מכון חרוב - נקודת מפגש - גיליון 30 - ינואר 2026

ץנ הינדע סיריא

צדק אלטרנטיבי ותנועת הצדק המ ְְא ַח ֶֶה

אף הוא, וזאת, בין היתר, עקב הקושי לאזן בין זכויות הנאשם הקטין 4 ובין זכויות נפגע העבירה.

בעשורים האחרונים מתפתחת גישה חדשה של צדק, כחלופה לתפיסה המקובלת לפתרון מחלוקות המובאות לפני מערכת המשפט – גישת הצדק האלטרנטיבי. אחת התנועות המרכזיות המשתייכות לגישת הצדק האלטרנטיבי היא תנועת הצדק המ ְְא ַח ֶֶה. צדק מאחה הוא תפיסת עולם שמתמקדת בתיקון הפגיעות תוך התאמת המענה לצרכים והעברת מרכז הכוח מהמדינה לבעלי העניין עצמם. הצומת שבו פוגש הצדק המאחה את הפגיעות המיניות, וביתר שאת – את הפגיעות המיניות בין בני נוער, הוא מאתגר נוכח אפיוניהם הייחודיים. עם זאת, בחמישה עשורים של הפעלת תהליכים של צדק מאחה במדינות שונות נמצאו יעילוּת בהפחתת רצידיביזם, בדגש על עבירות חמורות, לצד שביעות רצון שמביעים נפגעי עבירה באופן עקבי: המקום שלהם בתהליך, ירידה בתסמינים פוסט־טראומתיים וקשרים שהתעצמו. תנועת הצדק המאחה מציעה שלושה מנגנוני )conference( היוועדות צדק: גישור פוגע–נפגע, היוועדות ומעגלים. family group( ידועה גם בשם קבוצת דיון משפחתית או קהילתית ) – מפגש שבו conferencing / community group conferencing נוטלים חלק הפוגע, הנפגעת, המנחה שהוא בעל הכשרה ייעודית ותומכיהם של הצדדים, לאחר שהפוגע קיבל עליו אחריות לפגיעה. ממנו או 7 ההיוועדות יכולה להתקיים לאורך שלבי ההליך הפלילי כהטיה כהשלמה לו. בסופה מגבשים הצדדים הסכם לתיקון ולאיחוי הפגיעות. מבין המנגנונים של הצדק המאחה נמצאה יעילות גבוהה יותר להיוועדויות כאשר מדובר בקטינים עוברי חוק, בזכות אופייה הכוללני (אינקלוסיבי) שמאפשר עבודה בתוך מרחב של מערכות יחסים והנגשת טיפול ייעודי. שיטת המשפט הישראלית מחריגה לפי שעה עבירות מין בקרב בני 8 נוער מתהליכי צדק מאחה, למעט עבירות מעטות המתבצעות ברשת. מבט משווה אל מדינות בעולם, אשר מנגישות צדק מאחה בפגיעות מיניות בקרב בני נוער, מלמד על שביעות רצון מצד המשתתפים. הטיה – חלופה. 7 .)2013( נוהל הליך קד”ם בשלבי ההליך הפלילי שטרם הגשת כ”א לבמ”ש 8 .)2018( נוהל הפעלת תהליכי קד”ם בתביעות מרכז המחקר והמידע של הכנסת, התנהגות מינית פוגעת של קטינים .48-47 ’ ), עמ 2022 ( חקירה והעמדה לדין בעבירות של פרסום תצלומים, הקלטות או סרטים של אדם, בעלי אופי מיני, ללא הסכמתו, הנחיות פרקליט (תשע”ז). 2.29 המדינה בין היוועדויות לפגיעות מיניות בקרב בני נוער

ממצאים אלה ממחישים כי ההליך הפלילי במתכונתו הנוכחית מתקשה לספק מענה מותאם, קל וחומר מיטבי, לפגיעות מיניות המתרחשות בין בני נוער. מצב זה מחייב רפורמה רחבה המבוססת על תפיסת זכויות הילד ועל עקרון טובתו – עקרון יסוד החולש על עולם התוכן המשפטי העוסק בילדים.

תפיסת זכויות הילד – בין זכויות ליברליות לשיח של זכויות, יחס ואחריות

הטמעתן של זכויות יחס לעולם התוכן של זכויות ילדים, שאותו מבססת האמנה בדבר זכויות הילד, אפשרה ליצור תפיסה רכה ועשירה יותר של זכויות ילדים בהשוואה לתפיסת הזכויות הליברלית: התיאוריות הפוסט־ליברליות קידמו שיח של קשר ויחסים לצד הכרה בחשיבות ) מדברת על Ethics of Care( ההגדרה העצמית. כך, אתיקת הדאגה החשיבות של קשרים ומערכות יחסים לצורך פיתוח האוטונומיה של הפרט וטוענת כי החשיבה על אוטונומיה מוכרחה להתבצע מבעד לעדשה של יחסים. לצד האמור, מכירה אתיקת הדאגה במרכזיותן של תפיסות הצדק ומציעה שילוב בין מושגים של צדק וטיפול. השילוב של אתיקת הדאגה עם תפיסת הזכויות קידם דור חדש של זכויות יחס על פי גישה זו זכויות מבטאות מערכות יחסים בין אנשים 5 ואחריות. ומקדמות אחריות חברתית כלפי הפרטים, לשימור מבנים חברתיים שתומכים בעקרונות של טיפול ודאגה. כפועל יוצא, ה”ייבוא” של זכויות יחס ורגש לעולם התוכן של זכויות ילדים יצר תפיסה רכה ועשירה של זכויות המשקפת את מכלול הזכויות, האינטרסים והצרכים של ילדים – עקרון טובת הילד – אשר בתורה מטילה אחריות מוגברת על המדינה לדאוג ליישומם, לרבות תוך סיוע והגנה על מערכות יחסים של ילדים, כפוף לטובתם. בהמשך נטען כי השיח המכיר בזכויות יחס ורגש משותף לתפיסת זכויות הילד ולתנועות הצדק האלטרנטיבי באופן שמאפשר את החיבור האינטגרטיבי ביניהן. באופן מעשי מאפשר החיבור המוצע יציקת תוכן לאחריות המוגברת של המדינה 6 גם באמצעות מנגנונים של צדק אלטרנטיבי. משרד המשפטים, מימוש זכויות קטינים נפגעי עבירות מין חמורות 4 .45 ’ , עמ 2022 בהליך הפלילי בתיקי הסיוע המשפטי, אוקטובר Minow, M. & Shanley, M. L. (1996). Relational rights and 5 responsibilities: Revisioning the family in liberal political theory and law. Hypatia, 11 (1), 4-29. אנטומיה של טיפול – נערים פוגעים מינית: מקומו .)2018( ’ עדניה נץ, א 6 . חיבור לשם קבלת תואר דוקטור של הנרטיב הטיפולי בשיח המשפטי .)128 ’ לפילוסופיה (עמ

נקודת מפגש I 68