מכון חרוב - נקודת מפגש - גיליון 30 - ינואר 2026

םידליב תועיגפב םייתועמשמ םירחא לש תוחכונ

סקירת ספרות: מי הם "האחרים", מה הם עושים, ומה אנחנו לא רואים?

במאמר הנוכחי אביא בקצרה את הממצאים של ארבעת המחקרים הללו לכדי סינתזה של מה שמלמדים אותנו הילדים והאנשים שנפגעו על מי שנכחו במהלך הפגיעה בהם ועל הדרכים שבהם הנוכחות הזאת עיצבה את תפיסתם את עצמם ואת תפיסתם את הפגיעה בהם.

), שנועדה למפות Klebanov et al., 2023( בסקירת ספרות שיטתית את כלל הידע התיאורטי והאמפירי הקיים על נוכחותם של אחרים מאמרים שעסקו במישרין 15 בפגיעות מיניות בילדים, נמצאו בסך הכול בנוכחות פיזית של אחרים במהלך הפגיעה. ממצאי סקירה זו מלמדים אותנו כי כמעט כל אחד יכול להיות "האחר הנוכח": הורים, אחים, בני משפחה מורחבת, שכנים, וגם דמויות פורמליות (כגון אנשי חינוך או טיפול). במחקרים סטטיסטיים שנכללו בסקירה עולה כי במרבית מקרי הפגיעה יש לפחות אדם אחד שיודע עליה בזמן אמת. נוסף על כך, כמה מחקרים בחנו את פרק הזמן שחלף עד להתערבות ראשונית מצד אותם אחרים, ומצאו כי נדרשו להם לעיתים שלוש עד חמש שנים, של חשיפה מתמשכת לפגיעה, כדי להגיב לראשונה. עם הגורמים המשמעותיים ביותר לעיכוב בתגובה נמנים ספק עצמי בפרשנות שהם נתנו לפגיעה, חשש מפגיעה במי שנחשד כפוגע, חשש מהשלכות חברתיות וחוסר ודאות בקשר לדרך הפעולה המקובלת. סקירת ספרות נוספת מלמדת אותנו כי עצם ההחזקה בידיעה על פגיעה בילד היא עול כבד. האחרים מתארים רגשות אשמה, בושה, בלבול וחוסר אונים. הם מסבירים כי הם זקוקים לאנשי מקצוע שמוכנים להקשיב להם ללא שיפוטיות ולספק להם כלים להתערבות. המאמרים שנכללו בסקירת הספרות לשני גופי 15 אפשר לשייך את הראשון עוסק בפגיעות מיניות המתרחשות במרחב ידע מרכזיים: הציבורי, ובהן יש עדי ראייה שלרוב הם זרים לילד. זהו גוף ידע חשוב להבנת נורמות חברתיות וסולידריות חברתית, אך הוא אינו מתאים לאפיון דינמיקות משפחתיות ונוכחות של אחרים משמעותיים בחייו של הילד, שכן גוף הידע הזה אינו מביא בחשבון היבטים כגון יחסי תלות, פחד מהסלמה, היסטוריה של פגיעה רב־דורית, שאלות של נאמנות, ועוד. גוף הידע השני אומנם בחן דינמיקות משפחתיות בצל פגיעה, אך במסגרת זו הדגש היה על חשיפת הפגיעה ולא על ידיעה ונוכחות בזמן אמת. כך נחשף פער ניכר במחקר הקיים על נוכחות ועדות של אחרים משמעותיים לפגיעה בילדים בתוך המשפחה. נערכו ארבעה מחקרים איכותניים כדי לצמצם את הפער הזה ) תפיסותיהם של ילדים שנפגעו מינית 1( : מפרספקטיבות שונות ) תפיסותיהם של ילדים שנפגעו פיזית במשפחתם; 2( ; במשפחתם ) עדויות כתובות שנשלחו לוועדה הציבורית לשינוי מדיניות ביחס 3( ) ראיונות רטרוספקטיביים עם בוגרים 4( ; לפגיעות מיניות בילדים שנפגעו מינית בילדותם.

מחקר ראשון: "במשפחה שלנו ישנים עמוק" )Klebanov & Katz, 2023a(

ראיונות חקירה עם 24 מחקר זה התבסס על ניתוח תוכן תמטי של מרקעים חברתיים ותרבותיים מגוונים בישראל (ילדות 14-4 ילדות בנות יהודיות חילוניות, דתיות, חרדיות, וילדות מוסלמיות). כולן חוו פגיעות מיניות מתמשכות וקשות בתוך המשפחה (על ידי אב, בן־זוג של אם, אח ועוד). האחרים המשמעותיים שנכחו במהלך הפגיעה בהן היו לרוב דמויות קרובות מאוד, ובהן אימהות, אחים/אחיות, סבתא או דודה. מדגם המחקר הורכב מעדויות קשות המתארות פגיעות מורכבות ומרובות ודינמיקה משפחתית סבוכה. מניתוח ממצאי המחקר עולה טווח של מודעות לנוכחות של האחרים: בקצה אחד של הטווח היו משתתפות שהיו מודעות לכך שבני משפחתן ידעו שהן נפגעות. לדוגמה, אחת המשתתפות סיפרה כי אימה ראתה את "אחיה מעליה", לאחר מכן היא שמעה שאימה דיברה על כך עם אביה ושמעה אותו מורה לה שלא לספר על כך לאיש. בקצה השני של הציר היו משתתפות רבות שלא היו מודעות לכך שבני המשפחה שלהן היו נוכחים במהלך הפגיעה בהן. משתתפת אחרת, לדוגמה, סיפרה כי אימה נכנסה לחדר באמצע הפגיעה, הביטה בנעשה ויצאה. אך מבחינת הילדה, "אימא לא ראתה" או לא הבינה את מה שהיא רואה. בין שני קצות הציר הללו היו גם משתתפות שחיו בספק תמידי בשאלה אם האחרים בחייהן יודעים על הפגיעה בהן. משתתפות המחקר תיארו את האחרים שנכחו במהלך הפגיעה בהן כ"כמו ישנים, עם עיניים קצת פתוחות וקצת עצומות", או עומדים בדיוק עם הגב לנעשה, או מדברים בטלפון, ועוד. המשתתפות הללו שאלו את עצמן שוב ושוב במהלך ראיון החקירה שלהן שאלות כגון איך יכול להיות שהיא לא ראתה? איך ייתכן שלא שמו לב? אני לא מבינה איך לא שמעו אותי. ממצא מעניין נוסף במחקר זה היה השינוי שחל בדינמיקה המשפחתית במשך זמן הפגיעה. ככל שהפגיעה נמשכה, מאמצי ההסתרה פחתו, והחיים המשפחתיים התנהלו בשתי מציאויות מקבילות: האחת היא מציאות משפחתית כאילו נורמטיבית, והאחרת היא מציאות מקבילה, פוגענית ובלתי מדוברת. כך לדוגמה, אחת ממשתתפות המחקר סיפרה שבהתחלה, אם הצליחה לברוח למיטה של אימא שלה בזמן, היא ניצלה מהפגיעה מאחיה, אך עם הזמן הוא הגיע גם לשם והיה "לוקח אותה" באין מפריע.

I נקודת מפגש 41