים הדרכה שבועית לכל אחת מהן, לצד דיונים קליניים רבעוניים בהשתתפות המדריכות וראשות הצוותים. מומלץ שהנהלת האומנה תקצה לכך זמן מוגדר מראש, לנוכח האינטנסיביות והעומס המקשים ליצור מרחב משותף. דיונים קליניים מסוג זה מאפשרים להעלות תפיסות טיפוליות מגוונות הנובעות מהדיסציפלינות השונות, להרחיב את המבט, לחשוף את המומחיות המקצועית של כל תחום ולחזק את .)2016 ,' שיתוף הפעולה בין מנחת האומנה למטפלת הרגשית (ביבי ואח העבודה עם ילדים שחוו טראומה משפיעה הבנת השלכות הטראומה: לא רק על הילד, אלא גם על אנשי המקצוע המלווים אותו. הדרכות ודיונים משותפים מאפשרים זיהוי של תהליכים מקבילים ושל פיצולים ושחזורים טראומטיים, אשר עלולים לחדור לקשרים בין־צוותיים ולפגוע בתיאום ובאמון. שיח פתוח בין מנחת האומנה למטפלת הרגשית תורם עקרונות לעבודה משולבת

סיכום

המאמר הנוכחי מדגיש את הצורך בעבודה משולבת – בין העובדת הסוציאלית מנחת האומנה ובין המטפלת הרגשית – כבסיס ליצירת רצף טיפולי עבור ילדים באומנה, שחוו טראומות ופגיעה בהתקשרות. הקשר ביניהן מאפשר להחזיק בעת ובעונה אחת את המציאות החיצונית ואת העולם הפנימי של הילד, ולפעול מתוך ראייה הוליסטית של צרכיו. תיאום ואמון בין הדמויות המקצועיות תורמים לחוויית תיקון והמשכיות, לבניית תחושת אמון, שייכות ותקווה לעתיד טוב יותר.

נקודת מפגש I 26