מכון חרוב - נקודת מפגש - גיליון 30 - ינואר 2026

!תנווכתמ איה הזל – אל תרמוא איהשכ

מודל מעגלים של צדק לאיחוי פגיעות האמנה בדבר זכויות הילד – מודל זה מציג גישה משלבת וכוללנית 12 . מיניות בין בני ובנות נוער המניחה במרכזה את עקרון טובת הילד, תפיסת הצדק של ילדים ותפיסת הצדק של נפגעי ונפגעות פגיעה מינית. הוא מושתת על סטנדרטים שהוצעו ליישום תהליכים מ ְְא ַח ִִים כוללניים בעניינם של 13 ילדים נפגעי עבירה. : מודל מעגלים של צדק מביא עימו בשורה לתחום עיצוב לסיכום המדיניות של טיפול וענישה במקרים של פגיעות מיניות בין בני נוער במחויבות שלו לתפיסת הזכויות של ילדים ובהנגשת פרקטיקות עבודה ייחודיות הנדרשות לאיזון המורכב והעדין בין עקרון טובת הילד של הנפגעת, של הפוגע והאינטרס הציבורי. זוהי בשורה נוספת ברוח השינוי שנעשה בחקיקה בעקבות פסק דינו של בית המשפט העליון בעניין האונס בשומרת, שנחקק בזיכרון התודעתי והתרבותי שלנו בשינוי מילות שירו של דן אלמגור: “כשהיא אומרת לא – לזה היא מתכוונת!”

ממצאים אמפיריים מעידים על שביעות רצון גבוהה יותר של הנפגעות שעניינן נותב להיוועדות בהשוואה לאלו שעניינן נדון בבית המשפט – בזכות ההזדמנות שנוצרה לנהל דיאלוג, לשאול שאלות, לקבל תשובות, הכרה ותוקף בפגיעה שחוו, ולעיתים אף לקדם תיקון מסוים של היחסים שמאפשר חזרה לשגרה באופן שמתכתב עם תפיסת הצדק שלהן. ביחס לפוגעים, הגישה השיקומית המאפיינת את ההיוועדות נמצאה גורם המקדם שיעורי השתתפות גבוהים יותר של הפוגעים בתוכניות טיפוליות ייעודיות, עבודה על טיוב מערכות יחסים, וכפועל יוצא – סלילת הדרך לחזור לתפקוד נורמטיבי במשפחה ובקהילה. מהמקרים שהופנו למנגנוני היוועדויות הסתיימו 94% – במספרים בנטילת אחריות מלאה מצד הפוגע. משך הזמן שנדרש לצורך התדיינות בפני בית המשפט היה כפול מזה שנדרש לצורך יישוב הסכסוך 9 במסגרת מנגנון ההיוועדות – נתון קריטי במרחב שמדבר “זמן ילד”. שיעורי הרצידיביזם שנמצאו היו נמוכים יותר בקרב פוגעים שנטלו ) בהשוואה לאלה שעניינם הובא לפני 48%( חלק במנגנון ההיוועדות ). בהתאמה, שיעורי ההשתתפות בטיפול ייעודי 66%( המנגנון הפורמלי בקרב פוגעים שעניינם הופנה להיוועדויות היו גבוהים יותר (למעלה .)33%( ) בהשוואה לשיעורי ההשתתפות בקרב נערים שנשפטו 50%־ מ ההשתתפות בתוכנית הטיפול הייעודית נמצאה הגורם המשמעותי ביותר להפחתת הסיכון להישנות הפגיעה – לעומת ענישה מרתיעה 10 שנמצאה הגורם השכיח ביותר להישנותה. לא כל פגיעה מינית בין בני נוער תימצא מתאימה להליך ההיוועדות. מתחייבת התאמה של המנגנון ו”תפירה למידות” – כל מקרה לגופו. החל מעמידה בתנאי הסף הנדרשים – הסכמה מדעת ונטילת אחריות מצד הפוגע, דרך מיון מובנה ומוקפד של הפגיעות – טיפולוגיה מבוססת הקשר, עיתוי והשלכות. בהקשר זה עוצבה מערכת משפטית־ טיפולית מיטיבה במקרים של פגיעות מיניות המבוצעות על ידי בני נוער, זוהי מערכת 11 . צדק תלוי הקשר המבוססת על אמות מידה מנחות – של צדק הקשרי המקדמת הנגשה של היוועדויות, כפוף לתהליך מדייק של מיון בין פגיעות מיניות שמתבצעות בקבוצת השווים, פגיעות מיניות בין אחים, פגיעות מיניות שמתבצעות במרחב קהילתי סגור ופגיעות מיניות המתרחשות במרחב הטכנולוגי. בהמשך פותח מנגנון ההיוועדות כמודל עבודה פרגמטי וייעודי שמתמקד במאפיינים הייחודיים של נערים ונערות ובצורכיהם, מבוסס תיאורטית ואמפירית ומושתת על פרדיגמה של צדק מאחה מבוסס זכויות, פרדיגמה המשלבת את העקרונות ביסוד תפיסת הצדק המאחה עם עקרונות הליבה של .)4.8.2022( פלוני נ’ מח’ לשירותים חברתיים, מסיל”ה 4188/22 רע”א 9 Daly, K. (2006). Restorative justice and sexual assault: An 10 archival study of court and conference cases. The British Journal of Criminology, 46 (2), 334-356. אנטומיה של טיפול – נערים פוגעים מינית: מקומו .)2018( ' עדניה נץ, א 11 . חיבור לשם קבלת תואר דוקטור של הנרטיב הטיפולי בשיח המשפטי .)128 ' לפילוסופיה (עמ

ראשיתו בעבודת המחקר שערכה הכותבת, והמשך פיתוחו בלמידת 12 עמיתים במסגרת מרכז מעגן מאחה. Gal, T. (2011). Child victims and restorative justice: A needs– 13 rights model. Oxford University Press. Moore, S. A. & Mitchell, R. C. (2012). Rights-based restorative justice in Canada: From silence to citizenship. In M. Freeman (Ed.), Law and childhood studies: Current legal issues , Vol. 14 (pp. 202-218). Oxford University Press. Gal, T. (2021). Setting standards for child-inclusive restorative justice. Family Court Review, 59 (1), 144-160.

I נקודת מפגש 69