מכון חרוב - נקודת מפגש - גיליון 30 - ינואר 2026

הקינומולוס לט

הגישה לכלל אנשי המקצוע במערכת הבריאות ולבסס תשתית של מערכת רגישה וקשובה. גישה זו משנה את נקודת המבט: לא רק לטפל בפצע, אלא גם למנוע פגיעה נוספת.

יצא משרד הבריאות במכרז להפעלת מערך הכשרות 2022 בשנת והדרכות לצוותי מערכת הבריאות בתחום הטיפול הרגיש טראומה מינית. המהלך, ביוזמתה והובלתה של המחלקה לטיפול באלימות במשפחה ופגיעות מיניות בשירות הארצי לעבודה סוציאלית במשרד הבריאות, נועד להכשיר אנשי מקצוע – רופאים, אחיות, עובדים סוציאליים, פסיכולוגים ומקצועות בריאות נוספים – במתן טיפול מותאם טראומה, לפתח שפה מקצועית אחידה ולהעניק כלים להתמודדות במצבים שבהם טראומה מינית נוכחת במפגש הטיפולי. עמותת "בית חם" נבחרה להוביל את מערך ההכשרות, בשיתוף משרד הבריאות. ) הוא גישה מערכתית Trauma-Informed Care( טיפול רגיש טראומה למתן שירותים רפואיים, נפשיים וחברתיים, המבוססת על ההנחה שרבים מהפונים למערכת נושאים עימם חוויות טראומטיות, ובעיקר טראומות מיניות, המשפיעות על הדרך שבה הם תופסים את סביבתם, ). במקום Grossman et al., 2021( את גופם ואת אנשי המקצוע סביבם לשאול "מה לא בסדר איתך?", הגישה מזמינה לשאול "מה קרה לך, ומה יעזור?", מתוך הבנה שתגובות רגשיות, התנהגותיות או גופניות עשויות לשקף ניסיון של הנפש והגוף להתמודד עם חוויית הפגיעה .)U.S. Department of Health and Human Services, 2014( גישה זו אינה מתווה שיטת טיפול אחת אלא תפיסת עולם מקצועית ותרבות ארגונית שלמה, הנשענת על עקרונות של בטיחות, אמון, בחירה, שותפות, העצמה ורגישות תרבותית. המשמעות המעשית היא יצירת מרחב טיפולי בטוח, פיזית ורגשית, הכולל הסבר מראש על כל שלב, בקשת רשות לפני כל מגע, שמירה על פרטיות והימנעות מטריגרים העלולים לעורר מחדש תחושות של חודרנות או פחד .)U.S. Department of Health and Human Services, 2014( מחקרים מצביעים על כך שאימוץ גישה זו תורם לרווחת המטופלים ולשביעות רצונם של אנשי הצוות; היא מפחיתה נשירה מטיפול, מגבירה שיתוף פעולה, מחזקת אמון הדדי ומשפרת את תוצאותיו. בד בבד, ארגונים שמטמיעים עקרונות מודעי טראומה מדווחים על הפחתת שחיקה ועל שימור צוותים לאורך זמן. השינוי אינו רק קליני, אלא גם ארגוני: יצירת שפה מקצועית אחידה, כתיבת נהלים רגישי טראומה ועיצוב סביבת טיפול המשרה ביטחון – גם על מי שאינו .)Hales et al., 2019( חושף את סיפור הפגיעה שלו בישראל נתן משרד הבריאות ביטוי רשמי לעקרונות הגישה בחוזר מנכ"ל להסדרת הטיפול הניתן במערכת הבריאות לאחר פגיעה מינית ). ברוח חוזר זה הושק מיזם לאומי להכשרת 2022 , (משרד הבריאות צוותים בטיפול רגיש טראומה מינית, שמטרתו להנגיש את עקרונות מהו טיפול רגיש טראומה מינית

טיפול רגיש טראומה מינית בילדים: ייחודיות ואתגרים

שכיחות הפגיעה המינית בילדים ובני נוער גבוהה: לפי ארבע קטגוריות 31%־ ל 8% מוגדרות של פגיעה מינית, השכיחות העולמית נעה בין .)Barth et al., 2013( בקרב בנים 17%־ ל 3% בקרב בנות ובין העבודה עם ילדים שנפגעו מינית מציבה אתגר כפול: מצד אחד, מדובר באוכלוסייה הנתונה בתהליך התפתחותי רגשי, קוגניטיבי ופיזי מתמשך; ומצד שני, זו אוכלוסייה בטראומה המטלטלת את תחושת הביטחון, האמון והשליטה, שהם יסודות חיוניים לצמיחה תקינה. טראומה בילדות שונה במהותה מטראומה בבגרות: היא מתרחשת בשלב שבו מנגנוני ההגנה, התקשורת והוויסות הרגשי עדיין מתגבשים, ולכן עלולה להותיר חותם עמוק על הזהות, על מערכות היחסים ועל .)Lo Iacono et al., 2021( תחושת העצמי כאשר ילד או ילדה שחוו פגיעה מינית מגיעים אל מערכת הבריאות, עצם המפגש הרפואי עלול לעורר תחושות של חוסר שליטה או איום, בייחוד בבדיקות גופניות או במפגש עם דמות סמכותית. לעיתים הילד מגיע בליווי ההורה הפוגע או אדם המעורב בפגיעה, מה שעלול להעצים את המתח והפגיעוּת באותה סיטואציה. בד בבד, ייתכן שהצוות יבחין בסימני חשד לפגיעה שידרשו ממנו שילוב של מיומנויות מקצועיות (האם יש חובת דיווח? כיצד לא לזהם חקירה? התמודדות עם הורה לצד התמודדות עם קטין ועוד). במערכים רפואיים שבהם המפגש קצר וממוקד, כגון במחלקה לרפואה דחופה (מיון) או במרפאות מומחים, האתגר מתעצם מאחר שלצוות יש זמן מוגבל לבניית אמון, להסבר וליצירת תחושת ביטחון. למרות זאת, גם בחלון זמן מצומצם אפשר ליישם עקרונות של גישה רגישת טראומה: שימוש בשפה פשוטה וברורה, הסבר על כל שלב, בקשת רשות לפני מגע ומתן אפשרות בחירה (למשל, מי יהיה נוכח בחדר או אם הילד מעוניין בהפסקה); צעד קטן בממד הפיזי אך משמעותי בממד הנפשי, .)Otterman et al., 2024( מסר ברור לילד – השליטה בידיים שלך אתגר נוסף נוגע לרווחת אנשי הצוות. מפגש עם הנושא מעורר קשיים רגשיים גם בקרב הצוותים. גישה מודעת טראומה מדגישה את חשיבות התמיכה בצוות המטפל: הדרכות, ליווי וקהילה מקצועית. כך המערכת שואפת להיות רגישה – לא רק לטראומה של המטופל אלא גם לזו של המטפל.

נקודת מפגש I 46