מכון חרוב - נקודת מפגש - גיליון 30 - ינואר 2026

!תנווכתמ איה הזל – אל תרמוא איהשכ

איריס עדניה נץ היא ד"ר לפילוסופיה בפקולטה איריס עדניה נץ למשפטים באוניברסיטת בר־אילן. מייצגת ילדים ונוער בבתי משפט לנוער מטעם מערך ייצוג קטינים בסיוע המשפטי, משרד המשפטים; ראשת תחום נוער – פגיעות מיניות, מעגן מ ְְא ַַח ֶֶה – מרכז לצדק ושיח מאחה.

פגיעות מיניות בין בני נוער – אפיונים

כחמישית מהתיקים שנפתחים בגין חשד לביצוע עבירות מין בקטינים ילדים פוגעים מינית מוגדרים בספרות 2 הם תיקים של קטינים. Sexual Behavior( מינית התנהגות המקצועית כלוקים בבעיית ). ההסדרה הנורמטיבית מצויה בחוק העונשין Problems – SBP )18-12( ובחוק למניעת הטרדות מיניות. פגיעות מיניות בין בני נוער הן בעלות אפיונים ייחודיים. לרוב פגיעות אלה מתרחשות בתוך מרחב של מערכות יחסים. אוכלוסיית הפוגעים היא הטרוגנית. רובם המכריע של הנערים הפוגעים מינית מפגינים התנהגות אנטי־סוציאלית. הסיכון שיבצעו עבירות שאינן עבירות מין בהמשך חייהם (רצידיביזם) גבוה פי שלושה מהסיכון להישנות עבירות מין. במילים אחרות: אין המשכיות בין הילדות לבגרות בדפוסי הפגיעה המינית. זאת ועוד: הסיכון להישנות הפגיעה המינית של מי שפגע בילדותו נמוך ביחס לזה של עברייני מין בגירים. הנגשת טיפול ייעודי לנערים שפגעו עשויה להקטין בשליש את הסיכון לרצידיביזם. ככל שהטיפול ניתן בשלבים מוקדמים יותר הוא יעיל יותר. גיוס המשפחה הוא גורם מנבא הצלחה. היום הטיפול הייעודי מונגש באמצעות קבוצות בקהילה או במעונות של חסות הנוער. נערים פוגעים מינית אשר שוהים במתקני שירות בתי 2017 החל משנת הסוהר אינם מקבלים מענה טיפולי ייעודי. קטינים שלא ננקטו כלפיהם הליכים פליליים מופנים לטיפול במרכזים אזוריים בהסכמה או במסגרת הוראה של בית המשפט לנוער בתיק נזקקות. רוב הפגיעות המיניות בין בני נוער אינן צולחות את ההליך הפלילי במערכת אכיפת החוק אתגרים ראייתיים 3 הנוהגת: תופעות של תת־התבוננות ותת־דיווח, הגורמים לסגירת חלק ניכר מהתיקים עוד בשלב שלפני הגשת כתב אישום ומקשים על אלו שיגיעו לשלב בירור ההליך בהינתן אופיו הלעומתי. בהמשך צצות ועולות שאלות עקרוניות ביחס לאיזון הראוי בין ענישה לשיקום, הנגשה וזמינות של טיפול ייעודי והאיזון בין תפיסת הצדק של ילדים – לרבות נפגעות ונפגעי עבירות מין, קורבנות משנית וטובת הנערים הפוגעים. כך למשל, ממחקר שנערך על ידי משרד המשפטים, אשר בחן את אופן המימוש של זכויות קטינים נפגעי עבירות מין חמורות המיוצגים על ידי המדינה בהליך הפלילי נגד מהמקרים דווח על הידרדרות משמעותית 45%־ הפוגע עולה כי ב במצבו הנפשי של הקטין נפגע העבירה, הידרדרות שנבעה במישרין פוגע היה קטין מההליך הפלילי. הפגיעה הייתה חמורה יותר כאשר ה

,1 המתלוננת פיתחה תלות עצומה ואף אבסולוטית בנאשם שבמסגרתה היא הייתה מוכנה לעשות הכל, והכוונה לכל דרישה , כדי להישאר במחיצתו ולזכות באהבתו, עד אשר 1 וגחמה של נאשם היא לא הבינה וגם לאחר חשיפת הפרשה היא איננה מבינה את הפסול שיש בהתנהגותם של הנאשמים, ואת הליקוי החמור באופן שבו היא נהגה שעה שהיא הסכימה לשכב עם בחורים שהיא לא הכירה רק 1 ביקש או הורה לה לעשות כן. 1 משום שנאשם פגיעות מיניות בין בני נוער מציפות דיון מורכב במנעד רחב של הקשרים – רגשות ואינטואיציות, טיפול וענישה. בעקבות מגפת משמעותית באוקטובר אנו עדים לעלייה 7 הקורונה ומלחמת במעורבות בפגיעות מיניות בין קבוצת השווים וברשת. עלייה זו מחייבת דיון חברתי מעמיק ונוקב בשאלות שנוגעות לאופיין הייחודי, לפגיעותם הכפולה של קטינים, לאחריות האישית והקהילתית, לשפה של משפט ורגש במרחב ששואף לקדם תיקון ואחריות, ובתוך כך – לבחינה ביקורתית של ההליך הפלילי בהשוואה לתפיסה הרעיונית של צדק אלטרנטיבי מנקודת המבט של זכויות ילדים.

ההפניה בלשון זכר מתכתבת עם הנתונים המעידים על כך שברובן 2 המכריע של הפגיעות המיניות המבוצעות בין בני נוער הפוגעים הם בנים. מרכז המחקר והמידע של הכנסת, התנהגות מינית פוגעת של .)2022( קטינים דוח הוועדה הציבורית לשינוי מדיניות ביחס לפגיעה מינית בתקופת 3 .2021 , הילדות

.)2011( ’ מדינת ישראל נ’ ר’ (עציר) ואח 5110-03-10 ) תפ”ח (מחוזי ת”א 1

I נקודת מפגש 67